אלי לוי מור קרנות נאמנות
צילום: בועז צרפתי

מור השקעות נכנסת באופן רשמי לתחום החיסכון ארוך הטווח

בית ההשקעות הודיע על קבלת היתר מרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון לרכישת אינטרגמל המנהלת נכסים בהיקף של כ-184 מיליון שקל
ערן סוקול | (2)

קבוצת מור השקעות -0.66%  מדווחת הבוקר (ב') כי קיבלה היתר מרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון לרכישת אינטרגמל, ונכנסת באופן רשמי לתחום החיסכון ארוך הטווח. על-פי הודעת מור השקעות, החברה נוקטת בצעדים הנדרשים לצורך השלמת העסקה.

 

החברה תציע קופות גמל לתגמולים ולפיצויים, קרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה, וכן תנהל את קופת הגמל "חסכון לכל ילד", על בסיס הפלטפורמה של אינטרגמל המאפשרת לבצע את כל הפעולות בחשבון באופן דיגיטלי.

 

חברת הגמל של מור תמשיך לנהל מסלולי השקעה מחקי מדד, ובכוונתה להקים מסלולי השקעה חדשים בניהול אקטיבי במטרה לאפשר ללקוחות החברה בחירה בין מגוון אפשרויות ושיטות השקעה. מדובר בכניסה ראשונה מזה עשור של גוף צומח ומשמעותי לענף הגמל.

 

אינטרגמל הוקמה על ידי דב סיני בשנת 2014 והיא מנהלת, נכון ל-30 ביוני 2018, נכסים בהיקף של כ-184 מיליון שקל. אינטרגמל היא החברה הראשונה בישראל שהקימה פלטפורמה דיגיטלית מלאה המאפשרת ללקוחות להצטרף למגוון מכשירי השקעה לטווח ארוך באמצעות האינטרנט, וכן לבצע מכלול פעולות לניהול החשבון באופן דיגיטלי.

 

קבוצת מור מעסיקה כ-60 עובדים ומנהלת נכסים בהיקף של כ-20.4 מיליארד שקלים, נכון ל-5 באוגוסט 2018. פעילות חסכון ארוך טווח תצטרף ליתר הפעילויות בהן עוסקת מור – ניהול קרנות נאמנות, ניהול תיקי השקעות וניהול קרנות גידור.

 

את העסקה הובילו מאיר גרידיש – מ"מ יו"ר דירקטוריון מור השקעות ויו"ר החברות הבנות,  וכן אלי לוי ויוסי לוי - מבעלי השליטה. נציין כי יוסי לוי ניהל את ההשקעות של קופת הגמל של תעשיה אווירית בין השנים 1996 עד סוף 2005.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהצלחה (ל"ת)
    [email protected] 27/08/2018 11:16
    הגב לתגובה זו
  • כאילו מה התגובה? (ל"ת)
    נדב 27/08/2018 20:06
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

המניות הדואליות, ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.


השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


המניות הדואליות חוזרות אחרי ירידות בחמישי ועליות בשישי, אך העליות לא ריזזו את כל הירידה, וכך המניות הדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.7%: