אדוארדו אלשטיין
צילום: סיון פרג'
פרסום ראשון

אלשטיין משפר את ההצעה למחזיקי החוב באי.די.בי

יזרים 360 מיליון שקל לחברה, לעומת הצעה קודמת ל-300 מיליון שקלים; התספורת הממוצעת - 30%-33%
צחי אפרתי | (8)
נושאים בכתבה אדוארדו אלשטיין

אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בחברת אי.די.בי פתוח, מעלה את ההצעה למחזיקי האג"ח. כך נודע לביזפורטל. אלשטיין יזרים 360 מיליון שקל לחברה לעומת הצעה קודמת ל-300 מיליון שקלים. לאי.די.בי חוב של כ-2.03 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח (סדרות ט', י"ד ו-ט"ו) ועל פי המתווה הנוכחי התספורת תסתכם בכ-600-650 מיליון שקל.

מדובר בתספורת ממוצעת של 30%-33%, אבל כמובן שאגרות החוב הלא מבוטחות ייפגעו יותר מאגרות החוב המבוטחות. התוספת הנוכחית של 60 מיליון שקל לעומת ההצעה הקודמת - תשרת בעיקר את אגרות החוב הלא מבוטחות - סדרה ט', אם כי התספורת בהן תהיה הכי משמעותית - מעל 50%. מנגד, מחזיקי סדרת אג"ח י"ד  לא אמורים להיפגע כלל בגלל שעבודים חזקים ובסדרה ט'ו  תהיה תספורת שמוערכת בכ-205 ומעלה. 

בהמשך לפרסום שלנו מהבוקר, דיווחה החברה כי הצעה זו הינה בתוקף עד ליום 29 ביוני 2020. כאשר ההצעה צריכה להיות מאושרת ידי מחזיקי שלושת סדרות אגרות החוב מסדרה ט', סדרה יד' וסדרה טו' ביחד.

אגרות החוב (סדרה טו') - סכומי הקרן העומדים לפירעון במהלך שנת 2020 ייפרעו מהמקורות אשר ייווצרו לחברה כתוצאה ממכירת מניות כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ כ-3.5%, יתרת אגרות החוב, ובמידה והסכומים שיתקבלו מהמקורות לתשלום קרן 2020 יפחתו מהסכומים הנדרשים לתשלומי קרן 2020 ,גם חלק קרן 2020 שלא ניתן היה לפרעו מהמקורות לתשלום קרן 2020 , יוחלפו באגרות חוב מסדרה חדשה אשר תובטח במניות כלל ביטוח המשועבדות לטובת אגרות החוב

לוח הסילוקין של קרן אגרות החוב החדשות יהיה כדלקמן:

10%  מסכום הקרן המקורי יפרעו ביום 31 בדצמבר .2023

10% מסכום הקרן המקורי יפרעו ביום 31 בדצמבר .2024

80% של סכום הקרן המקורי יפרעו ביום 31 בדצמבר 2025.

אגרות החוב החדשות תישאנה ריבית קבועה בשיעור של 3.5% בגין התקופה שהחל ממועד הנפקת אגרות החוב החדשות ועד ליום 31 בדצמבר, 2022 וריבית קבועה בשיעור של 5% בגין התקופה שמיום 1 בינואר, 2023 ועד למועד הפירעון הסופי של אגרות החוב החדשות. המציעה תהא ערבה לתשלומי הריבית הנקובה על אגרות החוב מהסדרה החדשה אשר בהתאם ללוח הסילוקין מועד תשלומן הינו בשנים 2021 ו- 2022.

 

אגרות החוב (סדרה יד') - תפרענה באופן חלקי ויתרתן תוחלף באגרות חוב מסדרה חדשה אשר תובטח במלואה במניות דסק"ש המשועבדות לטובת אגרות החוב.

במועד השלמת ההסדר תשלם החברה כפירעון מוקדם חלקי למחזיקי אגרות החוב (סדרה יד') סכום של 300 מיליון שקל במזומן . בסמוך למועד השלמת ההסדר, תוחלפנה יתרת אגרות החוב )סדרה יד'( בסדרת אגרות חוב חדשה שר סכום הקרן שלה יהיה בסכום יתרת הקרן הבלתי מסולקת של אגרות החוב )סדרה יד'( ביחד עם הריבית שנצברה עליה דהיינו כ-580 מיליון שקל.

אגרות החוב (סדרה ט') - החברה תעמיד לטובת מחזיקי אגרות החוב את כלל נכסיה של החברה המפורטים להלן ) אשר אינם משועבדים לטובת עסקאות ה- Swap או לטובת סדרות יד' ו-טו'( ובנוסף כ-12% ממניות חברת דסק"ש המוחזקות על ידי המציעה ויועמדו על ידה כבטוחה לטובת ההסדר או התמורה שתתקבל בגינם,וזאת כנגד ויתור סופי ומוחלט של מחזיקי אגרות החוב (סדרה ט') על התחייבויות החברה כלפיהם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    פשוט לקחת להם את החברות לנהל ובשיפור למכור (ל"ת)
    יובל 21/06/2020 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הרץ 21/06/2020 17:27
    הגב לתגובה זו
    היו יכולים לעשות "תספורת". עוד לא שמעתי דבר כזה שחייב קובע לנושה "תספורת" - רק בארץ זה קורה. הוא צריך להגיד תודה שלא מפרקים לו את החברה לגורמים ומחלקים מה שנשאר לנושים.
  • 4.
    משה 21/06/2020 10:44
    הגב לתגובה זו
    המניות של כלל שוות משהו,ונסחרות מתחת להון העצמי .. סבלנות
  • הטמבל מכר אותן עכשיו... (ל"ת)
    חיים 24/06/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גדי 21/06/2020 10:07
    הגב לתגובה זו
    300 מיליון שקל הזרמה + 50 מיליון שקל ערבות (לא שווה הזרמה) + 10 מיליון שקל לדיסקונט השקעות (שזה לא קשור לכלום וזה שווה שהוא מזרים לעצמו).
  • 2.
    דני 21/06/2020 10:03
    הגב לתגובה זו
    יודע שסלקום צפוייה לקפוץ בעקבות המיזוג עם גולן, ושופרסל במצב מעולה וככה הוא רוצה לא לשלם ולקבל את דסקש בהנחה על חשבון מחזיקי ט'. למחזיקי ט' משתלם לפרק את החברה ולחכות שמניית דיסקונט השקעות תעלה.
  • 1.
    שמחה 21/06/2020 09:22
    הגב לתגובה זו
    למה אנו מסכימים לתספורות. שלא יתנו לכאלו להנפיק או לגייס כסף עד שלא מחזיר את הכספים
  • יוני 21/06/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
    תראה שנגמרו התספורות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.