חי גאליס ביג
צילום: יח"צ
ראיון

"ביג נמצאת בתקופת הפיתוח הגדולה ביותר בתולדותיה"

היעד: יציאה מארה"ב תוך שנה; בחוזים הישנים העלאה של 20% בשכ"ד; כל הקרקעות לפיתוח בלבד; בבת ים התלבטות אם להשכיר 160 דירות, באירופה אין חשש מהקפאת שכ"ד; ובשוליים: שוכרים שתכננו להחליף שרדו ונשארו - ראיון עם מנכ"ל ביג, חי גאליס

איתי פת-יה | (1)

"ביג נמצאת בתקופת הפיתוח הגדולה ביותר בתולדותיה. בישראל אנחנו ב'בוסט' מטורף ובסרביה הגדלנו את הפעילות פי שניים. יש לנו אג'נדה של מאד מדויקת לגבי איפה לגדול ומה עלינו לעשות. דרך אפי נכסים אנחנו רוצים להרחיב את פורטפוליו המשרדים, וגם הדיור להשכרה. בביג עצמה נצמח בארץ, עוד בסרביה, ובמדינות השכנות שלה – לאחרונה פרסמנו את המשא ומתן על רכישת הנכס במונטנגרו למשל".

אפי נכסים -1.44% , עליה מדבר עתה בראיון לביזפורטל חי גאליס, מנכ"ל ביג -2.95% שרכשה אותה, הקפיצה את תוצאותיה של החברה לרבעון השלישי. ואולם לא רק איחוד הנכסים הקיימים בעת העסקה תרם למדדים התפעוליים העיקריים, ה-NOI וה-FFO, שעלו בתקופת הדוח ב- ב-81% לכ-253 מיליון שקל וב-74% ל-162 מיליון, בהתאמה. ביג עצמה ואפי המשיכו לפתח את הפעילות, הן באמצעות הרחבת הפורטפוליו והן עם שיפור תוצאות הנכסים הקיימים, ועל כך מפרט גאליס בשיחה.

"ברבעון השלישי קלטנו לראשונה את שני המרכזים שקנינו באמצעות אפי בסרביה, אלה בערים קראגויבאץ' וקרושבאץ'" הוא מספר ומנגד מתאר על צמצום של פעילות – בארצות הברית. "שם, לאחר מימוש של קרוב למחצית מהפורטפוליו אנחנו עם נתח עדכני של 12% מהפעילות.  אנחנו רוצים להאמין ועובדים על כך שעוד שנה כבר מדובר יהיה בשיעור של 0%, כלומר נצא משם לחלוטין. עד כה הצלחנו למכור את הנכסים בשווי שלהם בספרים שלנו ויותר".

אם כן, חוץ מאיחוד הפורטפוליו של אפי, בין הרבעון השלישי של 2021 לשנה קודם לכן הושקו מרכזים מסחריים חדשים. ומה בגזרת הנכסים הקיימים? "בארץ אנחנו נמצאים בתקופה עם הביקושים הכי גבוהים לשטחי מסחר", הוא אומר. "אני בחברה כבר 18 שנה ואיני זוכר רמה כזו".

אם ככה הביקושים הללו אמורים להשפיע לטובה על דמי השכירות בחידושי חוזים ומול שוכרים חדשים. איך הדברים נראים בהקשר הזה?

"מאז ומתמיד אמרנו שמה שיקבע את השינוי בשכר הדירה הוא הפדיונות של השוכרים והיכולת שלהם לעמוד ב'עומס' של דמי השכירות – מבחינתנו הפרמטר הזה הוא המלך.  בתשעת החודשים הראשונים השנה הפדיונות של השוכרים בארץ עלו ב-14.6%, או ב-3.6% לעומת 2019 – למרות הסגר. יש חוזים עם שוכרים חדשים שמתעדכנים בהעלאה של 2%, כי זה מה שהפדיון מאפשר לאותו שוכר, ואצל אחרים, עם חוזה ישן בן חמש שנים עד עשור ולצדו פדיון גבוה ההעלאה יכולה להגיע גם ל-20%".

