מזרחי טפחות: עליה של 10.3% בהכנסות הרבעון הראשון של 2018
בנק מזרחי טפחות -1.21% פרסם הבוקר את תוצאותיו לרבעון הראשון של 2018 עם עליה של 10.7% בהכנסות ועליה של 6.9% ברווח הנקי. התשואה להון עמדה על 10.3%. הבנק מעלה את שיעור הדיבידנד ל-40% מהרווח הנקי ויחלק כ-137.2 מיליון שקל.
בשורה העליונה דיווח הבנק על ההכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2018, עליה של 10.7% לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד וירידה של כ-3.5% לעומת הרבעון הקודם. בשורה התחתונה הציג הבנק רווח נקי של 343 מיליון שקל, עליה של כ-6.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וירידה של כ-6% לעומת הרבעון הקודם.
התשואה להון עלתה מעט לשיעור של 10.3%, זאת לעומת התשואה להון בשנת 2017 אשר עמדה על כ-10.2%.
בסעיף ההוצאות בגין הפסדי אשראי נרשמה עליה של כ-67% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לסך של כ-82 מיליון שקל ועליה של כ-37% ביחס לרבעון הקודם.
החל מהרבעון הראשון של 2018 מיישם הבנק את מדיניות הדיבידנד המעודכנת שלו, לפיה מחזיקי המניות ייהנו מדיבידנד של 40% מהרווח הנקי מדי רבעון. בהתאם לכך, יחלק הבנק דיבידנד של 137.2 מיליון שקל, בגין רווחי הרבעון הראשון של 2018. לפני עדכון המדיניות, עמד שיעור הדיבידנד שהבנק חילק על 30% מהרווח הנקי מדי רבעון.
הרחבת הפעילות מול המגזר העסקי
בהתאם ליעד המרכזי של התוכנית האסטרטגית להגברת המיקוד העסקי, הרחיב הבנק במהלך הרבעון הראשון את פעילותו אל מול העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים. כך, בין השאר, צמח ברבעון הראשון של 2018 האשראי לעסקים קטנים וזעירים ב-10.0%, האשראי לעסקים בינוניים זינק ב-20.4% והאשראי לעסקים גדולים צמח ב-6.8%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
- אלדד פרשר: "מנכ"ל בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים"
- בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנסות המימון מהפעילות במגזר העסקי טיפסו ב-15.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017, עם עליה דו-ספרתית בכל הסגמנטים העסקיים: 13.2% בעסקים קטנים וזעירים, 14.3% בעסקים גדולים, וגידול חד של 20.8% בהכנסת מימון מעסקים בינוניים.
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: "הדוח הכספי של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2018 מצביע על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים. אנחנו ממשיכים להציג תשואה דו-ספרתית על ההון – 10.3% ברבעון הראשון בהשוואה ל-10.2% בשנת 2017 כולה – הישג ראוי לציון על רקע מדד שלילי ('ידוע') של 0.3% לעומת מדד שלילי של 0.2% ברבעון המקביל, והעובדה שנתוני ההשוואה של הרבעון הראשון של 2017 לא כוללים את ההשלכות של הסכם השכר החדש לשנים 2016-2021, שנחתם בחודש דצמבר 2017".
לדברי פרשר "התפתחות האשראי ברבעון תומכת ביעדי התוכנית הרב-שנתית של הבנק כאשר אל מול עליה מתונה של 4.6% בהלוואות לדיור חל גידול של 9.0% בסך האשראי העסקי, ובמיוחד באשראי לעסקים קטנים, זעירים ובינוניים שעלה באופן ניכר".
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
