"לא קמות בישראל עוד תחנות כח למרות שיש צורך - כולם מחכים הרבה זמן לאישורים מהממשלה ולא מקבלים"
אורמת טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת ארז בלשה ג'נריישן קפיטל דורון בלשר ועידת ההשקעות באנרגיה למה למרות המחסור הצפוי בחשמל בשנים הקרובות לא קמות נכון להיום תחנות חדשות בישראל, של אנרגיה מסורתית?
הראל שליסל: "התשובה לשאלה די פשוטה. יש כרגע תכניות כמעט מאושרות של יזמים פרטיים במרכז הארץ ולא רק. במטרופולין הרחב של מרכז הארץ שבו אפשר לאשר את התכניות ולאחר מכן להוציא מכרז ולהקים תחנות כוח. הבעיה- שהתכניות ממתינות כבר מזה זמן רב לאישור הממשלה ולא מקבלות תמ"א ולכן אי-אפשר להקים. גם השלטון המקומי לקראת בחירות ב-2023 לא שש להקים בחצר האחורית של התושבים תחנות כוח מזהמות. זאת בעיית נימ"בי קלאסית. זה מביא את המשק לממצב קיצוני. בסוף חברת החשמל היא זו שתקים את הייצור הנוסף, שזה לחזור אחורה", כך אמר הראל שליסל, ראש תחום אנרגיה מתחדשת, בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל.
בכנס בנושא 'הכח של תחנות האנרגיה השתתפו דורון בלשר מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת אורמת טכנולוגיות, הראל שליסל ראש תחום האנרגיה בקרן ג'נריישן קפיטל ואיתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה בישראל. צפו במושב בוועידה:
-זה מה שאתה חושב? בסוף תחנת הכוח תוקם על ידי חברת החשמל מרוב בירוקרטיה?
שליסל: "מאוד מקווה שלא. תחום האספקה הפרטית נפתח לתחרות לפני שנתיים במסגרת ההחלטה על הרפורמה במשק החשמל, בשלב הראשון רק באופן שבו אפשר לרכוש חשמל מהשרת ולמכור. החל מה-1.1.2024 יש אפשרות לשייך מתקני יצור ואגירה לאותם מספקים וירטואלים. זה משנה את כל תמונת המשחק בשוק. עד היום הסחר היה של תחנות כוח גזיות מחר בבוקר- כל יצרני החשמל שמעוניינים יכולים להיכנס לתחום חדש ולעשות חוזה חשמל עם שחקנים בשוק.
"כששחקן חדש, יצרן חדש, נכנס הוא יכול להציע להם חוזה חשמל ואז התחרות גדלה. המחירים הופכים לאטרקטיביים יותר מצד אחד ומצד שני- יש מוצר חדש: חשמל ירוק שהביקוש אליו גדל. יהיו הרבה שחקנים שיהיו מעוניינים לרכוש חשמל ירוק. יהיו צרכנים שיהיו מוכנים לשלם יותר על זה. במקום למכור לרשת- נפתחה האפשרות למכור במחירים במודל שוק שהם רואים בעצם מחיר החשמל הרבה יותר גבוה. כך שכולם נהנים והמשק נהיה יעיל יותר."
דורון, הבעיה היא האגירה. למה הטכנולוגיה של שימוש בסוללות ליתיום לא מאפשרת אספקה מסביב לשעון?
דורון בלשר מנכ"ל אורמת: "אנחנו פועלים בהרבה מאוד מדינות בעולם. לצערנו בישראל אין אפשרות לאנרגיה גיאותרמית, שפותרת גם את בעיות האגירה, 24/7. נכנסנו לתחום האגירה גם בעולם וגם בישראל. בטריות הליתיום היא כיום הטכנולוגיה הנפוצה אבל היא טובה לאגירה של שעה, שעתיים עד ארבע שעות, מעבר לכך צריכים להכפיל את כמות הבטריות פעם אחר פעם. לכן לאגור חשמל על בטריות זה לא כלכלי.
