ראש הממשלה בנימין נתניהו
צילום: צילום מסך, Bizportal

מה שוק המניות מרמז על תוצאות הבחירות?

כל פעם שנתניהו הגיע לבחירות לאחר שהבורסה המקומית עלתה בתקופת כהונתו, הוא נבחר מחדש. בפעם היחידה בה הבורסה ירדתה בתקופת כהונתו הוא נכשל בהקמת ממשלה; מה יקרה הפעם?
נועם בראל | (10)

הבחירות לכנסת ה-22 בפתח, וזוהי הזדמנות מצוינת לבחון האם שוק המניות "אוהב" את נתניהו.

ב-31 במרץ 2009 החל נתניהו את הקדנציה השנייה שלו כראש ממשלת ישראל וכשר לאסטרטגיה כלכלית ( לפני כן כיהן כראש ממשלה אהוד אולמרט). הממשלה שהקים כללה 30 שרים ו-9 סגני שרים, ובמספר שריה הייתה הגדולה בממשלות ישראל. 

באותם ימים, מדד ת"א 35 היה בשפל של 4 שנים, ונסחר סביב 650 נקודות, לאחר צניחה של כ-47% מהשיא שרשם בדצמבר 2007, אז נסחר סביב רמת מחיר של 1,225 נקודות. מאותה נקודה, עלה המדד בכ-165% לשיא של 1,716 נקודות אותו רשם באמצע אוגוסט 2015. 

ככלל, בבחינת המהלכים שהגיעו לאחר כל מערכת בחירות, התמונה ברורה. כל פעם שנתניהו נבחר מחדש, הבורסה המקומית הגיבה בעליות עד לבחירות הבאות.  

ינואר 2013, הבחירות לכנסת ה-19, קדנציה שניה של נתניהו. השוק מדשדש לאחר ירידה של כ-11% משיא של 1,341 נקודות באפריל 2011, ושוב, בחירתו מחדש של נתניהו שולחת את השוק הישראלי לעליה של כ-45% לשיא כל הזמנים ברמה כאמור של 1,716 נקודות. 

כהונה ראשונה בקדנציה הנוכחית - השוק מגיב בעליה של 83% (2009 עד 2013)

כהונה שנייה בקדנציה הנוכחית - השוק מגיב בעליה של 45% (2013 עד 2015)

אבל אז קורה דבר מעניין. בתקופת כהונתו של נתניהו, הבורסה המקומית יורדת בכ-7.8%, ומה קורה? נתניהו מגיע לבחירות ה-21, לפני חמישה חודשים, ולא מצליח להקים ממשלה. 

כהונה שלישית בקנדציה הנוכחית - השוק מגיב בירידה של 7.8% (2015 עד 2019)

אז מה יקרה הפעם אתם שואלים? ובכן, אם נסתמך על הסטטיסטיקה, הרי שבכל פעם שנתניהו הגיע לבחירות כשהבורסה המקומית עלתה בתקופת כהונתו, הוא נבחר מחדש והצליח כמובן להקים ממשלה. וכעת, 5 חודשים לאחר מערכת הבחירות האחרונה, השוק הגיב בעליה של 3.5%. אז נכון, זה לא מייצג, מדובר בתקופה קצרה מאוד. אם לוקחים את התשואה מאז הבחריות לכנסת ה-20 (2015) הרי שמדובר על תשואה שלילית של כ-4% - נתונים אמביוולנטים. אי אפשר להגיד באופן נחרץ כפי שהיה בכהונה השנייה והשלישית ששוק המניות טס בתקופת נתניהו. הוא עלה לאחרונה, הוא ירד מעט מאז 2015.

אם מתייחסים למבחן הפשוט - שוק המניות מבחירות לבחירות, הרי שהשוק עלה, וכשהשוק עולה אז נתניהו נבחר...נחכה למחר.

אפריל 2019, מערכת הבחירות האחרונה עד היום

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מופת תרבות 18/09/2019 12:25
    הגב לתגובה זו
    תרבות כי אנו חיים בתקופה שהשופט גנב והמורה יונה
  • 9.
    דמי קולו 18/09/2019 11:44
    הגב לתגובה זו
    אבל מרץ 2009 היו במקרה נקודת השפל של כל בורסות העולם. משם הכול זינק ולא נראה לי שה-S&P טס בגלל ביבי. בדיוק כמו שפברואר 2003 היה נקדות השפל של קריסת הדוט קום ומאז יצאה לה טיסה עולמית של 4 שנים ובמקרה ביבי בדיוק התמנה לשר האוצר. עד היום הוא מציין את זה שהוא ורק הוא הציל את שוק ההון הישראלי. האיש לא רק איש שיווק מצוין אלא גם פוקסיונר אחוש-רמוטה.
  • 8.
    דוד 17/09/2019 11:54
    הגב לתגובה זו
    השוק אוהב נוכלים! עם ביבי הנוכל יש לו סיכוי.
  • 7.
    ... 17/09/2019 10:56
    הגב לתגובה זו
    לא לחזק את אבו מאזן
  • 6.
    עליית מיסים ענקית 17/09/2019 08:09
    הגב לתגובה זו
    המבקר אנגלמן לא איפשר לפרסם את הדו"חות שמראים בפירוש שביבי נכשל במבחן הכלכלי
  • 5.
    שטויות 17/09/2019 01:04
    הגב לתגובה זו
    ואגב בקדנציה הראשונה שלו BB סגר את הברז ופעל בדרך של "ריסון תקציבי", ואילו מ-2009 הוא פתח את הברז לזרום חופשי...והגירעון עוד ייחשף לציבור
  • 4.
    אבי 16/09/2019 23:40
    הגב לתגובה זו
    אני מבין שסבבה לך עם התשואות האלו ורוצה עוד... אגב השוק טס בזמנו כי בכל העולם טסו הבורסות אחרי המפולת .
  • 3.
    אז המדד נקרא מדד 25 והגיע ל 1729 (ל"ת)
    מדד 35 16/09/2019 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היה צריך לנטרל את השפעת בורסות העולם (ל"ת)
    ניתוח ירוד 16/09/2019 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם נתניהו לא ינצח הברבורים השחורים ינצחו אותנו (ל"ת)
    הנביא 16/09/2019 18:01
    הגב לתגובה זו
אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.