"לגבי תחלופת שוכרים – זה קורה בשיעור קטן. אין לנו שטחים פנויים וזו במירכאות 'הבעיה'. השוכרים לא מפנים בזכות המכירות המצוינות מאז שיצאנו מהסגר השלישי".

לשוכר זה טוב, לכם זה לא מפריע לקדם תכנית אסטרטגית לשינוי התמהיל בנכסים המסחריים?

"רק בשוליים. למשל, היה שוכר במרכז בצפון שהיינו בטוחים שאחרי שעזרנו לו שוב ושוב הוא בדרך החוצה. עשינו הסכם מותנה עם שוכר אחר, ואז השוכר הקיים אמר לנו 'מצבי טוב, אני נשאר'. ברמה הכללית לגבי שינוי התמהיל בשנים האחרונות יש יותר מקום להסעדה, בילוי וספורט על חשבון אפנה. זה בא לידי ביטוי בתמהיל של המרכזים הוותיקים וגם החדשים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"כבר לפני עשור, וביתר שאת לפני שש שנים הבנו שהאונליין כאן, וכאן בשביל להישאר – ומבחינתנו זה אומר שצריך לספק חוויית קניה כדי להביא את הציבור למרכזים שלנו, מה שקשור כמובן לתמהיל. לכן גם הגדלנו בשנתיים האחרונות את תקציב הפרסום כדי לחזק את הנוכחות והמיתוג שלנו ולחדד לצרכנים את הסיבות לבוא אלינו – ולראיה ראינו את התוצאות של המרכזים הפתוחים שהתעלו על אלה של הקניונים הסגורים".

והנה ב-2021 אתם מעלים קמפיין שממוקד באופליין, במקום לתקשר החוצה מסרים של שילוב בין שני התחומים – למשל הזמנות באונליין, ואיסוף בחנות. אתם בכלל מעודדים את השוכרים לעשות דברים כאלה? בסוף עלייה בפדיון שלהם היא דבר טוב גם עבורכם.

" בפעילות שלנו בארצות הברית הבנו כבר ששוכרים שידעו לשלב בין השניים יהיו העסקים החזקים של השנים הבאות. יש לנו שוכרים שעושים את זה, מי יותר ומי פחות, והם ילדים גדולים שלא צריכים את העזרה שלנו. בכלל בארץ אפשר לראות בצורה מובהקת יותר עסקים משיקים פעילות באונליין – ועדיין הם סובלים מחוסר שוויון וחוסר צדק בגלל הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל עד 75 דולר. אני מקווה שהממשלה החדשה תטפל בדבר העקום הזה שאין לו אח ורע, ובעולם הוא הולך ומצטמצם".

מה לגבי חשיפה ללוגיסטיקה? עופר השקעות קונה את סלע לוגיסטיקה, וניתן לדמיין את הסינרגיה האפשרית עם קניוני עופר של מליסרון.

"אותנו לוגיסטיקה בארץ לא מעניינת. באירופה בהחלט מסתכלים על זה, ואזכיר שבשנה שעברה עשינו שתי עסקאות של רכישת מרלו"גים בבלגראד".

לצד נכסים בשלב הקמה, יש לכם קרקעות שעל חלקן פירטתם את תהליכי הפיתוח. לגבי אשקלון, טירת הכרמל, דימונה, נצרת ואילת לא פירטתם. מה היעוד שלהם ומה הכוונות שלכם לגביהן?

"קודם כל אציין שבפתח תקוה ובנס ציונה קיבלנו אישורים לתב"עות לפרויקטים בשווי של מיליארדי שקלים שנוכל להקים תוך עשור, ואלה יהיו מנועי הצמיחה הבאים אחרי שהפרויקטים הנוכחיים בהקמה יושלמו. לשאלתך, בטירת הכרמל ודימונה הולכים להיות מרכזים שכונתיים ונפתח אותם. באשקלון זו קרקע שאנחנו 'יושבים' עליה הרבה מאד שנים ואני מניח שהיא תפותח בשנים הקרובות".

ובאופן ספציפי לגבי נצרת ואילת? יש שם הזדמנות גם או שתממשו את השטח?

