נטו אחזקות - דיבידנד רודף דיבידנד; מחלקת 100 מיליון שקל נוספים
נטו אחזקות 0.48% , העוסקת בייבוא והפצה של מוצרי מזון שונים בעיקר דרך החברה הבת נטו מלינדה -0.14% מחלקת דיבידנד נוסף לבעלי המניות בסך 100 מיליון שקל. נטו אחזקות חילקה בשנה וחצי האחרונות דיבידנדים בסך 740 מיליון שקל, מדובר בסכום אבסולוטי מרשים וגם בתשואה פנומנלית ביחס להשקעה - שוויה של נטו מסתכם ב-565 מיליון שקל, כך שלמעשה היא חילקה יותר משוויה במשך שנה וחצי.
החלוקה מגיעה בראש וראשונה בזכות תוצאות טובות ותזרימים חיוביים במקביל למהלך של שינוי המבנה המאזני בחברה - פחות מזומנים ויותר מינוף. הכנסות החברה ברבעון השני בשנת 2020 הסתכמו ב-738 מיליון שקל, עליה של כ-4% לעומת 711 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון זינק לכ-86 מיליון שקל, לעומת 36.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה מיוחסת למימוש החזקה בחברת הבת ביכורי השדה בסך כ-61.3 מיליון שקל.
תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם בכ-142 מיליון שקל במהלך הרבעון. קופת המזומנים הסתכמה בכ-35 מיליון שקל, וסך הנכסים השוטפים נטו הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל. לחברה יתרת עודפים לחלוקה, נכון לתום הרבעון, בסך של כ-300 מיליון שקל.
תזרים המזומנים היציב, לצד יתרת עודפים לגדולה אפשרה לחברה לחלק סכום של כ-740 מיליון שקל דיבידנד ממרץ 2019 אז הכריזה וחילקה 80 מיליון שקל. בתום אוגוסט 2019, לחברה הייתה יתרת עודפים עצומה של כ-680 מיליון שקל, ומהם חילקה 130 מיליון שקל או 35.14 שקל למניה כדיבידנד. שלושה חודשים לאחר מכן, חילקה החברה כ-250 מיליון שקל או 67.6 שקל למניה דיבידנד.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחזיקי מניית החברה בשנת 2019 זכו לקבל דיבידנד בשווי של כ-124.5 שקל למניה, בעוד המניה נסחרת סביב ה-160 שקל, כלומר תשואה של 78%. ביולי השנה, חילקה החברה 180 מיליון שקל או 48.7 שקל למניה, והערב הכריזה על 100 מיליון שקל או 27 שקל למניה, כאשר המניה נסחרת במחיר ממוצע של 150 שקל. תשואת הדיבידנד בשנת 2020 הסתכמה בכ-49% נוספים, כלומר מעל ל-120% תשואת דיבידנד מתחילת שנת 2019.
מתחילת השנה, ירד שווי החברה בכ-8% והיא נסחרת בשווי שוק של 564.9 מיליון שקל, לעומת הון בשווי 845 מיליון שקל, מכפיל הון של 0.67.
- 5.ישראלי 08/09/2020 17:07הגב לתגובה זולמה לא ? מרמים את הציבור , בקופה , במוצרים שפג תוקפם , מוכרים בשר קפוא לאחר הפשרה כבשר טרי ,, לא חסר קומבינות כדי להרוויח !
- 4.מבנה חברת נדל"ן מבוססת ,מחלקת רק 55 מיליון ,בושה! (ל"ת)משקיע במניית מבנה 08/09/2020 16:54הגב לתגובה זו
- 3.כשאין תחרות זה התוצאות (ל"ת)מיכה 08/09/2020 09:35הגב לתגובה זו
- 2.אמיר 08/09/2020 08:27הגב לתגובה זואני מתפלא שהכותב לא הסביר שזה נקרא לחלוב את החברה, כלומר להוציא יותר ממה שהיא מרוויחה. הרי רוב בעלי המניות זה לא אתם זה המנכל ובעל הבית. מסדר לעצמו בונוס שמן, ומשאיר חברה בחובות , זה מה שאלוביץ עשה עם בזק, מקווה שאני טועה, אשמח לתגובה
- 1.משקיע 08/09/2020 07:50הגב לתגובה זוכול הכבוד לחברה שמחלקת דיבידנדים ברמות שכאלה. הלוואי שתוכל לעשות כך לעד. מה הו יום ה x ?
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
דן שפי, מנכ"ל שמן נדל"ן (קרדיט: מושיק ברין)דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירה בנמל חיפה
המתקן יוקם במתחם נמל חיפה, יפעל במסגרת מודל אסדרת השוק, יאפשר פריקה של כ-80 מגה ואט שעה ביום לרשת החשמל, והכנסותיו השנתיות מוערכות בכ-4 מיליון שקל לפני מימון
דוראל אורבן ושמן נדל"ן מניב התקשרו בהסכם להקמת מתקן אגירת אנרגיה במתחם נמל חיפה, שיפעל במסגרת מודל אסדרת השוק במשק החשמל. המתקן יוקם על קרקע בבעלות שמן נדל"ן במפרץ חיפה, בשטח של כ-1 עד 1.5 דונם, ויקבל אישור לפריקה לרשת החשמל בהיקף של כ-80 מגה ואט שעה ביום.
דוראל אורבן מתמחה בייזום והקמה של מתקני אגירת אנרגיה, ומוחזקת על ידי קבוצת דוראל אנרגיה (50%), אמפא נדל"ן (25%) והפניקס (25%). במסגרת ההסכם עם שמן נדל"ן מניב, יוקם מיזם משותף שיוחזק בחלקים שווים על ידי שתי החברות, אשר יהיה אחראי על הקמת המתקן והפעלתו.
עלות ההקמה של הפרויקט מוערכת בכ-40 מיליון שקל. הצדדים פועלים לגיוס מימון חיצוני בהיקף של כ-80% עד 90% מעלות ההקמה, בעוד יתרת הסכום תמומן על ידי השותפות בחלקים שווים. הפרויקט כולל מערכת אגירה בהספק של 13.72 מגה ואט, ויפעל במודל המאפשר מכירת אנרגיה ישירות לרשת החשמל, בכפוף להיתר מלא מחברת החשמל.
המתקן צפוי לפעול תחת מודל אסדרת השוק, ובמסגרתו יהיה המיזם זכאי גם לפרמיה אורבנית, מנגנון תגמול ייעודי לפרויקטים המוקמים בשטח עירוני. מנגנון זה נועד לתמוך בכדאיות הכלכלית של מתקני אגירה בסביבה צפופה, שבה מגבלות תשתית ושטח משפיעות על היתכנות הפרויקטים.
לפני תחילת ההפעלה המסחרית, שמן נדל"ן מניב צפויה להיות זכאית לדמי שימוש וכן למענקים התלויים בעמידה באבני דרך. לאחר תחילת ההפעלה, מעריכים הצדדים כי המתקן יניב לתאגיד המשותף תזרים שנתי של כ-4 מיליון שקל, אחרי הוצאות תפעול ולפני מימון.