שלא לדבר על כך שמחיר הליתיום עצמו עולה בצורה מעריכית.
"המחיר טס בשלוש השנים האחרונות ואמנם עכשיו ירד קצת, אבל זה רק עניין של ביקוש. מעבר לכך בסוף מתחרים ברכבים בבטריות של הרכבים.
יש לך דוגמה מעניינת לתת מה יכולה להיות טכנולוגיה אחרת?
"יש כל מיני טכנולוגיות שמשתמשות ב-CO2 בפחמן. יש את אוגמן שניסו לעשות כל מיני פתרונות שהצליחו יותר או פחות לאורך הדרך, כך שיש כל מיני טכנולוגיות ואנו כבר משקיעים בכמה סטרטאפים עם רעיונות לאגירה. בעצם אנו משלבים מצד אחד את היכולות, את הרעיונות שלהן, בתשתית הקיימת עם התשתית הייצורית בארץ של אורמת, עם הכרת השוק העולמי".
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים...
ראינו בקליפורניה שהמדינה ביקש מהצרכנים לכבות את האור את המזגן, את החימום - זה אומר שהמצב לא משהו כרגע בתעשייה?
"הפסקות חשמל בקליפורניה לפני שנה ושתיים היו הפסקות חשמל בקיץ. תופעה שאף אחד לא היה מאמין שיהיו הפסקות חשמל יזומות כי אין יכולת לספק חשמל בקליפורניה. הסיבה היא שהם הלכו מאוד חזק על ירוק. 2026 שבה אמר פה מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר שבקצב הזה יהיו הפסקות חשמל יזומות בישראל, נראית קרובה, והבעיה שקרתה שם (בקליפורניה) יכולה בקלות לקרות פה. לכן הטמעת הטכנולוגיה הסולארית עם הטמעה פותרת חלק גדול מהדברים. כנראה שב-5-10 שנים הקרובות יגיעו טכנולוגיות טובות יותר מהבטריות של ליתיום שתאפשר אגירה לא רק לאורך כל שעות היום להעביר את החשמל מהיום לעוד 24 שעות אלא גם להתמודד עם ימי עננים וגשם ולעבור על פני ימים, אבל זו טכנולוגיה שצריכה להגיע".
איתן, תסביר לי רגע את השוק. איך נקבעים מחירי הליטיום והסוללות
"זה נראה לי השיעור הראשון בכלכלה על היצע וביקוש. היצע וביקוש מעלים את המחיר ואתה מוכן לשלם מחיר גבוה יותר ולא לקבל אחרון את הליטיום. הבעיה שאין מספיק שטח אצלנו והעלות מאוד גבוה. אנחנו צריכים להגיע למצב כמו באתונה ואמסטרדם שפורקים חשמל מהרכבים לתוך אצטדיונים.
-איזה תמריץ יש לנהג להעמיד את הרכב שלו ולפרוק חשמל פנימה לתוך הרשת?
"אולי שיקבל את הרכב מחברת החשמל. זה עתידני. אבל אנחנו בפער גדול מאוד מול העולם. אני מתעקש לחדד את הפער. בינתיים פרויקט דגל של דימונה 2 מגיע לסף ביטול אחרי שהזוכה גילתה - שלנוכח ההצעה שהיא נתנה - יקר לבנות את המתקן לאור עלות הליטיום.
"נושא ההיצע והביקוש הוא שם המשחק. בונים מפעלי סוללות כדי לספק את הביקוש. הביקוש לרכבים חשמליים עלה, העולם יבנה פסי יצור חדשים. אנו נמצאים בדור ראשון של סוללות. מי שיסתכל על המו"פ ומה שעושים היום ברכב החשמלי, יש סוללות הרבה יותר טובות שמשתמשות בפחות חומרים דליקים למשל. משנים לגמרי את כללי המשחק.