"אלה קרקעות קטנות בשוליים, זנבות של פרויקטים אחרים – ועדיין אנחנו לא מממשים שום דבר, אנחנו יזמים שמפתחים, לא 'פליפרים' שקונים בשביל למכור. בארץ אין יזם שבנה כל כך הרבה פרויקטים בודדים כמונו".

כמו שציינת אפי פעילה גם בתחום המגורים להשכרה. בעיקר באירופה, אבל גם בארץ. בכנסת מקדמים חוק של הטבות מס להשכרה לטווח ארוך – אבל במקום 5 שנים ואז מימוש, המשך השכרתו, גם אם הוא מחליף ידיים, ל-15 שנה. זה כלכלי?

"אני לא מתיימר להיות מומחה למגורים בישראל, זו שאלה רלוונטית למי שחיים את היומיום של יזמות ודיור למכירה. בכרמי גת אנחנו בונים למגורים והחלטנו להשכיר את כל הבניין – בבת ים יש לנו פרויקט של 164 דירות וזו התלבטות".

ומה לגבי אירופה? שם הדיור להשכרה הוא בעיקר במזרח. אתם רוצים להרחיב את הפעילות שם – השאלה אם אין סכנה לזעזועים רגולטוריים כמו הפחתת השכירות או הקפאתה. ראינו שבברלין יוזמה כזו בוטלה, אבל רק בשל הליכים פרוצדורליים.

"בסופו של דבר שוק המגורים הוא לוקאלי. מנכ"ל אפי נכסים, אבי ברזילי, והמנכ"לים של חברות הבת המקומיות חיים את ההתרחשות היטב. אנחנו סוגרים עסקאות רק לאחר אנליזה שמשכנעת אותנו שהן טובות. ואלה לא עסקאות מהסוג של גופים מוסדיים, אלא כאלה עם מרווחים כלכליים מספקים".

בעידן של אחרי הקורונה, לא מן הנמנע שבלחץ האזרחים במדינות הללו יתכנו גם שינויים מטעם הפוליטיקאים נבחרי הציבור. זה משהו שאנליזה יכולה לצפות מראש?

"גם את הקורונה לא צפינו מראש ובדיעבד ראינו שההחלטות שקיבלנו תוך כדי היו טובות. שוב, יש לנו כח אדם מקצועי ולוקאלי שמסתכל גם על הדברים האלה".

אחרי ההלוואה שהענקתם להם, כידן דהרי וירון אדיב בסוף לא חתמו על הסכם המכר שיעביר לכם את ישפרו מודיעין מ-DNA2 שבבעלותם. הלכתם איתם לבית משפט. מה הטענה שלהם?

"יש אנשי עסקים שיש להם אינטגריטי לכבד חוזים, ובשביל אחרים חוזה הוא 'טטלה'. לכן יש בית משפט ואני משוכנע ששם יבינו. נתנו ל-DNA2 הטבות כדי שיסגרו את העסקה ביולי, הם לא התקדמו אז הודענו על ביטול ההטבות – הם מחרטטים שזה מה שהקנה להם זכות לביטול חוזה המכר כולו. הם נתלים בקשקוש שאומר שישפרו היא חברה עצמאית ולא מחויבת למה שהבעלים שלה סיכמו. יותר לברוח מזה לא נראה לי שיש".

ואם לשים את המחלוקת בצד, תסביר שוב למה היה עדיף לכם הנכס הזה על פני הנכס הקרוב לו עם השותפה מגה אור, אותו תצטרכו למכור בשל הנחיית רשות התחרות?

אין מה להשוות. הנכס הקיים הוא בשווי 70 מיליון שקל, בניין של 5,000 מ"ר. ישפרו מודיעין הוא מרכז קניות פתוח גדול ומשמעותי בהיקף 450 מיליון שקל, שתואם את תמהיל הנכסים שאנחנו אוהבים במדינת ישראל. זה נכס חזק ונלחם על מימוש העסקה הזו עד הקצה של הקצה של הקצה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מתלהב 27/11/2021 17:54
    הגב לתגובה זו
    אין כמו מרכזי הקניות של ביג , חניה פשוטה , בלי כל המפלסים והבלאגן של הקניונים , חונים וקונים !
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.