הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס
צילום: שוקה כהן

מוצצים את הכיס: הרווחיות הגולמית של שילב - מעל 55%

עסקת פוקס-שילב נחתמה; ויזל ירכוש 50% מרשת שילב תמורת 37.5 מיליון שקל; הכנסות שילב בשנת 2017 הסתכמו בכ-258.6 מיליון שקל
נועם בראל | (10)

עסקת פוקס-שילב נחתמה. רשת האופנה שבשליטת הראל ויזל תרכוש 50% מרשת שילב מידי בעל השליטה הנוכחי, רונן אלעד, תמורת 37.5 מיליון שקל. 

מהדיווח אותו מפרסמת פוקס, עולה כי מחזור ההכנסות של שילב בשנת 2017 הסתכם בכ-258.6 מיליון שקל, כשהרווח הגולמי מסתכם בכ-144.2 מיליון שקל. המשמעות - הרווחיות הגולמית של שילב מעל 55%. לשם השוואה, הרווחיות הגולמית של רשת טויז אר אס עומדת על -35%. עם זאת, בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם בכ-8.8 מיליון שקל, המהווה כ-3% מההכנסות.

רונן אלעד, יו״ר מועצת המנהלים של רשת שילב: ״קבוצת פוקס מהווה שותף טבעי לשילב ויחד, באמצעות ניהול משותף של רשת שילב וקבוצת פוקס, נוכל להמשיך ולהצעיד את שילב לעבר פסגות חדשות והצלחות נוספות״

 

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס: "אני שמח ונרגש על הצטרפותה של חברת שילב לקבוצת פוקס. שילב היא רשת גדולה, מובילה ובעלת ניסיון רב בתחום הילדים והתינוקות. החיבור עם שילב יסייע לקבוצת פוקס להתפתח לתחומי פעילות נוספים בשוק הישראלי. אין לי ספק שיחד עם משפחת אלעד נצעיד את החברה קדימה"

נזכיר כי אלעד רכש את השליטה ברשת מידי בני הזוג שושי ואיציק אורן לפני מספר חודשים בלבד. אלעד רכש את את שילב לפי שווי של 100 מיליון שקל, אולם בסמוך לעסקה המוכרים משכו דיבידנד. כך שבפועל שילם אלעד רק 75 מיליון שקל. המשמעות היא שהעסקה הנוכחית נעשית לפי השווי לפיו רכש אלעד את החברה מבני הזוג אורן.

רשת שילב מונה 74 סניפים, מתוכם 5 סניפים באמצעות זכיינים. הכנסות הרשת השנתיות מוערכות ב-400 מיליון שקלים. 

מוצרי רשת שילב כוללים מוצרי תינוקות, ובהם רהיטים, עגלות, מושבי בטיחות, צעצועים, מוצרי טקסטיל לעיצוב חדרים, וכן מוצרי ביגוד והלבשה לתינוקות וילדים עד גיל 5. מטה חברות שילב והמרכז הלוגיסטי שלהן ממוקמים בקריית שדה התעופה, בסמוך למטה פוקס.

עבור בני הזוג אורן, מכירת השליטה בפעילות בישראל לאלעד היתה למעשה אקזיט שני. לפני כ-4 שנים הם מכרו את המותג טייני לאב לחברת מוצרי התינוקות הקנדית דוראל תמורת 50 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מייק לבנובסקי, ר"ג 26/04/2018 10:41
    הגב לתגובה זו
    טוב שלא השוותם את רווחיות העולמית לרמי לוי . מה הקשר לטויס אר אס??? פוקס, דו"ח קסטרו עושות פחות משישים אחוז גולמי בעצמו. זה אפילו שיעור רווח די מאכזב לחבר. שנחשבת 'פרימיום' בתחומה. תתחילו להעלות את הרמה הצהובה שלכם
  • 5.
    אהרון 25/04/2018 14:52
    הגב לתגובה זו
    מה יעשה עכשיו ומה עשה עד כה איציק אורן החמדן עם כל הכסף הרבה הוא כבר לא יוכל להשתמש והמבין יבין
  • חמדנות?הסבר נמק ופרט... (ל"ת)
    מייק לבנובסקי, ר"ג 26/04/2018 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לחקור מהיכן בא המינוף לפוקס, להתרחבות שלה (ל"ת)
    היכן הרגולטורים? 25/04/2018 12:27
    הגב לתגובה זו
  • מייק לבנובסקי, ר"ג 26/04/2018 10:42
    הגב לתגובה זו
    היקף ההלוואות שלה נמוך מאוד...תקרא דוחות
  • זה מצוין, המניה תעלה והרווח יעלה (ל"ת)
    עמית 25/04/2018 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    להפסיק לרחם על שילב ובהחלט להפסיק לרכוש מהם . זו חזירות (ל"ת)
    דניקו 25/04/2018 11:41
    הגב לתגובה זו
  • אהרון 25/04/2018 14:53
    הגב לתגובה זו
    איציק אורון החמדן כבר מזמן קיבל את עונשו
  • 2.
    בוכים בוכים ומתחזרים (ל"ת)
    גג 25/04/2018 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמית 25/04/2018 11:22
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שהיא עד סוף שנה תעלה 40 אחוז
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%