רוב רוב גדול ממחזיקי פטרוכימיים סבלניים; למה חויבו לבקש פתיחת הליכים?
חברת פטרוכימיים חייבת למחזיקי האג"ח מסדרה ח' 381 מיליון שקל. את התשלום האחרון, שנקבע לספטמבר אשתקד, פספסה. הבטוחות שניתנו לכלל האגרות בסדרה הן כ-8.5% ממניות בזן. נאמן המחזיקים, משרד רזניק פז נבו, קיים הצבעה, ובה 65% מהמשתתפים התנגדו להגשת בקשה לפתיחת הליכים נגד החברה לבית המשפט. לפטרוכימיים אין כסף לשלם, אחרת הייתה כבר משלמת, כך שאת החוב לא ניתן להעמיד לפירעון מיידי. ומה לגבי הבטוחות? בהצבעה נוספת שנערכה, 64% גם אמרו כי אינם מעוניין במימושן, כלומר בקבלת מניות בזן בעת הזו. ובכל זאת, הנאמן מחויב היה להגיש בקשה להליכים משפטיים לבית המשפט.
למעשה, ברזניק פז נבו פנו לבית המשפט ושאלו כיצד עליהם לפעול? הרוב לא רוצים פתיחת הליכים נגד החברה החייבת להם, ובפרט הצביעו גם נגד התרחיש הבולט של פתיחת הליכים - והוא מימוש הבטוחות. החוק מחייב התנגדות של 75% בהצבעה על פתיחת הליכים, ואילו בזו של מחזיקי פטרוכימיים הרוב היה 65%. בו בזמן, בהצבעה הנפרדת על מימוש הבטוחות, אין דרישה לרוב מיוחד, רוב רגיל של מעל 50% מספיק לצורך העניין, ואם כך - איזו מן ההצבעות גוברת על השניה?
שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב, חאלד כאבוב, שמונה באחרונה לבית המשפט העליון, הסביר בהחלטתו כי למעשה לא היה מקום לשיקול דעת של הנאמן או לפנייה למערכת המשפט בעבור עצה - אם שחור על גבי לבן נכתב בחוק כי דרוש רוב של 75%, אלמלא הושג, וגם אם ישנו רוב, רק קטן יותר - יש לבקש את פתיחת ההליכים, וזאת בלא קשר להצבעה השניה.
"דומה שהדילמה סבוכה הרבה פחות משהוצגה", כותב כאבוב, שבמלים פשוטות יותר אומר לרזניק פז נבו: סיבכתם סתם. גם בעמדה שהתקבלה מצד רשות ניירות ערך צידדו בגישה זו. ומה לגבי מצב בו מוגשת בקשה כזו, היא מתקבלת ואחרית דבר ממומשות הבטוחות - מצב שרוב המחזיקים, 64%, רצו להמנע ממנו? על כך כותב כאבוב כי הגשת הבקשה אינה בהכרח אומרת כי זו תתקבל (ולראייה, בעל חוב אחר שאינו מיוצג עם יתר המחזיקים הגיש בקשה כזו נגד פטרוכימיים וזו נדחתה).
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן עולה מתשובת בית המשפט שגם פתיחת ההליכים המשפטיים לא בהכרח תוביל למימוש הבטוחה. מצטייר אם כן, כי זהו חלוק מההליך, ושבשונה ממצב בו הצדדים מדברים כיום, כשהמגעים נעשים בעת שברקע הליכים משפטיים - הדבר יכול לקרב את פתרון הבעיה.
גורמים משפטיים עמם שוחחנו בביזפורטל מסבירים כי החוק האמור, הדורש רוב של 75%, לא עמד בפני סיטואציה שכזו מזה שנים. אפשר לתהות האם באמת יש צורך בהקצאת הזמן והמשאבים הדרושים מכל הצדדים, ובדגש על המערכת המשפטית, שהיא גוף ציבורי, בהכנת והגשת בקשה כזו, בחינתה על ידי שופט, קבלת הכרעה בדבר וכתיבתה?
