אלדד פרשר מזרחי טפחות
צילום: אבשלום ששוני

מזרחי טפחות: עליה של 10.3% בהכנסות הרבעון הראשון של 2018

הבנק הציג שיפור קל בתשואה להון ל-10.3%, הגדיל את המיקוד במגזר העסקי ואת שיעור הדיבידנד ל-40%; ביחס לרבעון הקודם התוצאות חלשות
ערן סוקול |

בנק מזרחי טפחות -1.51% פרסם הבוקר את תוצאותיו לרבעון הראשון של 2018 עם עליה של 10.7% בהכנסות ועליה של 6.9% ברווח הנקי. התשואה להון עמדה על 10.3%. הבנק מעלה את שיעור הדיבידנד ל-40% מהרווח הנקי ויחלק כ-137.2 מיליון שקל. 

בשורה העליונה דיווח הבנק על ההכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2018,  עליה של 10.7% לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד וירידה של כ-3.5% לעומת הרבעון הקודם. בשורה התחתונה הציג הבנק רווח נקי של 343 מיליון שקל, עליה של כ-6.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וירידה של כ-6% לעומת הרבעון הקודם.

התשואה להון עלתה מעט לשיעור של 10.3%, זאת לעומת התשואה להון בשנת 2017 אשר עמדה על כ-10.2%.

בסעיף ההוצאות בגין הפסדי אשראי נרשמה עליה של כ-67% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לסך של כ-82 מיליון שקל ועליה של כ-37% ביחס לרבעון הקודם.

החל מהרבעון הראשון של 2018 מיישם הבנק את מדיניות הדיבידנד המעודכנת שלו, לפיה מחזיקי המניות ייהנו מדיבידנד של 40% מהרווח הנקי מדי רבעון. בהתאם לכך, יחלק הבנק דיבידנד של 137.2 מיליון שקל, בגין רווחי הרבעון הראשון של 2018. לפני עדכון המדיניות, עמד שיעור הדיבידנד שהבנק חילק על 30% מהרווח הנקי מדי רבעון.

הרחבת הפעילות מול המגזר העסקי

בהתאם ליעד המרכזי של התוכנית האסטרטגית להגברת המיקוד העסקי, הרחיב הבנק במהלך הרבעון הראשון את פעילותו אל מול העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים. כך, בין השאר, צמח ברבעון הראשון של 2018 האשראי לעסקים קטנים וזעירים ב-10.0%, האשראי לעסקים בינוניים זינק ב-20.4% והאשראי לעסקים גדולים צמח ב-6.8%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הכנסות המימון מהפעילות במגזר העסקי טיפסו ב-15.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017, עם עליה דו-ספרתית בכל הסגמנטים העסקיים: 13.2% בעסקים קטנים וזעירים, 14.3% בעסקים גדולים, וגידול חד של 20.8% בהכנסת מימון מעסקים בינוניים.

אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: "הדוח הכספי של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2018 מצביע על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים. אנחנו ממשיכים להציג תשואה דו-ספרתית על ההון – 10.3% ברבעון הראשון בהשוואה ל-10.2% בשנת 2017 כולה – הישג ראוי לציון על רקע מדד שלילי ('ידוע') של 0.3% לעומת מדד שלילי של 0.2% ברבעון המקביל, והעובדה שנתוני ההשוואה של הרבעון הראשון של 2017 לא כוללים את ההשלכות של הסכם השכר החדש לשנים 2016-2021, שנחתם בחודש דצמבר 2017".

לדברי פרשר "התפתחות האשראי ברבעון תומכת ביעדי התוכנית הרב-שנתית של הבנק כאשר אל מול עליה מתונה של 4.6% בהלוואות לדיור חל גידול של 9.0% בסך האשראי העסקי, ובמיוחד באשראי לעסקים קטנים, זעירים ובינוניים שעלה באופן ניכר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כסף
צילום: Freepik

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי

המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.

מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי

במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.

בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.

אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).

בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.


החתימה על ההסכם רכישת זול סטוק, צילום: גנון גרופהחתימה על ההסכם רכישת זול סטוק, צילום: גנון גרופ

1.0 למקס סטוק: יוחחנוף נפרדת מזול סטוק - לפי שווי של 96 מיליון שקל

אחרי השקעה של 45 מיליון שקל בשנת 2021, יוחננוף מוכרת את חלקה ברשת הדיסקאונט (50.1%) תמורת כ־48 מיליון שקל, תרשום הפסד הון של כ־4.7 מיליון שקל; הרוכשים: היזמים החרדים רונן גנון ושמואל אטיאס שרוצים להכפיל את פריסת הרשת ולהגיע לכ־150 סניפים כבר במהלך השנה הקרובה ואולי גם להנפיק אותה בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוחננוף

ארבע שנים וקצת אחרי שנכנסה להשקעה ברשת "זול סטוק", יוחננוף מוכרת את החלק שלה (50.1%) תמורת כ־48 מיליון שקל. העסקה משקפת ל"זול סטוק" שווי חברה של כ־96 מיליון שקל. יוחננוף רכשה את המניות של רשת הדיסקאונט בשנת 2021 בסכום של 45 מיליון שקל, ובמהלך התקופה קיבלה כ־5 מיליון שקל כדיבידנדים. עם זאת, במכירה הנוכחית היא תרשום הפסד הון של כ־4.7 מיליון שקל. למעשה אפשר לומר שיוחננוף הצליחה להחזיר לעצמה כמעט את כל ההשקעה אבל ברור שהמהלך לא התפתח כפי שיוחננוף קיוותה, והניסיון להתרחב מעבר לליבת המזון לא הניב את הערך האסטרטגי שהיא רצתה להשיג. עכשיו היא מעדיפה להתמקד מחדש בתחום הליבה שלה שזה רשת המרכולים ולהשאיר את זירת הסטוק לשחקנים הגדולים כמו מקס סטוק.

מי שנכנס במקום יוחננוף זו חברת "שי עולמות בגליל", שבבעלות היזמים החרדים רונן גנון ושמואל אטיאס. בעקבות העסקה מחזיקים גנון ואטיאס במחצית מהבעלות על "זול סטוק", לצידם של אדיר וענונו (30%) וסער כוכבי (20%).

"זול סטוק", שנוסדה ב־2011, היא כיום השנייה בגודלה בישראל בענף הסטוק, ומונה 86 סניפים בפריסה ארצית. מחזור המכירות השנתי של הרשת עומד על למעלה מ־400 מיליון שקל, והיא פעילה בתחומים מגוונים מריהוט וכלי בית ועד ציוד לבית הספר, מוצרי פלסטיק, חד־פעמי, צעצועים ומוצרי נוי.

על פי הערכות, שוק רשתות הסטוק בישראל גלגל בשנת 2024 כ־3.2 מיליארד שקל. גנון ואטיאס מתכננים להרחיב את "זול סטוק" בקצב מואץ יעד ההתרחבות הוא להגיע לכ־150 סניפים כבר במהלך השנה הקרובה. בנוסף, הוא שוקלים את האפשרות להנפיק את זול סטוק בבורסה.

סינרגיה לפעילות הדיסקאונט במגזר החרדי

בעלי השליטה החדשים מסתכלים על הרכישה ככזאת שיכולה להשתלב מצויין עם העסקים שלהם. הם ינסו לחבר בין תחום המזון שבו הם פועלים לבין עולם מוצרי הסטוק. רונן גנון, העומד בראש קבוצת "גנון גרופ", ביסס בשנים האחרונות את פעילותו הקמעונאית עם הקמת רשת המרכולים השכונתיים "שי מרקט", שנועדה להתחרות במכולות ובמרקטים הקטנים עם דגש על כשרויות מהודרות שפונות למגזר החרדי, לצד מחירים זולים ומבחר רחב בלב השכונות.