"לא קמות בישראל עוד תחנות כח למרות שיש צורך - כולם מחכים הרבה זמן לאישורים מהממשלה ולא מקבלים"
אורמת טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת ארז בלשה ג'נריישן קפיטל דורון בלשר ועידת ההשקעות באנרגיה למה למרות המחסור הצפוי בחשמל בשנים הקרובות לא קמות נכון להיום תחנות חדשות בישראל, של אנרגיה מסורתית?
הראל שליסל: "התשובה לשאלה די פשוטה. יש כרגע תכניות כמעט מאושרות של יזמים פרטיים במרכז הארץ ולא רק. במטרופולין הרחב של מרכז הארץ שבו אפשר לאשר את התכניות ולאחר מכן להוציא מכרז ולהקים תחנות כוח. הבעיה- שהתכניות ממתינות כבר מזה זמן רב לאישור הממשלה ולא מקבלות תמ"א ולכן אי-אפשר להקים. גם השלטון המקומי לקראת בחירות ב-2023 לא שש להקים בחצר האחורית של התושבים תחנות כוח מזהמות. זאת בעיית נימ"בי קלאסית. זה מביא את המשק לממצב קיצוני. בסוף חברת החשמל היא זו שתקים את הייצור הנוסף, שזה לחזור אחורה", כך אמר הראל שליסל, ראש תחום אנרגיה מתחדשת, בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל.
בכנס בנושא 'הכח של תחנות האנרגיה השתתפו דורון בלשר מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת אורמת טכנולוגיות, הראל שליסל ראש תחום האנרגיה בקרן ג'נריישן קפיטל ואיתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה בישראל. צפו במושב בוועידה:
-זה מה שאתה חושב? בסוף תחנת הכוח תוקם על ידי חברת החשמל מרוב בירוקרטיה?
שליסל: "מאוד מקווה שלא. תחום האספקה הפרטית נפתח לתחרות לפני שנתיים במסגרת ההחלטה על הרפורמה במשק החשמל, בשלב הראשון רק באופן שבו אפשר לרכוש חשמל מהשרת ולמכור. החל מה-1.1.2024 יש אפשרות לשייך מתקני יצור ואגירה לאותם מספקים וירטואלים. זה משנה את כל תמונת המשחק בשוק. עד היום הסחר היה של תחנות כוח גזיות מחר בבוקר- כל יצרני החשמל שמעוניינים יכולים להיכנס לתחום חדש ולעשות חוזה חשמל עם שחקנים בשוק.
"כששחקן חדש, יצרן חדש, נכנס הוא יכול להציע להם חוזה חשמל ואז התחרות גדלה. המחירים הופכים לאטרקטיביים יותר מצד אחד ומצד שני- יש מוצר חדש: חשמל ירוק שהביקוש אליו גדל. יהיו הרבה שחקנים שיהיו מעוניינים לרכוש חשמל ירוק. יהיו צרכנים שיהיו מוכנים לשלם יותר על זה. במקום למכור לרשת- נפתחה האפשרות למכור במחירים במודל שוק שהם רואים בעצם מחיר החשמל הרבה יותר גבוה. כך שכולם נהנים והמשק נהיה יעיל יותר."
דורון, הבעיה היא האגירה. למה הטכנולוגיה של שימוש בסוללות ליתיום לא מאפשרת אספקה מסביב לשעון?
דורון בלשר מנכ"ל אורמת: "אנחנו פועלים בהרבה מאוד מדינות בעולם. לצערנו בישראל אין אפשרות לאנרגיה גיאותרמית, שפותרת גם את בעיות האגירה, 24/7. נכנסנו לתחום האגירה גם בעולם וגם בישראל. בטריות הליתיום היא כיום הטכנולוגיה הנפוצה אבל היא טובה לאגירה של שעה, שעתיים עד ארבע שעות, מעבר לכך צריכים להכפיל את כמות הבטריות פעם אחר פעם. לכן לאגור חשמל על בטריות זה לא כלכלי.
שלא לדבר על כך שמחיר הליתיום עצמו עולה בצורה מעריכית.
"המחיר טס בשלוש השנים האחרונות ואמנם עכשיו ירד קצת, אבל זה רק עניין של ביקוש. מעבר לכך בסוף מתחרים ברכבים בבטריות של הרכבים.
יש לך דוגמה מעניינת לתת מה יכולה להיות טכנולוגיה אחרת?
