הולמס פלייס משלימה עלייה של 20% מההנפקה
הולמס פלייס הולמס פלייס -1.61% חוזרת לשווי לפיו רצו בעליה להנפיקה. כשבועיים לאחר ההנפקה המתוקשרת, מניית החברה עולה כ-20% ומעמידה את שווי השוק של החברה על כ-370 מיליון שקל.
בעלי החברה ביקשו להנפיק לפי שווי של 320 מיליון שקל, אשר הופחת בסופו של דבר בכ-30% לכ-236 מיליון שקל, אך ההנפקה המוצלחת שכללה גיוס של 100 מיליון שקל הביאה את החברה להגדלת הכמות המוקצת ב-12.5% נוספים, לאחר ביקושים של פי 2.5 מההיצע בשלב הציבורי.
הולמס פלייס הוקמה ב-1997 והינה, בעצמה ובאמצעות חברות בשליטתה, הרשת הגדולה ביותר בישראל למועדוני כושר ובריאות בישראל והיא מפעילה 34 מועדונים בפריסה ארצית, 113 אלף מנויים ו-20 מתקני כושר נוספים במוסדות ותאגידים חיצונים שונים (נכון ליום 30 ביוני 2017).
להולמס פלייס שני תחומי פעילות: ניהול והפעלה של מועדוני בריאות וכושר (תחת המותגים הולמס פלייס וגו אקטיב); וניהול והפעלה של מועדוני כושר Low Cost (תחת המותג אייקון פיטנס). ונכון להיום, הולמס פלייס מחזיקה ומנהלת 10 מועדוני פרימיום 13 מועדוני אנרג'י ו-7 מועדוני Family. בנת 2016 ייסדה החברה את רשת אייקון פיטנס, רשת מועדוני כושר Low Cost, אשר מהווה את אחד ממנועי הצמיחה של החברה.
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- כמה עולה חדר כושר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי תשקיף החברה, מספר המנויים בהולמס פלייס ישראל עומד 108.3 אלפי מנויים לעומת 76 אלף בשנת 2015. מנתוני החברה עולה כי הכנסות שוק הכושר בישראל נאמדות בכ-3.15 מיליארד שקל בשנה. מדובר תחום צומח, שרשם בין השנים 2011 ל-2016 צמיחה שנתית של 8.4%. שוק זה מבוזר מאוד, שלא נשלט על ידי גופים אחדים.
בישראל פועלים 1,700 מועדונים, מתוכם כ-1,500 מקומיים. הרשת הגדולה ביותר היא סטודיו סי, בעלת 35 סניפים. הרשת פועלת באמצעות ארבעה סוגי מועדונים: פרימיום, משפחה, אנרג'י ואייקון - שנחשב לרשת המוזלת שמטרתה למשוך צעירים. אייקון - המועדון המוזל - נחשב בעולם לתחום הצומח בקטגורית חדרי הכושר. בניגוד למועדונים המשפחתיים או הפרימיום במועדוני האיקון המוזלים לא ניתן למצוא חוגים לילדים או בריכת שחייה, וכן ההשקעה בהקמת מועדון מופחתת באופן משמעותי.
בשנים האחרונות ביצעה הרשת גל רכישות של חדרי כושר מתחרים. הרכישה המשמעותית ביותר הושלמה בספטמבר 2016 כאשר הולמס פלייס שילמה סכום של 97.7 מיליון שקל עבור גל עתיד - החברה מחזיקה את הרשת גו אקטיב. במועד השלמת רכישת מועדוני הרשת, היו לרשת גו אקטיב 11 מועדונים, 20,000 ועוד 20 מתקני כושר שנמצאים בחברות ומוסדות.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
הכנוסתיה של גו אקטיב עמדו ב-2015 על 100 מיליון שקל, ורווח ה-EBITDA (רווח לפני פחת, מסים והוצאות מימון) עמד על 13.7 מיליון שקל. לפני מספר חודשים ביוני 2017 רכשה הולמס פלייס את סניף הרצליה של גרייט שייפ בתמורה ל-6.6 מיליון שקלים. סניף זה נמצא בקניון שבעת הכוכבים ולו 2,300 מנויים. לאחרונה חתמה החברה על הסכם לרכישת זאוס ברמת גן - מועדון שבו רשומים 4,000 מנויים.
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
