ראש הממשלה בנימין נתניהו
צילום: צילום מסך, Bizportal

מה שוק המניות מרמז על תוצאות הבחירות?

כל פעם שנתניהו הגיע לבחירות לאחר שהבורסה המקומית עלתה בתקופת כהונתו, הוא נבחר מחדש. בפעם היחידה בה הבורסה ירדתה בתקופת כהונתו הוא נכשל בהקמת ממשלה; מה יקרה הפעם?
נועם בראל | (10)

הבחירות לכנסת ה-22 בפתח, וזוהי הזדמנות מצוינת לבחון האם שוק המניות "אוהב" את נתניהו.

ב-31 במרץ 2009 החל נתניהו את הקדנציה השנייה שלו כראש ממשלת ישראל וכשר לאסטרטגיה כלכלית ( לפני כן כיהן כראש ממשלה אהוד אולמרט). הממשלה שהקים כללה 30 שרים ו-9 סגני שרים, ובמספר שריה הייתה הגדולה בממשלות ישראל. 

באותם ימים, מדד ת"א 35 היה בשפל של 4 שנים, ונסחר סביב 650 נקודות, לאחר צניחה של כ-47% מהשיא שרשם בדצמבר 2007, אז נסחר סביב רמת מחיר של 1,225 נקודות. מאותה נקודה, עלה המדד בכ-165% לשיא של 1,716 נקודות אותו רשם באמצע אוגוסט 2015. 

ככלל, בבחינת המהלכים שהגיעו לאחר כל מערכת בחירות, התמונה ברורה. כל פעם שנתניהו נבחר מחדש, הבורסה המקומית הגיבה בעליות עד לבחירות הבאות.  

ינואר 2013, הבחירות לכנסת ה-19, קדנציה שניה של נתניהו. השוק מדשדש לאחר ירידה של כ-11% משיא של 1,341 נקודות באפריל 2011, ושוב, בחירתו מחדש של נתניהו שולחת את השוק הישראלי לעליה של כ-45% לשיא כל הזמנים ברמה כאמור של 1,716 נקודות. 

כהונה ראשונה בקדנציה הנוכחית - השוק מגיב בעליה של 83% (2009 עד 2013)

כהונה שנייה בקדנציה הנוכחית - השוק מגיב בעליה של 45% (2013 עד 2015)

אבל אז קורה דבר מעניין. בתקופת כהונתו של נתניהו, הבורסה המקומית יורדת בכ-7.8%, ומה קורה? נתניהו מגיע לבחירות ה-21, לפני חמישה חודשים, ולא מצליח להקים ממשלה. 

כהונה שלישית בקנדציה הנוכחית - השוק מגיב בירידה של 7.8% (2015 עד 2019)

אז מה יקרה הפעם אתם שואלים? ובכן, אם נסתמך על הסטטיסטיקה, הרי שבכל פעם שנתניהו הגיע לבחירות כשהבורסה המקומית עלתה בתקופת כהונתו, הוא נבחר מחדש והצליח כמובן להקים ממשלה. וכעת, 5 חודשים לאחר מערכת הבחירות האחרונה, השוק הגיב בעליה של 3.5%. אז נכון, זה לא מייצג, מדובר בתקופה קצרה מאוד. אם לוקחים את התשואה מאז הבחריות לכנסת ה-20 (2015) הרי שמדובר על תשואה שלילית של כ-4% - נתונים אמביוולנטים. אי אפשר להגיד באופן נחרץ כפי שהיה בכהונה השנייה והשלישית ששוק המניות טס בתקופת נתניהו. הוא עלה לאחרונה, הוא ירד מעט מאז 2015.

אם מתייחסים למבחן הפשוט - שוק המניות מבחירות לבחירות, הרי שהשוק עלה, וכשהשוק עולה אז נתניהו נבחר...נחכה למחר.

אפריל 2019, מערכת הבחירות האחרונה עד היום

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מופת תרבות 18/09/2019 12:25
    הגב לתגובה זו
    תרבות כי אנו חיים בתקופה שהשופט גנב והמורה יונה
  • 9.
    דמי קולו 18/09/2019 11:44
    הגב לתגובה זו
    אבל מרץ 2009 היו במקרה נקודת השפל של כל בורסות העולם. משם הכול זינק ולא נראה לי שה-S&P טס בגלל ביבי. בדיוק כמו שפברואר 2003 היה נקדות השפל של קריסת הדוט קום ומאז יצאה לה טיסה עולמית של 4 שנים ובמקרה ביבי בדיוק התמנה לשר האוצר. עד היום הוא מציין את זה שהוא ורק הוא הציל את שוק ההון הישראלי. האיש לא רק איש שיווק מצוין אלא גם פוקסיונר אחוש-רמוטה.
  • 8.
    דוד 17/09/2019 11:54
    הגב לתגובה זו
    השוק אוהב נוכלים! עם ביבי הנוכל יש לו סיכוי.
  • 7.
    ... 17/09/2019 10:56
    הגב לתגובה זו
    לא לחזק את אבו מאזן
  • 6.
    עליית מיסים ענקית 17/09/2019 08:09
    הגב לתגובה זו
    המבקר אנגלמן לא איפשר לפרסם את הדו"חות שמראים בפירוש שביבי נכשל במבחן הכלכלי
  • 5.
    שטויות 17/09/2019 01:04
    הגב לתגובה זו
    ואגב בקדנציה הראשונה שלו BB סגר את הברז ופעל בדרך של "ריסון תקציבי", ואילו מ-2009 הוא פתח את הברז לזרום חופשי...והגירעון עוד ייחשף לציבור
  • 4.
    אבי 16/09/2019 23:40
    הגב לתגובה זו
    אני מבין שסבבה לך עם התשואות האלו ורוצה עוד... אגב השוק טס בזמנו כי בכל העולם טסו הבורסות אחרי המפולת .
  • 3.
    אז המדד נקרא מדד 25 והגיע ל 1729 (ל"ת)
    מדד 35 16/09/2019 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היה צריך לנטרל את השפעת בורסות העולם (ל"ת)
    ניתוח ירוד 16/09/2019 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם נתניהו לא ינצח הברבורים השחורים ינצחו אותנו (ל"ת)
    הנביא 16/09/2019 18:01
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.