צביקה שכטרמן מספנות ישראל
צילום: דניאל צ׳רסקי

מספנות ישראל מקימה ממגורות לקליטה; טוענת כי תזרז את פריקת הסחורות בארץ

החברה חתמה על הסכם בהיקף של 96 מיליון שקל עם ספק אירופאי שיספק את הסילוסים ומערכות המתקן וכן שירותים נוספים בפרויקט; המתקן שיוקם ייתן מענה למחסור בתשתיות בתחום הממגורות ויאפשר קצבי פריקה גבוהים

תומר אמן |

חברת תעשיות מספנות ישראל מספנות ישראל -2.17% מעדכנת היום על התקדמות פרויקט מתקן ממגורות לקליטת תבואות בשטח נמל החברה בחיפה. החברה מדווחת כי החברת הבת, נמל מספנות ישראל, התקשרה עם חברה אירופאית הפועלת בתחום בהסכם בהיקף של כ-96 מיליון שקל, לפיו תספק החברה האירופאית סילוסים, מערכות ומתן שירותים נוספים לפרויקט.

המתקן שיוקם בשטח נמל החברה בחיפה, יאפשר לחברה שינוע של תבואות מרציף הפריקה באמצעות שלושה מסועים בקצב גבוה, ויאפשר אחסנה של כ-60,000 טון תבואה במתקנים הנרכשים על פי ההסכם, עם פוטנציאל להרחבת המתקן בעתיד. בנוסף, המתקן יאפשר פריקה למספר משאיות במקביל ויתוכנן כך שיתאפשר לחברו בעתיד למסילת רכבת.

משך הזמן המשוער לאספקת המערכות והשירותים נאמד בשלב זה בכ-24 חודשים.

התקשרות החברה הבת עם הספק בהסכם האמור, הינה לביצוע חלק מהעבודות המתוכננות במסגרת פרויקט הממגורות וכי החברה הבת צפויה להתקשר בעתיד עם ספקים נוספים לעניין ביצוע עבודות נוספות, לרבות עבודות תשתית, בהתאם לתכנון המפורט לביצוע והשלמה של פרויקט זה ולתחילת הפעילות השוטפת של הממגורות.

הדמיית הממגורות. קרדיט: תעשיות מספנות ישראל.

הקמת מתקן הממגורות הינה בהתאם לאסטרטגיית החברה והחברה הבת להמשיך ולפתח את עסקיהן ואת מגוון השירותים המוצעים והניתנים ללקוחות בתחום הייבוא בהובלה ימית. כמו כן, השלמת הפרויקט עתידה להעניק לחברה הבת פתרון למתן שירותים נוספים לאוניות הפוקדות את הנמל אותו היא מתפעלת וכן לאפשר לזו להציע ולהעניק שירותים לאוניות שעד היום לא פקדו את הנמל, כתוצאה מהעדר תשתיות מתאימות לקליטת מטעני גרעינים מסוגים שונים. עוד יצוין, כי פעילות המתקן עתידה להגביר את קצב פריקת מטעני הגרעינים בנמל, מה שעתיד להוביל להגדלת היקפי פעילות של החברה הבת בתחום פריקת מטענים מסוג זה.

צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל: "ההסכם עליו אנו מעדכנים היום מטרתו לעדכן על קידום הקמת מתקן הממגורות בשטח נמל החברה בחיפה. מדובר בפרויקט שהינו בהתאם לאסטרטגיית החברה להרחיב ולגוון את פעילותה ולייצר ריבוי מרכזי רווח. תחום הממגורות לקליטת תבואה (גרעינים) סובל בישראל ממחסור בתשתיות, ובשל כך מחוסר יעילות ותורים ארוכים לפריקה. האסטרטגיה של החברה היא להמשיך ולפתח את עסקיה תוך שימוש במיקומנו על קו המים וסינרגיה בין פעילויות הליבה השונות של החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.