קניות בשופר
צילום: תמר מצפי

נטו אחזקות - דיבידנד רודף דיבידנד; מחלקת 100 מיליון שקל נוספים

ממרץ 2019 חילקה החברה 740 מיליון שקל דיבידנד: לחברה יתרה לחלוקה בסך 200 מיליון שקל 
אור צרפתי | (5)

נטו אחזקות 1.43% , העוסקת בייבוא והפצה של מוצרי מזון שונים בעיקר דרך החברה הבת נטו מלינדה 0.13%  מחלקת דיבידנד נוסף לבעלי המניות בסך 100 מיליון שקל. נטו אחזקות חילקה בשנה וחצי האחרונות דיבידנדים בסך 740 מיליון שקל, מדובר בסכום אבסולוטי מרשים וגם בתשואה פנומנלית ביחס להשקעה - שוויה של נטו מסתכם ב-565 מיליון שקל, כך שלמעשה היא חילקה יותר משוויה במשך שנה וחצי.  

החלוקה מגיעה בראש וראשונה בזכות תוצאות טובות ותזרימים חיוביים במקביל למהלך של שינוי המבנה המאזני בחברה - פחות מזומנים ויותר מינוף. הכנסות החברה ברבעון השני בשנת 2020 הסתכמו ב-738 מיליון שקל, עליה של כ-4% לעומת 711 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון זינק לכ-86 מיליון שקל, לעומת 36.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה מיוחסת למימוש החזקה בחברת הבת ביכורי השדה בסך כ-61.3 מיליון שקל. 

 

תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם בכ-142 מיליון שקל במהלך הרבעון. קופת המזומנים הסתכמה בכ-35 מיליון שקל, וסך הנכסים השוטפים נטו הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל. לחברה יתרת עודפים לחלוקה, נכון לתום הרבעון, בסך של כ-300 מיליון שקל. 

 

תזרים המזומנים היציב, לצד יתרת עודפים לגדולה אפשרה לחברה לחלק סכום של כ-740 מיליון שקל דיבידנד ממרץ 2019 אז הכריזה וחילקה 80 מיליון שקל. בתום אוגוסט 2019, לחברה הייתה יתרת עודפים עצומה של כ-680 מיליון שקל, ומהם חילקה 130 מיליון שקל או 35.14 שקל למניה כדיבידנד. שלושה חודשים לאחר מכן, חילקה החברה כ-250 מיליון שקל או 67.6 שקל למניה דיבידנד. 

 

מחזיקי מניית החברה בשנת 2019 זכו לקבל דיבידנד בשווי של כ-124.5 שקל למניה, בעוד המניה נסחרת סביב ה-160 שקל, כלומר תשואה של 78%.  ביולי השנה, חילקה החברה 180 מיליון שקל או 48.7 שקל למניה, והערב הכריזה על 100 מיליון שקל או 27 שקל למניה, כאשר המניה נסחרת במחיר ממוצע של 150 שקל. תשואת הדיבידנד בשנת 2020 הסתכמה בכ-49% נוספים, כלומר מעל ל-120% תשואת דיבידנד מתחילת שנת 2019. 

 

מתחילת השנה, ירד שווי החברה בכ-8% והיא נסחרת בשווי שוק של 564.9 מיליון שקל, לעומת הון בשווי 845 מיליון שקל, מכפיל הון של 0.67. 

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ישראלי 08/09/2020 17:07
    הגב לתגובה זו
    למה לא ? מרמים את הציבור , בקופה , במוצרים שפג תוקפם , מוכרים בשר קפוא לאחר הפשרה כבשר טרי ,, לא חסר קומבינות כדי להרוויח !
  • 4.
    מבנה חברת נדל"ן מבוססת ,מחלקת רק 55 מיליון ,בושה! (ל"ת)
    משקיע במניית מבנה 08/09/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כשאין תחרות זה התוצאות (ל"ת)
    מיכה 08/09/2020 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמיר 08/09/2020 08:27
    הגב לתגובה זו
    אני מתפלא שהכותב לא הסביר שזה נקרא לחלוב את החברה, כלומר להוציא יותר ממה שהיא מרוויחה. הרי רוב בעלי המניות זה לא אתם זה המנכל ובעל הבית. מסדר לעצמו בונוס שמן, ומשאיר חברה בחובות , זה מה שאלוביץ עשה עם בזק, מקווה שאני טועה, אשמח לתגובה
  • 1.
    משקיע 08/09/2020 07:50
    הגב לתגובה זו
    כול הכבוד לחברה שמחלקת דיבידנדים ברמות שכאלה. הלוואי שתוכל לעשות כך לעד. מה הו יום ה x ?
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?