דלק תגייס 260 מיליון ש' - בערבות יה"ש של דלק קידוחים ביחס 1:1
קבוצת דלק דלק קבוצה 0% בבעלותו של יצחק תשובה מפרסמת טיוטת שטר נאמנות להערות לגיוס ציבורי שצפוי להתקיים בשבועות הקרובים, בסך 260 מיליון שקל, שיהיה מגובה ביחידות השתתפות חופשיות שבידי החברה של דלק קידוחים יהש לפי יחס ביטחונות של 1:1. לקבוצת דלק יש יחידות השתתפות פנויות של דלק קידוחים בהיקף של כ-900 מיליון שקל. הגיוס מתבצע במטרה למחזר חוב קיים.
התשלומים על סדרת האג"ח ישולמו פעם בשנה במשך 6 שנים, כאשר ב-4 הפעמים הראשונות ייפרע 15% (ב-12/23, 12/24, 12/25, 12/26) וב-12/27 ייפרעו 40% .
הגיוס מגיע לאחר השיפור בתשואות סדרות האג"ח של החברה, כשהסדרה הארוכה של הקבוצה (ל״ד) נסחרה נכון לאתמול בתשואה של 8.8%, לאחר שבשיא המשבר נסחרה הסדרה בתשואה של 80%. סדרת האג"ח הארוכה (ל"ג) נסחרת בתשואה של 14%, לאחר שבשיא המשבר נסחרה בתשואה של 146%.
אמש דיווחה דלק על הכנסות של 1.91 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2021, לעומת 1.88 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2020. הרווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה עלה ל-871 מיליון שקל, לעומת הפסד של 2.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון אשתקד. החברה מדווחת על רווח של 279 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. לחברה עדיין יש הערת עסק חי בדוחותיה - אך על פי מגמת השיפור נדמה שזה עניין של זמן עד שתימחק ההערה.
על פי החברה, עליית מחירי האנרגיה, עלייה חדה בהיקף ההפקה והמכירות מלווייתן של דלק קידוחים, וכן איתקה, הובילו לגידול של 77% בתרומת פעילויות נמשכות ל-307 מיליון שקל, לעומת 173 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי
- קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוב הפיננסי של דלק הסתכם בסוף הרבעון הראשון של השנה ב-4.2 מיליארד שקל, ירידה של 140 מיליון שקל ביחס לסוף שנת 2020, ובירידה של 2 מיליארד שקל ביחס לסוף הרבעון הראשון בשנה שעברה.
ביום ראשון אישרו מחזיקי החוב של דלק את התיקון לשטר הנאמנות - כך שתתבצע דחייה של עד שנה בבדיקת הקובננט של החברה. דלק תצטרך להגיע לדירוג השקעה של לפחות מינוס BBB עד סוף מרץ 2022. בתוך כך החברה התחייבה להנפיק את איתקה וכן לגייס הון בהיקף של עד 200 מיליון שקל.
לקריאה נוספת:
> דלק: סופית - מחזיקי האג"ח אישרו את דחיית בחינת הקובננט בשנה
> הסכמה בין דלק למחזיקי האג"ח: בדיקת קובננט הדירוג יידחה ב'פעימות' לסוף מרץ הבא
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
> נציגות החוב מתעקשת - והפשרה המסתמנת: דלק תזרים 200 מיליון שקל
> איך מתכוונת דלק לשלם את האג"ח בשנה הקרובה?
> דלק של תשובה מבקשת הקלות באג"ח - סיכוי טוב שהמחזיקים יסכימו
> איתקה תחלק לדלק דיבידנד נוסף של 15 מיליון דולר> דלק: מה הפוטנציאל כעת והאם הסיכוי גדול מהסיכון?
> חדשות טובות לדלק - עליית מחירי הנפט העלתה את שווי התזרים של איתקה ב-800 מ' ד'
שווי השוק של חברת דלק, שכבר עמד ב-2017 על יותר מ-8 מיליארד שקל התרסק בשיא המשבר של החברה לפחות מ-1 מיליארד שקל. אך המניה נמצאת במגמת התאוששות והחברה כבר חצתה מחדש שווי שוק של 3 מיליארד שקל.
