רוסאריו בהמלצה על אפקון החזקות - צופים אפסייד של כ-18%

נדב לוי |
נושאים בכתבה אפקון

ברואסריו ייעוץ ומחקר הוציאו השבוע סקירה נרחבת על חברת אפקון החזקות 4.5% הפעילה בתחומי פרויקטי תשתיות, תהליכים עתירי מערכות, טכנולוגיות בקרה ואוטומציה, תקשורת ופעילות סחר. בגוף המחקר צופים כי החברה תמשיך להציג צמיחה משמעותית בפעילויות הקבוצה וזאת לצד המשך התרחבות בשירותים ובסל המוצרים שאפקון מציעה במגזרי הפעילות השונים.

בתוך כך, בסקירה תחת הכותרת "אפקון החזקות - צבר הזדמנויות" מדגישים ברוסאריו מספר נקודות עיקריות: 1. התרחבות בתחום הקבלנות - "החברה הרחיבה את פעילותה בפרויקטים כקבלן ראשי וכקבלן הקמה, ובניהם פרויקט קמפוס "אינטל", המהווה פרויקט דגל וקפיצת מדרגה ביכולות החברה. החברה משלבת בפרוייקטי הקבלנות מגוון שירותים מתחומי פעילותה האחרים. ההתרחבות בתחום והניסיון שצברה בפרויקטים הקיימים, מהווים יתרון יחסי בסביבה התחרותית, ויכולים לתרום באופן משמעותי למחזור ההכנסות בעתיד".

2. מובילות בתחום האלקטרו-מכניקה - "החברה בעלת מוניטין רב בהקמת פרויקטים מורכבים הכוללים בין היתר התקנה של מערכות חשמל, אינסטלציה ומיזוג אויר. החברה נהנית מבסיס לקוחות רחב, אשר מייצר עבודות המשך בפרויקטים חדשים ותחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות. תחום הפעילות, מתאפיין בשיעורי רווחיות גבוהים ויציבות בהכנסות אשר מפצים על הסיכון הענפי הקיים במגזר הקבלנות".

3. צבר הזמנות - "החברה הציגה בשנת 2016 גידול משמעותי בצבר ההזמנות, ונכון לסוף הרבעון הראשון של 2017 הצבר עמד על כ-1.77 מיליארד שקל. עיקר הגידול נובע מההסכם להקמת קמפוס "אינטל" בהיקף כולל של כ- 440 מיליון שקל ופרויקט בהיקף של 200 מיליון שקל עבור גוף ממשלתי".

4. חוב ומינוף - "למרות הצמיחה המשמעותית בהיקפי הפעילות, רמת החוב של החברה נשמרת יציבה ושיעורי המינוף הינם נמוכים לענף. החוב הפיננסי נטו של החברה מסתכם לכ- 100 מיליון שקל, וקופת המזומנים של החברה עומדת על כ- 192 מיליון שקל". 

"בשנים האחרונות, החברה מציגה צמיחה משמעותית בפעילות, תוך המשך התרחבות בשירותים ובסל המוצרים שהיא מציעה במגזרי הפעילות השונים. המשך פעילותה המסורתית בתחום האלקטרו-מכניקה, וביסוס מעמדה בתחומי הקבלנות הראשית עם ביצוע של פרויקטים משמעותיים (קמפוס אינטל, מתקני אנרגיה מתחדשת, פרויקט "גלובל טאוורס") מהווים קפיצת מדרגה בפעילות החברה, והזדמנויות לפיתוח מנועי צמיחה עתידיים בשוק מאוד תחרותי וקטן. 

לסיכום, "ביצענו הערכת שווי בשיטת היוון תזרים מזומנים לכל אחת מ-4 הפעילויות של הקבוצה, כאשר כל מגזר אנו מהוונים בשיעורי היוון שונים בהתאם לאופי הפעילות. מלבד ארבעת מגזרי הפעילות, הערכנו את השווי של TIBA בנפרד מהפעילות של בקרה ואוטומציה, בשל הערך הטמון שאנו רואים בתחום פעילות זה, ויכולת להעריך את השווי בעקבות עסקה של קרן "טנא" לרכישת המניות. מגזר התקשורת, הסובל מהפסדים בשנים האחרונות המשפיעים לשלילה על תוצאות החברה, איננו סינרגטי לתחומי הפעילות האחרים של החברה, ואנו צופים בטווח הארוך כי אפשרות של מכירה / הפסקת הפעילות הינו התרחיש הסביר. השווי ההוגן למניה בשלב זה עומד על 200 שקל, גבוה ב-17.5% ממחירה הנוכחי". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אפקון החזקות רשמה מאז תחילת השנה תשואה חיובית של כ-9% לשווי שוק של כ-775 מיליון שקל. את השנה החולפת חתמה המניה בתשואה חיובית דו ספרתית של 43% ובסה"כ ב-5 השנים האחרונות הוסיפה המניה לערכה לא פחות מ-500% (!).

תנועת המניה ב-12 החודשים האחרונים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.