קרן חזון תורפז
צילום: יחצ
ראיון

"תורפז היא פרוטרום המשודרגת"

קרן חזון, מנכ"לית תורפז: "האסטרטגיה שלנו היא גם צמיחה אורגנית דו ספרתית, וגם רכישות ומיזוגים של חברות בשווי של עד 25 מיליון"
סתיו קורן | (6)
נושאים בכתבה ראיון תורפז

חברת תורפז 0.19%  הצטרפה לבורסה בת"א לפני כשלושה חודשים. היא גייסה 200 מיליון שקל לפי שווי של 883 מיליון שקל - מאז, השווי שלה הספיק לקפוץ ב-44% ל-1.3 מיליארד שקל . החברה פרסמה דוחות טובים למחצית הראשונה של השנה, הכוללים צמיחה משמעותית בכלל הפרמטרים, והשאלה האם זה יימשך?

תורפז היא חברה וותיקה, שעברה גלגולים רבים ועוסקת בפיתוח תמציות טעם וריח טבעיות וסינתטיות לתעשיית הקוסמטיקה, הטואלטיקה והטיפוח האישי, וכן לתעשיית המזון והמשקאות. החברה הוקמה בתחילת שנות ה-70 ונמכרה בשנת 2011 תמורת 2.5 מיליון דולר, לקרן חזון, כימאית במקצועה, המכהנת כמנכ"לית הנוכחית ובעלת השליטה המרכזית (45.1%) בחברה, ולעוד שני שותפים נוספים, אילן ויטה ועו"ד לשם.

במקביל לרכישה, חזון מינכלה את חברת ארמור, שכשלה והיתה בתהליך פשיטת רגל. ב-2013 חזון הצליחה למכור אותה לחברת IFF האמריקאית בתמורה ל-100 מיליון דולר. מספר שנים לאחר מכן, 51% ממניות תורפז נמכרו לחברת פרוטרום שנסחרה בעבר בבורסה המקומית, ובהמשך חברת IFF רכשה גם אותה. אולם תורפז לא עברה לחזקת IFF, חזון ושותפיה העדיפו לצאת לעצמאות ורכשו מפרוטרום בחזרה את מניות החברה. 

"אנחנו פרוטרום המשודרגת" אומרת קרן חזון, מנכ"לית החברה בשיחה עם ביזפורטל. "אני לא אומרת את זה ממקום של שחצנות, לקחנו את כל הדברים הטובים שהיו לחברה הנהדרת ההיא להציע, ולקחנו גם את הדברים הפחות טובים ואותם שיפרנו, ואנחנו ממשיכים לשפר כל הזמן". 

תחת בעלותה החדשה של חזון, החברה צמחה בין היתר בעקבות רכישות רבות של חברות, למרות שבמחצית הראשונה של 2021 ההכנסות צמחו רק אורגנית ב-75.4% ל-39.4 מיליון דולר. בשנת 2016 היא רכשה חברה מתעשיית הבושם בניו ג'רזי, שבאמצעותה היא מקיימת את הפעילות בארה"ב. שנה לאחר מכן רכשה חברה פולנית, שנקראת "פולנה ארומה", תמורת 8.5 מיליון דולר .כיום החברה פועלת בכ-30 מדינות, ועיקר הפעילות מתקיימת בארה"ב, וייאטנם, פולין וישראל. החברה מעסיקה כ-260 עובדים מסביב לעולם.

האם אתם צפויים לרכוש חברות נוספות בקרוב?

"האסטרטגיה שלנו היא גם צמיחה אורגנית דו ספרתית, וגם רכישות ומיזוגים של חברות בשווי של עד 25 מיליון דולר בצפון אמריקה, אירופה ואסיה. אני מניחה שבהמשך הדרך תוכלו לראות שאנחנו לא רק מדברים, והצמיחה שלנו תתבטא גם ברכישות. אני אישית עד היום ביצעתי למעלה מ-40 רכישות, אז זה חלק גדול מהאסטרטגיה של החברה".

האם אתם מתכננים לרכוש חברות במזומן או תמורת מניות?

"אין לנו כללי אצבע בעניין הזה, בסוף אנחנו רוכשים חברות של אנשים פרטיים - שחלקם בגיל פרישה, ואז השיקולים בהתאם, וחלק מהמוכרים הם בגילאים צעירים יותר, ובמקרה הזה יש לנו רצון לצרף אותם אלינו, שימשיכו להיות חלק ממנועי הצמיחה. כל רכישה היא לגופה, אין מדיניות שאנחנו פועלים לפיה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מדוע החלטתם להנפיק בבורסה דווקא בשנה הנוכחית? 

"כי היינו בשלים כחברה, ההנפקה תאפשר לנו לעשות אקסלרציה לתכנית האסטרטגית שלנו. וגם תנאי השוק היו טובים באותה תקופה - היה רעב בשוק להנפקות, אנשים חיפשו חברות תעשייתיות עם גוון ישראלי ותעשייתי שמתפתח וצומח עם דרישה קבועה בעולם".

האם גם ברבעון הבא נראה צמיחה בהכנסות וברווח?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    פיקח עיניו בראשו 22/08/2021 14:51
    הגב לתגובה זו
    רק לי זה נראה הזוי השווי שהכפיל את עצמו פי 150 תוך 10 שנים??? לא מדובר בחברת טכנולוגיה. תעשייה פשוטה או חכמה לא יכולה לצמוח בקצב כזה גם אם הניהול הוא הטוב בעולם. תכלס בועה שבסוף תתפוץץ...כנראה שמריצים אותה חזק...
  • 5.
    שמשקיע בחברה הזו לפי מכפיל 75? (ל"ת)
    מי המשוגע 22/08/2021 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אז מי ידע? גם הגישה של השוק קיב לה צפרות אז הנפקנו 22/08/2021 09:37
    הגב לתגובה זו
    אז מי ידע? גם הגישה של השוק קיב לה צפרות אז הנפקנו חשודה...
  • 3.
    ענת 21/08/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
    אשה אמיצה,מוכשרת והגונה.
  • 2.
    לא חזן (ל"ת)
    קרן חזון 21/08/2021 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ענבל עור 2 גם דומה לה, לא לקנות את המניה (ל"ת)
    אבי 21/08/2021 19:49
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קרדיט: שלומי יוסףאדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קרדיט: שלומי יוסף

"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש

בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית

ליאור דנקנר |

במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית,  לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.


מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה

בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.

הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.

למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.

עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.