- 9.YL 08/07/2021 21:19הגב לתגובה זומישכון רכושו האישי ושלו ושל משפחתו.... הההה נראה לכם שהוא פרייר כמוכם לא פרוטה ו לא אגורה של מישכון רכוש פרטי רק של הפריירים
- 8.לא לשכוח לעולם שתשובה עשה תספורת לבעלי האג"ח (ל"ת)דן 02/07/2021 00:01הגב לתגובה זו
- 7.ר' טרפון 16/06/2021 10:39הגב לתגובה זותשובה הגיע לעולם הזה לשאוב כסף מהאנשים ולא לתת תמורה להלוואות..זהירות! הלך הכסף
- 6.YL 14/06/2021 23:37הגב לתגובה זואבל....שאלה למשקיעים אתם גם בענף הנפט וכל זה עבור 8 אחוזים? תקראו היום ב ביזפורטל תגובות מקווה ש תראו איזה הזדמנויות יש ב נסדק *** זה בדיוק מה שקיבלתי ב שני ימי מסחר 3.25 ביום שישי והיום רק עוד 5 אחוז אז רק חומר למחשבה שלכם בלבד לא של יועצי הבנקים ש לצערי לא מבינים בתחום
- 5.בנקאי 02/06/2021 00:08הגב לתגובה זוהרכבת טסה ליעד ללא עצירות בניים.
- 4.dw 01/06/2021 16:38הגב לתגובה זוזו עשויה להיות הצעת השקעה סולידית מעניינת. תלוי בריבית. בריבית 9% יש על מה לדבר. קרן שקד מוכנה להלוות לחברה בריבית 9%, אך דורשת 200% בטחונות דלק"ד. בהנחה שאני ואחרים מוכנים להלוות לדלק ב 9%, אולם עם רק 100% בטחונות, אז ההצעה שלנו עדיפה לחברה וקרן שקד כנראה לא תקבל כלום.
- 3.תשובה עשה זואת בעבר עושה זואת עכשו ויעשה זואת בעתי 01/06/2021 16:27הגב לתגובה זותשובה עשה זואת בעבר עושה זואת עכשו ויעשה זואת בעתיד
- 2.ישרא ל י 01/06/2021 13:39הגב לתגובה זוראו התזרים בדו"ח. איתקה תונפק בפברואר. כל הנתונים מחזקים את שכתבתי, האג"חים יגיעו לפארי ויותר בריבית הנקובה הגבוהה של הסדרות. ג.נ. מחזיק. מי שקרא את שכתבתי, בדק ונכנס הרוויח. רוצה להודות? תרום 5% מהרווח לילדים חולי סרטן. שיקולכם הבלעדי. בהצלחה.
- 1.משקיע ערך 01/06/2021 13:01הגב לתגובה זונקווה שמעכשיו ינהגו קצת יותר בזהירות ופחות בחזירות. שיתמקדו בפעילות הליבה שלהם, ואם כבר התרחבות אז לתחום האנרגיה הירוקה בהדרגה. במחירי הדלק הנוכחי ובהמשך ניהול זהיר זו אחת המניות המבטיחות בבורסה המקומית. ההערכה שלי היא שתגיע עד סוף שנה לאזור שער 22-23 אלף (מיותר להגיד שזו לא המלצה אבל יאללה נגיד ...). גילוי נאות : מחזיק משער 6300 ומגדיל את ההשקעה בהדרגה מאז.
- YL 01/06/2021 14:18הגב לתגובה זואך אפשר לתת אמון ב אדם ש שנים ארוכות בגד במשקיעים? האם לדעתך אדם לעת זיקנה ישנה הרגלו?
- פלג 02/06/2021 07:16המנכל, חצי כריש חצי טווס הזה, לעניות דעתי, לא הולך לדפוק את העסק הפעם... הוא לא מהאנשים האלה, הוא היה מתפטר אם הוא היה חושב שלשם החברה תגיע.. מסוג האנשים שמכוונים גבוה כל הזמן והשם שלהם חשוב להם לא פחות מהכסף... * זה אינדיקטור קלוש, אבל אינטואיטבית זה האינדיקטור שמחזיק אותי בפנים.. כשעידן וולס יתפטר אז אני עף משם.. עד אז.. השמיים הם הגבול.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
