רוסאריו בהמלצה על אפקון החזקות - צופים אפסייד של כ-18%

נדב לוי |
נושאים בכתבה אפקון

ברואסריו ייעוץ ומחקר הוציאו השבוע סקירה נרחבת על חברת אפקון החזקות 0% הפעילה בתחומי פרויקטי תשתיות, תהליכים עתירי מערכות, טכנולוגיות בקרה ואוטומציה, תקשורת ופעילות סחר. בגוף המחקר צופים כי החברה תמשיך להציג צמיחה משמעותית בפעילויות הקבוצה וזאת לצד המשך התרחבות בשירותים ובסל המוצרים שאפקון מציעה במגזרי הפעילות השונים.

בתוך כך, בסקירה תחת הכותרת "אפקון החזקות - צבר הזדמנויות" מדגישים ברוסאריו מספר נקודות עיקריות: 1. התרחבות בתחום הקבלנות - "החברה הרחיבה את פעילותה בפרויקטים כקבלן ראשי וכקבלן הקמה, ובניהם פרויקט קמפוס "אינטל", המהווה פרויקט דגל וקפיצת מדרגה ביכולות החברה. החברה משלבת בפרוייקטי הקבלנות מגוון שירותים מתחומי פעילותה האחרים. ההתרחבות בתחום והניסיון שצברה בפרויקטים הקיימים, מהווים יתרון יחסי בסביבה התחרותית, ויכולים לתרום באופן משמעותי למחזור ההכנסות בעתיד".

2. מובילות בתחום האלקטרו-מכניקה - "החברה בעלת מוניטין רב בהקמת פרויקטים מורכבים הכוללים בין היתר התקנה של מערכות חשמל, אינסטלציה ומיזוג אויר. החברה נהנית מבסיס לקוחות רחב, אשר מייצר עבודות המשך בפרויקטים חדשים ותחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות. תחום הפעילות, מתאפיין בשיעורי רווחיות גבוהים ויציבות בהכנסות אשר מפצים על הסיכון הענפי הקיים במגזר הקבלנות".

3. צבר הזמנות - "החברה הציגה בשנת 2016 גידול משמעותי בצבר ההזמנות, ונכון לסוף הרבעון הראשון של 2017 הצבר עמד על כ-1.77 מיליארד שקל. עיקר הגידול נובע מההסכם להקמת קמפוס "אינטל" בהיקף כולל של כ- 440 מיליון שקל ופרויקט בהיקף של 200 מיליון שקל עבור גוף ממשלתי".

4. חוב ומינוף - "למרות הצמיחה המשמעותית בהיקפי הפעילות, רמת החוב של החברה נשמרת יציבה ושיעורי המינוף הינם נמוכים לענף. החוב הפיננסי נטו של החברה מסתכם לכ- 100 מיליון שקל, וקופת המזומנים של החברה עומדת על כ- 192 מיליון שקל". 

"בשנים האחרונות, החברה מציגה צמיחה משמעותית בפעילות, תוך המשך התרחבות בשירותים ובסל המוצרים שהיא מציעה במגזרי הפעילות השונים. המשך פעילותה המסורתית בתחום האלקטרו-מכניקה, וביסוס מעמדה בתחומי הקבלנות הראשית עם ביצוע של פרויקטים משמעותיים (קמפוס אינטל, מתקני אנרגיה מתחדשת, פרויקט "גלובל טאוורס") מהווים קפיצת מדרגה בפעילות החברה, והזדמנויות לפיתוח מנועי צמיחה עתידיים בשוק מאוד תחרותי וקטן. 

לסיכום, "ביצענו הערכת שווי בשיטת היוון תזרים מזומנים לכל אחת מ-4 הפעילויות של הקבוצה, כאשר כל מגזר אנו מהוונים בשיעורי היוון שונים בהתאם לאופי הפעילות. מלבד ארבעת מגזרי הפעילות, הערכנו את השווי של TIBA בנפרד מהפעילות של בקרה ואוטומציה, בשל הערך הטמון שאנו רואים בתחום פעילות זה, ויכולת להעריך את השווי בעקבות עסקה של קרן "טנא" לרכישת המניות. מגזר התקשורת, הסובל מהפסדים בשנים האחרונות המשפיעים לשלילה על תוצאות החברה, איננו סינרגטי לתחומי הפעילות האחרים של החברה, ואנו צופים בטווח הארוך כי אפשרות של מכירה / הפסקת הפעילות הינו התרחיש הסביר. השווי ההוגן למניה בשלב זה עומד על 200 שקל, גבוה ב-17.5% ממחירה הנוכחי". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אפקון החזקות רשמה מאז תחילת השנה תשואה חיובית של כ-9% לשווי שוק של כ-775 מיליון שקל. את השנה החולפת חתמה המניה בתשואה חיובית דו ספרתית של 43% ובסה"כ ב-5 השנים האחרונות הוסיפה המניה לערכה לא פחות מ-500% (!).