"יש כל מיני טכנולוגיות שמשתמשות ב-CO2 בפחמן. יש את אוגמן שניסו לעשות כל מיני פתרונות שהצליחו יותר או פחות לאורך הדרך, כך שיש כל מיני טכנולוגיות ואנו כבר משקיעים בכמה סטרטאפים עם רעיונות לאגירה. בעצם אנו משלבים מצד אחד את היכולות, את הרעיונות שלהן, בתשתית הקיימת עם התשתית הייצורית בארץ של אורמת, עם הכרת השוק העולמי".
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
ראינו בקליפורניה שהמדינה ביקש מהצרכנים לכבות את האור את המזגן, את החימום - זה אומר שהמצב לא משהו כרגע בתעשייה?
"הפסקות חשמל בקליפורניה לפני שנה ושתיים היו הפסקות חשמל בקיץ. תופעה שאף אחד לא היה מאמין שיהיו הפסקות חשמל יזומות כי אין יכולת לספק חשמל בקליפורניה. הסיבה היא שהם הלכו מאוד חזק על ירוק. 2026 שבה אמר פה מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר שבקצב הזה יהיו הפסקות חשמל יזומות בישראל, נראית קרובה, והבעיה שקרתה שם (בקליפורניה) יכולה בקלות לקרות פה. לכן הטמעת הטכנולוגיה הסולארית עם הטמעה פותרת חלק גדול מהדברים. כנראה שב-5-10 שנים הקרובות יגיעו טכנולוגיות טובות יותר מהבטריות של ליתיום שתאפשר אגירה לא רק לאורך כל שעות היום להעביר את החשמל מהיום לעוד 24 שעות אלא גם להתמודד עם ימי עננים וגשם ולעבור על פני ימים, אבל זו טכנולוגיה שצריכה להגיע".
איתן, תסביר לי רגע את השוק. איך נקבעים מחירי הליטיום והסוללות
"זה נראה לי השיעור הראשון בכלכלה על היצע וביקוש. היצע וביקוש מעלים את המחיר ואתה מוכן לשלם מחיר גבוה יותר ולא לקבל אחרון את הליטיום. הבעיה שאין מספיק שטח אצלנו והעלות מאוד גבוה. אנחנו צריכים להגיע למצב כמו באתונה ואמסטרדם שפורקים חשמל מהרכבים לתוך אצטדיונים.
-איזה תמריץ יש לנהג להעמיד את הרכב שלו ולפרוק חשמל פנימה לתוך הרשת?
"אולי שיקבל את הרכב מחברת החשמל. זה עתידני. אבל אנחנו בפער גדול מאוד מול העולם. אני מתעקש לחדד את הפער. בינתיים פרויקט דגל של דימונה 2 מגיע לסף ביטול אחרי שהזוכה גילתה - שלנוכח ההצעה שהיא נתנה - יקר לבנות את המתקן לאור עלות הליטיום.
"נושא ההיצע והביקוש הוא שם המשחק. בונים מפעלי סוללות כדי לספק את הביקוש. הביקוש לרכבים חשמליים עלה, העולם יבנה פסי יצור חדשים. אנו נמצאים בדור ראשון של סוללות. מי שיסתכל על המו"פ ומה שעושים היום ברכב החשמלי, יש סוללות הרבה יותר טובות שמשתמשות בפחות חומרים דליקים למשל. משנים לגמרי את כללי המשחק.
"המו"פ באגירה הוא בתחילת דרכו. אני מזכיר סטרטאפים ישראלים שנמצאים בחזית".
-המו"פ גאוני הסטרטאפים מרתקים אבל דימונה 2 יהיה או לא?
"דימונה ברור שיוקם. צריך שבע דימונות. כי אם רוצים בישראל להפסיק להקים תחנות גז טבעי חדשות, צריכים להיות אמיצים ולהבין שמקימים 7 דימונות ולא אחת. הממשלה צריכה להבין שיש תחום שמשתנה.
-הראל, היכולת לספק מאה אחוז חשמל ירוק לצרכנים תלויה בהתפתחות הטכנולוגיות האגירה. עד כמה סולגרין היא שחקן במגרש הלא מספיק מפותח הזה כרגע?
"סולגרין לגמרי שם. זכתה לפני כמעט שנתיים במסגרת הליך תחרותי של רשות החשמל. היא מקימה בימים אלה שני פרויקטים על הקרקע מתקני PV ואגירה שיגיעו להיקפים של 440 מגה וואט אגירה לשעה ו-220 הספק של פאנלים סולארים. עד לסוף השנה - צופים ש-100% אגירה יהיו מוכנים והם מהווים את היכולת להציע חוזים אטרקטיביים ומעניינים. סולגרין עוברת מיצור של חשמל לחברה ורטיקלית.
