למה למרות המחסור הצפוי בחשמל בשנים הקרובות לא קמות נכון להיום תחנות חדשות בישראל, של אנרגיה מסורתית?

הראל שליסל: "התשובה לשאלה די פשוטה. יש כרגע תכניות כמעט מאושרות של יזמים פרטיים במרכז הארץ ולא רק. במטרופולין הרחב של מרכז הארץ שבו אפשר לאשר את התכניות ולאחר מכן להוציא מכרז ולהקים תחנות כוח. הבעיה- שהתכניות ממתינות כבר מזה זמן רב לאישור הממשלה ולא מקבלות תמ"א ולכן אי-אפשר להקים. גם השלטון המקומי לקראת בחירות ב-2023 לא שש להקים בחצר האחורית של התושבים תחנות כוח מזהמות. זאת בעיית נימ"בי קלאסית. זה מביא את המשק לממצב קיצוני. בסוף חברת החשמל היא זו שתקים את הייצור הנוסף, שזה לחזור אחורה", כך אמר הראל שליסל, ראש תחום אנרגיה מתחדשת, בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל. 

בכנס בנושא 'הכח של תחנות האנרגיה השתתפו דורון בלשר מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת אורמת טכנולוגיות, הראל שליסל ראש תחום האנרגיה בקרן ג'נריישן קפיטל ואיתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה בישראל. צפו במושב בוועידה:

-זה מה שאתה חושב? בסוף תחנת הכוח תוקם על ידי חברת החשמל מרוב בירוקרטיה?

שליסל: "מאוד מקווה שלא. תחום האספקה הפרטית נפתח לתחרות לפני שנתיים במסגרת ההחלטה על הרפורמה במשק החשמל, בשלב הראשון רק באופן שבו אפשר לרכוש חשמל מהשרת ולמכור. החל מה-1.1.2024 יש אפשרות לשייך מתקני יצור ואגירה לאותם מספקים וירטואלים. זה משנה את כל תמונת המשחק בשוק. עד היום הסחר היה של תחנות כוח גזיות מחר בבוקר- כל יצרני החשמל שמעוניינים יכולים להיכנס לתחום חדש ולעשות חוזה חשמל עם שחקנים בשוק.

• ועידת ההשקעות באנרגיה
• אורמת חתמה על חוזה ל-15 שנה לאספקת שירותי אגירה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"כששחקן חדש, יצרן חדש, נכנס הוא יכול להציע להם חוזה חשמל ואז התחרות גדלה. המחירים הופכים לאטרקטיביים יותר מצד אחד ומצד שני- יש מוצר חדש: חשמל ירוק שהביקוש אליו גדל. יהיו הרבה שחקנים שיהיו מעוניינים לרכוש חשמל ירוק. יהיו צרכנים שיהיו מוכנים לשלם יותר על זה. במקום למכור לרשת- נפתחה האפשרות למכור במחירים במודל שוק שהם רואים בעצם מחיר החשמל הרבה יותר גבוה. כך שכולם נהנים והמשק נהיה יעיל יותר."

דורון, הבעיה היא האגירה. למה הטכנולוגיה של שימוש בסוללות ליתיום לא מאפשרת אספקה מסביב לשעון?

דורון בלשר מנכ"ל אורמת: "אנחנו פועלים בהרבה מאוד מדינות בעולם. לצערנו בישראל אין אפשרות לאנרגיה גיאותרמית, שפותרת גם את בעיות האגירה, 24/7. נכנסנו לתחום האגירה גם בעולם וגם בישראל. בטריות הליתיום היא כיום הטכנולוגיה הנפוצה אבל היא טובה לאגירה של שעה, שעתיים עד ארבע שעות, מעבר לכך צריכים להכפיל את כמות הבטריות פעם אחר פעם. לכן לאגור חשמל על בטריות זה לא כלכלי.

שלא לדבר על כך שמחיר הליתיום עצמו עולה בצורה מעריכית.

