יובל כהןיובל כהן

איך הצליח יובל כהן מפורטיסמו להשחיל לציבור את טלרד הכושלת?

טלרד הנפיקה לפני כשנתיים וחצי לפי שווי של 335 מיליון שקל - מיד אחרי ההנפקה התוצאות הורעו, המניה ירדה, וההידרדרות נמשכת - החברה הנסחרת בשווי של 56 מיליון שקל, דיווחה היום על רה ארגון נוסף 

לא להאמין. במקביל להנפקת טלרד בבורסה לפני כשנתיים וחצי, פורטיסימו שמנוהלת על ידי יובל כהן, לצד כור ומנכ"ל טלרד אז - רן בוקשפן, מכרו במסגרת הצעת מכר, מניות טלרד בסכום של 83 מיליון שקל.

ראשית - הצעת מכר במקביל להנפקה לציבור היא בהגדרה בעייתית - למה למכור מניות? האם המוכרים לא מאמינים בהשקעה? וגם - ניסיון העבר מלמד שהנפקות עם הצעת מכר נוטות שלא להצליח ביחס להנפקות ללא הצעת מכר. נשמע הגיוני, ובפועל יש אין סוף דוגמאות, הנה אחת מהתקופה של טלרד - אירונאוטיקס שאיבדה 80% לפני שבסוף נרכשה ונמחקה מהבורסה (בהפסד גדול ביחס למחיר בהנפקה).

 

טלרד נכון למועד ההנפקה פעלה בשני תחומים - פיתוח ומכירה של מוצרים לרשתות תקשורת אלחוטית בפס רחב (פתרונות ושירותים) והקמת תשתיות תקשורת ו–IT בישראל.שני התחומים איבדו גובה, ובמהרה הרווחיות נשחקה לחלוטין. 

לפני כשנה בצעד מעורר תהיות וגם גיחוך רכשה טלרד את מרמנת שעוסקת בניהול פרוייקטים וייעוץ. אל תחפשו את הקשר בין הפעילות המסורתית שלה לפעילות הנרכשת. הסיבה היא ככל הנראה כוונה למחוק את ההיסטוריה ולהפוך לחברה אחרת, שונה, ורווחית. 

בינתיים מסתבר שתחום התקשורת ממשיך לצנוח. החברה מדווחת היום על תכנית התייעלות נרחבת לפעילות ה-Broadband Wireless Access) BWA) - תקשורת אלחוטית בפס רחב, של החברה. התכנית תכלול בין היתר פיטורי עובדים ומחיקת נכסים.

המשקיעים קיבלו בהתלהבות את הודעת החברה - משקיעים אוהבים פיטורים וצמצום הוצאות, ככה הרווחים גדלים. המנייה זינקה ב-6%, לשווי של 56 מיליון שקל. בהנפקה לפני שנתיים וחצי השווי היה 335 מיליון שקל. 

לדברי החברה, הקיצוצים נדרשים לאור ההאטה בשוק האמריקאי, הנובעת מהחלטות הרשות הפדרלית בארה"ב לרישוי תדרים. צעד אשר השפיע על הביקושים למוצרי החברה. זאת בנוסף, לירידה בביקושים באזורים אחרים בעולם אשר העיבו על התוצאות והרווחיות של הפעילות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

להערכת החברה פעולות התייעלות יביאו לצמצום משמעותי של הפסדי הפעילות בתחום. אשר יאפשר לקבוצה כולה לעבור לרווחיות.

תכנית ההתייעלות כוללת, מעבר למתכונת פעילות ממוקדת במתן שירות ומכירה ללקוחות, לצד צמצום הוצאות (בהיקף שנתי מוערך של כ-6 מיליון דולר ארה"ב). בנוסף, תפעל החברה להקטנת מצבת כוח האדם והקטנת היקפי הוצאות אחרות של הפעילות. 

