ראש הממשלה בנימין נתניהו
צילום: צילום מסך, Bizportal

מה שוק המניות מרמז על תוצאות הבחירות?

כל פעם שנתניהו הגיע לבחירות לאחר שהבורסה המקומית עלתה בתקופת כהונתו, הוא נבחר מחדש. בפעם היחידה בה הבורסה ירדתה בתקופת כהונתו הוא נכשל בהקמת ממשלה; מה יקרה הפעם?
נועם בראל | (10)

הבחירות לכנסת ה-22 בפתח, וזוהי הזדמנות מצוינת לבחון האם שוק המניות "אוהב" את נתניהו.

ב-31 במרץ 2009 החל נתניהו את הקדנציה השנייה שלו כראש ממשלת ישראל וכשר לאסטרטגיה כלכלית ( לפני כן כיהן כראש ממשלה אהוד אולמרט). הממשלה שהקים כללה 30 שרים ו-9 סגני שרים, ובמספר שריה הייתה הגדולה בממשלות ישראל. 

באותם ימים, מדד ת"א 35 היה בשפל של 4 שנים, ונסחר סביב 650 נקודות, לאחר צניחה של כ-47% מהשיא שרשם בדצמבר 2007, אז נסחר סביב רמת מחיר של 1,225 נקודות. מאותה נקודה, עלה המדד בכ-165% לשיא של 1,716 נקודות אותו רשם באמצע אוגוסט 2015. 

ככלל, בבחינת המהלכים שהגיעו לאחר כל מערכת בחירות, התמונה ברורה. כל פעם שנתניהו נבחר מחדש, הבורסה המקומית הגיבה בעליות עד לבחירות הבאות.  

ינואר 2013, הבחירות לכנסת ה-19, קדנציה שניה של נתניהו. השוק מדשדש לאחר ירידה של כ-11% משיא של 1,341 נקודות באפריל 2011, ושוב, בחירתו מחדש של נתניהו שולחת את השוק הישראלי לעליה של כ-45% לשיא כל הזמנים ברמה כאמור של 1,716 נקודות. 

כהונה ראשונה בקדנציה הנוכחית - השוק מגיב בעליה של 83% (2009 עד 2013)

כהונה שנייה בקדנציה הנוכחית - השוק מגיב בעליה של 45% (2013 עד 2015)

אבל אז קורה דבר מעניין. בתקופת כהונתו של נתניהו, הבורסה המקומית יורדת בכ-7.8%, ומה קורה? נתניהו מגיע לבחירות ה-21, לפני חמישה חודשים, ולא מצליח להקים ממשלה. 

כהונה שלישית בקנדציה הנוכחית - השוק מגיב בירידה של 7.8% (2015 עד 2019)

אז מה יקרה הפעם אתם שואלים? ובכן, אם נסתמך על הסטטיסטיקה, הרי שבכל פעם שנתניהו הגיע לבחירות כשהבורסה המקומית עלתה בתקופת כהונתו, הוא נבחר מחדש והצליח כמובן להקים ממשלה. וכעת, 5 חודשים לאחר מערכת הבחירות האחרונה, השוק הגיב בעליה של 3.5%. אז נכון, זה לא מייצג, מדובר בתקופה קצרה מאוד. אם לוקחים את התשואה מאז הבחריות לכנסת ה-20 (2015) הרי שמדובר על תשואה שלילית של כ-4% - נתונים אמביוולנטים. אי אפשר להגיד באופן נחרץ כפי שהיה בכהונה השנייה והשלישית ששוק המניות טס בתקופת נתניהו. הוא עלה לאחרונה, הוא ירד מעט מאז 2015.

אם מתייחסים למבחן הפשוט - שוק המניות מבחירות לבחירות, הרי שהשוק עלה, וכשהשוק עולה אז נתניהו נבחר...נחכה למחר.

אפריל 2019, מערכת הבחירות האחרונה עד היום

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מופת תרבות 18/09/2019 12:25
    הגב לתגובה זו
    תרבות כי אנו חיים בתקופה שהשופט גנב והמורה יונה
  • 9.
    דמי קולו 18/09/2019 11:44
    הגב לתגובה זו
    אבל מרץ 2009 היו במקרה נקודת השפל של כל בורסות העולם. משם הכול זינק ולא נראה לי שה-S&P טס בגלל ביבי. בדיוק כמו שפברואר 2003 היה נקדות השפל של קריסת הדוט קום ומאז יצאה לה טיסה עולמית של 4 שנים ובמקרה ביבי בדיוק התמנה לשר האוצר. עד היום הוא מציין את זה שהוא ורק הוא הציל את שוק ההון הישראלי. האיש לא רק איש שיווק מצוין אלא גם פוקסיונר אחוש-רמוטה.
  • 8.
    דוד 17/09/2019 11:54
    הגב לתגובה זו
    השוק אוהב נוכלים! עם ביבי הנוכל יש לו סיכוי.
  • 7.
    ... 17/09/2019 10:56
    הגב לתגובה זו
    לא לחזק את אבו מאזן
  • 6.
    עליית מיסים ענקית 17/09/2019 08:09
    הגב לתגובה זו
    המבקר אנגלמן לא איפשר לפרסם את הדו"חות שמראים בפירוש שביבי נכשל במבחן הכלכלי
  • 5.
    שטויות 17/09/2019 01:04
    הגב לתגובה זו
    ואגב בקדנציה הראשונה שלו BB סגר את הברז ופעל בדרך של "ריסון תקציבי", ואילו מ-2009 הוא פתח את הברז לזרום חופשי...והגירעון עוד ייחשף לציבור
  • 4.
    אבי 16/09/2019 23:40
    הגב לתגובה זו
    אני מבין שסבבה לך עם התשואות האלו ורוצה עוד... אגב השוק טס בזמנו כי בכל העולם טסו הבורסות אחרי המפולת .
  • 3.
    אז המדד נקרא מדד 25 והגיע ל 1729 (ל"ת)
    מדד 35 16/09/2019 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היה צריך לנטרל את השפעת בורסות העולם (ל"ת)
    ניתוח ירוד 16/09/2019 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם נתניהו לא ינצח הברבורים השחורים ינצחו אותנו (ל"ת)
    הנביא 16/09/2019 18:01
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - חוזרים לעליות?

ב-18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן הציפיות הן לירידה של כחצי אחוז - מה עשוי להשפיע בעיקר על המדד?

מערכת ביזפורטל |

הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם. 

אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים. 


לקראת מדד המחירים לצרכן - מה הציפיות ואיזה נתון יתפוס את תשומת הלב? אחרי מדד אוקטובר שהפתיע קצת כלפי מעלה, הציפייה למדד נובמבר שיפורסם היום ב-18:30 היא לתיקון חד יחסית, עם ירידה של כ-0.4%-0.5% כך מעריכים גם במזרחי טפחות. עיקר ההשפעה תגיא בגלל היציאה מתקופת חגי תשרי, ובעיקר מסעיף הטיסות לחו"ל. נובמבר התאפיין בכמות גבוהה יחסית של ישראלים שטסו, אך מנגד מחירי הטיסות עצמם היו אלו שתרמו במידה רבה להפתעה החיובית באוקטובר, וכעת הציפייה היא לתיקון מהכיוון הזה. בסעיף המזון התמונה מורכבת יותר, היסטורית נרשמו בנובמבר ירידות אחרי התייקרויות החגים, אבל בשנים האחרונות נרשמת דווקא מגמת עלייה. גם האומדן הנוכחי מצביע על עלייה קלה, אם כי ירידה צפויה במחירי פירות וירקות, עונתית ועל פי האומדנים, אמורה לקזז חלק גדול מההשפעה. סעיף הדיור ממשיך להיות נקודת אי-ודאות, אחרי שני מדדים רצופים מפתיעים כלפי מטה, למרות נתונים שממשיכים להצביע על עליות בשכירויות בחוזים חדשים. קצב העלייה השנתי התמתן ל-3.6%, שפל של שנה, וההערכה היא שהפער בין הנתונים למדד ייסגר, אך עדיין לא ברור באיזה כיוון.

בהנחה שהמדד יעמוד בצפי, האינפלציה תישאר סביב 2.5%, כשמדובר בעוד חודש כמעט נטול השפעות מדיניות, כזה שמקרב את יציאת השפעות המע"מ וההתייקרויות של תחילת 2024 מהחישוב השנתי. גם אם מחירי החשמל, המים והארנונה יעלו, ההערכה היא שהעליות יהיו מתונות יותר מאלה שנרשמו בינואר האחרון, ולא ישנו את תוואי ההתמתנות. לכך מצטרפת גם ציפייה לירידה במחירי הדלק בינואר, על רקע שקל חזק ומחירי נפט נמוכים, מה שעשוי לדחוף את האינפלציה הכוללת לאזור 1.9%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. למרות הירידה בציפיות האינפלציה, ציפיות הריבית הגיבו באופן מוגבל בלבד. בבנק ישראל ממשיכים להצביע על סיכונים אפשריים, בעיקר גיאופוליטיים ופיסקליים, בעוד שהביקושים המקומיים לבדם, לאור היציבות במדד אמון הצרכנים, אינם נראים בשלב זה כגורם שמאיים להחזיר את האינפלציה למגמת עלייה - מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%


אתמול פרסמה הלמ"ס את מאזן התשלומים. לרוב זה לא פרסום שזוכה לתשומת לב. גם הפעם הוא עבר מתחת לרדאר, אבל שמנו לב שלמשהו חריג. לא בטוח בכלל שזו מגמה, אבל מאזן התשלומים התהפך - נוצר לנו גירעון בחשבון השוטף שמבטא את תזוזות ההן בין ישראל לחו"ל. ממצב של עודף דולרי נוצר לנו גירעון וזה אומר שהיו יותר תנועות מישראל החוצה מאשר מישראל פנימה - האם המשקיעים הזרים עוזבים את ישראל? לא. ההיפך, הם הגדילו מאוד את ההשקעות כאן בעיקר מאז המלחמה מול איראן, אבל הישראלים משקיעים הרבה יותר שם, וכך בנטו יש מצב של עודף השקעות בחו"ל - נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?