ראסל אלוונגר
צילום: שלומי יוסף

"מניית טאואר תעלה ב-20%"

טאואר היתה ב-23 דולר אחרי שאינטל ביטלה את עסקת הרכישה; זו היתה הזדמנות גדולה למשקיעים והכתובת היתה על הקיר - היום היא 50 דולר, האנליסטים מצפים להמשך עליות
איתן גרסטנפלד | (5)

לא ייאמן - מניית טאואר סבלה בשלב הראשון מביטול עסקת מכירתה לאינטל על רקע התנגדות של הממשל הסיני. המניה שנסחרה באזור 37 דולר נפלה מתחת ל-30 והגיעו אפילו ל-23 דולר. ניסינו להעריך אז את הסיכויים והסיכונים, והמסקנה היתה שגם אם לא תהיה עסקה, טאואר שמנוהלת על ידי ראסל אלוואנגר, במקום מצוין. המניה היום, כשנה וחמישה חודשים אחרי ביטול העסקה ב-50 דולר. 

באופנהיימר אומרים שהמניה בדרך ל-60 דולר. גם האנליסטים האחרים אופטימים כשמחזור המכירות של החברה צפוי להערכת הקונסנזוס לעלות ל-1.57 מיליארד דולר לעומת 1.44 מיליארד דולר השנה. הרווח למניה יעלה מ-2.08 דולר ל-2.24 דולר למניה. 

 

מה מקפיץ את טאואר?

"בהמשך לשיחתנו עם הנהלת טאואר סמיקונדקטור (סימול: TSEM), אנו צופים האצה בצמיחה של החברה בשנת 2025, לאור ביקושים לשבבי RF-SiPho לשוק התקשורת האוטפטית בדאטה סנטרס, במקביל להתאוששות בתחומים שהציגו חולשה מחזורית בשנה החולפת והגדלת נתח השוק", כותבים האנליסטים של אופנהיימר ומוסיפים - "תחילת הייצור במפעל Agrate באיטליה צפויה אמנם להעיק על שולי הרווח הגולמי בטווח הקצר, אך מאידך לספק מנוע צמיחה חדש לשנים הקרובות, ולהאיץ את שיעורי הצמיחה והרווחיות העתידיים.

"להערכתנו, פוטנציאל זה טרם קיבל ביטוי מלא בציפיות המשקיעים ובתמחור מניית TSEM, הנסחרת עדיין בדיסקאונט עמוק לממוצע ענף השבבים. אנו משמרים את המלצתנו Outperform על מניית טאוור עם מחיר יעד של 60 דולר בהתבסס על מכפיל EV/EBITDA  של 10 לתחזית 2025. מניית TSEM נמנית על רשימת המומלצות 'ישראליסט'".

 

טאואר צפויה לסיים את שנת 2024 עם רמת הכנסות דומה לשנה הקודמת, ביצועי יתר לעומת ירידה חד-ספרתית גבוהה בשוק השבבים האנלוגיים וירידה דו-ספרתית בחלק ממתחרותיה הגדולות.  "הסיבה לביצועים החזקים בהשוואה לשוק היעד היא עליה ניכרת בביקוש לשבבי RF-SiPho המיועדים לשוק התקשורת האופטית בדאטה סנטרס", אומרים באופנהיימר ומרחיבים - "מכירותיהם של שבבים אלו זינקו השנה פי שלושה לעומת שנת 2023, לרמה שנתית של מעל 100 מיליון דולר – נתח של 7% מהכנסות השנה כולה וכ-10% בתחזית לרבעון הרביעי 2024.

"להערכת הנהלת טאואר, הצמיחה הגבוהה צפויה להמשך גם בשנת 2025, בקצב של 60% לפחות, עם פוטנציאל להפתעה הן בקצב הצמיחה והן ברווחיות. החברה הכריזה לאחרונה על תכנית השקעות קפיטליות בסך של 350 מיליון דולר להגדלת כושר הייצור בתחום זה".

 

הדאטה סנטרס, המהווה את מנוע הצמיחה המרכזי, אבל לחברה יש מנועי צמיחה נוספים. "הביקושים לשבבי Power Management המיועדים לשוקי התעשיה והרכב, צפויים להפגין בשנה הקרובה התאוששות מחזורית מרמת שפל, כאשר במקביל צפויה טאואר להגדיל את נתח השוק לאור השקת מוצרים לפלח השוק של ניהול מתח נמוך, מלבד פעילותה המסורתית בתחום שבבי מתח גבוה. גם בשוק ה RF-SOI המסורתי צפויה טאואר להגדיל את דריסת הרגל, לאור תחילת ייצור הדרגתית במפעל Agrate החדש בצפון איטליה (מפעל של 300 מ"מ המשותף עם STM), עם תכנית להגיע לקיבולת ייצור מלאה לקראת סוף 2025.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנו סבורים כי הסלמת מלחמות הסחר בין ארה"ב לסין אינה צפויה להוביל לפגיעה משמעותית בפעילות טאואר, ואף עשויה להטיב עם פעילות החברה בתחומים מסויימים". 

