אלו הסיבות לביטול ההנפקה של סלטיק
חברת סלטיק טכנולוגיות ומדיה השעתה את הכוונה לצאת להנפקת מניות בבורסה של ת"א. הסיבה העיקרית לביטול היא אופטימיות בנוגע לשווי המבוקש. מניתוח Bizportal עולה כי צמיחה מואצת בתחום ה-Start הופכת את החברה למעניינת מחד, אולם השווי המבוקש בהנפקה היה אופטימי והסיכון גבוה, בייחוד נוכח המתחרות הפוטנציאליות Google ,Microsoft ו-Facebook.
החברה טרם הצהירה על השווי המינימלי בהנפקה, אולם הערכת שווי של חברת המחקר הבינלאומית אדיסון, הפועלת בשיתוף עם הבורסה, העניקה לסלטיק שווי חברה של כ-109 מיליון דולר (388 מיליון שקל) וחשפה כי החברה מתכננת להציע לציבור כ-15% מהון המניות שלה, לפי שווי חברה של כ-100 מיליון דולר (לפני הכסף).
מיהי חברת סלטיק?
סלטיק פועלת מזה כ-18 שנים בתחום הסלולרי ובעיקר בפיתוח טכנולוגיות ייחודיות המאפשרות לה להציע תכנים ושירותים למשתמשי הקצה של לקוחותיה, שהינם מפעילי סלולר, יצרני טלפונים ומפתחי אפליקציות. כמו כן, עוסקת החברה בפיתוח ושיווק מערכות התראות חירום על גבי טלפונים סלולריים המיועדות למפעילים סלולריים ולאחרונה אף לממשלות.
בעלי המניות
בעלי המניות העיקריים של החברה הן קרנות ההון סיכון JVP ואמדאוס. דירקטוריון החברה כולל את המנכ"ל והמייסד רונן דניאל, מייק קלי - נשיאה לשעבר של ענקית המדיה האמריקאית AOL, וקובי רוזנגרטן - שותף בקרן JVP המשמש גם כיו"ר החברה.
- סטאב-האב גייסה 800 מיליון דולר לפי 8.6 מיליארד; על הסיכויים והסיכונים
- הנפקת הסייבר הגדולה של השנה: נטסקופ מגיעה לוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחומי פעילות החברה
החברה מספקת פתרונות טכנולוגים להפצת תכנים ושירותים שונים על גבי מכשירים סלולריים, המותאמים להעדפות המשתמש ולמיקומו. הפצת התכנים והשירותים מבוצעת בעיקר על ידי התקשרות עם מפעילי סלולר ויצרני מכשירים סלולריים ברחבי העולם, באמצעות שני קווי מוצר עיקריים המהווים את שני תחומי הפעילות של החברה: תחום ה-Start אשר הינו מנוע הצמיחה של החברה ובעצם הופך את ההנפקה למעניינת ותחום ה-LiveScreen הוותיק, אשר אמנם מייצר לחברה כרגע את עיקר הכנסותיה, אולם ככל הנראה נמצא בדעיכה.

מנוע הצמיחה נמצא בתחום ה-"Start" עם שני מוצרים מרכזיים
אפליקציית "Start" – אשר הושקה בשנת 2013 ומותקנת כיום על יותר מ-100 מיליון מכשירים, עם קצב צמיחה של כ-4 מיליון התקנות מדי חודש. זוהי אפליקציית מסך פתיחה למכשירי אנדרואיד המאפשרת למשתמש גישה מהירה לתכנים שונים שהותאמו ועוצבו לצרכיו ועל בסיס העדפותיו. שיווק האפליקציה נעשה בעיקר באמצעות מפעילים סלולריים ויצרני טלפונים המתקינים את האפליקציה על הטלפון, כבר בתהליך הייצור כחלק ממערכת ההפעלה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"Start Magazine" - פלטפורמת אספקת תכנים אשר הושקה בשנת 2017, המשולבת כחלק מאפליקציית "Start" וכן מופצת כמוצר נפרד למפתחי אפליקציות. מדובר במערכת של שיתוף תוכן אשר נשאב מספקי תוכן כגון CNN ,BBC ,ESPN ,REUTERS ואחרים, אשר מותאם אישית, ללא מאמצי פיתוח, עבור כל אפליקציה חדשה אשר מפותחת במדינות שונות ובשפות שונות ברחבי העולם. התכנים משובצים באפליקציות, כאשר סלטיק גובה תשלום ממפרסמים וחולקת את ההכנסות עם ספקי התוכן ועם מפתחי האפליקציות.
Start Magazine עדיין לא הושק רשמית למפתחי אפליקציות, למעט מספר מפתחי בטא שהסכימו להתנסות בו כגון Tencent, חברת האינטרנט הגדולה בסין, Alibaba, ו-Xiaomi אחד מיצרני הטלפונים הגדולים בעולם. החברה מתעתדת להשיק רשמית את המוצר בחודשים הקרובים. למרות זאת, כמות הצפיות החודשית ב-Start Magazine צומחת בקצב ממוצע של כ-10% בחודש.
לצורך מתן קנה מידה למספר הצפיות ב-Start Magazin מציגה החברה במצגת למשקיעים השוואה לספקי תוכן מובילים אשר ממקמת את החברה לצד CNN ו-BBC.
