כשדמי הניהול יורדים - הציבור קונה קרנות נאמנות
בישראל, דמי הניהול נחשבים בדרך כלל לגבוהים יותר לעומת מדינות אחרות. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא דמי ההפצה שגובים הבנקים ובתי ההשקעות, אשר משפיעים באופן משמעותי על העלות הכוללת של ההשקעה. דמי הפצה אלו, הנכללים בחישוב דמי הניהול, מייקרים את עלויות ההשקעה עבור המשקיעים, ובכך מקשים עליהם להשיג תשואות אטרקטיביות. בשוק התחרותי של היום, חשוב להבין את ההשפעות של דמי הניהול על התשואות הפוטנציאליות ולהיות מודעים לאופציות הזמינות, כדי לבחור את מסלול ההשקעה המתאים ביותר.
מחקר בבנק ישראל בדק את ההשפעה של עליית ריבית על קרנות נאמנות
במחקר שערכו נעם בן זאב, ד"ר סיגל ריבון וד"ר רועי שטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל, נבחנה תגובת משקיעי קרנות הנאמנות לשינויים בריבית בנק ישראל, ואת ההשפעות של תגובה זו על הנזילות בשוקי הנכסים הפיננסיים. העלאה בריבית בנק ישראל מתבטאת בשינוי הרכב תיק הנכסים של הציבור תוך הקטנת חלקם של הנכסים המסוכנים. המשקיעים פודים השקעות מקרנות המתמחות במניות ואג"ח, ומשקיעים יותר בקרנות כספיות. תהליך זה גורם גם לירידה בנזילות בשוקי המניות והאג"ח, אם כי שינוי הרכב ההשקעה בקרנות אלו מסביר רק חלק קטן מהירידה בנזילות.
בעוד קרנות הנאמנות מוכרות אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני ומניות בתגובה לעליית ריבית, המשקיעים המוסדיים פועלים בכיוון ההפוך ורוכשים נכסים אלו בתגובה לעליית ריבית. המחקר מצא כי לאחר העלאת ריבית (לא צפויה) על ידי בנק ישראל, ניתן לזהות פדיונות בסדר גודל יומי של כ-0.2%-0.4% מנכסי הקרנות המתמחות באג"ח ובמניות, המצטברים לכ-6-10% מסך נכסיהן, וגיוסים לקרנות הכספיות בהיקף של כ-1% מנכסיהן מדי יום, המצטברים לכ-30% סך הכל, וגדולים בהיקפם השקלי מסך היציאה מקרנות האג"ח והמניות. כלומר, מקורם של הכספים שזורמים לקרנות הכספיות הוא גם בנכסים אחרים מעבר לאלו שבקרנות המתמחות.
כשהשקעות גדולות ומהירות מתבצעות, קרנות הנאמנות נאלצות למכור נכסים פיננסיים כדי לספק למבקשים את כספם. מכירות אלו עלולות להפעיל לחץ על השוק, הן מבחינת המחיר והן מבחינת הנזילות, שהיא היכולת למכור ולקנות נכסים בהיקף מסוים ללא השפעה משמעותית על המחיר. כפי שנמצא במחקר, בעוד קרנות הנאמנות פועלות למכור אג"ח ומניות, המשקיעים המוסדיים רוכשים נכסים אלו, דבר שמצביע על הבדלים מהותיים בגישות ההשקעה בין סוגי המתווכים השונים בשוק. בעוד משקיעי קרנות הנאמנות מתמודדים עם פדיונות, המוסדיים, עם אופק השקעה ארוך יותר, נראים כמצליחים לנצל את ההזדמנויות שנוצרות כתוצאה מכך.
השינויים בדמי הניהול משפיעים על תנועות הכספים בקרנות נאמנות
מחקר שערכו ד"ר נדב שטינברג מחטיבת המחקר בבנק ישראל וד"ר יבגני מורגרמן מאוניברסיטת בר-אילן בוחן כיצד משקיעים בקרנות נאמנות מגיבים לשינויים בדמי ניהול. באמצעות ניתוח נתונים מקיף, המחקר חושף קשר מובהק בין שינויים בדמי ניהול לבין תנועות הכספים בקרנות נאמנות בישראל. המחקר מספק תובנות חשובות לגבי הרגישות של משקיעים להעלאות והפחתות בדמי הניהול ומצביע על השפעות ייחודיות עבור קבוצות שונות של משקיעים.- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצאים המרכזיים מעידים כי כאשר קרנות נאמנות מורידות את דמי הניהול, מתרחשת בממוצע עלייה בזרימות הכספים לקרנות, ואילו העלאות בדמי ניהול גורמות לירידה בזרימות. אפקט זה נשמר גם בקרנות מגוונות, כולל קרנות אגרות חוב, לאחר שליטה במאפיינים כמו גודל וגיל הקרן. יחד עם זאת, נמצא כי משקיעים קיימים בקרנות נוטים להגיב לשינויים בצורה חדה יותר לעומת משקיעים פוטנציאליים, מה שמדגיש את חשיבות השמירה על שקיפות בכל הנוגע לשינויים בדמי הניהול.
- 4.לרון 02/11/2024 10:34הגב לתגובה זוהורדת דמי נהול מ 2.8 ל 2% רו מ 1.2ל0.79% זה לא הבדל מאוד מדמעותי ל"משקיע הקטן" כי הכספים המושקעים קטנים ועמלות הניהול בהתאם
- 3.לרון 02/11/2024 10:31הגב לתגובה זואך העיקר זה טרנד,כפי שהיום הטרנד הוא הסנופי,כרגיל,מאוחר מידי,הרי בפברואר הבורסה האמריקאית תרד
- 2.עודד 29/10/2024 15:55הגב לתגובה זואז קרנות נאמנות רבות מורידות דמי ניהול למשוך משקיעים. ובסוף השנה מקפיצים את דמי הניהול. צריך לקבוע דמי ניהול ל5 שנים לפחות ללא אפשרות להעלות.
- 1.טל 27/10/2024 14:51הגב לתגובה זואין שום קשר בין דמי ניהול ואיכות הניהול, דמי ניהול בעיקר גורעים מתשואת הלקוח ...
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיהמבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים
היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"
מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45% הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".
בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק
הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס.
על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.
בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול
ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.
לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של
2.3%-3.3%. הבטי המימון.
שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה
ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה
העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
