רוסאריו בהמלצה על אפקון החזקות - צופים אפסייד של כ-18%

נדב לוי |
נושאים בכתבה אפקון

ברואסריו ייעוץ ומחקר הוציאו השבוע סקירה נרחבת על חברת אפקון החזקות 1.24% הפעילה בתחומי פרויקטי תשתיות, תהליכים עתירי מערכות, טכנולוגיות בקרה ואוטומציה, תקשורת ופעילות סחר. בגוף המחקר צופים כי החברה תמשיך להציג צמיחה משמעותית בפעילויות הקבוצה וזאת לצד המשך התרחבות בשירותים ובסל המוצרים שאפקון מציעה במגזרי הפעילות השונים.

בתוך כך, בסקירה תחת הכותרת "אפקון החזקות - צבר הזדמנויות" מדגישים ברוסאריו מספר נקודות עיקריות: 1. התרחבות בתחום הקבלנות - "החברה הרחיבה את פעילותה בפרויקטים כקבלן ראשי וכקבלן הקמה, ובניהם פרויקט קמפוס "אינטל", המהווה פרויקט דגל וקפיצת מדרגה ביכולות החברה. החברה משלבת בפרוייקטי הקבלנות מגוון שירותים מתחומי פעילותה האחרים. ההתרחבות בתחום והניסיון שצברה בפרויקטים הקיימים, מהווים יתרון יחסי בסביבה התחרותית, ויכולים לתרום באופן משמעותי למחזור ההכנסות בעתיד".

2. מובילות בתחום האלקטרו-מכניקה - "החברה בעלת מוניטין רב בהקמת פרויקטים מורכבים הכוללים בין היתר התקנה של מערכות חשמל, אינסטלציה ומיזוג אויר. החברה נהנית מבסיס לקוחות רחב, אשר מייצר עבודות המשך בפרויקטים חדשים ותחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות. תחום הפעילות, מתאפיין בשיעורי רווחיות גבוהים ויציבות בהכנסות אשר מפצים על הסיכון הענפי הקיים במגזר הקבלנות".

3. צבר הזמנות - "החברה הציגה בשנת 2016 גידול משמעותי בצבר ההזמנות, ונכון לסוף הרבעון הראשון של 2017 הצבר עמד על כ-1.77 מיליארד שקל. עיקר הגידול נובע מההסכם להקמת קמפוס "אינטל" בהיקף כולל של כ- 440 מיליון שקל ופרויקט בהיקף של 200 מיליון שקל עבור גוף ממשלתי".

4. חוב ומינוף - "למרות הצמיחה המשמעותית בהיקפי הפעילות, רמת החוב של החברה נשמרת יציבה ושיעורי המינוף הינם נמוכים לענף. החוב הפיננסי נטו של החברה מסתכם לכ- 100 מיליון שקל, וקופת המזומנים של החברה עומדת על כ- 192 מיליון שקל". 

"בשנים האחרונות, החברה מציגה צמיחה משמעותית בפעילות, תוך המשך התרחבות בשירותים ובסל המוצרים שהיא מציעה במגזרי הפעילות השונים. המשך פעילותה המסורתית בתחום האלקטרו-מכניקה, וביסוס מעמדה בתחומי הקבלנות הראשית עם ביצוע של פרויקטים משמעותיים (קמפוס אינטל, מתקני אנרגיה מתחדשת, פרויקט "גלובל טאוורס") מהווים קפיצת מדרגה בפעילות החברה, והזדמנויות לפיתוח מנועי צמיחה עתידיים בשוק מאוד תחרותי וקטן. 

לסיכום, "ביצענו הערכת שווי בשיטת היוון תזרים מזומנים לכל אחת מ-4 הפעילויות של הקבוצה, כאשר כל מגזר אנו מהוונים בשיעורי היוון שונים בהתאם לאופי הפעילות. מלבד ארבעת מגזרי הפעילות, הערכנו את השווי של TIBA בנפרד מהפעילות של בקרה ואוטומציה, בשל הערך הטמון שאנו רואים בתחום פעילות זה, ויכולת להעריך את השווי בעקבות עסקה של קרן "טנא" לרכישת המניות. מגזר התקשורת, הסובל מהפסדים בשנים האחרונות המשפיעים לשלילה על תוצאות החברה, איננו סינרגטי לתחומי הפעילות האחרים של החברה, ואנו צופים בטווח הארוך כי אפשרות של מכירה / הפסקת הפעילות הינו התרחיש הסביר. השווי ההוגן למניה בשלב זה עומד על 200 שקל, גבוה ב-17.5% ממחירה הנוכחי". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אפקון החזקות רשמה מאז תחילת השנה תשואה חיובית של כ-9% לשווי שוק של כ-775 מיליון שקל. את השנה החולפת חתמה המניה בתשואה חיובית דו ספרתית של 43% ובסה"כ ב-5 השנים האחרונות הוסיפה המניה לערכה לא פחות מ-500% (!).

תנועת המניה ב-12 החודשים האחרונים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים