יור נאוויטס גדעון תדמור
צילום: דניאל קמינסקי
דוחות

נאוויטס נהנית מהעלייה בנפט: מעלה שוב את צפי התזרים משננדואה ל-1.85 מיליארד דולר

שותפות הנפט מדווחת על זינוק בהכנסות של 123% ל-25 מיליון דולר, התחזקות השקל מחקה את רוב הרווח השנתי שעמד על 4 מיליון דולר במקום 16 מיליון דולר - בעקבות מימון שננדואה. המחיר הממוצע לחבית נפט עמד בשנה שעברה על 68 דולר לחבית, ומתחילת השנה: 92 דולר
נתנאל אריאל | (1)

שותפות הנפט נאוויטס פטר יהש 3.86%  מדווחת על הכנסות של 24.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021, זינוק של 123% לעומת 11.2 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2020. הסיבה לזינוק בהכנסות, כמו ברבעונים הקודמים בשנה האחרונה, היא העלייה במחירי הנפט בעולם - על פי נאווטיס, המחיר הממוצע לחבית WTI עמד ב-2021 על 67.91 דולר לחבית, לעומת 39.4 דולר ב-2020 - מה שאומר שגם ברבעון הקרוב, הראשון של 2022 היא צפויה לרשום הכנסות משמעותיות נוספות כיוון שהמחירים המשיכו לעלות ברבעון הראשון של השנה עד קרוב ל-140 דולר לחבית נפט, ומאז ירדו ל-105 נכון להיום, אך עדיין מדובר במחירים גבוהים. על פי השותפות המחיר הממוצע מתחילת הרבעון הראשון של 2022 עומד על 92 דולר לחבית נפט.

הרווח התפעולי של נאוויטס ברבעון הרביעי עמד על 10.2 מיליון דולר, לעומת 1.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. עם זאת, בשורה התחתונה רשמה השותפות הפסד נקי של 13 מיליון דולר, הפסד דומה ל-13.2 מיליון דולר ברבעון המקביל.

ההון החוזר של נאוויטס עמד בסוף הרבעון הרביעי על 29.5 מיליון דולר. 

המאגר העיקרי שממנו מתקבלות הכנסותיה של נאוויטס נכון להיום הוא מאגר בקסקין והשותפות מדווחת כי בינתיים מתחילת 2022 לא היו ימים של עצירת ההפקה וכי ממוצע ההפקה היומי ממשיך לעמוד על כ-38 אלף חביות ביום, וכי בשדות דנברי קצב ההפקה היומי עומד על 3,300 חביות ביום ובשדה נצ'ס מדובר על 350 חביות ביום. 

החלק המשמעותי בנאוויטס יהיה שננדואה, אם היא צופה הפקה של 80 אלף חביות ביום, אבל זה צפוי לקרות רק בסוף 2024.

התזרים המעודכן משננדואה: 1.852 מיליארד דולר, על בסיס מחיר 66.1 דולר לחבית נפט החל מ-2025

נאוויטס, שמחזיקה בכ-49% מפרויקט שננדואה, צופה המשך עלייה בתזרים משננדואה ל-1.852 מיליארד דולר, וזאת לעומת התחזית הקודמת שנתנה בחודש אוקטובר, אז העריכה תזרים של 1.61 מיליארד דולר, לעומת התחזית שלפניה בגובה 1.31 מיליארד דולר. העדכון מגיע בעקבות דוח עדכני של NSAI לפרויקט שמשדרג את סיווג המאגר ממשאבים מותנים לעתודות נפט. חלקה של נאוויטס - כ-190 מיליון חביות נפט וגז (BOE), וזאת על בסיס מחירי נפט של 66.1 החל מ-2025 (לשם השוואה, הערכת התזרים של 1.61 מיליארד דולר התבססה על מחיר של 61 דולר לחבית נפט, וההערכה שלפניה התבססה על מחיר של 58 דולר לחבית).

בהנחת מחיר חבית נפט של 75 דולר התזרים המהוון של נאוויטס יעלה ל-2.19 מיליארד דולר. נכון להיום מחירי הנפט גבוהים הרבה יותר ועומדים על 105 דולר לחבית WTI אבל כיוון שהשותפות צופה הזרמה מהמאגר החל מסוף 2024 היא חייבת לקחת בחשבון שהמחירים עשויים לרדת, והרבה. לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר ב-IBI, הסביר לאחרונה בראיון לביזפורטל כי "נאוויטס תהנה יותר מעליות מחירי הנפט והגז".

כדי להבין עד כמה שננדואה משמעותי לנאוויטס נציין כי לשם השוואה, בשדה בקסקין צפון צפי התזרים המעודכן הכולל הוא 250 מיליון דולר, בדנברי 210 מיליון דולר ובנצ'ס 49 מיליון דולר.

נאוויטס מחזיקה ב-7.5% מהזכויות בפרויקט בקסקין במפרץ מקסיקו, ארה"ב, שהחל בהפקה מסחרית ב-2019.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תשואה של 36% ב-12 חודשים, 10% מתחילת השנה

ב-12 החודשים האחרונים מחיר המניה של נאוויטס קפץ ב-36.5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 1.76 מיליארד שקל. מתחילת השנה המניה עלתה ב-10.4%, כולל ירידה של 3.6% מתחילת החודש האחרון - מה ששוב מראה עד כמה מדובר במניה שתלויה בכיוון של מחירי הנפט.

בחודש דצמבר האחרון, קיבלה נאוויטס אופציה לרכישת 65% בפרויקט Sea Lion, המכיל 513 מיליון חביות, ובעבר הושקעו בו 1.1 מיליארד דולר ב-11 קידוחי אקספלורציה. נאוויטס קיבלה ללא עלות את הזכויות בפרויקט, תוך התחייבות לממן חלק מעלויות הפיתוח של השותפה בפרויקט, אם הצדדים יגיעו להחלטת השקעה סופית במהלך 5 השנים הקרובות.

בחודש ינואר האחרון החליטה נאוויטס לנסות לצמצם את התלות בנפט ועשתה צעד לכיוון האנרגיות המתחדשות, כשחתמה על הסכם עקרונות לא מחייב להקמת שותפות בחלקים כמעט שווים (51% לנאוויטס) עם הפניקס 2.11%  (49%) להשקעה בתחום. באפריל אשתקד התירה הבורסה לשותפויות הגז והנפט שהונפקו ונסחרות בבורסה לשם מטרה זו בלבד, להרחיב את תחום פעילותן גם לאנרגיה מתחדשת

תוצאות שנת 2021 כולה

בשנת 2021 כולה דיווחה השותפות על הכנסות של 86.4 מיליון דולר, לעומת 42.9 מיליון דולר ב-2020, ה-EBITDA עמדה על 55 מיליון דולר, לעומת 13.8 מיליון דולר. הרווח הנקי השנתי עמד על 3.9 מיליון דולר, לעומת הפסד של 15.9 מיליון דולר ב-2020. בשותפות מסבירים כי מדובר הוצאות מימון שיקליות חד פעמיות בגלל סגירת מימון שננדואה של 12 מיליון דולר, שכתוצאה מהתחזקות השקל (היחלשות הדולר) גדלה יתרת ההתחייבויות השקליות, וכי בנטרול ההשפעה היה הרווח מסתכם ב-15.9 מיליון דולר.

לקריאה נוספת:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 21/03/2022 08:31
    הגב לתגובה זו
    מדיניות חלוקת רווחים למשקיעים אפילו לא ברמז לעתיד
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.