אלשטיין משפר את ההצעה למחזיקי החוב באי.די.בי
אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בחברת אי.די.בי פתוח, מעלה את ההצעה למחזיקי האג"ח. כך נודע לביזפורטל. אלשטיין יזרים 360 מיליון שקל לחברה לעומת הצעה קודמת ל-300 מיליון שקלים. לאי.די.בי חוב של כ-2.03 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח (סדרות ט', י"ד ו-ט"ו) ועל פי המתווה הנוכחי התספורת תסתכם בכ-600-650 מיליון שקל.
מדובר בתספורת ממוצעת של 30%-33%, אבל כמובן שאגרות החוב הלא מבוטחות ייפגעו יותר מאגרות החוב המבוטחות. התוספת הנוכחית של 60 מיליון שקל לעומת ההצעה הקודמת - תשרת בעיקר את אגרות החוב הלא מבוטחות - סדרה ט', אם כי התספורת בהן תהיה הכי משמעותית - מעל 50%. מנגד, מחזיקי סדרת אג"ח י"ד לא אמורים להיפגע כלל בגלל שעבודים חזקים ובסדרה ט'ו תהיה תספורת שמוערכת בכ-205 ומעלה.
בהמשך לפרסום שלנו מהבוקר, דיווחה החברה כי הצעה זו הינה בתוקף עד ליום 29 ביוני 2020. כאשר ההצעה צריכה להיות מאושרת ידי מחזיקי שלושת סדרות אגרות החוב מסדרה ט', סדרה יד' וסדרה טו' ביחד.
אגרות החוב (סדרה טו') - סכומי הקרן העומדים לפירעון במהלך שנת 2020 ייפרעו מהמקורות אשר ייווצרו לחברה כתוצאה ממכירת מניות כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ כ-3.5%, יתרת אגרות החוב, ובמידה והסכומים שיתקבלו מהמקורות לתשלום קרן 2020 יפחתו מהסכומים הנדרשים לתשלומי קרן 2020 ,גם חלק קרן 2020 שלא ניתן היה לפרעו מהמקורות לתשלום קרן 2020 , יוחלפו באגרות חוב מסדרה חדשה אשר תובטח במניות כלל ביטוח המשועבדות לטובת אגרות החוב
- תקדים בעליון: מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד לא יתחשב בהפסד עתידי
- משה סבח רוצה לרכוש את דסק"ש ב-2.1 מיליארד שקל - נו באמת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לוח הסילוקין של קרן אגרות החוב החדשות יהיה כדלקמן:
10% מסכום הקרן המקורי יפרעו ביום 31 בדצמבר .2023
10% מסכום הקרן המקורי יפרעו ביום 31 בדצמבר .2024
80% של סכום הקרן המקורי יפרעו ביום 31 בדצמבר 2025.
אגרות החוב החדשות תישאנה ריבית קבועה בשיעור של 3.5% בגין התקופה שהחל ממועד הנפקת אגרות החוב החדשות ועד ליום 31 בדצמבר, 2022 וריבית קבועה בשיעור של 5% בגין התקופה שמיום 1 בינואר, 2023 ועד למועד הפירעון הסופי של אגרות החוב החדשות. המציעה תהא ערבה לתשלומי הריבית הנקובה על אגרות החוב מהסדרה החדשה אשר בהתאם ללוח הסילוקין מועד תשלומן הינו בשנים 2021 ו- 2022.
אגרות החוב (סדרה יד') - תפרענה באופן חלקי ויתרתן תוחלף באגרות חוב מסדרה חדשה אשר תובטח במלואה במניות דסק"ש המשועבדות לטובת אגרות החוב.
במועד השלמת ההסדר תשלם החברה כפירעון מוקדם חלקי למחזיקי אגרות החוב (סדרה יד') סכום של 300 מיליון שקל במזומן . בסמוך למועד השלמת ההסדר, תוחלפנה יתרת אגרות החוב )סדרה יד'( בסדרת אגרות חוב חדשה שר סכום הקרן שלה יהיה בסכום יתרת הקרן הבלתי מסולקת של אגרות החוב )סדרה יד'( ביחד עם הריבית שנצברה עליה דהיינו כ-580 מיליון שקל.
אגרות החוב (סדרה ט') - החברה תעמיד לטובת מחזיקי אגרות החוב את כלל נכסיה של החברה המפורטים להלן ) אשר אינם משועבדים לטובת עסקאות ה- Swap או לטובת סדרות יד' ו-טו'( ובנוסף כ-12% ממניות חברת דסק"ש המוחזקות על ידי המציעה ויועמדו על ידה כבטוחה לטובת ההסדר או התמורה שתתקבל בגינם,וזאת כנגד ויתור סופי ומוחלט של מחזיקי אגרות החוב (סדרה ט') על התחייבויות החברה כלפיהם.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
- 6.פשוט לקחת להם את החברות לנהל ובשיפור למכור (ל"ת)יובל 21/06/2020 17:54הגב לתגובה זו
- 5.הרץ 21/06/2020 17:27הגב לתגובה זוהיו יכולים לעשות "תספורת". עוד לא שמעתי דבר כזה שחייב קובע לנושה "תספורת" - רק בארץ זה קורה. הוא צריך להגיד תודה שלא מפרקים לו את החברה לגורמים ומחלקים מה שנשאר לנושים.
- 4.משה 21/06/2020 10:44הגב לתגובה זוהמניות של כלל שוות משהו,ונסחרות מתחת להון העצמי .. סבלנות
- הטמבל מכר אותן עכשיו... (ל"ת)חיים 24/06/2020 11:45הגב לתגובה זו
- 3.גדי 21/06/2020 10:07הגב לתגובה זו300 מיליון שקל הזרמה + 50 מיליון שקל ערבות (לא שווה הזרמה) + 10 מיליון שקל לדיסקונט השקעות (שזה לא קשור לכלום וזה שווה שהוא מזרים לעצמו).
- 2.דני 21/06/2020 10:03הגב לתגובה זויודע שסלקום צפוייה לקפוץ בעקבות המיזוג עם גולן, ושופרסל במצב מעולה וככה הוא רוצה לא לשלם ולקבל את דסקש בהנחה על חשבון מחזיקי ט'. למחזיקי ט' משתלם לפרק את החברה ולחכות שמניית דיסקונט השקעות תעלה.
- 1.שמחה 21/06/2020 09:22הגב לתגובה זולמה אנו מסכימים לתספורות. שלא יתנו לכאלו להנפיק או לגייס כסף עד שלא מחזיר את הכספים
- יוני 21/06/2020 17:56הגב לתגובה זותראה שנגמרו התספורות.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