תנועת המניה ב-12 החודשים האחרונים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הביטוח בצניחה, האם זה ישתנה?

על המניות הביטחוניות, הבנקים, ואיך השחילו את המוסדיים והמשקיעים הפרטיים עם ההנפקה של אקסונז' ויז'ן

מערכת ביזפורטל |

הבוקר הזה נפתח מתוח. למרות התקריות הקשות בשטח והתקפות של חמאס על כוחות ישראלים, ההפסקת האש הפורמלית ברצועת עזה נותרה בעינה בזכות תיווך ארה״ב ומעורבות של משלחות מדיניות. בישראל ציינו כי חוזרים לאכיפת ההפסקה, תוך הדגשה שההסכם יישמר ככל האפשר, זאת לאחר פעולה תגובה מידתית. עם זאת, אי הודאות גבוהה, והאמריקאיים הזהירו מתגובה קשה כלפי חמאס אם ההסכם יקרוס.

השוק המקומי המשיך אתמול לתקן מטה לאחר המימוש שנרשם בעקבות עסקת החטופים והפסקת האש. אתמול, הבורסה ננעלה בירידות חדות אחרי התקיפה של חיל האוויר בעזה בעקבות הפרה בוטה מצד חמאס, כאשר המשקעים חששו מקריסה של הפסקת האש. ת"א 35 איבד 1.14% בעוד ת"א 90 נפל 1.79%. בהסתכלות רחבה המגמה הייתה שלילית גם כן - מדד הבנקים ירד 0.56% בעוד ת"א ביטוח איבד 2%. ת"א נדל"ן יריד 2.26% ות"א בניה בלט לשלילה עם ירידה של 3.6%. גם ת"א נפט וגז ירד 1.67%. למרות החששות, הדולר נע סביב 3.31 שקלים כאשר הוא התחזק מול השקל בזמן האחרון (לעמוד שער הדולר). 


ומה צפוי היום? אולי סוג של רגיעה בבורסה, אבל התמחורים בענפים מסוימים גבוהים. שימו לב למניות הביטחוניות הקטנות-בינוניות, לביטוח שנופל בצניחה חופשית. הכתובת היתה על הקיר, היה צריך רק לקרוא. מניות הביטוח מתומחרות יקר בשל כמה סיבות. רווחים לא נורמליים בביטוח. אלו רווחים שאם היה ממונה חזק בתפקיד  האחראי על שוק ההון והביטוח זה לא היה מתאפשר. מתישהו זה יירד. ביטוחי הרכב לא יורדים כאשר הם זינקו ב-50% בשנתיים וחצי, וכאשר יש ירידה דרמטית בגניבות ותאונות. זה ניצול, והדוחות של חברות הביטוח מלמדים זאת באופן ברור - רווחיות שיא בתחומי הביטוח. 

בתחומי ניהול הכספים החברות נהנות בריבוע - גם מדמי ניהול של שוק משגשג וגואה וגם מרווחי נוסטרו. אבל אלו לא רווחים מייצגים. אין ספק שחברות הביטוח עשו קפיצה גדולה בפעילות שלהם והגדילו את ההון העצמי באופן דרמטי, ההון ישמש אותם להפקת תשואה עתידית נוספת. אבל גם המנהלים שלהם יודעים שיהיה קשה לשמור על הרווחים   הנוכחיים. השאלה הגדולה בכמה הם ירדו? כשמנסים להגיע לרווח מנורמל-מייצג מקבלים תמחור לא בשמיים אבל לא זול של מכפיל 15-18 לחברות הביטוח (וזה אחרי ירידה רצופה של 12% בשבועות האחרונים). אם מסתכלים על מכפיל מייצג בעבר מבינים שיש עוד מקום לירידה משמעותית. 



האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים - כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך.  הרחבה: השקעה פאסיבית או השקעה אקטיבית?