דיסקונט
צילום: סיון פרג'

מנכ"לית דיסקונט: "יש קושי בהליכי גבייה על רקע שינויי חקיקה", מה אומרים האנליסטים על הדו"חות?

צמרת בנק דיסקונט מתייחסת לעלייה בהפסדי אשראי וחוגגת שנתיים וחצי מהשקת תכנית הההתייעלות
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה דיסקונט

בנק דיסקונט 2.97% פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לשנת 2016 ומבין השורות בלטה מכולן העלייה החדה בהפרשות להפסדי אשראי. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הדו"חות, צמרת הבנק ענתה למספר שאלות בהקשר זה, ובין היתר, לגבי התכנית שהבנק התיימר להציג ל-5 השנים הבאות.

ההפרשות להפסדי אשראי הסתכמו ב-0.64% מהאשראי ברבעון הרביעי. בתמונה שנתית, עמדו ההפרשות על 0.33% מהאשראי. הגידול בהפרשות נובע בעיקר מגידול בהפרשה הקבוצתית אשר יצרה הפרשה של 147 מיליון שקל ברבעון מתוך 224 מיליון שקל בסך הכל. בשנת 2016 כולה הניבה ההפרשה הקבוצתית כ-90% מההפרשה. העלייה מיוחסת בנוסף לעלייה באשראי הצרכני, (עלייה של 20% בשנתיים וחצי האחרונות), ולירידה בגבייה על רקע שינויי חקיקה.

בנוגע לירידה בהליכי הגבייה על רקע שינויי החקיקה של משרד המשפטים, לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט, הזהירה במסיבת העיתונאים כי מדובר בפן תרבותי ובקלות של הליכה לפשיטת רגל והשבר עשוי לפגוע בהמשך הליכי הגבייה: "העלייה באשראי הצרכני היא לרוחב הקבוצה וזה המנוע המרכזי בעזרתו אנו צומחים. חלק מהסיבות להפרשות כתוצאה מהפסדי אשראי הן טכניות, ורואים שיש קושי בגבייה על רקע שינויי חקיקה שהובילה ליותר קלות בהליכה לפשיטת רגל וזה משפיע על הליך הגבייה. אם יש קלות בהליכה לפשיטת רגל, ותרבות של לא לשלם חובות - הדבר צריך להדליק נורה אצל מקבלי ההחלטות. הדבר יכול לחלחל ביכולת להעניק אשראי לאוכלוסיות שונות. יש שילוב של דברים אך מדובר בפן מאד חזק של תרבות וחקיקה". אשר-טופלסקי הוסיפה כי אין אינדיקציה להרעה בפרוטפוליו של הבנק על רקע העלייה בהפרשות להפסדי אשראי. 

מאיר סלייטר, ירושלים ברוקראז': "הגידול בהפרשה להפסדי אשראי ברבעון היה נחלת כל מגזרי הפעילות, כולל הפעילות בניו-יורק, כאל, בנקאות קמעונאית, מסחרית ועסקית. הגידול לכל רוחב הגזרה משקף הרעה ביכולת הגבייה, הרעה שאנו עדים לה בכל סקטור הבנקאות, בין היתר עקב שינוי בחקיקה שיזם משרד המשפטים. מדובר על סיכון מרכזי בסקטור, אשר לאחר מספר שנים טובות מאוד בהפרשות, ועל אף מצב כלכלי מצוין בישראל, צפוי להערכתנו לרשום גידול בהפרשות להפסדי האשראי בשנה הקרובה".

בתוך כך, לאחר שנתיים וחצי מהשקת תכנית התייעלות, בנק דיסקונט מציג יעד של 10% תשואה על ההון בעוד 5 שנים ויעד נוסף של 60% יעילות תפעולית. לשאלה על איזה בסיס ריבית בנויה התכנית להשגת היעד הזה, ענתה אשר-טופלסקי, כי מדובר בשיעור הריבית הנוכחי בשוק.

סלייטר הוסיף בהקשר זה: "אין ספק שמדובר ביעדים אטרקטיביים ומאתגרים, אך שימן השאלה המרכזי הוא על בסיס איזו רמת ריבית הבנק צפוי לעמוד ביעד. להערכתנו, מדובר על רמת ריבית גבוהה יותר מרמת הריבית הנוכחית, ועל כן השיפור מרמת הרווחיות הנוכחית אינה רק פעולה אקטיבית, וצפויה להשפיע באופן מקביל על כל הסקטור. יחד עם זאת, מדובר על יעד מאתגר, ואנו רואים באופן חיובי ביותר את העובדה שהבנק מעמיד לעצמו יעד שכזה". בשורה התחתונה, סלייטר ממשיך להמליץ על דיסקונט ב'תשואת יתר' ומעלה את מחיר היעד  ב-0.50 אג' ל-9 שקלים למניה.

"דיסקונט יחזור לחלק דיבידנד"

מיכה גולדברג, מאקסלנס ברוקראז', שמר על המלצת 'קנייה' עם מחיר יעד של 9.2 שקלים. "דיסקונט פרסם הבוקר דוח מעט מאכזב, עם רווח נקי של כ-145 מיליון שקל, מתחת לצפי שלנו, לרווח של 155 מיליון שקל, אך בדומה לקונצנזוס שצפה רווח של 147 מיליון שקל (רויטרס). הרווח הנמוך נובע כמעט באופן בלעדי מעלויות אשראי גבוהות מהצפי, שעמדו על כ-67 נקודות בסיס לעומת צפי ל-45 נקודות בסיס. דיסקונט דיווח על תשואה על ההון פושרת מאוד של כ-4.2%, בעיקר כתוצאה מהוצאות חד-פעמיות. בנטרול חד-פעמיים (הוצאות פרישה/סילוק והוצאות המס החד-פעמיות) התשואה על ההון עמדה על כ-7%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

|אנו רואים סימנים ראשוניים לפגיעה באיכות תיק האשראי בענף, בעיקר כתוצאה מהרעה במוסר התשלומים של משקי הבית. להערכתנו, עלויות האשראי בענף כולו צפויות לעלות באופן משמעותי בשנת 2017 ויעמדו על כ-20 נקודות בסיס, יותר מפי 2 מהרמה במהלך 2016. יחד עם זאת, עיקר העלייה בעלויות אשראי ברבעון הרביעי של דיסקונט אינה נובעת מהפגיעה באיכות תיק האשראי, אלא מעלייה (טכנית) במקדמי שיעורי ההפרשה הקבוצתית והשפעתה החד-פעמית על תיק האשראי של הבנק, וכך אנחנו מעריכים יהיה גם אצל בנק פועלים הצפוי לפרסם את תוצאותיו ביום חמישי הקרוב".

גולדברג מוסיף, כי "שאר מגמות הליבה בדוחות הכספיים של דיסקונט היו חיוביות: תיק האשראי צמח בכ-1% לעומת הרבעון הקודם (בכ-11% ב-2016), והייתה צמיחה ניכרת בכל המגזרים. ההכנסות גדלו בכ-5% לעומת הרבעון הקודם, בכ-15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר הודות להתאמות בנגזרים ורווחי מסחר. ההוצאות ירדו בכ-1% לעומת הרבעון הקודם, כאשר רווחי אקטואריה קיזזו רק חלק מהוצאות ההתייעלות, והשאירו את יחס היעילות על 73%. יחס ההון העצמי הגיע ל-9.8% והבנק הודיע שקיבל אישור מבנק ישראל להתחיל לחלק דיבידנד במהלך 2017, ולהערכתנו, הבנק יחלק כ-15% מרווחיו". 

גולדברג מציין כי "דיסקונט מצליח ליישם את התכנית האסטרטגית שלו ואנו רואים ירידה של כ-1,500 משרות בקבוצה מאז 2013, ואנחנו צופים שעד סוף שנת 2020 תרד מצבת כוח האדם בבנק בכ-20% (ביחס ל-2013). יחס היעילות השתפר באופן מרשים, ועומד על 73% בשנת 2016 לעומת 85% ב-2014. גם בהשוואה ענפית ביצועי דיסקונט נראים טובים, ובמהלך 2016 דיסקונט הגדיל את תיק האשראי שלו בכ-11%, פי 2מהצמיחה בענף; מרווח האשראי התרחב בכ-10 נקודות בסיס לעומת יציבות בכלל המערכת; ההכנסות גדלו בכ-10% (כ-1% ברמת הענף); הרווח התפעולי קפץ בכ-42% (לעומת גידול של כ-2% בענף כולו); כאשר הקיצוץ בעובדים עמד על 13% מאז 2013, פי 2 מהירידה בסך הענף (ירידה של כ-5% מאז 2013). כתוצאה, יחס היעילות של דיסקונט ירד במהלך שנת 2016 בכ-6% כאשר יחס היעילות בענף נשאר יציב בסך הכל. נראה לנו שההצלחה היחסית ביישום התכנית האסטרטגית מאפשרת להנהלה להציב יעדים אסטרטגיים שאפתניים: יעד יחס יעילות של 60% עד 2021 ויעד של תשואה על ההון של 10%. להערכתנו, בהנחה והבנק יעמוד ביעדים, מדובר בגידול שנתי של כ-16% ברווח הנקי עד 2021".

שומר על המלצת 'קנייה'

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 12/05/2017 09:42
    הגב לתגובה זו
    ואנחנו נהנה מבנק אינטרנטי ומטבעות דיגיטליים בקרוב אמן הביטקויין ישלוט כמובן לא לשכוח את השם ביטקויין
  • 1.
    התפתחות מסוכנת - לבנקאות למשק ולצרכנים (ל"ת)
    לילי 28/03/2017 14:10
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית

רן קידר |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.

“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”. 

לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות חדשות.”

שינוי מבני ותחרות גוברת

חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.

חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.