בין היתר, תכלול התכנית מחיקת נכסים שלפי הערכת החברה יביאו לירידת ערך בשווי הפעילות מול ערכה בספרי החברה. לדברי החברה המחיקה עלולה להיות בסכום "מהותי".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסי 24/10/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
    אבישי עובדיה, רשות ניירות ערך בעקבותיך
  • 8.
    לרון 24/10/2019 08:23
    הגב לתגובה זו
    הוא,שלא קונים בהנפקות המתבצעות בשוק גבוה!!!
  • 7.
    חזי 23/10/2019 20:32
    הגב לתגובה זו
    מכרת לאבא שלך וסבתא שלך ולילדים שלך מניות שלא שוות כלום?מה שונה בינך לבין סוחר סמים שמוכר לילדים שלו
  • 6.
    דן 23/10/2019 19:51
    הגב לתגובה זו
    עדיין מחזיק. מחכה שתעלה
  • נו באמת (ל"ת)
    יובל כהן 26/12/2019 20:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יש לנו זיכרון ארוך (ל"ת)
    נוכל 23/10/2019 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאול 23/10/2019 18:47
    הגב לתגובה זו
    אין היתכנות כלכלית בלמכור ציוד תקשורת מיושן שיוצר בישראל
  • 3.
    אנונימי 23/10/2019 18:42
    הגב לתגובה זו
    תעשו לעצמכם טובה ואל תתעסקו במניות בארץ רק ארהב...שם היו מחרימים אותו ל20 שנה אחרי תרגיל כזה....
  • 2.
    מיכאל 23/10/2019 17:42
    הגב לתגובה זו
    על המשקיעים בבורסה המקומית מותר לעבוד, בוולסטריט הוא הנפיק כמה חברות ושם הוא יצר רווח גדול. טלרד היא כישלון היתה וכישלון נשארה, רק בארץ יכלו להנפיק אותה ורק אחרי שניפחו תוצאות
  • 1.
    זה הנוהל הרגיל 23/10/2019 17:36
    הגב לתגובה זו
    כל קרנות ההשקעה של המולטי מיליונרים מרוויחות תמיד באותה דרך - רק מהשחלה של הציבור ומכירה לגופים המוסדיים של הזבל שהן משקיעות בו במחירים מנופחים פי 10 ...גם פימי לא שונה למה בגלוברנדס הרוויחו ? חחח הוציאו כמה שבועות אחרי הגיוס הודעה מזעזעת והנייר קרס , נראה לכם שלא ידעו ? וכלל משקאות מורווחים ? ומגוריט מישהו מורווח חוץ מהמנהלים שמושכים מיליונים ? הרשימה עוד ארוכה מאוד וזה לא קשור להצעות מכר ...ברוב המכריע של ההנפקות הראשונות לבורסה מפסידים והרבה כי מנהלי ההשקעות קונים בכסף של הציבור בלי למצמץ זבל במחירים סופר מנופחים הם התרגלו מהאגח חחח
גבי ויסמן נובה
צילום: בני גמזו
דוחות

נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק

עלייה של 25% בהכנסות ל-224.6 מיליון דולר; הרווח למניה על 2.16 דולר - סנט מעל הצפי; צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 215-225 מיליון דולר; וול סטריט מבינה שהרבעון הרביעי יהיה נמוך מהשלישי וחוששת

מנדי הניג |

נובה, נובה -8.04%   ספקית פתרונות המדידה הישראלית לתעשיית המוליכים למחצה, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה  ממשיכה ליהנות מצמיחה בביקוש למערכות מדידה לתחומי הזיכרונות והמעבדים המתקדמים - מגזרים שנהנים מההאצה בהשקעות בתשתיות בינה מלאכותית ובייצור שבבים מתקדמים, אבל בעוד הרבעון השלישי נראה חזק מהצפוי, הרביעי מאכזב את וול סטריט. 

מניית Nova Measuring Instruments Ltd. -2.44%   נופלת בשיעור של 10%  במסחר המוקדם בנאסד"ק אחרי פרסום התוצאות. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-9.2 מיליארד דולר ) אחרי שזינקה כ-72% מתחילת השנה ו-88% במהלך 12 החודשים האחרונים.

הרווח למניה (Non-GAAP) ברבעון השלישי עמד על 2.16 דולר, לעומת תחזית הקונצנזוס של 2.15 דולר. ההכנסות הסתכמו ב-224.6 מיליון דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 222 מיליון דולר, ובזינוק של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שימו לב לנקודה הבאה - רק סנט מעל התחזית, ולא הרבה מעל בהכנסות. נובה זינקה בחודשים האחרונים כאילו היא הולכת "להפגיז" בתוצאות וזה לא קרה. השוק טיפח ציפיות והתאכזב.  מעבר לכך, התחזית לרבעון הרביעי מאכזבת - 215-225 מיליון דולר, אמצע טווח של 220 מיליון דולר שזה מתחת להכנסות ברבעון השלישי. וול סטריט רוצה צמיחה מתמשכת מדי רבעון. 

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו כאמור ב-224.6 מיליון דולר, עלייה של 2% לעומת הרבעון השני של השנה, ו-25% לעומת הרבעון השלישי של 2024. הרווח הנקי לפי GAAP עמד על 61.4 מיליון דולר, או 1.90 דולר למניה בדילול מלא, עליה של 19% לעומת התקופה המקבילה.

לפי Non-GAAP, הרווח הנקי היה 70 מיליון דולר, או 2.16 דולר למניה, עלייה של 24% לעומת אשתקד. שיעור הרווח הגולמי נותר יציב - 56.7%, לעומת 56.6% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות עלו ל-63.6 מיליון דולר, לעומת 52.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”