אלדד פרשר מזרחי טפחות
צילום: אבשלום ששוני

מזרחי טפחות: עליה של 10.3% בהכנסות הרבעון הראשון של 2018

הבנק הציג שיפור קל בתשואה להון ל-10.3%, הגדיל את המיקוד במגזר העסקי ואת שיעור הדיבידנד ל-40%; ביחס לרבעון הקודם התוצאות חלשות
ערן סוקול |

בנק מזרחי טפחות 0.63% פרסם הבוקר את תוצאותיו לרבעון הראשון של 2018 עם עליה של 10.7% בהכנסות ועליה של 6.9% ברווח הנקי. התשואה להון עמדה על 10.3%. הבנק מעלה את שיעור הדיבידנד ל-40% מהרווח הנקי ויחלק כ-137.2 מיליון שקל. 

בשורה העליונה דיווח הבנק על ההכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2018,  עליה של 10.7% לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד וירידה של כ-3.5% לעומת הרבעון הקודם. בשורה התחתונה הציג הבנק רווח נקי של 343 מיליון שקל, עליה של כ-6.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וירידה של כ-6% לעומת הרבעון הקודם.

התשואה להון עלתה מעט לשיעור של 10.3%, זאת לעומת התשואה להון בשנת 2017 אשר עמדה על כ-10.2%.

בסעיף ההוצאות בגין הפסדי אשראי נרשמה עליה של כ-67% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לסך של כ-82 מיליון שקל ועליה של כ-37% ביחס לרבעון הקודם.

החל מהרבעון הראשון של 2018 מיישם הבנק את מדיניות הדיבידנד המעודכנת שלו, לפיה מחזיקי המניות ייהנו מדיבידנד של 40% מהרווח הנקי מדי רבעון. בהתאם לכך, יחלק הבנק דיבידנד של 137.2 מיליון שקל, בגין רווחי הרבעון הראשון של 2018. לפני עדכון המדיניות, עמד שיעור הדיבידנד שהבנק חילק על 30% מהרווח הנקי מדי רבעון.

הרחבת הפעילות מול המגזר העסקי

בהתאם ליעד המרכזי של התוכנית האסטרטגית להגברת המיקוד העסקי, הרחיב הבנק במהלך הרבעון הראשון את פעילותו אל מול העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים. כך, בין השאר, צמח ברבעון הראשון של 2018 האשראי לעסקים קטנים וזעירים ב-10.0%, האשראי לעסקים בינוניים זינק ב-20.4% והאשראי לעסקים גדולים צמח ב-6.8%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הכנסות המימון מהפעילות במגזר העסקי טיפסו ב-15.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017, עם עליה דו-ספרתית בכל הסגמנטים העסקיים: 13.2% בעסקים קטנים וזעירים, 14.3% בעסקים גדולים, וגידול חד של 20.8% בהכנסת מימון מעסקים בינוניים.

אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: "הדוח הכספי של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2018 מצביע על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים. אנחנו ממשיכים להציג תשואה דו-ספרתית על ההון – 10.3% ברבעון הראשון בהשוואה ל-10.2% בשנת 2017 כולה – הישג ראוי לציון על רקע מדד שלילי ('ידוע') של 0.3% לעומת מדד שלילי של 0.2% ברבעון המקביל, והעובדה שנתוני ההשוואה של הרבעון הראשון של 2017 לא כוללים את ההשלכות של הסכם השכר החדש לשנים 2016-2021, שנחתם בחודש דצמבר 2017".

לדברי פרשר "התפתחות האשראי ברבעון תומכת ביעדי התוכנית הרב-שנתית של הבנק כאשר אל מול עליה מתונה של 4.6% בהלוואות לדיור חל גידול של 9.0% בסך האשראי העסקי, ובמיוחד באשראי לעסקים קטנים, זעירים ובינוניים שעלה באופן ניכר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.