"המו"פ באגירה הוא בתחילת דרכו. אני מזכיר סטרטאפים ישראלים שנמצאים בחזית".
-המו"פ גאוני הסטרטאפים מרתקים אבל דימונה 2 יהיה או לא?
"דימונה ברור שיוקם. צריך שבע דימונות. כי אם רוצים בישראל להפסיק להקים תחנות גז טבעי חדשות, צריכים להיות אמיצים ולהבין שמקימים 7 דימונות ולא אחת. הממשלה צריכה להבין שיש תחום שמשתנה.
-הראל, היכולת לספק מאה אחוז חשמל ירוק לצרכנים תלויה בהתפתחות הטכנולוגיות האגירה. עד כמה סולגרין היא שחקן במגרש הלא מספיק מפותח הזה כרגע?
"סולגרין לגמרי שם. זכתה לפני כמעט שנתיים במסגרת הליך תחרותי של רשות החשמל. היא מקימה בימים אלה שני פרויקטים על הקרקע מתקני PV ואגירה שיגיעו להיקפים של 440 מגה וואט אגירה לשעה ו-220 הספק של פאנלים סולארים. עד לסוף השנה - צופים ש-100% אגירה יהיו מוכנים והם מהווים את היכולת להציע חוזים אטרקטיביים ומעניינים. סולגרין עוברת מיצור של חשמל לחברה ורטיקלית.
- מנהל מקרקעי ישראל החליט שהוא לא רוצה יותר מ-20,00 דונם סולארי במדבר. הדו שימוש בקרקע חקלאית לא מי יודע מה בינתיים. מה עושים בהיבט הזה של עתודות הקרקע?
הראל: "בסוף צריך לייצר חשמל לא רוצים לייצר מפחם זה ברור. תחנות כוח כרגע לא מאשרים. PV קרקעי זה תופס שטח ולא יפה בעין. דו שימוש צריך לקדם. הוא מוגבל זה לא פשוט לייצר חשמל דו שימוש. אגרו בראשית דרכו. לכן כל עוד ממשיכים עם המגבלה של 20,000 דונם זה יפגוש אותנו בהמשך. המשמעות: יותר ייצור בגז ופחות מתקנים לאנרגיה מתחדשת חייבים לטפל בנושא.
"היופי אצלנו בגנ'ריישן שיש לנו צד אחד את הזרוע הקונבציונלית של השקעה בתחנות כוח ומצד שני- אנרגיות מתחדשות. כרגע זה עולמות מקבילים. לא מאפשרים סחר. אנו צופים שיהיו כאן שינויים. ברגע שיהיו שינויים, צופים שיהיה יתרון מאוד משמעותי לשחקן שיהיה לו מגוון.
הבטחתי לחזור לדורון. בוא נדבר עלינו הקטנים בישראל. למה נכון להיום אתם לא פעילים בפרויקטים של אגירה בארץ יש הרבה שמש ומתקנים בהיקף כזה או אחר לייצור חשמל ירוק. מה צריך לקרות כדי שתעלו על המגרש שלנו?
דורון "לפני 4 שנים בערך עשינו פיילוט ראשון לחברת החשמל. פיילוט קטן. אנחנו כן פעילים. יצרנו שותפות. התמודדנו למכרז דימונה. המחיר ששיכון ובינוי הציעו היה לא כלכלי, הם ניצחו. לא הצליחו אבל לעמוד בתנאי המכרז.
"בכל מקרה, -אנו פעילים ומנהלים משא ומתן בלא מעט גופים בארץ כדי למצוא קרקעות שאפשר להקים בהם פרויקטים. אנחנו גם ספק וירטואלי. אנו בהחלט מצפים ובונים להיות שחקן בתחום האגירה.
-כמה אתה מזהה חשש מפני המשקיעים שחששו לשתף פעולה. ערעור על יסודות המשפט פוגע בחברה כמו שלכם?
"אנו בשבועות האחרונים במקביל למחאות ולשינוי המשטרי שקורה פה, שומעים שאלות לא מעט ולא פשוטות מהמשקיעים שלנו. הם מאוד מוטרדים מה יקרה לכוח האדם שחי פה. רוב הידע פה בישראל. הפיתוח פה בישראל.
- 5.מבין2 10/04/2023 13:32הגב לתגובה זוכי הליתיום הפך לליטיום באמצע הכתבה. תעשו טובה ותמחקו את הכל.
- 4.כדור הארץ 08/04/2023 10:08הגב לתגובה זוישראל מעצמה טכנלווגית, אין שום סיבה שנישען על דלק מאובנים!! תשחררו אותי מהסבל הזה ותמצאו פתרונות ברי קיימה! דיי להעדיף כסף על פניי! דיי!
- 3.רומן 06/04/2023 16:47הגב לתגובה זואיך הגאון הזה מחטיא תחום אחד או שניים משמעותיים בייצור חשמל. מימן ותחנות סוללות גרעיניות קומפקטיות בגודל מכולה סטנדרטית.. נראה שיש הרבה מטומטמים בארץ!!
- מוטי 11/04/2023 10:28הגב לתגובה זווגם שאיבה של מים למאגר שממוקם בגובה, אנרגיה פוטנציאלית של כבידה ויש גם אגירה טרמית ע"י חימום לא דווקא של מים.
- 2.יניב 03/04/2023 18:40הגב לתגובה זורק גז נותן מענה זול לחשמל עד שנתח השוק מאנרגיות מתחדשות יגיע ל40 % יש להמתין לפחות 2 עשורים .
- 1.לילי 03/04/2023 13:48הגב לתגובה זוסוללות סודיום ( נתן =מלח ) כבדות יותר מסוללות ליתיום אך זולות יותר לייצור . אין מחסור במלח בארץ או בכל מקום בעולם .יתכן כי הסוללות במבנים גדולים בתחנות הכוח הירוקות או בבתים , משרדים ותעשייה .
לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
שברון צופה ירידה במחירי הנפט ב-2026, עלייה בגז בטווח הקרוב וירידה בהמשך בשל עודפי היצע מהמפרץ והמזרח התיכון
חברת שברון ששותפה במאגרי הגז לוויתן ותמר, מעריכה כי שוק האנרגיה העולמי נכנס לתקופה של שינויים עמוקים, בעיקר על רקע הגידול הצפוי בהיצע מצד מדינות אופ"ק ובעלות בריתן. לדברי מנכ"ל החברה, מייק וורת', בראיון לבלומברג, מחירי הנפט צפויים להיות תחת לחץ משמעותי בשנה הבאה, כאשר ספקיות נפט גדולות שביצעו קיצוצי תפוקה בשנים האחרונות צפויות להזרים מחדש לשוק כמויות ניכרות של נפט, בעיקר ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.
הביקוש לגז טבעי צפוי להישאר לדבריו יציב ואף לגדול בצורה ליניארית, זאת בין היתר בשל הצורך של מדינות רבות לגוון את מקורות האנרגיה שלהן ולצמצם תלות בפחם ובנפט מזהמים. אולם, לקראת סוף העשור, צפוי שיבשילו מיזמים חדשים באזור המפרץ, לרבות פרויקטים משמעותיים בקטר, ערב הסעודית והאיחוד האמירויות, וגם פרויקטים במזרח התיכון וכתוצאה מכך ההיצע יעלה על הביקוש, "לפחות באופן זמני". זה עלול להוביל לגישתו לירידה במחירי הגז הטבעי וירידה במחירי ה־LNG (גז שהופך לנוזל ומועבר ממקום למקום).
שוק הגז הטבעי וה-LNG הפך בשנים האחרונות לאחד המרכזיים והמשפיעים ביותר בתחום האנרגיה העולמית, בעיקר על רקע המעבר מדלקים מזהמים יותר כמו פחם ונפט לפתרונות נקיים יחסית.
