משרד האנרגיה: תעריפי ההולכה של הגז יירדו ב-15%. האם זה יגיע לצרכן?
האם החשמל יוזל לציבור? המועצה לענייני משק הגז הטבעי החליטה להוריד את תעריף הולכת הגז הטבעי ב-18% החל מחודש נובמבר 2022 והיא תעשה שימוע נוסף לגבי קביעת תעריף מערכתי חדש במטרה "להגדיל את אמינות ורציפות אספקת הגז הטבעי לצרכנים". התעריף המערכתי לשנת 2023 יעמוד על 3.14 אג' לכל MMbtu.
במשרד האנרגיה מקווים כי הוזלה של השילוב של שני תעריפים אלה, צפוי להביא לירידה מצטברת של כ-15% בתעריפים, לעומת המחירים עד כה. על פי ההחלטה, תעריפי ההולכה של חברת נתיבי גז טבעי בישראל (נתג"ז) יירדו ב-17.6% מ-78.32 אגורות ל-64.53 אגורות ליחידת MMBTU קיבולת, ומ-13.52 אגורות ל-11.09 אגורות ליחידת MMBTU הזרמה. לדברי משרד האנרגיה "ההוזלה בתעריף תביא להוזלה בעלות הכוללת של הגז הטבעי לצרכן הסופי, ובכך תתרום לירידה בעלויות החשמל ובעלויות האנרגיה של צרכני תעשייה, בתי חולים וצרכנים ביתיים שצורכים גז טבעי".
אבל האם זה יוריד את המחירים גם לצרכנים? במשרד האנרגיה יוצאים בכותרת גדולה אבל בפועל לא יודעים ואומרים שזה בידיים של רשות החשמל: "הפחתת עלויות ההולכה מורידה גם את התשומות שמגולגלות לצרכן, זאת מכיוון שמחיר החשמל מורכב בין השאר גם ממחיר הגז הטבעי והולכתו (לצורך העמקה בנוסחה זו יש לפנות לרשות החשמל). כעת, רכיב זה יוזל בתוך מחיר החשמל. בשנת 2021, תחנות הכח לייצור חשמל צרכו למשל למעלה מ-300 מיליון MMbtu. ברור שכאשר תעריף ההולכה עבור כל MMbtu מופחת ב-17%, מדובר בחיסכון שמתגלגל ישירות לצרכני משק החשמל והגז הטבעי. אבל כאמור, לגבי כל חישובי תעריפי החשמל, יש לפנות לרשות החשמל".
כזכור, בתחילת שנת 2021 הורידה המדינה ב-5% את תעריף ההולכה. במשרד מסבירים כי "הירידה התאפשרה הודות להגדלה דרמטית של הביקושים מ-11.3 BCM בשנת 2019, ל-16.1 BCM בשנת 2020, ול-19.5 BCM בשנת 2021, בין היתר בשל הגידול המשמעותי בייצוא גז טבעי ישראלי למצרים ולירדן".
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשק הישראלי נצרכים מדי שנה קרוב לחצי מיליארד MMbtu ומדובר על חסכון של כ-55 מיליון שקל בשנה עבור כלל צרכני הגז הטבעי. למעלה מ-40 מיליון שקל חסכון במשק החשמל, ו-15-20 מיליון שקל חסכון לחברת החשמל.
- 3.אין ולא יהיה הסיכוי הקלוש ביותר להורדת מחירים.ויש 14/10/2022 16:26הגב לתגובה זואין ולא יהיה הסיכוי הקלוש ביותר להורדת מחירים.ויש אבל גדול בידה ויש רסיס של שמועה על בעיה כל שהיא המחיר עוקפת מיידית
- 2.אורן 13/10/2022 09:10הגב לתגובה זואין תוכן
- 1.ההכנסות הוכפלו - ההנחה קטנה מאוד (ל"ת)לילי 06/10/2022 15:13הגב לתגובה זו

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן