קניות בשופר
צילום: תמר מצפי

נטו אחזקות - דיבידנד רודף דיבידנד; מחלקת 100 מיליון שקל נוספים

ממרץ 2019 חילקה החברה 740 מיליון שקל דיבידנד: לחברה יתרה לחלוקה בסך 200 מיליון שקל 
אור צרפתי | (5)

נטו אחזקות -0.94% , העוסקת בייבוא והפצה של מוצרי מזון שונים בעיקר דרך החברה הבת נטו מלינדה 0%  מחלקת דיבידנד נוסף לבעלי המניות בסך 100 מיליון שקל. נטו אחזקות חילקה בשנה וחצי האחרונות דיבידנדים בסך 740 מיליון שקל, מדובר בסכום אבסולוטי מרשים וגם בתשואה פנומנלית ביחס להשקעה - שוויה של נטו מסתכם ב-565 מיליון שקל, כך שלמעשה היא חילקה יותר משוויה במשך שנה וחצי.  

החלוקה מגיעה בראש וראשונה בזכות תוצאות טובות ותזרימים חיוביים במקביל למהלך של שינוי המבנה המאזני בחברה - פחות מזומנים ויותר מינוף. הכנסות החברה ברבעון השני בשנת 2020 הסתכמו ב-738 מיליון שקל, עליה של כ-4% לעומת 711 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון זינק לכ-86 מיליון שקל, לעומת 36.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה מיוחסת למימוש החזקה בחברת הבת ביכורי השדה בסך כ-61.3 מיליון שקל. 

 

תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם בכ-142 מיליון שקל במהלך הרבעון. קופת המזומנים הסתכמה בכ-35 מיליון שקל, וסך הנכסים השוטפים נטו הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל. לחברה יתרת עודפים לחלוקה, נכון לתום הרבעון, בסך של כ-300 מיליון שקל. 

 

תזרים המזומנים היציב, לצד יתרת עודפים לגדולה אפשרה לחברה לחלק סכום של כ-740 מיליון שקל דיבידנד ממרץ 2019 אז הכריזה וחילקה 80 מיליון שקל. בתום אוגוסט 2019, לחברה הייתה יתרת עודפים עצומה של כ-680 מיליון שקל, ומהם חילקה 130 מיליון שקל או 35.14 שקל למניה כדיבידנד. שלושה חודשים לאחר מכן, חילקה החברה כ-250 מיליון שקל או 67.6 שקל למניה דיבידנד. 

 

מחזיקי מניית החברה בשנת 2019 זכו לקבל דיבידנד בשווי של כ-124.5 שקל למניה, בעוד המניה נסחרת סביב ה-160 שקל, כלומר תשואה של 78%.  ביולי השנה, חילקה החברה 180 מיליון שקל או 48.7 שקל למניה, והערב הכריזה על 100 מיליון שקל או 27 שקל למניה, כאשר המניה נסחרת במחיר ממוצע של 150 שקל. תשואת הדיבידנד בשנת 2020 הסתכמה בכ-49% נוספים, כלומר מעל ל-120% תשואת דיבידנד מתחילת שנת 2019. 

 

מתחילת השנה, ירד שווי החברה בכ-8% והיא נסחרת בשווי שוק של 564.9 מיליון שקל, לעומת הון בשווי 845 מיליון שקל, מכפיל הון של 0.67. 

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ישראלי 08/09/2020 17:07
    הגב לתגובה זו
    למה לא ? מרמים את הציבור , בקופה , במוצרים שפג תוקפם , מוכרים בשר קפוא לאחר הפשרה כבשר טרי ,, לא חסר קומבינות כדי להרוויח !
  • 4.
    מבנה חברת נדל"ן מבוססת ,מחלקת רק 55 מיליון ,בושה! (ל"ת)
    משקיע במניית מבנה 08/09/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כשאין תחרות זה התוצאות (ל"ת)
    מיכה 08/09/2020 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמיר 08/09/2020 08:27
    הגב לתגובה זו
    אני מתפלא שהכותב לא הסביר שזה נקרא לחלוב את החברה, כלומר להוציא יותר ממה שהיא מרוויחה. הרי רוב בעלי המניות זה לא אתם זה המנכל ובעל הבית. מסדר לעצמו בונוס שמן, ומשאיר חברה בחובות , זה מה שאלוביץ עשה עם בזק, מקווה שאני טועה, אשמח לתגובה
  • 1.
    משקיע 08/09/2020 07:50
    הגב לתגובה זו
    כול הכבוד לחברה שמחלקת דיבידנדים ברמות שכאלה. הלוואי שתוכל לעשות כך לעד. מה הו יום ה x ?
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'ין טכנולוגיה מזנקת 15%, ארית מתרסקת 17%, טאואר עולה 3.2%; המדדים במגמה מעורבת

אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; הכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.8% ות״א 90 נחלש 1%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.6%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.