מזרחי טפחות: עליה של 10.3% בהכנסות הרבעון הראשון של 2018
בנק מזרחי טפחות 0.84% פרסם הבוקר את תוצאותיו לרבעון הראשון של 2018 עם עליה של 10.7% בהכנסות ועליה של 6.9% ברווח הנקי. התשואה להון עמדה על 10.3%. הבנק מעלה את שיעור הדיבידנד ל-40% מהרווח הנקי ויחלק כ-137.2 מיליון שקל.
בשורה העליונה דיווח הבנק על ההכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2018, עליה של 10.7% לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד וירידה של כ-3.5% לעומת הרבעון הקודם. בשורה התחתונה הציג הבנק רווח נקי של 343 מיליון שקל, עליה של כ-6.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וירידה של כ-6% לעומת הרבעון הקודם.
התשואה להון עלתה מעט לשיעור של 10.3%, זאת לעומת התשואה להון בשנת 2017 אשר עמדה על כ-10.2%.
בסעיף ההוצאות בגין הפסדי אשראי נרשמה עליה של כ-67% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לסך של כ-82 מיליון שקל ועליה של כ-37% ביחס לרבעון הקודם.
החל מהרבעון הראשון של 2018 מיישם הבנק את מדיניות הדיבידנד המעודכנת שלו, לפיה מחזיקי המניות ייהנו מדיבידנד של 40% מהרווח הנקי מדי רבעון. בהתאם לכך, יחלק הבנק דיבידנד של 137.2 מיליון שקל, בגין רווחי הרבעון הראשון של 2018. לפני עדכון המדיניות, עמד שיעור הדיבידנד שהבנק חילק על 30% מהרווח הנקי מדי רבעון.
הרחבת הפעילות מול המגזר העסקי
בהתאם ליעד המרכזי של התוכנית האסטרטגית להגברת המיקוד העסקי, הרחיב הבנק במהלך הרבעון הראשון את פעילותו אל מול העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים. כך, בין השאר, צמח ברבעון הראשון של 2018 האשראי לעסקים קטנים וזעירים ב-10.0%, האשראי לעסקים בינוניים זינק ב-20.4% והאשראי לעסקים גדולים צמח ב-6.8%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
- אלדד פרשר: "מנכ"ל בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים"
- בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנסות המימון מהפעילות במגזר העסקי טיפסו ב-15.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017, עם עליה דו-ספרתית בכל הסגמנטים העסקיים: 13.2% בעסקים קטנים וזעירים, 14.3% בעסקים גדולים, וגידול חד של 20.8% בהכנסת מימון מעסקים בינוניים.
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: "הדוח הכספי של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2018 מצביע על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים. אנחנו ממשיכים להציג תשואה דו-ספרתית על ההון – 10.3% ברבעון הראשון בהשוואה ל-10.2% בשנת 2017 כולה – הישג ראוי לציון על רקע מדד שלילי ('ידוע') של 0.3% לעומת מדד שלילי של 0.2% ברבעון המקביל, והעובדה שנתוני ההשוואה של הרבעון הראשון של 2017 לא כוללים את ההשלכות של הסכם השכר החדש לשנים 2016-2021, שנחתם בחודש דצמבר 2017".
לדברי פרשר "התפתחות האשראי ברבעון תומכת ביעדי התוכנית הרב-שנתית של הבנק כאשר אל מול עליה מתונה של 4.6% בהלוואות לדיור חל גידול של 9.0% בסך האשראי העסקי, ובמיוחד באשראי לעסקים קטנים, זעירים ובינוניים שעלה באופן ניכר".
