בנק ישראל העלה את תחזית הצמיחה ל-3.4% ב-2017

בנק ישראל הותיר היום (ב') את הריבית ללא שינוי (0.1%), והעלה במקביל את תחזית הצמיחה למשק מ-2.8% ל-3.4% השנה ול-3.3% ב-2018 עקב נתונים חזקים של המשק ברבעון הראשון. בתוך כך, תחזית העלאת הריבית להמשך נותרה ללא שינוי, כאשר העלאה ראשונה צפויה להירשם ברבעון השני של 2018 (ל-0.25%) ועוד העלאת ריבית (ל-0.5%) צפויה ברבעון הרביעי של 2018. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר ההודעה, התייחסה פלוג לתוואי הריבית, לשקל החזק ולביקורת על האשראי במערכת הבנקאית סביב פרשת פישמן.

פלוג: "אנו לא רואים את הסבירות שיהיה צורך לעלות את הריבית הרבה יותר מוקדם. למרות שהנתונים בחלק משותפות הסחר שלנו, כולל באירופה, השתפרו במידה ניכרת, השווקים אמנם מעריכים שתהיה ירידה בעוצמת ההרחבה המוניטרית אך עדיין אין לכך אינדיקציה להתבטאויות הבנק המרכזי עצמו. קצב הייסוף בשער החליפין הנומינלי אפקטיבי התמתן תוך התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח, אך רמת שער החליפין מיוספת. בשלושת החודשים האחרונים, בהם רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף של כ-3 מיליארד דולר, נרשם ייסוף נומינלי אפקטיבי של 1%, תוך שינוי חד יחסית בשערי החליפין הצולבים: השקל התחזק מול הדולר בתקופה זו בלמעלה מ-3%, אך נחלש כנגד האירו בכ-3.5%. כפי שאמרנו בעבר, רמת שער החליפין משקפת בחלקה את מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי, הבא לידי ביטוי למשל בעודף בחשבון השוטף ובצמיחה הגבוהה יחסית. עם זאת, להערכתנו וגם להערכת גורמים נוספים בשוק, שער החליפין מצוי בייסוף יתר, שהוא תוצאה של המדיניות המאוד מרחיבה שחלק מהבנקים המרכזיים נוקטים בה. רמת שער החליפין מקשה על היצוא, בדגש על התעשייה, ועל הענפים הסחירים בכלל. לאורך זמן, על מנת לתמוך בענפים אלו על הממשלה לנקוט בצעדי מדיניות שיביאו להגדלת הפריון: שיפור הסביבה העסקית, שיפור ההון האנושי, והגדלת ההשקעה בתשתיות (שכשלעצמה, כפי שהראינו בדו"ח בנק ישראל, יכולה לתרום לפיחות בשער החליפין). הערכה שלנו היא ששער החליפין, אלמלא ההתערבות, היה מיוסף עוד יותר. אנו לא מנסים לקזז את הייסוף שנובע מהכוחות המרכזיים אלא מפערים בהרחבה המוניטרית של חלק מהשותפויות שלנו. נכון שראינו ייסוף חד ביחס לדולר אבל מנגד נרשם פיחות נגד האירו".

"לגבי המצב הריאלי, הצמיחה ב-6 הרבעונים האחרונים נעה סביב 4% (שנתי). בסך הכל הצמיחה נאה, גם במונחי צמיחה לנפש. הנתונים משוק העבודה חיוביים ביותר, כאשר שיעור התעסוקה נמצא בשיא ואנו רואים עלייה עקבית בשכר הריאלי. התמונה הריאלית אני חושבת במובן זה מאד חיובית".

לגבי הביקורת סביב ההלוואות המסוכנות של הבנקים ללווה יחיד (או בקיצור הלוואות לטייקונים), אמרה פלוג: "הלוואות בהיקפים הגדולים ניתנו בעבר הרחוק, לא אתייחס בפרטים של לווה ספציפי. הפיקוח על הבנקים הוציא מסמך שהתייחס גם לבעיות שהתגלו וגם לאופן בו השתנה הפיקוח והרגולציה לגבי האופן בו ניתן אשראי ללווים גדולים. היקף ההלוואות ללווים גדולים השתנה באופן משמעותי בעיקר בגלל הנחיות הפיקוח על הבנקים. השינויים שהתרחשו על פני התקופה מאז שניתנו אותם אשראים בהיקפים גדולים ללווים בודדים, מרחיקי לכת ובהחלט הפיקוח הסיק מסקנות והכללים השתנו. במידה רבה אנו מדברים על בנקאות של העבר".

• האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
• ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי

בנוגע לשוק הדיור אמרה פלוג: "בחצי השנה האחרונה התייצבו מחירי הדירות, ומגוון נתונים משוק הדיור מצביעים על כך שהשוק מתקרר: נמשכת הירידה במספר העסקאות, והקצב החודשי של נטילת משכנתאות התמתן, אף על פי שהעלייה בריבית המשכנתאות נבלמה. מאמצי הממשלה להמשיך להגדיל את היצע הדירות יתמכו בהתייצבות המחירים ולאחר מכן בירידתם".

נירה שמיר בנק דיסקונט: "אנו מתקשים לראות את התנאים מבשילים לכדי העלאת ריבית, לפני ראשית 2019. בסוף דבריה במסגרת מסיבת העיתונאים, סיכמה ואמרה הנגידה כי "גם אם בנקים מרכזיים נוספים יתחילו לצמצם את ההרחבה המוניטרית, בכוונת הועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש...". בכך, חתמה הנגידה את הגולל על כל הספקולציות בדבר העלאת ריבית מוקדמת".