גז טבעי הוא דלק פוסילי שמצוי מתחת לפני הקרקע, וכולל בעיקר מתאן. עם זאת, הוא עדיף על פחם ונפט מבחינת פליטות וזיהום. הבעיה המרכזית בגז היא השינוע: כיוון שהוא גז, קשה להוביל אותו למרחקים. לכן במדינות כמו ארצות הברית, רוסיה, קטר ואוסטרליה פותחו מתקנים להפיכתו לנוזל, וכך בעצם נוצר ה-LNG שמאפשר שינוע ימי במכליות מיוחדות, ולאחר מכן הפיכתו של הנוזל חזרה לגז במדינת היעד.
- AMD מזנקת, פורטינט יורדת והדאו בדרך לשיא חדש?
- שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק ה־LNG הפך בשנים האחרונות לאסטרטגי במיוחד. מדינות כמו יפן, הודו, סין ומדינות רבות באירופה מסתמכות על יבוא גז טבעי כדי לענות על צורכי האנרגיה שלהן. המשבר בין רוסיה לאוקראינה, גרם לאירופה להאיץ את המעבר לייבוא LNG מארצות הברית וממדינות המפרץ.
מניות הנפט והגז הן מניות השנה – האם הן עדיין אטרקטיביות?
ועדיין יש את הסביר. אז סביר שהמאגרים – תמר ולוויתן, ימשיכו לספק את הסחורה, בקצב שהן מדווחות עליו, בלי שינויים לרעה. אגב, דווקא שינויים לטובה היו לרבות העלאת קצב ההפקה ונתונים על גודל מאגר גדול ממה שציפו. לוויתן הוא החדש מבין השניים ואצלו מתמחרים סיכון גדול יותר, תמר הוותיק מתומחר בסיכון נמוך יותר.
כשמסתכלים על התמחור בשוק, מגלים שישראמקו שמחזיקה בתמר נסחרת בתשואה אפקטיבית שמרנית של 8%-9% ואולי קצת יותר, רציו שמחזיקה בלוויתן נסחרת בתשואה של 12%-13% ויותר. זה לא התשואה של 50% שהן סיפקו בשנה האחרונה, אבל זה לא רע. יש סיכונים, יש גם סיכויים – בתמר הולכים להגדיל את הקצב תוך שנים בודדות, זה אומר שקצב ההכנסות יגדל. ובכלל – האפסייד הגדול יכול להיות מול אירופה. ישראל ומצרים יחד עם אירופה מגבשות דרך לייצא את הגז מכאן לאירופאים.
ישראמקו ורציו הן "שחקניות טהורות" על המאגרים. יש שורה ארוכה של שחקניות גז ונפט, בשיעורי החזקה שונים במאגר, בזכויות שונות (כמו תמלוגי על) ובמינוף שונה וגם הן כמובן נהנו השנה מגאות בבורסה ובדוחות וצפויות ליהנות בהמשך. יש כאלו מורכבות ומגוונות יותר למשל קבוצת דלק שמחזיקה גם באיתקה. יש אחרות ממונפות יותר ולכן גם מספקות תשואה אפקטיבית גבוהה יותר, למשל תמר פטרוליום ויש כאלו שבכלל לא פעילות כאן – יש קטנות יחסית כמו מודיעין ויש אחת שמתיימרת להית ענקית – נאוויטס. מדובר בשותפות של גדעון תדמור שיש לו זכויות רבות במציאת הגז מול חופי ישראל. הוא החליט בשלב מסוים לעזוב את השיתוף פעולה עם יצחק תשובה ולפעול בחו"ל.
מי זאת נאוויטס?
נאוויטס נסחרת במחיר של 17.8 שקל למניה, המבטא שווי של 1.6 מיליארד שקל. השותפות פועלת בקידוחי נפט בצפון אמריקה ומחזיקה בתגליות קיימות המכילות כ-728 מיליון חביות - 49% מהזכויות בפרויקט שננדואה שיחל בהפקה בסוף שנת 2024, ב-65% מנכס הנפט Sea Lion וב-7.5% מהזכויות בפרויקט בקסקין במפרץ מקסיקו שפועל כבר מ-2019.
