אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

כשדמי הניהול יורדים - הציבור קונה קרנות נאמנות

מחקר בבנק ישראל בדק את השפעת העלאת הריבית על משקיעי קרנות הנאמנות, אשר פודים את השקעותיהם במניות ואג"ח לטובת קרנות כספיות, וגם - כיצד השינויים בדמי הניהול משפיעים על תנועות הכספים בקרנות נאמנות?
אביחי טדסה | (4)

בישראל, דמי הניהול נחשבים בדרך כלל לגבוהים יותר לעומת מדינות אחרות. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא דמי ההפצה שגובים הבנקים ובתי ההשקעות, אשר משפיעים באופן משמעותי על העלות הכוללת של ההשקעה. דמי הפצה אלו, הנכללים בחישוב דמי הניהול, מייקרים את עלויות ההשקעה עבור המשקיעים, ובכך מקשים עליהם להשיג תשואות אטרקטיביות. בשוק התחרותי של היום, חשוב להבין את ההשפעות של דמי הניהול על התשואות הפוטנציאליות ולהיות מודעים לאופציות הזמינות, כדי לבחור את מסלול ההשקעה המתאים ביותר.

מחקר בבנק ישראל בדק את ההשפעה של עליית ריבית על קרנות נאמנות

במחקר שערכו נעם בן זאב, ד"ר סיגל ריבון וד"ר רועי שטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל, נבחנה תגובת משקיעי קרנות הנאמנות לשינויים בריבית בנק ישראל, ואת ההשפעות של תגובה זו על הנזילות בשוקי הנכסים הפיננסיים. העלאה בריבית בנק ישראל מתבטאת בשינוי הרכב תיק הנכסים של הציבור תוך הקטנת חלקם של הנכסים המסוכנים. המשקיעים פודים השקעות מקרנות המתמחות במניות ואג"ח, ומשקיעים יותר בקרנות כספיות. תהליך זה גורם גם לירידה בנזילות בשוקי המניות והאג"ח, אם כי שינוי הרכב ההשקעה בקרנות אלו מסביר רק חלק קטן מהירידה בנזילות.

בעוד קרנות הנאמנות מוכרות אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני ומניות בתגובה לעליית ריבית, המשקיעים המוסדיים פועלים בכיוון ההפוך ורוכשים נכסים אלו בתגובה לעליית ריבית. המחקר מצא כי לאחר העלאת ריבית (לא צפויה) על ידי בנק ישראל, ניתן לזהות פדיונות בסדר גודל יומי של כ-0.2%-0.4% מנכסי הקרנות המתמחות באג"ח ובמניות, המצטברים לכ-6-10% מסך נכסיהן, וגיוסים לקרנות הכספיות בהיקף של כ-1% מנכסיהן מדי יום, המצטברים לכ-30% סך הכל, וגדולים בהיקפם השקלי מסך היציאה מקרנות האג"ח והמניות. כלומר, מקורם של הכספים שזורמים לקרנות הכספיות הוא גם בנכסים אחרים מעבר לאלו שבקרנות המתמחות.

כשהשקעות גדולות ומהירות מתבצעות, קרנות הנאמנות נאלצות למכור נכסים פיננסיים כדי לספק למבקשים את כספם. מכירות אלו עלולות להפעיל לחץ על השוק, הן מבחינת המחיר והן מבחינת הנזילות, שהיא היכולת למכור ולקנות נכסים בהיקף מסוים ללא השפעה משמעותית על המחיר. כפי שנמצא במחקר, בעוד קרנות הנאמנות פועלות למכור אג"ח ומניות, המשקיעים המוסדיים רוכשים נכסים אלו, דבר שמצביע על הבדלים מהותיים בגישות ההשקעה בין סוגי המתווכים השונים בשוק. בעוד משקיעי קרנות הנאמנות מתמודדים עם פדיונות, המוסדיים, עם אופק השקעה ארוך יותר, נראים כמצליחים לנצל את ההזדמנויות שנוצרות כתוצאה מכך.

השינויים בדמי הניהול משפיעים על תנועות הכספים בקרנות נאמנות

מחקר שערכו ד"ר נדב שטינברג מחטיבת המחקר בבנק ישראל וד"ר יבגני מורגרמן מאוניברסיטת בר-אילן בוחן כיצד משקיעים בקרנות נאמנות מגיבים לשינויים בדמי ניהול. באמצעות ניתוח נתונים מקיף, המחקר חושף קשר מובהק בין שינויים בדמי ניהול לבין תנועות הכספים בקרנות נאמנות בישראל. המחקר מספק תובנות חשובות לגבי הרגישות של משקיעים להעלאות והפחתות בדמי הניהול ומצביע על השפעות ייחודיות עבור קבוצות שונות של משקיעים.

הממצאים המרכזיים מעידים כי כאשר קרנות נאמנות מורידות את דמי הניהול, מתרחשת בממוצע עלייה בזרימות הכספים לקרנות, ואילו העלאות בדמי ניהול גורמות לירידה בזרימות. אפקט זה נשמר גם בקרנות מגוונות, כולל קרנות אגרות חוב, לאחר שליטה במאפיינים כמו גודל וגיל הקרן. יחד עם זאת, נמצא כי משקיעים קיימים בקרנות נוטים להגיב לשינויים בצורה חדה יותר לעומת משקיעים פוטנציאליים, מה שמדגיש את חשיבות השמירה על שקיפות בכל הנוגע לשינויים בדמי הניהול.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לרון 02/11/2024 10:34
    הגב לתגובה זו
    הורדת דמי נהול מ 2.8 ל 2% רו מ 1.2ל0.79% זה לא הבדל מאוד מדמעותי ל"משקיע הקטן" כי הכספים המושקעים קטנים ועמלות הניהול בהתאם
  • 3.
    לרון 02/11/2024 10:31
    הגב לתגובה זו
    אך העיקר זה טרנד,כפי שהיום הטרנד הוא הסנופי,כרגיל,מאוחר מידי,הרי בפברואר הבורסה האמריקאית תרד
  • 2.
    עודד 29/10/2024 15:55
    הגב לתגובה זו
    אז קרנות נאמנות רבות מורידות דמי ניהול למשוך משקיעים. ובסוף השנה מקפיצים את דמי הניהול. צריך לקבוע דמי ניהול ל5 שנים לפחות ללא אפשרות להעלות.
  • 1.
    טל 27/10/2024 14:51
    הגב לתגובה זו
    אין שום קשר בין דמי ניהול ואיכות הניהול, דמי ניהול בעיקר גורעים מתשואת הלקוח ...
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.