"המחיר טס בשלוש השנים האחרונות ואמנם עכשיו ירד קצת, אבל זה רק עניין של ביקוש. מעבר לכך בסוף מתחרים ברכבים בבטריות של הרכבים.

יש לך דוגמה מעניינת לתת מה יכולה להיות טכנולוגיה אחרת?

"יש כל מיני טכנולוגיות שמשתמשות ב-CO2 בפחמן. יש את אוגמן שניסו לעשות כל מיני פתרונות שהצליחו יותר או פחות לאורך הדרך, כך שיש כל מיני טכנולוגיות ואנו כבר משקיעים בכמה סטרטאפים עם רעיונות לאגירה. בעצם אנו משלבים מצד אחד את היכולות, את הרעיונות שלהן, בתשתית הקיימת עם התשתית הייצורית בארץ של אורמת, עם הכרת השוק העולמי".

• מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
• מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...

ראינו בקליפורניה שהמדינה ביקש מהצרכנים לכבות את האור את המזגן, את החימום - זה אומר שהמצב לא משהו כרגע בתעשייה?

"הפסקות חשמל בקליפורניה לפני שנה ושתיים היו הפסקות חשמל בקיץ. תופעה שאף אחד לא היה מאמין שיהיו הפסקות חשמל יזומות כי אין יכולת לספק חשמל בקליפורניה. הסיבה היא שהם הלכו מאוד חזק על ירוק. 2026 שבה אמר פה מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר שבקצב הזה יהיו הפסקות חשמל יזומות בישראל, נראית קרובה, והבעיה שקרתה שם (בקליפורניה) יכולה בקלות לקרות פה. לכן הטמעת הטכנולוגיה הסולארית עם הטמעה פותרת חלק גדול מהדברים. כנראה שב-5-10 שנים הקרובות יגיעו טכנולוגיות טובות יותר מהבטריות של ליתיום שתאפשר אגירה לא רק לאורך כל שעות היום להעביר את החשמל מהיום לעוד 24 שעות אלא גם להתמודד עם ימי עננים וגשם ולעבור על פני ימים, אבל זו טכנולוגיה שצריכה להגיע".

איתן, תסביר לי רגע את השוק. איך נקבעים מחירי הליטיום והסוללות 

"זה נראה לי השיעור הראשון בכלכלה על היצע וביקוש. היצע וביקוש מעלים את המחיר ואתה מוכן לשלם מחיר גבוה יותר ולא לקבל אחרון את הליטיום. הבעיה שאין מספיק שטח אצלנו והעלות מאוד גבוה. אנחנו צריכים להגיע למצב כמו באתונה ואמסטרדם שפורקים חשמל מהרכבים לתוך אצטדיונים.

-איזה תמריץ יש לנהג להעמיד את הרכב שלו ולפרוק חשמל פנימה לתוך הרשת?

"אולי שיקבל את הרכב מחברת החשמל. זה עתידני. אבל אנחנו בפער גדול מאוד מול העולם. אני מתעקש לחדד את הפער. בינתיים פרויקט דגל של דימונה 2 מגיע לסף ביטול אחרי שהזוכה גילתה - שלנוכח ההצעה שהיא נתנה - יקר לבנות את המתקן לאור עלות הליטיום.

"נושא ההיצע והביקוש הוא שם המשחק. בונים מפעלי סוללות כדי לספק את הביקוש. הביקוש לרכבים חשמליים עלה, העולם יבנה פסי יצור חדשים. אנו נמצאים בדור ראשון של סוללות. מי שיסתכל על המו"פ ומה שעושים היום ברכב החשמלי, יש סוללות הרבה יותר טובות שמשתמשות בפחות חומרים דליקים למשל. משנים לגמרי את כללי המשחק.

"המו"פ באגירה הוא בתחילת דרכו. אני מזכיר סטרטאפים ישראלים שנמצאים בחזית".

-המו"פ גאוני הסטרטאפים מרתקים אבל דימונה 2 יהיה או לא?