לשותפות יש גם מאגרים יבשתיים, אבל הסיפור הגדול שלה הוא - קידוח שננדואה. תדמור רכש את הקידוח כשמחירי הנפט היו נמוכים במסגרת פירוק של המחזיקות בקידוח ב-1.8 מיליון דולר. השוק מעריך את זה כיום במאות (על פי נתוני הבורסה), בשותפות מעריכים את זה במיליארדים.
בעלי שליטה, מנכ"לים כמעט תמיד יעריכו את החברה-פעילות שלהם ביותר ממה שמתומחר כעת בשוק. זה טבעי. לא תמיד הם טועים, וגם אם מכניסים הנחות שמרניות, ולוקחים את הדברים בעירבון מוגבל, מקבלים במקרה הזה שנאוויטס נסחרת נמוך בהינתן הפוטנציאל שלה. בשותפות סבורים שהיא שווה פי 4-5, עשיתי סבב בין קרנות גידור ומנהלי השקעות, הם שמרנים יותר ובכל זאת טוענים שהיא שווה הרבה יותר מהשווי הנוכחי.
ועדיין נותרתי סקפטי, אז הלכתי לדוחות, לתחזיות ולרשימת הסיכונים, מתוכם אחד בולט. נתחיל בדוחות. הדוחות מרשימים. הכנסות של 98 מיליון דולר בתשעה חודשים ורווח נקי של 49 מיליון דולר. עם זאת, קצב ההכנסות והרווחים ירד ברבעון השלישי - הכנסות של 26.5 מיליון דולר, EBITDA של 16 מיליון דולר ורווח נקי של 6.3 מיליון דולר. התוצאות של החברה מושפעות כמובן ממחירי הנפט, אבל בעיקר מהמשך פיתוח המאגרים. נאוויטס צופה לגדול פי 10 בשנים הקרובות.
ברבעון השלישי, נאוויטס הפיקה 410 אלף חביות נפט. חלקה של נאוויטס בהפקה מפרויקט בקסקין (7.5%) עמד על כ-206 אלף חביות נפט, לעומת היקף של 189 אלף חביות ברבעון המקביל. חלקה של נאוויטס בהפקה משדות הנפט היבשתיים דנברי ונצ'ס ברבעון השלישי עמד על כ-204 אלף חביות, זאת לעומת 222 אלף חביות ברבעון המקביל. הירידה נובעת מאחר ובחודש יולי השנה התקיים מועד החזר ההוצאות של הקידוחים האופקיים, אותם נשאה וביצעה נאוויטס, כאשר החל ממועד זה זכאית נאוויטס לתקבולים מהקידוחים האופקיים כפי חלקה המקורי בזכויות הפרויקט (50%). המחיר הממוצע של חבית נפט WTI ברבעון השלישי של שנת 2022 עמד על כ-91.8 דולר, עלייה של כ-30% לעומת מחיר של כ-70.6 דולר ברבעון בשלישי של 2021.
נאוויטס עכנה במקביל לפרסום הדוחות כי השלימה השקעה של כ 40% מתקציב עבודות הפיתוח של פרויקט שננדואה (388 מיליון חביות). בינתיים זה כבר הגיע ל-50%. סה"כ עלות הפיתוח (100%) היא כ-1.8 מיליארד דולר. המאגר עתיד להחל בהפקה בסוף שנת 2024. ההפקה משננדואה צפויה לתרום כ-39 אלף חביות נפט ביום וההכנסות של נאוויטס בשנת ההפקה המלאה הראשונה של המאגר עתידות לזנק לכ-1.3 מיליארד דולר, בהנחת מחיר של 66 דולר לחבית. אלו כמובן הערכות הנהלת השותפות.
