רוסאריו בהמלצה על אפקון החזקות - צופים אפסייד של כ-18%

נדב לוי |
נושאים בכתבה אפקון

ברואסריו ייעוץ ומחקר הוציאו השבוע סקירה נרחבת על חברת אפקון החזקות -0.5% הפעילה בתחומי פרויקטי תשתיות, תהליכים עתירי מערכות, טכנולוגיות בקרה ואוטומציה, תקשורת ופעילות סחר. בגוף המחקר צופים כי החברה תמשיך להציג צמיחה משמעותית בפעילויות הקבוצה וזאת לצד המשך התרחבות בשירותים ובסל המוצרים שאפקון מציעה במגזרי הפעילות השונים.

בתוך כך, בסקירה תחת הכותרת "אפקון החזקות - צבר הזדמנויות" מדגישים ברוסאריו מספר נקודות עיקריות: 1. התרחבות בתחום הקבלנות - "החברה הרחיבה את פעילותה בפרויקטים כקבלן ראשי וכקבלן הקמה, ובניהם פרויקט קמפוס "אינטל", המהווה פרויקט דגל וקפיצת מדרגה ביכולות החברה. החברה משלבת בפרוייקטי הקבלנות מגוון שירותים מתחומי פעילותה האחרים. ההתרחבות בתחום והניסיון שצברה בפרויקטים הקיימים, מהווים יתרון יחסי בסביבה התחרותית, ויכולים לתרום באופן משמעותי למחזור ההכנסות בעתיד".

2. מובילות בתחום האלקטרו-מכניקה - "החברה בעלת מוניטין רב בהקמת פרויקטים מורכבים הכוללים בין היתר התקנה של מערכות חשמל, אינסטלציה ומיזוג אויר. החברה נהנית מבסיס לקוחות רחב, אשר מייצר עבודות המשך בפרויקטים חדשים ותחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות. תחום הפעילות, מתאפיין בשיעורי רווחיות גבוהים ויציבות בהכנסות אשר מפצים על הסיכון הענפי הקיים במגזר הקבלנות".

3. צבר הזמנות - "החברה הציגה בשנת 2016 גידול משמעותי בצבר ההזמנות, ונכון לסוף הרבעון הראשון של 2017 הצבר עמד על כ-1.77 מיליארד שקל. עיקר הגידול נובע מההסכם להקמת קמפוס "אינטל" בהיקף כולל של כ- 440 מיליון שקל ופרויקט בהיקף של 200 מיליון שקל עבור גוף ממשלתי".

4. חוב ומינוף - "למרות הצמיחה המשמעותית בהיקפי הפעילות, רמת החוב של החברה נשמרת יציבה ושיעורי המינוף הינם נמוכים לענף. החוב הפיננסי נטו של החברה מסתכם לכ- 100 מיליון שקל, וקופת המזומנים של החברה עומדת על כ- 192 מיליון שקל". 

"בשנים האחרונות, החברה מציגה צמיחה משמעותית בפעילות, תוך המשך התרחבות בשירותים ובסל המוצרים שהיא מציעה במגזרי הפעילות השונים. המשך פעילותה המסורתית בתחום האלקטרו-מכניקה, וביסוס מעמדה בתחומי הקבלנות הראשית עם ביצוע של פרויקטים משמעותיים (קמפוס אינטל, מתקני אנרגיה מתחדשת, פרויקט "גלובל טאוורס") מהווים קפיצת מדרגה בפעילות החברה, והזדמנויות לפיתוח מנועי צמיחה עתידיים בשוק מאוד תחרותי וקטן. 

לסיכום, "ביצענו הערכת שווי בשיטת היוון תזרים מזומנים לכל אחת מ-4 הפעילויות של הקבוצה, כאשר כל מגזר אנו מהוונים בשיעורי היוון שונים בהתאם לאופי הפעילות. מלבד ארבעת מגזרי הפעילות, הערכנו את השווי של TIBA בנפרד מהפעילות של בקרה ואוטומציה, בשל הערך הטמון שאנו רואים בתחום פעילות זה, ויכולת להעריך את השווי בעקבות עסקה של קרן "טנא" לרכישת המניות. מגזר התקשורת, הסובל מהפסדים בשנים האחרונות המשפיעים לשלילה על תוצאות החברה, איננו סינרגטי לתחומי הפעילות האחרים של החברה, ואנו צופים בטווח הארוך כי אפשרות של מכירה / הפסקת הפעילות הינו התרחיש הסביר. השווי ההוגן למניה בשלב זה עומד על 200 שקל, גבוה ב-17.5% ממחירה הנוכחי". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אפקון החזקות רשמה מאז תחילת השנה תשואה חיובית של כ-9% לשווי שוק של כ-775 מיליון שקל. את השנה החולפת חתמה המניה בתשואה חיובית דו ספרתית של 43% ובסה"כ ב-5 השנים האחרונות הוסיפה המניה לערכה לא פחות מ-500% (!).

תנועת המניה ב-12 החודשים האחרונים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?