המיזוג בין כלכלית ירושלים ומבני תעשיה: מי ירוויח ומי יפסיד?
כלכלית ירושלים דיווחה הבוקר (ג') כי החלה בניהול מו"מ למיזוג עם חברת מבני תעשיההנמצאת בשליטתה (68.31%) כנגד הקצאת מניות. תנאי המיזוג, לרבות יחס ההחלפה טרם גובשו, ואין כל וודאות לגבי מימוש המהלך, אולם במידה ואכן יתממש, המיזוג עשוי לשפר את דירוג האשראי של כלכלית ואף להביא לכניסתה למדד ת"א 35 (לכתבה המלאה).
בתגובה להודעה מניית כלכלית ירושלים זינקה עד 5.6% בגבוה היומי ונסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-2.6 מיליארד שקל במכפיל הון של 0.6, מניית מבני תעשיה זינקה עד 12.3% בגבוה היומי ונסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-2.1 מיליארד שקל במכפיל הון של 0.9. בסך הכל, שווי השוק של שתי החברות גדל לאחר הדיווח בכ-250 מיליון שקל.
למה בעצם צריך את המיזוג?
הרציונל שעומד מאחורי מיזוג החברות אשר עוסקות באתו תחום, הינו בעיקר חיסכון בעלויות התפעול, בין היתר, כתוצאה מאיחוד מטות ויצירת חברה בעלת שווי שוק גבוה יותר אשר ככל הנראה תיכלל במדד ת"א 35. בנוסף, ישנם שיקולי מס אשר עשויים להיות מהותיים וביטול הדיסקאונט בגין חברות אחזקה אשר המשקיעים מעניקים לכלכלית ירושלים בגין אחזקתה במניות מבני תעשיה.
האם החברה הממוזגת תהיה פחות מסוכנת?
פרטי המיזוג טרם גובשו, אולם ניתן להעריך שהמהלך לא ישנה את רמת הסיכון הכוללת של החברה הממוזגת, כלומר, ככל הנראה לא צפוי לחול שינוי ברמת המינוף של כלכלית ירושלים אשר כבר היום מאחדת את תוצאותיה של מבני תעשיה בדיווחיה הכספיים.
עם זאת, התזרים שצפויים לראות בעלי המניות ובעלי האג"ח של כלכלית ירושלים יהיה גדול יותר, שכן עד כה ראו רק חלק מהתזרים של מבני תעשיה, אשר נחשבת כבעלת רמת סיכון נמוכה יחסית לכלכלית ירושלים. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2018 יחס החוב הפיננסי נטו ל-CAP של כלכלית ירושלים עמד על כ-52.6%, לעומת יחס של כ-48.1% במבני תעשיה.
מהי ההשפעה הצפויה בראיה של כל צד בנפרד?
בעלי המניות ובעלי החוב של כלכלית ירושלים צפויים בעיקר ליהנות מיתרונות בקשר עם מיזוג החברות, שכן החברה תהנה מחיסכון בעלויות התפעול וכן מירידה יחסית ברמת הסיכון. מצד שני, בעלי המניות ובעלי החוב של מבני תעשיה אמנם ייהנו אף הם מחיסכון בעלויות התפעול, אולם מצידם יראו עלייה ברמת הסיכון וכן השפעה שלילית על התזרים, באופן בו, ככל הנראה ידרשו תמריץ כלשהו לצורך הצבעה בעד המיזוג.
כמה שווה המיזוג?
גורמים בהנהלת כלכלית ירושלים העריכו בעבר כי המיזוג יביא לחיסכון של כ-5 מיליון שקל בשנה, כתוצאה מחיסכון בעלויות תפעול ועלויות מימון. לצורך קבלת אינדיקציית שווי להשפעה זו ניתן להוון את התזרים לאינסוף בשיעור של 10% (מכפיל 10) ולהגיע לשווי של כ-50 מיליון שקל.
בנוסף, לכלכלית ירושלים יתרת הפסד של כ-1.2 מיליארד שקל, אשר ככל הנראה ניתן יהיה לקזז אותה מול רשויות המס בקצב מהיר מהותית בחברה הממוזגת. על פי שיעור מס החברות הנוכחי (23%) מדובר בתשלומי מס של כ-280 מיליון שקל, כאשר היוונם על פני תקופה קצרה יותר עשוי להביא לחיסכון נוסף של כ-50 עד 100 מיליון שקל (בחישוב גס).
הקטנת הדיסקאונט בגין חברת אחזקות
נקודה נוספת שהמשקיעים רואים לנגד עיניהם הינה הדיסקאונט שהשוק מעניק לחברות אחזקה על שווי הנכסים שלהן (עשוי להגיע עד 30%). מבחינה זאת, מיזוג החברות צפוי למחוק את הדיסקאונט שהשוק מעניק לכלכלית ירושלים בגין האחזקה במניות מבני תעשיה. לצורך מתן קנה מידה, שווי השוק של אחזקות כלכלית ירושלים במבני תעשיה עומד על כ-1.5 מיליארד שקל - כלומר, אם נניח שהשוק מעניק דיסקאונט של 10% בגין אחזקה זו (הנחה שמרנית) מדובר בהשפעה נוספת של כ-150 מיליון שקל.
- 1.מרק 09/10/2019 21:49הגב לתגובה זוכלכלית חברה על הפנים, ברור שמי שמחזיק מניות של מבני יפסיד
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
