צביקה שכטרמן מספנות ישראל
צילום: דניאל צ׳רסקי

מספנות ישראל מקימה ממגורות לקליטה; טוענת כי תזרז את פריקת הסחורות בארץ

החברה חתמה על הסכם בהיקף של 96 מיליון שקל עם ספק אירופאי שיספק את הסילוסים ומערכות המתקן וכן שירותים נוספים בפרויקט; המתקן שיוקם ייתן מענה למחסור בתשתיות בתחום הממגורות ויאפשר קצבי פריקה גבוהים

תומר אמן |

חברת תעשיות מספנות ישראל מספנות ישראל 2.3% מעדכנת היום על התקדמות פרויקט מתקן ממגורות לקליטת תבואות בשטח נמל החברה בחיפה. החברה מדווחת כי החברת הבת, נמל מספנות ישראל, התקשרה עם חברה אירופאית הפועלת בתחום בהסכם בהיקף של כ-96 מיליון שקל, לפיו תספק החברה האירופאית סילוסים, מערכות ומתן שירותים נוספים לפרויקט.

המתקן שיוקם בשטח נמל החברה בחיפה, יאפשר לחברה שינוע של תבואות מרציף הפריקה באמצעות שלושה מסועים בקצב גבוה, ויאפשר אחסנה של כ-60,000 טון תבואה במתקנים הנרכשים על פי ההסכם, עם פוטנציאל להרחבת המתקן בעתיד. בנוסף, המתקן יאפשר פריקה למספר משאיות במקביל ויתוכנן כך שיתאפשר לחברו בעתיד למסילת רכבת.

משך הזמן המשוער לאספקת המערכות והשירותים נאמד בשלב זה בכ-24 חודשים.

התקשרות החברה הבת עם הספק בהסכם האמור, הינה לביצוע חלק מהעבודות המתוכננות במסגרת פרויקט הממגורות וכי החברה הבת צפויה להתקשר בעתיד עם ספקים נוספים לעניין ביצוע עבודות נוספות, לרבות עבודות תשתית, בהתאם לתכנון המפורט לביצוע והשלמה של פרויקט זה ולתחילת הפעילות השוטפת של הממגורות.

הדמיית הממגורות. קרדיט: תעשיות מספנות ישראל.

הקמת מתקן הממגורות הינה בהתאם לאסטרטגיית החברה והחברה הבת להמשיך ולפתח את עסקיהן ואת מגוון השירותים המוצעים והניתנים ללקוחות בתחום הייבוא בהובלה ימית. כמו כן, השלמת הפרויקט עתידה להעניק לחברה הבת פתרון למתן שירותים נוספים לאוניות הפוקדות את הנמל אותו היא מתפעלת וכן לאפשר לזו להציע ולהעניק שירותים לאוניות שעד היום לא פקדו את הנמל, כתוצאה מהעדר תשתיות מתאימות לקליטת מטעני גרעינים מסוגים שונים. עוד יצוין, כי פעילות המתקן עתידה להגביר את קצב פריקת מטעני הגרעינים בנמל, מה שעתיד להוביל להגדלת היקפי פעילות של החברה הבת בתחום פריקת מטענים מסוג זה.

צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל: "ההסכם עליו אנו מעדכנים היום מטרתו לעדכן על קידום הקמת מתקן הממגורות בשטח נמל החברה בחיפה. מדובר בפרויקט שהינו בהתאם לאסטרטגיית החברה להרחיב ולגוון את פעילותה ולייצר ריבוי מרכזי רווח. תחום הממגורות לקליטת תבואה (גרעינים) סובל בישראל ממחסור בתשתיות, ובשל כך מחוסר יעילות ותורים ארוכים לפריקה. האסטרטגיה של החברה היא להמשיך ולפתח את עסקיה תוך שימוש במיקומנו על קו המים וסינרגיה בין פעילויות הליבה השונות של החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.