"דימונה ברור שיוקם. צריך שבע דימונות. כי אם רוצים בישראל להפסיק להקים תחנות גז טבעי חדשות, צריכים להיות אמיצים ולהבין שמקימים 7 דימונות ולא אחת. הממשלה צריכה להבין שיש תחום שמשתנה.

-הראל, היכולת לספק מאה אחוז חשמל ירוק לצרכנים תלויה בהתפתחות הטכנולוגיות האגירה. עד כמה סולגרין היא שחקן במגרש הלא מספיק מפותח הזה כרגע?

"סולגרין לגמרי שם. זכתה לפני כמעט שנתיים במסגרת הליך תחרותי של רשות החשמל. היא מקימה בימים אלה שני פרויקטים על הקרקע מתקני PV ואגירה שיגיעו להיקפים של 440 מגה וואט אגירה לשעה ו-220 הספק של פאנלים סולארים. עד לסוף השנה - צופים ש-100% אגירה יהיו מוכנים והם מהווים את היכולת להציע חוזים אטרקטיביים ומעניינים. סולגרין עוברת מיצור של חשמל לחברה ורטיקלית.

- מנהל מקרקעי ישראל החליט שהוא לא רוצה יותר מ-20,00 דונם סולארי במדבר. הדו שימוש בקרקע חקלאית לא מי יודע מה בינתיים. מה עושים בהיבט הזה של עתודות הקרקע?

הראל: "בסוף צריך לייצר חשמל לא רוצים לייצר מפחם זה ברור. תחנות כוח כרגע לא מאשרים. PV קרקעי זה תופס שטח ולא יפה בעין. דו שימוש צריך לקדם. הוא מוגבל זה לא פשוט לייצר חשמל דו שימוש. אגרו בראשית דרכו. לכן כל עוד  ממשיכים עם המגבלה של 20,000 דונם זה יפגוש אותנו בהמשך. המשמעות: יותר ייצור בגז ופחות מתקנים לאנרגיה מתחדשת חייבים לטפל בנושא.

"היופי אצלנו בגנ'ריישן שיש לנו צד אחד את הזרוע הקונבציונלית של השקעה בתחנות כוח ומצד שני- אנרגיות מתחדשות. כרגע זה עולמות מקבילים. לא מאפשרים סחר. אנו צופים שיהיו כאן שינויים. ברגע שיהיו שינויים, צופים שיהיה יתרון מאוד משמעותי לשחקן שיהיה לו מגוון.

הבטחתי לחזור לדורון. בוא נדבר עלינו הקטנים בישראל. למה נכון להיום אתם לא פעילים בפרויקטים של אגירה בארץ יש הרבה שמש ומתקנים בהיקף כזה או אחר לייצור חשמל ירוק. מה צריך לקרות כדי שתעלו על המגרש שלנו?

דורון "לפני 4 שנים בערך עשינו פיילוט ראשון לחברת החשמל. פיילוט קטן. אנחנו כן פעילים. יצרנו שותפות. התמודדנו למכרז דימונה. המחיר ששיכון ובינוי הציעו היה לא כלכלי, הם ניצחו. לא הצליחו אבל לעמוד בתנאי המכרז.

"בכל מקרה, -אנו פעילים ומנהלים משא ומתן בלא מעט גופים בארץ  כדי למצוא קרקעות שאפשר להקים בהם פרויקטים. אנחנו גם ספק וירטואלי. אנו בהחלט מצפים ובונים להיות שחקן בתחום האגירה.

-כמה אתה מזהה חשש מפני המשקיעים שחששו לשתף פעולה. ערעור על יסודות המשפט פוגע בחברה כמו שלכם?

"אנו בשבועות האחרונים במקביל למחאות ולשינוי המשטרי שקורה פה, שומעים שאלות לא מעט ולא פשוטות מהמשקיעים שלנו. הם מאוד מוטרדים מה יקרה לכוח האדם שחי פה. רוב הידע פה בישראל. הפיתוח פה בישראל.