תחום ה-"LiveScreen" כולל שני מוצרים מרכזיים
"LiveScreen" - המאפשר משלוח הודעות והתראות אינטראקטיביות מבוססות מקום, בזמן אמת, למאות מיליוני משתמשים, מבלי לצרוך משאבי רשת וביצוע קמפיינים ממוקדים לקבוצות.
"Mass Alert" – המאפשר שידור הודעות חירום לכלל משתמשי הרשת באזור מסוים, בזמן אמת, גם בתנאים של קריסת הרשת הסלולארית.
לקוחות החברה
בין לקוחות החברה נמנים בעיקר מפעילי סלולר במדינות שונות בעולם וביניהם: תאגיד אמריקה מובייל מקבוצת המפעילים הסלולריים הגדולה ביותר בדרום אמריקה עם כ-300 מיליון מנויים ונוכחות ב-17 מדינות; רוב המפעילים הסלולריים הגדולים בהודו, כולל וודאפון, אידאה, אירטל ו-BSNL (סה"כ כ-700 מיליון מנויים בהודו); טראקפון ארה"ב; דויטשה טלקום הפועלת באירופה, ביליין רוסיה וכן יצרני טלפונים שונים.
תלות בלקוח מרכזי
למועד התשקיף הכנסות החברה מהסכמי הפרסום בין החברה לבין Google הינן מהותיות לחברה ומהוות כ-18.5% מכלל הכנסותיה וכ-80% מהכנסות פעילות ה-Start.
תמורת ההנפקה
החל משנת 2000 ועד היום גייסה סלטיק כ-45 מיליון דולר והשקיעה כ-80 מיליון דולר במו"פ. כעת, החברה מייעדת את תמורת ההנפקה הנוכחית, המוערכת ב-15 מיליון דולר, בעיקר להגברת קצב הצמיחה על ידי הגדלה משמעותית של הפעילות השיווקית בחו"ל והרחבת פעילות החברה לשווקים נוספים ברחבי העולם.
תחרות
תחום המגזין המותאם אישית עבור משתמשי אפליקציות הינו חדש יחסית ולחברה אין פטנט רשום כלשהו המגן מפני שכפול המודל העסקי שלה, למעט חסמי כניסה הכוללים, בין היתר, בניית פלטפורמת שיתוף תוכן והשגת חוזים עם ספקי תוכן מובילים המצריכה כמות משתמשים עצומה. בשים לב לצמיחה המואצת בתחום זה ולחסמי הכניסה כאמור, ענקיות המחשוב כגון Google ,Microsoft ו-Facebook הינן מתחרות פוטנציאליות מחד ורוכשות פוטנציאליות מאידך.
המתחרות המרכזיות בתחום כוללות את News Republic אשר נמכרה לפני מספר חודשים לענקית התוכן הסינית Toutiao. הנהלת סלטיק מציינת כי מאז שנמכרה, החברה לא פוגשת בה כלל אצל מפתחי אפליקציות ויצרני מכשירים כפי שהיה בעבר, אולם החברה אינה מודעת לכוונותיה של החברה הרוכשת. גם Apple רכשה לפני מספר חודשים את חברת Texture, המהווה את הבסיס לפלטפורמת ה-Apple News, אולם למועד התשקיף לחברה אין יכולת להעריך את חלקה בשוק זה.
אופטימיות לא זהירה בהערכת השווי
בשביל חברה שפועלת מזה 18 שנים, אשר הציגה גידול של 120% בהפסד התפעולי בשנת 2017 למרות צמיחה של כ-17.3% בהכנסות, הצגת שווי חברה של כ-109 מיליון דולר צריך להיתמך בשיעורי צמיחת הכנסות חריגים. אכן, הערכת השווי של אדיסון מניחה שיעור צמיחת הכנסות שנתי ממוצע (CAGR) של כ-34% בשנות התחזית, אולם החברה לא סיפקה כל עדויות קודמות לכך ששיעורי הצמיחה החזויים הינם בעלי אחיזה במציאות, מלבד שיעור צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-4.5% בשנים 2017-2015.
בנוסף, למרות צמיחת ההכנסות המואצת של שירותי ה-"Strat" של החברה, צריך לציין שכיום עיקר הכנסות החברה הינן משירותי ה-"LiveScreen" אשר הציגו נסיגה של כ-4% בשנת 2017, אך בתרחיש הבסיס של הערכת השווי הונח כי יצמחו בשיעור ממוצע של 9% לאורך שנות התחזית.
עיון במצגת למשקיעים אשר פרסמה החברה לקראת ההנפקה העלה כי תחזית החברה בקשר עם צמיחת הכנסות תחום ה-Start בשנת 2018 תואמת לתרחיש הפסימי בהערכת השווי, אשר הניח הכנסות של כ-11.6 מיליון דולר ו-CAGR של 59% בתחום פעילות זה (לעומת CAGR של 83% בתרחיש הבסיס).

על בסיס מעט המידע שהחברה מספקת אודות תחום פעילות ה-LiveScreen אשר כאמור רשם ירידה של כ-4% בשנת 2017, גם התרחיש הפסימי בהערכת השווי אשר מניח CAGR של כ-5% בתחום זה לאורך שנות התחזית נראה אופטימי.
שורה תחתונה
- 1.אאא 22/05/2018 19:01הגב לתגובה זובעצם 2 סיבות: החברה קטנה מדי ולא מעניינת ההון של ווליו בייס קבור במניה של רני צים, עוד חברה קטנה ולא מעניינת.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?