הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס
צילום: שוקה כהן

מוצצים את הכיס: הרווחיות הגולמית של שילב - מעל 55%

עסקת פוקס-שילב נחתמה; ויזל ירכוש 50% מרשת שילב תמורת 37.5 מיליון שקל; הכנסות שילב בשנת 2017 הסתכמו בכ-258.6 מיליון שקל
נועם בראל | (10)

עסקת פוקס-שילב נחתמה. רשת האופנה שבשליטת הראל ויזל תרכוש 50% מרשת שילב מידי בעל השליטה הנוכחי, רונן אלעד, תמורת 37.5 מיליון שקל. 

מהדיווח אותו מפרסמת פוקס, עולה כי מחזור ההכנסות של שילב בשנת 2017 הסתכם בכ-258.6 מיליון שקל, כשהרווח הגולמי מסתכם בכ-144.2 מיליון שקל. המשמעות - הרווחיות הגולמית של שילב מעל 55%. לשם השוואה, הרווחיות הגולמית של רשת טויז אר אס עומדת על -35%. עם זאת, בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם בכ-8.8 מיליון שקל, המהווה כ-3% מההכנסות.

רונן אלעד, יו״ר מועצת המנהלים של רשת שילב: ״קבוצת פוקס מהווה שותף טבעי לשילב ויחד, באמצעות ניהול משותף של רשת שילב וקבוצת פוקס, נוכל להמשיך ולהצעיד את שילב לעבר פסגות חדשות והצלחות נוספות״

 

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס: "אני שמח ונרגש על הצטרפותה של חברת שילב לקבוצת פוקס. שילב היא רשת גדולה, מובילה ובעלת ניסיון רב בתחום הילדים והתינוקות. החיבור עם שילב יסייע לקבוצת פוקס להתפתח לתחומי פעילות נוספים בשוק הישראלי. אין לי ספק שיחד עם משפחת אלעד נצעיד את החברה קדימה"

נזכיר כי אלעד רכש את השליטה ברשת מידי בני הזוג שושי ואיציק אורן לפני מספר חודשים בלבד. אלעד רכש את את שילב לפי שווי של 100 מיליון שקל, אולם בסמוך לעסקה המוכרים משכו דיבידנד. כך שבפועל שילם אלעד רק 75 מיליון שקל. המשמעות היא שהעסקה הנוכחית נעשית לפי השווי לפיו רכש אלעד את החברה מבני הזוג אורן.

רשת שילב מונה 74 סניפים, מתוכם 5 סניפים באמצעות זכיינים. הכנסות הרשת השנתיות מוערכות ב-400 מיליון שקלים. 

מוצרי רשת שילב כוללים מוצרי תינוקות, ובהם רהיטים, עגלות, מושבי בטיחות, צעצועים, מוצרי טקסטיל לעיצוב חדרים, וכן מוצרי ביגוד והלבשה לתינוקות וילדים עד גיל 5. מטה חברות שילב והמרכז הלוגיסטי שלהן ממוקמים בקריית שדה התעופה, בסמוך למטה פוקס.

עבור בני הזוג אורן, מכירת השליטה בפעילות בישראל לאלעד היתה למעשה אקזיט שני. לפני כ-4 שנים הם מכרו את המותג טייני לאב לחברת מוצרי התינוקות הקנדית דוראל תמורת 50 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מייק לבנובסקי, ר"ג 26/04/2018 10:41
    הגב לתגובה זו
    טוב שלא השוותם את רווחיות העולמית לרמי לוי . מה הקשר לטויס אר אס??? פוקס, דו"ח קסטרו עושות פחות משישים אחוז גולמי בעצמו. זה אפילו שיעור רווח די מאכזב לחבר. שנחשבת 'פרימיום' בתחומה. תתחילו להעלות את הרמה הצהובה שלכם
  • 5.
    אהרון 25/04/2018 14:52
    הגב לתגובה זו
    מה יעשה עכשיו ומה עשה עד כה איציק אורן החמדן עם כל הכסף הרבה הוא כבר לא יוכל להשתמש והמבין יבין
  • חמדנות?הסבר נמק ופרט... (ל"ת)
    מייק לבנובסקי, ר"ג 26/04/2018 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לחקור מהיכן בא המינוף לפוקס, להתרחבות שלה (ל"ת)
    היכן הרגולטורים? 25/04/2018 12:27
    הגב לתגובה זו
  • מייק לבנובסקי, ר"ג 26/04/2018 10:42
    הגב לתגובה זו
    היקף ההלוואות שלה נמוך מאוד...תקרא דוחות
  • זה מצוין, המניה תעלה והרווח יעלה (ל"ת)
    עמית 25/04/2018 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    להפסיק לרחם על שילב ובהחלט להפסיק לרכוש מהם . זו חזירות (ל"ת)
    דניקו 25/04/2018 11:41
    הגב לתגובה זו
  • אהרון 25/04/2018 14:53
    הגב לתגובה זו
    איציק אורון החמדן כבר מזמן קיבל את עונשו
  • 2.
    בוכים בוכים ומתחזרים (ל"ת)
    גג 25/04/2018 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמית 25/04/2018 11:22
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שהיא עד סוף שנה תעלה 40 אחוז
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.