מזרחי טפחות: עליה של 10.3% בהכנסות הרבעון הראשון של 2018
בנק מזרחי טפחות 4.77% פרסם הבוקר את תוצאותיו לרבעון הראשון של 2018 עם עליה של 10.7% בהכנסות ועליה של 6.9% ברווח הנקי. התשואה להון עמדה על 10.3%. הבנק מעלה את שיעור הדיבידנד ל-40% מהרווח הנקי ויחלק כ-137.2 מיליון שקל.
בשורה העליונה דיווח הבנק על ההכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2018, עליה של 10.7% לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד וירידה של כ-3.5% לעומת הרבעון הקודם. בשורה התחתונה הציג הבנק רווח נקי של 343 מיליון שקל, עליה של כ-6.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וירידה של כ-6% לעומת הרבעון הקודם.
התשואה להון עלתה מעט לשיעור של 10.3%, זאת לעומת התשואה להון בשנת 2017 אשר עמדה על כ-10.2%.
בסעיף ההוצאות בגין הפסדי אשראי נרשמה עליה של כ-67% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לסך של כ-82 מיליון שקל ועליה של כ-37% ביחס לרבעון הקודם.
החל מהרבעון הראשון של 2018 מיישם הבנק את מדיניות הדיבידנד המעודכנת שלו, לפיה מחזיקי המניות ייהנו מדיבידנד של 40% מהרווח הנקי מדי רבעון. בהתאם לכך, יחלק הבנק דיבידנד של 137.2 מיליון שקל, בגין רווחי הרבעון הראשון של 2018. לפני עדכון המדיניות, עמד שיעור הדיבידנד שהבנק חילק על 30% מהרווח הנקי מדי רבעון.
הרחבת הפעילות מול המגזר העסקי
בהתאם ליעד המרכזי של התוכנית האסטרטגית להגברת המיקוד העסקי, הרחיב הבנק במהלך הרבעון הראשון את פעילותו אל מול העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים. כך, בין השאר, צמח ברבעון הראשון של 2018 האשראי לעסקים קטנים וזעירים ב-10.0%, האשראי לעסקים בינוניים זינק ב-20.4% והאשראי לעסקים גדולים צמח ב-6.8%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
- אלדד פרשר: "מנכ"ל בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים"
- בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנסות המימון מהפעילות במגזר העסקי טיפסו ב-15.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017, עם עליה דו-ספרתית בכל הסגמנטים העסקיים: 13.2% בעסקים קטנים וזעירים, 14.3% בעסקים גדולים, וגידול חד של 20.8% בהכנסת מימון מעסקים בינוניים.
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: "הדוח הכספי של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2018 מצביע על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים. אנחנו ממשיכים להציג תשואה דו-ספרתית על ההון – 10.3% ברבעון הראשון בהשוואה ל-10.2% בשנת 2017 כולה – הישג ראוי לציון על רקע מדד שלילי ('ידוע') של 0.3% לעומת מדד שלילי של 0.2% ברבעון המקביל, והעובדה שנתוני ההשוואה של הרבעון הראשון של 2017 לא כוללים את ההשלכות של הסכם השכר החדש לשנים 2016-2021, שנחתם בחודש דצמבר 2017".
לדברי פרשר "התפתחות האשראי ברבעון תומכת ביעדי התוכנית הרב-שנתית של הבנק כאשר אל מול עליה מתונה של 4.6% בהלוואות לדיור חל גידול של 9.0% בסך האשראי העסקי, ובמיוחד באשראי לעסקים קטנים, זעירים ובינוניים שעלה באופן ניכר".
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