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ומניית גילת 24/12/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
    והכי גרוע זה אי סי אל שינו רק את השם הוסיפו אל בתקווה שמשהו יעזור המניה הכי זבל בעשור האחרון
  • 2.
    נו תראה לנו 20000 על המסך (ל"ת)
    Bxbxb 24/12/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שיתחילו לתת דיבידנד עולה ועולה ולא רואים שקל (ל"ת)
    שלמה 24/12/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
  • dw 24/12/2024 12:44
    הגב לתגובה זו
    זה לפחות מה שאני עשיתי. אני בכלל נכנסתי בגלל תרחיש הצעת הרכש בזמנו (טרייד שהפך למופסד כמובן באופן זמני) אך נשארתי ומכיוון שעם הזמן המניה עלתה לאזור ההצעה (עדיין טיפה פחות, זה היה אמור להיות 53$ כמדומני) מכרתי חלק ברווח ואין תלונות. מה שנקרא ידיים חלשות. עקרונית הייתי יכול למכור עכשיו הכל אבל למה בעצם? הניהול של החברה ממש ממש טוב, החברה צומחת, והמניה לא יקרה באופן בלתי סביר, לכן לא מפריע לי להמשיך להחזיק עוד שנה שנתיים את השארית. 60$ יהיה מחיר עוד יותר טוב מבחינתי כדי למכור. מחזיק ולא ממליץ
  • כל שקל צריך להיות להרחבת ייצור והחזרת חוב. (ל"ת)
    גיל 24/12/2024 11:52
    הגב לתגובה זו
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

אוגווינד
צילום: אתר אוגווינד

מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

אוגווינד מציגה תוכנית אסטרטגית חדשה שמטרתה לעבור משלב הפיתוח לשלב המסחרי של טכנולוגיית ה-AirBattery ולהתרחב לתחומי אגירת אנרגיה נוספים באירופה ובישראל, אבל בין השורות החברה מכינה את הקרקע לגיוס הון

תמיר חכמוף |

חברת אוגווינד אוגווינד 0%  עדכנה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית אסטרטגית רחבה שמטרתה למקד את פעילותה סביב המעבר ליישום מסחרי של טכנולוגיית AirBattery, וליצור בסיס כלכלי יציב באמצעות כניסה לתחומי אגירת אנרגיה משלימים וייזום פרויקטים באירופה ובישראל.

עד כה התמקדה החברה בשני מסלולים עיקריים: פעילות התייעלות אנרגטית (AirSmart), שהניבה את ההכנסות בפועל, ופעילות אגירת אנרגיה (AirBattery), שעדיין נמצאה בשלב הפיתוח וההוכחה הטכנולוגית. במחצית 2025 הודיעה החברה כי היא מצמצמת את פעילות ההתייעלות ומעבירה את עיקר המשאבים לפיתוח והשבחה של ה-AirBattery. ההכנסות של החברה היו זניחות ביחס להוצאות המו"פ שלה, כאשר בחצי השנה הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של 6.25 מיליון שקל עם רווח גולמי של 1.72 מיליון שקל, בעוד הוצאות המו"פ עמדו על 3.3 מיליון שקל.

כעת, החברה מנסה להציג אסטרטגיה חדשה עם מעבר משלב המו"פ לשלב המסחור, תוך כוונה להקים מתקנים מסחריים בפועל ולגייס שותפים אסטרטגיים לצורך יישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב.

החברה עדכנה לפני כחודש על חתימת מזכר הבנות עם שותף אנרגיה בינלאומי בבריטניה לבחינת הקמת מתקן ראשון מסוגו (FOAK), שיחובר לנקרת מלח בקיבולת אגירה של עד 1 ג׳יגה־ואט־שעה. בדיקת ההיתכנות צפויה להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026, ובמקרה של הצלחה, הצדדים יתקדמו להסכם מחייב. לפי המזכר , אוגווינד תישא בעלויות התכנון וההקמה ותהיה זכאית ל־80% מהרווחים בשנה הראשונה של הפרויקט – שיעור שיצטמצם בהדרגה ל־50% מהשנה הרביעית ואילך. הפרויקט מיועד לעמוד בתנאי הסף של תוכנית LDES הבריטית, המעודדת פרויקטי אגירה ארוכי טווח (מעל 50MW ולפחות 8 שעות אגירה), מה שעשוי לפתוח דלת לתמיכה ממשלתית עתידית.

בנוסף לתחום ה־AirBattery, החברה מתכננת כניסה לשוק (Battery Energy Storage System) אגירת אנרגיה בסוללות ליתיום המשולבת במתקנים פוטו־וולטאיים באירופה, וכן ייזום והקמה של פרויקטים בישראל בשיתוף שחקנים מקומיים. לפי החברה, מרבית ההשקעות בפרויקטים החדשים יתבססו על מימון בנקאי בשווקי היעד ובשיתוף גופים מוסדיים ישראליים.

המסר ה"נסתר"

בהודעתה כתבה אוגווינד כי היא “בוחנת חלופות מימון לרבות גיוס הון”, ובכך אותתה על הצורך בחיזוק מבנה ההון לצורך מימוש התוכנית החדשה. לאור הנתונים, המעבר למסחור מלא של ה-AirBattery וכניסה לשווקים חדשים תלויים ביכולת החברה לגייס מימון, לשמר שותפים ולספק היתכנות הנדסית וכלכלית לטכנולוגיה.