השאלה בעינה עומדת, אלא שכאן, לפי אותם גורמים, גם באה לידי ביטוי תכלית החוק, שיכול להיראות מדי נוקשה: הגנה על המיעוט מבין בעלי החוב. במקרה דנן, אותם 35% שכן מעוניינים להביא את המקרה לפתחו של בית המשפט ולבקש ממנו סעד. כל עוד מדובר ביותר מרבע מבעלי החוב שנכחו בהצבעה, החוק מעוניין שרצונם לא ידחק על ידי רצון הרוב.
- ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
לפטרוכימיים עוד שלוש סדרות של אגרות חוב הנסחרות בבורסה: 1 (ריבית 6.3% לא צמודה, מס 15%, פדיון סופי - 31.12.2023) ב' (ריבית 5.1% צמודה, 25% מס, פדיון סופי - 31.12.2023) וג' (ריבית 6.6% לא צמודה, 15% מס, פדיון סופי - 31.9.2021). לשלוש הסדרות יחד משועבדות עוד כ-7% מהמניות של בז"ן.
ייתכן כי אותם 34-35% ממחזיקי אג"ח ח' המדובר מעוניינים לקבל לידם כ-3% ממניות בז"ן – אולי בשביל לממש. רק מתחילת השנה עלתה מניית בז"ן ב-52%, כשהיא משקפת לחברה שווי של 4.39 מיליארד שקל. עלייה של 23% נרשמה רק מאז 20 במרץ, אז נודע כי חברה לישראל של עידן עופר תמכור ל חג'ג' נדלן 17% ב-600 מיליון שקל.
בעסקה בין הצדדים פורט כי פטרוכימיים תוכל להצטרף לעסקה, מה שמותיר את ההחלטה בידי מחזיקי האג"ח שלה. אם כולם יתרצו, כלל 15.5% מבז"ן שבידי פטרוכימיים תמכר לחג'ג'ים – אבל כאמור לכל הפחות ישנם אותם 25% ממחזיקי אג"ח ח' שלא מעוניינים בכך, והרי האחים חג'ג' לא ירכשו מהם את המניות באופן פרטי.
- 3.עמי אבוטבול 29/05/2022 17:38הגב לתגובה זולציין אג"ח עשה רק טוב וזכה בעליית המנייה אבל טועה טעות חמורה בהמשך. למה המחזיקים.הם רק עובדים על רווח ולא על החזקת בזן. אילו היה להם זכות לקנות את ה15.6 אחוז הוי עושים את הקניה. אבל הדרך שלהם לא נכונה. וגם שמדברים על הפשר או הקפאת הליכים מי חייב לממונה הם דרך שונה מהקנייה אז מחזקי האגח שחררו לחץ אחרת הכל יתפוצץ לכם בפנים. ותיראה רק הפסד.בהמשך
- 2.הכי טוב לקחת את המניות ובזה יגמר הסיפור (ל"ת)אנונימי 28/04/2022 23:14הגב לתגובה זו
- 1.dw 18/04/2022 16:42הגב לתגובה זוכמחזיק אגח ח אהנה מעודף בטחונות (בהנחת המשך עליה במניית בזן, הנסחרת בנוח) + ריבית חלומית של 12%. לכן אני אחד מה 65% שכן מעוניינים בהסדר ושלא נפרק את החברה כרגע. אנחנו תמיד יכולים לפרק אותה גם בעוד שנה ושנתיים אבל למה לנו? נקבל ריבית פנטסטית, על חשבון סידרה 1, שיותר תלויה בהמשך עליית מניית בזן.
- לפי מה הגעת לריבית של 12%? (ל"ת)אבישלום 18/04/2022 20:54הגב לתגובה זו
מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
אלכס ספיר (ספיר קורפ)ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר
הסדר חוב ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.
בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.
הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.
תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.
לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.
- דודי אפל רצה לשלם את החוב לנושים - למה בית המשפט ביטל את ההסדר?
- ישלם רק 21.6 אלף שקל מתוך חוב של 686 אלף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.
בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה.
אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?
