כתבנו כאן כבר לא פעם על העובדה שחלק ניכר מחברות הטכנולוגיה, אלה שמקבלות סיוע רב מהאקו-סיסטם ההייטקיסטי שיצרה הממשלה, מדלגות על הבורסה בתל אביב ומגיעות ישר לנאסד"ק. אז כחלק מהניסיון למשוך חברות חדשות, אבל גם בשל העצירה מההשקעות של קרנות הון סיכון, בבורסה השיקו היום את TASE UP, שבה, חברות הייטק פרטיות, קרנות המשקיעות במיזמי נדל"ן בחו"ל וקרנות אשראי, יזכו לחשיפה למשקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים.

הרעיון הוא לחשוף את החברות לשוק ההון לכסף של שוק ההון, מבלי להפוך להיות ציבוריות. המשמעות היא שהחברות לא יחויבו בדיווחים על פי חוק ניירות ערך ולא בפרסום תשקיף כמתחייב בדרך כלל מחברות הרוצות לגייס הון בבורסה.

>>"משבר הקורונה גרם לחברות פרטיות להבין שלהיסחר בבורסה זה יתרון - הכסף נגיש"

המהלך, שנתמך בקמפיין שלישי עם הקומיקאית עדי אשכנזי, יכלול גם אתר ייעודי לחברות שיוכלו לגייס במגוון רחב של ניירות ערך ליצירת מבני הון שונים בהן מניות, אג"ח, אג"ח להמרה, אופציות ויחידות השתתפות.

• קרן ג'נריישן גייסה 215 מיליון שקל באג"ח להמרה
• מדדי אג"ח נוספים: המדדים שעלו בכ-10% בשנה האחרונה או ב-30% בחמש שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאילו חברות פתוחה היוזמה

הפלטפורמה פתוחה לחברות טכנולוגיה וביומד, קרנות הון סיכון, קרנות אשראי וקרנות נדל"ן להשקעה בחו"ל, שכבבורסה מעריכים כי הפוטנציאל של מספר החברות והגופים הרלוונטיים שיכולים לגייס הון באמצעות הפלטפורמה עומד על מאות חברות רלבנטיות.

המשקיעים שיכולים לפעול על גבי הפלטפורמה נהנים מגישה ישירה להזדמנויות השקעה בחברות פרטיות והכל באמצעות פלטפורמה המבוססת על תשתית מערכות המסחר והסליקה של הבורסה. כמו כן, המשקיעים ייהנו מנזילות ההשקעה, שירותי רישום, סליקה ותפעול של התשלומים כנייר ערך סחיר בבורסה וכן זיהוי והצגה של אחזקות המשקיע בחשבון הבנק שלו. עבור משקיעים זרים, מוענק פטור מניכוי מס במקור על תשלומי ריבית.

הפלטפורמה פתוחה עבור גופים מוסדיים, תאגידים שההון העצמי שלהם מעל 50 מיליון שקלים, יועצי השקעות או משווקי השקעות אשר קונים עבור עצמם, קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים כשירים כהגדרתם בחוק ניירות ערך. מדובר בהיקף של אלפי משקיעים רלוונטיים.

• חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
• מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

בבורסה ציינו עודד כי מנתוני IVC, עולה שבמחצית הראשונה של 2020 גייסו חברות הסטארט אפ המקומיות כ- 5.6 מיליארד דולר, מתוכם רק כ- 1.3 מיליארד מקורו בכסף ישראלי. גם השקעות אלו רובן נעשות על ידי קרנות פרטיות וגופים אשר הציבור הרחב לא מושקע בהם. בבורסה רוצים לשנות את זה.

כמו כן, בהנהלת הבורסה חתמו על כמה שיתופי פעולה אסטרטגיים להידוק הקשר עם האקוסיסטם הטכנולוגי ולהנגשת מידע, כשבין היתר, בנובמבר הקרוב תופעל מערכת מבוססת בלוקצ'יין למאגר שאלות.

הין היתר, נחתמו הסכמים עם הגופים הבאים:

בנק ההשקעות הבינלאומי Jeffries - הבורסה מגבשת בימים אלו שיתוף פעולה ייחודי עם בנק ההשקעות ג'פריס, לתמיכה בחברות הייטק ישראליות שיגייסו באמצעות הפלטפורמה. בנק ההשקעות ג'פריס מוביל בשוקי ההון והעסקאות הפיננסיות בענפי ההיי-טק והביוטכנולוגיה ופעיל מאוד גם בשוק ההון הישראלי.

פאנד-איט –Fundit - פלטפורמת השקעות לגיוס הון לעסקים ,המשלבת בין הידע והניסיון של קבוצת headstart, קבוצת מימון ההמונים הראשונה והגדולה בישראל, לבין  המומחיות בשוק ההון של פועליםIBI . פאנד-איט פועלת בפיקוח רשות ניירות ערך והיא בעלת ניסיון של שנים בגיוס עבור מגוון חברות ומיזמים, לרבות טכנולוגיים. עד כה גויסו באמצעותה כ- 315 מיליון שקלים עבור כ-140 פרוייקטים.

נובוס - Novus – מערכת חיתום והנפקה דיגיטלית המאפשרת לחברות, קרנות וגופים אחרים לנהל את כל שלבי הגיוס, הנפקה וניהול של ניירות ערך.  נובוס תאפשר לגופים ומשקיעים כשירים בכל העולם להשתתף בהנפקות בהליך דיגיטלי מלא הכולל גישה למנפיק, למידע ותנאי ני"ע לפני הנפקה ולאחריה.

בנוסף, הבורסה תשתף פעולה עם IVC, חברת המחקר והמידע העסקי המובילה בענף ההיי-טק בישראל, שתספק מידע ראשוני על אותן החברות הפרטיות אשר תרשמנה בפלטפורמת ה-UP TASE כך שהמידע יהיה זמין עבור המשקיעים.

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב אמר היום כי: "הבורסה לניירות ערך מחויבת לקידום הכלכלה הישראלית והחברות הישראליות הפועלות כאן. היום, אנחנו לוקחים את המחויבות הזאת צעד גדול קדימה באמצעות TASE UP - פלטפורמה שמשנה לגמרי את הדרך שבה חברות מגייסות הון ומאפשרת, בפעם הראשונה בישראל, לשלב בין היתרונות של הבורסה, כמו גישה למשקיעים ונזילות ובין הרצון של רבות מהחברות, לפחות בשלב זה, להישאר פרטיות.