כשדמי הניהול יורדים - הציבור קונה קרנות נאמנות
בישראל, דמי הניהול נחשבים בדרך כלל לגבוהים יותר לעומת מדינות אחרות. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא דמי ההפצה שגובים הבנקים ובתי ההשקעות, אשר משפיעים באופן משמעותי על העלות הכוללת של ההשקעה. דמי הפצה אלו, הנכללים בחישוב דמי הניהול, מייקרים את עלויות ההשקעה עבור המשקיעים, ובכך מקשים עליהם להשיג תשואות אטרקטיביות. בשוק התחרותי של היום, חשוב להבין את ההשפעות של דמי הניהול על התשואות הפוטנציאליות ולהיות מודעים לאופציות הזמינות, כדי לבחור את מסלול ההשקעה המתאים ביותר.
מחקר בבנק ישראל בדק את ההשפעה של עליית ריבית על קרנות נאמנות
במחקר שערכו נעם בן זאב, ד"ר סיגל ריבון וד"ר רועי שטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל, נבחנה תגובת משקיעי קרנות הנאמנות לשינויים בריבית בנק ישראל, ואת ההשפעות של תגובה זו על הנזילות בשוקי הנכסים הפיננסיים. העלאה בריבית בנק ישראל מתבטאת בשינוי הרכב תיק הנכסים של הציבור תוך הקטנת חלקם של הנכסים המסוכנים. המשקיעים פודים השקעות מקרנות המתמחות במניות ואג"ח, ומשקיעים יותר בקרנות כספיות. תהליך זה גורם גם לירידה בנזילות בשוקי המניות והאג"ח, אם כי שינוי הרכב ההשקעה בקרנות אלו מסביר רק חלק קטן מהירידה בנזילות.
בעוד קרנות הנאמנות מוכרות אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני ומניות בתגובה לעליית ריבית, המשקיעים המוסדיים פועלים בכיוון ההפוך ורוכשים נכסים אלו בתגובה לעליית ריבית. המחקר מצא כי לאחר העלאת ריבית (לא צפויה) על ידי בנק ישראל, ניתן לזהות פדיונות בסדר גודל יומי של כ-0.2%-0.4% מנכסי הקרנות המתמחות באג"ח ובמניות, המצטברים לכ-6-10% מסך נכסיהן, וגיוסים לקרנות הכספיות בהיקף של כ-1% מנכסיהן מדי יום, המצטברים לכ-30% סך הכל, וגדולים בהיקפם השקלי מסך היציאה מקרנות האג"ח והמניות. כלומר, מקורם של הכספים שזורמים לקרנות הכספיות הוא גם בנכסים אחרים מעבר לאלו שבקרנות המתמחות.
כשהשקעות גדולות ומהירות מתבצעות, קרנות הנאמנות נאלצות למכור נכסים פיננסיים כדי לספק למבקשים את כספם. מכירות אלו עלולות להפעיל לחץ על השוק, הן מבחינת המחיר והן מבחינת הנזילות, שהיא היכולת למכור ולקנות נכסים בהיקף מסוים ללא השפעה משמעותית על המחיר. כפי שנמצא במחקר, בעוד קרנות הנאמנות פועלות למכור אג"ח ומניות, המשקיעים המוסדיים רוכשים נכסים אלו, דבר שמצביע על הבדלים מהותיים בגישות ההשקעה בין סוגי המתווכים השונים בשוק. בעוד משקיעי קרנות הנאמנות מתמודדים עם פדיונות, המוסדיים, עם אופק השקעה ארוך יותר, נראים כמצליחים לנצל את ההזדמנויות שנוצרות כתוצאה מכך.
השינויים בדמי הניהול משפיעים על תנועות הכספים בקרנות נאמנות
מחקר שערכו ד"ר נדב שטינברג מחטיבת המחקר בבנק ישראל וד"ר יבגני מורגרמן מאוניברסיטת בר-אילן בוחן כיצד משקיעים בקרנות נאמנות מגיבים לשינויים בדמי ניהול. באמצעות ניתוח נתונים מקיף, המחקר חושף קשר מובהק בין שינויים בדמי ניהול לבין תנועות הכספים בקרנות נאמנות בישראל. המחקר מספק תובנות חשובות לגבי הרגישות של משקיעים להעלאות והפחתות בדמי הניהול ומצביע על השפעות ייחודיות עבור קבוצות שונות של משקיעים.- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצאים המרכזיים מעידים כי כאשר קרנות נאמנות מורידות את דמי הניהול, מתרחשת בממוצע עלייה בזרימות הכספים לקרנות, ואילו העלאות בדמי ניהול גורמות לירידה בזרימות. אפקט זה נשמר גם בקרנות מגוונות, כולל קרנות אגרות חוב, לאחר שליטה במאפיינים כמו גודל וגיל הקרן. יחד עם זאת, נמצא כי משקיעים קיימים בקרנות נוטים להגיב לשינויים בצורה חדה יותר לעומת משקיעים פוטנציאליים, מה שמדגיש את חשיבות השמירה על שקיפות בכל הנוגע לשינויים בדמי הניהול.
- 4.לרון 02/11/2024 10:34הגב לתגובה זוהורדת דמי נהול מ 2.8 ל 2% רו מ 1.2ל0.79% זה לא הבדל מאוד מדמעותי ל"משקיע הקטן" כי הכספים המושקעים קטנים ועמלות הניהול בהתאם
- 3.לרון 02/11/2024 10:31הגב לתגובה זואך העיקר זה טרנד,כפי שהיום הטרנד הוא הסנופי,כרגיל,מאוחר מידי,הרי בפברואר הבורסה האמריקאית תרד
- 2.עודד 29/10/2024 15:55הגב לתגובה זואז קרנות נאמנות רבות מורידות דמי ניהול למשוך משקיעים. ובסוף השנה מקפיצים את דמי הניהול. צריך לקבוע דמי ניהול ל5 שנים לפחות ללא אפשרות להעלות.
- 1.טל 27/10/2024 14:51הגב לתגובה זואין שום קשר בין דמי ניהול ואיכות הניהול, דמי ניהול בעיקר גורעים מתשואת הלקוח ...
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