- פרשקובסקי: ירידה חדה ברווח הנקי למרות גידול בהכנסות בשל שערוך שלילי לנדל"ן להשקעה
- עשות אשקלון: צמיחה בהכנסות וברווח - הצבר ב-2.66 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
יוסי פרשקובסקי. קרדיט: טל גבעוניפרשקובסקי: ירידה חדה ברווח הנקי למרות גידול בהכנסות בשל שערוך שלילי לנדל"ן להשקעה
למרות קפיצה במכירות וברווח הגולמי, פרשקובסקי מסיימת את הרבעון עם ירידה חדה ברווח הנקי, בין היתר בשל שערוך שלילי נוסף בנדל"ן להשקעה והמשך עלייה בהוצאות המימון; מכירות הדירות בשוק החופשי עדיין איטיות
הדוחות של פרשקובסקי פרשקובסקי 1.87% נותנים עוד זווית על שאלת ה"התאוששות" בשוק הדיור. גם כאן, כמו שראינו בדוחות דמרי (התאוששות בשוק הדיור? מה מספרים הדוחות של דמרי?), המספרים מציירים תמונה פחות אחידה ממה שמשתמע מדברי היזמים.
בתשעת החודשים הראשונים של 2025 מכרה הקבוצה 330 דירות ועוד כ-6,400 מ"ר שטחי משרדים ומסחר, בהיקף כספי של כ-649 מיליון שקל, כמעט כפליים מהיקף המכירות בתקופה המקבילה אשתקד (כ-325 מיליון שקל). אבל כשמפרקים את הנתונים, מתברר שחלק גדול מהקפיצה נובע מפרויקט "מורדות לינקולן, מחיר למשתכן" בחיפה: 238 מתוך 330 הדירות שנמכרו בתקופת הדוח הן דירות מסובסדות, המהוות מעל 70% מהיקף היחידות שנמכרו בתקופה. במילים אחרות, רוב העסקאות מגיעות ממכרז ממשלתי, לא משוק חופשי. אחרי מועד המאזן, באוקטובר, החברה דיווחה על מכירת ארבע דירות בלבד בשוק החופשי, חודש שבו, לכאורה, כבר אמורה הייתה להירשם חזרה לשגרה.
בצד המלאי והצנרת, לפרשקובסקי צבר גדול, כ-1,120 יחידות דיור בבנייה פעילה ועוד אלפי יחידות בשלבי תכנון ועתודות. מלאי הבניינים בהקמה במאזן מתקרב ל-2.4 מיליארד שקל, לעומת כ-1.85 מיליארד שקל בסוף 2024, בעוד מלאי הדירות המוגמרות כמעט שאינו קיים. זה אומר שהקבוצה ממשיכה להשקיע ולבנות בקצב גבוה, אבל קצב הסגירה של עסקאות חדשות בשוק החופשי עדיין צנוע יחסית.
במספרים הכספיים, ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלו לכ-677 מיליון שקל, לעומת כ-446 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי צמח לכ-183.5 מיליון שקל לעומת כ-116.5 מיליון ברבעון המקביל, אך בשורה התפעולית נרשמה דווקא ירידה חדה: הרווח התפעולי ירד לכ-109 מיליון שקל לעומת כ-201 מיליון שקל בשנה שעברה, בעיקר בגלל מעבר משיערוך חיובי של נכסי נדל"ן להשקעה של 123 מיליון שקל ב-2024, לשיערוך שלילי של כ-27 מיליון שקל השנה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הצטמק בהתאם לכ-46.5 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-129.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
- פורשה ובנטלי מגיעות להרצליה פיתוח: עסקת נדל"ן ב-69 מיליון שקל בפרויקט של פרשקובסקי
- פרשקובסקי במבצע ״מיוחד״ - סימן נוסף ללחץ של הקבלנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ברבעון השלישי לבדו התמונה דומה: הכנסות הרבעון עלו לכ-252 מיליון שקל, לעומת כ-170 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הגולמי קפץ לכ-71.2 מיליון שקל לעומת 35.5 מיליון. אך שיערוך נדל"ן להשקעה שלילי של כ-4.3 מיליון שקל (מול עלייה של כ-46.4 מיליון ברבעון המקביל) והמשך עלייה בהוצאות המימון חתכו את השורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון ירד לכ-21.9 מיליון שקל בלבד, פחות ממחצית הרווח ברבעון המקביל של כ-45.6 מיליון שקל.