- מנהל מקרקעי ישראל החליט שהוא לא רוצה יותר מ-20,00 דונם סולארי במדבר. הדו שימוש בקרקע חקלאית לא מי יודע מה בינתיים. מה עושים בהיבט הזה של עתודות הקרקע?
הראל: "בסוף צריך לייצר חשמל לא רוצים לייצר מפחם זה ברור. תחנות כוח כרגע לא מאשרים. PV קרקעי זה תופס שטח ולא יפה בעין. דו שימוש צריך לקדם. הוא מוגבל זה לא פשוט לייצר חשמל דו שימוש. אגרו בראשית דרכו. לכן כל עוד ממשיכים עם המגבלה של 20,000 דונם זה יפגוש אותנו בהמשך. המשמעות: יותר ייצור בגז ופחות מתקנים לאנרגיה מתחדשת חייבים לטפל בנושא.
"היופי אצלנו בגנ'ריישן שיש לנו צד אחד את הזרוע הקונבציונלית של השקעה בתחנות כוח ומצד שני- אנרגיות מתחדשות. כרגע זה עולמות מקבילים. לא מאפשרים סחר. אנו צופים שיהיו כאן שינויים. ברגע שיהיו שינויים, צופים שיהיה יתרון מאוד משמעותי לשחקן שיהיה לו מגוון.
הבטחתי לחזור לדורון. בוא נדבר עלינו הקטנים בישראל. למה נכון להיום אתם לא פעילים בפרויקטים של אגירה בארץ יש הרבה שמש ומתקנים בהיקף כזה או אחר לייצור חשמל ירוק. מה צריך לקרות כדי שתעלו על המגרש שלנו?
דורון "לפני 4 שנים בערך עשינו פיילוט ראשון לחברת החשמל. פיילוט קטן. אנחנו כן פעילים. יצרנו שותפות. התמודדנו למכרז דימונה. המחיר ששיכון ובינוי הציעו היה לא כלכלי, הם ניצחו. לא הצליחו אבל לעמוד בתנאי המכרז.
"בכל מקרה, -אנו פעילים ומנהלים משא ומתן בלא מעט גופים בארץ כדי למצוא קרקעות שאפשר להקים בהם פרויקטים. אנחנו גם ספק וירטואלי. אנו בהחלט מצפים ובונים להיות שחקן בתחום האגירה.
-כמה אתה מזהה חשש מפני המשקיעים שחששו לשתף פעולה. ערעור על יסודות המשפט פוגע בחברה כמו שלכם?
"אנו בשבועות האחרונים במקביל למחאות ולשינוי המשטרי שקורה פה, שומעים שאלות לא מעט ולא פשוטות מהמשקיעים שלנו. הם מאוד מוטרדים מה יקרה לכוח האדם שחי פה. רוב הידע פה בישראל. הפיתוח פה בישראל.
- 5.מבין2 10/04/2023 13:32הגב לתגובה זוכי הליתיום הפך לליטיום באמצע הכתבה. תעשו טובה ותמחקו את הכל.
- 4.כדור הארץ 08/04/2023 10:08הגב לתגובה זוישראל מעצמה טכנלווגית, אין שום סיבה שנישען על דלק מאובנים!! תשחררו אותי מהסבל הזה ותמצאו פתרונות ברי קיימה! דיי להעדיף כסף על פניי! דיי!
- 3.רומן 06/04/2023 16:47הגב לתגובה זואיך הגאון הזה מחטיא תחום אחד או שניים משמעותיים בייצור חשמל. מימן ותחנות סוללות גרעיניות קומפקטיות בגודל מכולה סטנדרטית.. נראה שיש הרבה מטומטמים בארץ!!
- מוטי 11/04/2023 10:28הגב לתגובה זווגם שאיבה של מים למאגר שממוקם בגובה, אנרגיה פוטנציאלית של כבידה ויש גם אגירה טרמית ע"י חימום לא דווקא של מים.
- 2.יניב 03/04/2023 18:40הגב לתגובה זורק גז נותן מענה זול לחשמל עד שנתח השוק מאנרגיות מתחדשות יגיע ל40 % יש להמתין לפחות 2 עשורים .
- 1.לילי 03/04/2023 13:48הגב לתגובה זוסוללות סודיום ( נתן =מלח ) כבדות יותר מסוללות ליתיום אך זולות יותר לייצור . אין מחסור במלח בארץ או בכל מקום בעולם .יתכן כי הסוללות במבנים גדולים בתחנות הכוח הירוקות או בבתים , משרדים ותעשייה .
טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.
טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.
