כשדמי הניהול יורדים - הציבור קונה קרנות נאמנות
בישראל, דמי הניהול נחשבים בדרך כלל לגבוהים יותר לעומת מדינות אחרות. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא דמי ההפצה שגובים הבנקים ובתי ההשקעות, אשר משפיעים באופן משמעותי על העלות הכוללת של ההשקעה. דמי הפצה אלו, הנכללים בחישוב דמי הניהול, מייקרים את עלויות ההשקעה עבור המשקיעים, ובכך מקשים עליהם להשיג תשואות אטרקטיביות. בשוק התחרותי של היום, חשוב להבין את ההשפעות של דמי הניהול על התשואות הפוטנציאליות ולהיות מודעים לאופציות הזמינות, כדי לבחור את מסלול ההשקעה המתאים ביותר.
מחקר בבנק ישראל בדק את ההשפעה של עליית ריבית על קרנות נאמנות
במחקר שערכו נעם בן זאב, ד"ר סיגל ריבון וד"ר רועי שטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל, נבחנה תגובת משקיעי קרנות הנאמנות לשינויים בריבית בנק ישראל, ואת ההשפעות של תגובה זו על הנזילות בשוקי הנכסים הפיננסיים. העלאה בריבית בנק ישראל מתבטאת בשינוי הרכב תיק הנכסים של הציבור תוך הקטנת חלקם של הנכסים המסוכנים. המשקיעים פודים השקעות מקרנות המתמחות במניות ואג"ח, ומשקיעים יותר בקרנות כספיות. תהליך זה גורם גם לירידה בנזילות בשוקי המניות והאג"ח, אם כי שינוי הרכב ההשקעה בקרנות אלו מסביר רק חלק קטן מהירידה בנזילות.
בעוד קרנות הנאמנות מוכרות אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני ומניות בתגובה לעליית ריבית, המשקיעים המוסדיים פועלים בכיוון ההפוך ורוכשים נכסים אלו בתגובה לעליית ריבית. המחקר מצא כי לאחר העלאת ריבית (לא צפויה) על ידי בנק ישראל, ניתן לזהות פדיונות בסדר גודל יומי של כ-0.2%-0.4% מנכסי הקרנות המתמחות באג"ח ובמניות, המצטברים לכ-6-10% מסך נכסיהן, וגיוסים לקרנות הכספיות בהיקף של כ-1% מנכסיהן מדי יום, המצטברים לכ-30% סך הכל, וגדולים בהיקפם השקלי מסך היציאה מקרנות האג"ח והמניות. כלומר, מקורם של הכספים שזורמים לקרנות הכספיות הוא גם בנכסים אחרים מעבר לאלו שבקרנות המתמחות.
כשהשקעות גדולות ומהירות מתבצעות, קרנות הנאמנות נאלצות למכור נכסים פיננסיים כדי לספק למבקשים את כספם. מכירות אלו עלולות להפעיל לחץ על השוק, הן מבחינת המחיר והן מבחינת הנזילות, שהיא היכולת למכור ולקנות נכסים בהיקף מסוים ללא השפעה משמעותית על המחיר. כפי שנמצא במחקר, בעוד קרנות הנאמנות פועלות למכור אג"ח ומניות, המשקיעים המוסדיים רוכשים נכסים אלו, דבר שמצביע על הבדלים מהותיים בגישות ההשקעה בין סוגי המתווכים השונים בשוק. בעוד משקיעי קרנות הנאמנות מתמודדים עם פדיונות, המוסדיים, עם אופק השקעה ארוך יותר, נראים כמצליחים לנצל את ההזדמנויות שנוצרות כתוצאה מכך.
השינויים בדמי הניהול משפיעים על תנועות הכספים בקרנות נאמנות
מחקר שערכו ד"ר נדב שטינברג מחטיבת המחקר בבנק ישראל וד"ר יבגני מורגרמן מאוניברסיטת בר-אילן בוחן כיצד משקיעים בקרנות נאמנות מגיבים לשינויים בדמי ניהול. באמצעות ניתוח נתונים מקיף, המחקר חושף קשר מובהק בין שינויים בדמי ניהול לבין תנועות הכספים בקרנות נאמנות בישראל. המחקר מספק תובנות חשובות לגבי הרגישות של משקיעים להעלאות והפחתות בדמי הניהול ומצביע על השפעות ייחודיות עבור קבוצות שונות של משקיעים.- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצאים המרכזיים מעידים כי כאשר קרנות נאמנות מורידות את דמי הניהול, מתרחשת בממוצע עלייה בזרימות הכספים לקרנות, ואילו העלאות בדמי ניהול גורמות לירידה בזרימות. אפקט זה נשמר גם בקרנות מגוונות, כולל קרנות אגרות חוב, לאחר שליטה במאפיינים כמו גודל וגיל הקרן. יחד עם זאת, נמצא כי משקיעים קיימים בקרנות נוטים להגיב לשינויים בצורה חדה יותר לעומת משקיעים פוטנציאליים, מה שמדגיש את חשיבות השמירה על שקיפות בכל הנוגע לשינויים בדמי הניהול.
- 4.לרון 02/11/2024 10:34הגב לתגובה זוהורדת דמי נהול מ 2.8 ל 2% רו מ 1.2ל0.79% זה לא הבדל מאוד מדמעותי ל"משקיע הקטן" כי הכספים המושקעים קטנים ועמלות הניהול בהתאם
- 3.לרון 02/11/2024 10:31הגב לתגובה זואך העיקר זה טרנד,כפי שהיום הטרנד הוא הסנופי,כרגיל,מאוחר מידי,הרי בפברואר הבורסה האמריקאית תרד
- 2.עודד 29/10/2024 15:55הגב לתגובה זואז קרנות נאמנות רבות מורידות דמי ניהול למשוך משקיעים. ובסוף השנה מקפיצים את דמי הניהול. צריך לקבוע דמי ניהול ל5 שנים לפחות ללא אפשרות להעלות.
- 1.טל 27/10/2024 14:51הגב לתגובה זואין שום קשר בין דמי ניהול ואיכות הניהול, דמי ניהול בעיקר גורעים מתשואת הלקוח ...
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה? השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?
מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
