הולמס פלייס, קרית אונו מועדון כושר ספורט  אימון
צילום: שי כהן

הולמס פלייס משלימה עלייה של 20% מההנפקה

רשת מכוני הכושר מזנקת לשווי שוק של 370 מיליון שקל - יותר מהשווי לפיו רצו להנפיקה 
נועם בראל |
נושאים בכתבה הולמס פלייס

הולמס פלייס -0.44% חוזרת לשווי לפיו רצו בעליה להנפיקה. כשבועיים לאחר ההנפקה המתוקשרת, מניית החברה עולה כ-20% ומעמידה את שווי השוק של החברה על כ-370 מיליון שקל.

בעלי החברה ביקשו להנפיק לפי שווי של 320 מיליון שקל, אשר הופחת בסופו של דבר בכ-30% לכ-236 מיליון שקל, אך ההנפקה המוצלחת שכללה גיוס של 100 מיליון שקל הביאה את החברה להגדלת הכמות המוקצת ב-12.5% נוספים, לאחר ביקושים של פי 2.5 מההיצע בשלב הציבורי. 

 

הולמס פלייס הוקמה ב-1997 והינה, בעצמה ובאמצעות חברות בשליטתה, הרשת הגדולה ביותר בישראל למועדוני כושר ובריאות בישראל והיא מפעילה 34 מועדונים בפריסה ארצית, 113 אלף מנויים ו-20 מתקני כושר נוספים במוסדות ותאגידים חיצונים שונים (נכון ליום 30 ביוני 2017).

 

להולמס פלייס שני תחומי פעילות: ניהול והפעלה של מועדוני בריאות וכושר (תחת המותגים הולמס פלייס וגו אקטיב); וניהול והפעלה של מועדוני כושר Low Cost (תחת המותג אייקון פיטנס).  ונכון להיום, הולמס פלייס מחזיקה ומנהלת 10 מועדוני פרימיום 13 מועדוני אנרג'י ו-7 מועדוני Family. בנת 2016 ייסדה החברה את רשת אייקון פיטנס, רשת מועדוני כושר Low Cost, אשר מהווה את אחד ממנועי הצמיחה של החברה.

 

לפי תשקיף החברה, מספר המנויים בהולמס פלייס ישראל עומד 108.3 אלפי מנויים לעומת 76 אלף בשנת 2015. מנתוני החברה עולה כי הכנסות שוק הכושר בישראל נאמדות בכ-3.15 מיליארד שקל בשנה. מדובר תחום צומח, שרשם בין השנים 2011 ל-2016 צמיחה שנתית של 8.4%. שוק זה מבוזר מאוד, שלא נשלט על ידי גופים אחדים.

בישראל פועלים 1,700 מועדונים, מתוכם כ-1,500 מקומיים. הרשת הגדולה ביותר היא סטודיו סי, בעלת 35 סניפים. הרשת פועלת באמצעות ארבעה סוגי מועדונים: פרימיום, משפחה, אנרג'י ואייקון - שנחשב לרשת המוזלת שמטרתה למשוך צעירים. אייקון - המועדון המוזל - נחשב בעולם לתחום הצומח בקטגורית חדרי הכושר. בניגוד למועדונים המשפחתיים או הפרימיום במועדוני האיקון המוזלים לא ניתן למצוא חוגים לילדים או בריכת שחייה, וכן ההשקעה בהקמת מועדון מופחתת באופן משמעותי.

 

בשנים האחרונות ביצעה הרשת גל רכישות של חדרי כושר מתחרים. הרכישה המשמעותית ביותר הושלמה בספטמבר 2016 כאשר הולמס פלייס שילמה סכום של 97.7 מיליון שקל עבור גל עתיד - החברה מחזיקה את הרשת גו אקטיב. במועד השלמת רכישת מועדוני הרשת, היו לרשת גו אקטיב 11 מועדונים, 20,000 ועוד 20 מתקני כושר שנמצאים בחברות ומוסדות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הכנוסתיה של גו אקטיב עמדו ב-2015 על 100 מיליון שקל, ורווח ה-EBITDA (רווח לפני פחת, מסים והוצאות מימון) עמד על 13.7 מיליון שקל. לפני מספר חודשים ביוני 2017 רכשה הולמס פלייס את סניף הרצליה של גרייט שייפ בתמורה ל-6.6 מיליון שקלים. סניף זה נמצא בקניון שבעת הכוכבים ולו 2,300 מנויים. לאחרונה חתמה החברה על הסכם לרכישת זאוס ברמת גן - מועדון שבו רשומים 4,000 מנויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?