אז מה יש לנו? יש לנו שותפות רווחית שבמקביל מרימה את פרויקט הדגל שלה ועוד שנתיים כבר תתחיל להפיק ממנו נפט. המימון לפרויקט סגור. כשהקידוח יתחיל לעבוד, קצב ההכנסות ממנו יגיע ל-1.3 מיליארד דולר. עם ההכנסות האחרות, כבר נקבל נאוויטס במכירות של 1.5 מיליארד דולר - יותר מפי 10 מהקצב הנוכחי.
טוב, אבל זה עדיין לא הרווח - הכנסות זה יפה, אבל לא הולכים עם הכנסות למכולת, השאלה כמה ישאר בשורה התחתונה? במקרה של המאגרים של נאוויטס לרבות שננדואה, עלות ההפקה היא מתחת ל-20 דולר. אז במחירים של 66 דולר, מדובר על רווח מרשים - מעל 900 מיליון דולר בשנה הראשונה, זה 3 מיליארד שקל, זה הרבה יותר מהשווי שלה, אבל צריך כמובן לזכור שיש לה חובות.
אז נעבור לשלב הבא - נוריד את החוב, וגם ניקח מחיר נפט של 45-50 דולר, שזה מאוד שמרני לעומת המחירים כיום (70-80 דולר) ונראה לאן זה לוקח אותנו. התוצאה לא רעה - לפחות כפול מהשווי הנוכחי. מתי זה יקרה? אם המאגר יתחיל להפיק עוד שנתיים, אז בערך עוד 3 שנים.
הרגישות למחיר הנפט ענקית. מחירים נוכחיים יביאו את השווי להרבה יותר מכפול. אבל, ירידה דרמטית בנפט, יכולה אפילו לאפס את שווי החברה. זה הסיכון הגדול של נאוויטס - מחיר הנפט.
סיכון נוסף, אבל לא בטוח שגדול הוא תקלות בקידוח. זה קידוח במים עמוקים, הוא מסוכן מהבחינה שמקדח יכול להיתקע, עולה להחליף אותו, זה מעכב את הקידוח. בסוף מגיעים למאגר ומפיקים נפט, אבל הדרך יכולה להיות מורכבת. בינתיים הם באמצע הדרך, כנראה שככל שמעמיקים זה קשה ומסוכן יותר.
אז קחו בחשבון שזה יכול להתעכב, קחו בחשבון שזה יעלה עוד כמה עשרות מיליוני דולרים, אפילו יותר. עדיין זה לא סיכון שלא גלום במחיר הנוכחי. וסיכון אחר - שלעולם יימאס מהר יותר ממה שחושבים מהנפט. הנפט מזהם, הנפט יפסיק להיות מקור אנרגיה מרכזי בעוד עשרות שנים, אבל בינתיים, למרות הנזקים שהוא מייצר, הוא לא ייעלם ויש קידוחים גדולים ברחבי העולם במימון של עשרות רבות של מיליארדים מבנקים, בתי השקעות ועוד.
ועדיין - קחו בחשבון סיכונים מצד הרגולטור. בואו נתפרע, מס עודף משמעותי על הפקה ושימוש בנפט. כל הסיכונים האפשריים האלו פוגעים בתמחור הנוכחי. קחו בחשבון גם צורך לגייס כסף (למרות שזה לא צפוי, ההיפך השותפות מייצרת מזומנים). קחו את כל הסיכונים האלו ואולי תבינו מדוע המניה מדוכאת למרות התחזיות.
והנה התחזיות של החברה עצמה כתלות במחירי הנפט. מדובר על רווח תזרימי ללא פחת, וללא הוצאות מימון ומיסים. בשמרנות קחו חצי מהרווחים המפורטים כאן ותזכרו שבמחירי הנפט הנוכחיים מקבלים שווי שותפות שהוא פי 4-5 (בעוד שלוש שנים) וגם במספרים של 45-50 דולר מקבלים ערך כפול. אז יש סיכוי, רק אל תשכחו את הסיכונים:
