איתי בן זאב
צילום: יחצ

חברות הייטק יוכלו לגייס כסף בבורסה - בלי להירשם ובלי תשקיף

כחלק מהמהלך שהשיקה הנהלת הבורסה, החלו היום בקמפיין עם הקומיקאית עדי אשכנזי וגם הוקם אתר ייעודי. למיזם 2 מטרות: להגדיל את סקטור ההשקעות בהייטק בבורסה ולגרום ליותר חברות פרטיות לגייס כסף מהציבור
ארז ליבנה | (7)

כתבנו כאן כבר לא פעם על העובדה שחלק ניכר מחברות הטכנולוגיה, אלה שמקבלות סיוע רב מהאקו-סיסטם ההייטקיסטי שיצרה הממשלה, מדלגות על הבורסה בתל אביב ומגיעות ישר לנאסד"ק. אז כחלק מהניסיון למשוך חברות חדשות, אבל גם בשל העצירה מההשקעות של קרנות הון סיכון, בבורסה השיקו היום את TASE UP, שבה, חברות הייטק פרטיות, קרנות המשקיעות במיזמי נדל"ן בחו"ל וקרנות אשראי, יזכו לחשיפה למשקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים.

 

הרעיון הוא לחשוף את החברות לשוק ההון לכסף של שוק ההון, מבלי להפוך להיות ציבוריות. המשמעות היא שהחברות לא יחויבו בדיווחים על פי חוק ניירות ערך ולא בפרסום תשקיף כמתחייב בדרך כלל מחברות הרוצות לגייס הון בבורסה.

>>"משבר הקורונה גרם לחברות פרטיות להבין שלהיסחר בבורסה זה יתרון - הכסף נגיש"

 

המהלך, שנתמך בקמפיין שלישי עם הקומיקאית עדי אשכנזי, יכלול גם אתר ייעודי לחברות שיוכלו לגייס במגוון רחב של ניירות ערך ליצירת מבני הון שונים בהן מניות, אג"ח, אג"ח להמרה, אופציות ויחידות השתתפות.

לאילו חברות פתוחה היוזמה

הפלטפורמה פתוחה לחברות טכנולוגיה וביומד, קרנות הון סיכון, קרנות אשראי וקרנות נדל"ן להשקעה בחו"ל, שכבבורסה מעריכים כי הפוטנציאל של מספר החברות והגופים הרלוונטיים שיכולים לגייס הון באמצעות הפלטפורמה עומד על מאות חברות רלבנטיות.

 

המשקיעים שיכולים לפעול על גבי הפלטפורמה נהנים מגישה ישירה להזדמנויות השקעה בחברות פרטיות והכל באמצעות פלטפורמה המבוססת על תשתית מערכות המסחר והסליקה של הבורסה. כמו כן, המשקיעים ייהנו מנזילות ההשקעה, שירותי רישום, סליקה ותפעול של התשלומים כנייר ערך סחיר בבורסה וכן זיהוי והצגה של אחזקות המשקיע בחשבון הבנק שלו. עבור משקיעים זרים, מוענק פטור מניכוי מס במקור על תשלומי ריבית.

 

הפלטפורמה פתוחה עבור גופים מוסדיים, תאגידים שההון העצמי שלהם מעל 50 מיליון שקלים, יועצי השקעות או משווקי השקעות אשר קונים עבור עצמם, קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים כשירים כהגדרתם בחוק ניירות ערך. מדובר בהיקף של אלפי משקיעים רלוונטיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בבורסה ציינו עודד כי מנתוני IVC, עולה שבמחצית הראשונה של 2020 גייסו חברות הסטארט אפ המקומיות כ- 5.6 מיליארד דולר, מתוכם רק כ- 1.3 מיליארד מקורו בכסף ישראלי. גם השקעות אלו רובן נעשות על ידי קרנות פרטיות וגופים אשר הציבור הרחב לא מושקע בהם. בבורסה רוצים לשנות את זה.

 

כמו כן, בהנהלת הבורסה חתמו על כמה שיתופי פעולה אסטרטגיים להידוק הקשר עם האקוסיסטם הטכנולוגי ולהנגשת מידע, כשבין היתר, בנובמבר הקרוב תופעל מערכת מבוססת בלוקצ'יין למאגר שאלות.

 

הין היתר, נחתמו הסכמים עם הגופים הבאים:

 

בנק ההשקעות הבינלאומי Jeffries - הבורסה מגבשת בימים אלו שיתוף פעולה ייחודי עם בנק ההשקעות ג'פריס, לתמיכה בחברות הייטק ישראליות שיגייסו באמצעות הפלטפורמה. בנק ההשקעות ג'פריס מוביל בשוקי ההון והעסקאות הפיננסיות בענפי ההיי-טק והביוטכנולוגיה ופעיל מאוד גם בשוק ההון הישראלי.

 

פאנד-איט –Fundit - פלטפורמת השקעות לגיוס הון לעסקים ,המשלבת בין הידע והניסיון של קבוצת headstart, קבוצת מימון ההמונים הראשונה והגדולה בישראל, לבין  המומחיות בשוק ההון של פועליםIBI . פאנד-איט פועלת בפיקוח רשות ניירות ערך והיא בעלת ניסיון של שנים בגיוס עבור מגוון חברות ומיזמים, לרבות טכנולוגיים. עד כה גויסו באמצעותה כ- 315 מיליון שקלים עבור כ-140 פרוייקטים.

 

נובוס - Novus – מערכת חיתום והנפקה דיגיטלית המאפשרת לחברות, קרנות וגופים אחרים לנהל את כל שלבי הגיוס, הנפקה וניהול של ניירות ערך.  נובוס תאפשר לגופים ומשקיעים כשירים בכל העולם להשתתף בהנפקות בהליך דיגיטלי מלא הכולל גישה למנפיק, למידע ותנאי ני"ע לפני הנפקה ולאחריה.

 

בנוסף, הבורסה תשתף פעולה עם IVC, חברת המחקר והמידע העסקי המובילה בענף ההיי-טק בישראל, שתספק מידע ראשוני על אותן החברות הפרטיות אשר תרשמנה בפלטפורמת ה-UP TASE כך שהמידע יהיה זמין עבור המשקיעים.

 

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב אמר היום כי: "הבורסה לניירות ערך מחויבת לקידום הכלכלה הישראלית והחברות הישראליות הפועלות כאן. היום, אנחנו לוקחים את המחויבות הזאת צעד גדול קדימה באמצעות TASE UP - פלטפורמה שמשנה לגמרי את הדרך שבה חברות מגייסות הון ומאפשרת, בפעם הראשונה בישראל, לשלב בין היתרונות של הבורסה, כמו גישה למשקיעים ונזילות ובין הרצון של רבות מהחברות, לפחות בשלב זה, להישאר פרטיות.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סופסוף פתחו קזינו בת"א (ל"ת)
    ה תמיד 16/08/2020 14:57
    הגב לתגובה זו
  • צודק לחלוטין (ל"ת)
    רונן 16/08/2020 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ג'סי לייומור 16/08/2020 14:34
    הגב לתגובה זו
    אם לא תהיה פתיחה אנגלית פעם ברבעון, ורק פעם ברבעון במועד קבוע יהיה מסחר, תהיה בעיה לעשיית שוק ולשמירה על רמות מחירים בכל רגע. אחרת, כל רגע תהיה תנודה, כי לא יהיה אף פעם מישהו שיעמוד מהצד השני
  • 4.
    נדי 16/08/2020 13:30
    הגב לתגובה זו
    מס של 25% על רווח הון למי שמסתכן בבורסה. בנדלן, החיים יפים. הבורסה לא תתרומם בישראל כל עוד המס כזה גבוה. באוירה כזו עדיף להשקיע או בנדלן או בארה"ב, שם ההזדמנויות הרציניות ולא בתא
  • 3.
    ג'סי לייומור 16/08/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    אם לא תהיה פתיחה אנגלית פעם ברבעון, ורק פעם ברבעון במועד קבוע יהיה מסחר, תהיה בעיה לעשיית שוק ולשמירה על רמות מחירים בכל רגע. אחרת, כל רגע תהיה תנודה, כי לא יהיה אף פעם מישהו שיעמוד מהצד השני
  • 2.
    תום 16/08/2020 13:01
    הגב לתגובה זו
    אם זה לא חברה ציבורית, ולא צריכה לדווח לאף אחד, זה לא מעניין, ולא רלוונטי לבורסה, לא יודע למה היא בכלל משחקת אותה צד בעניין. מדובר בהשקעה פרטית של מוסדי מול חברה מסוימת, מה הבורסה קשורה?
  • 1.
    אני הבנתי שחברות הייטק יוכלו לעקוץ את הציבור .. גם אתם? (ל"ת)
    בני 16/08/2020 13:01
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

אלכס ספיר (ספיר קורפ)אלכס ספיר (ספיר קורפ)

ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה

חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה הסדר חוב

ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.

בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.

הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.

תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.

לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.

בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.

בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה. 

אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?