דיסקונט
צילום: סיון פרג'

מנכ"לית דיסקונט: "יש קושי בהליכי גבייה על רקע שינויי חקיקה", מה אומרים האנליסטים על הדו"חות?

צמרת בנק דיסקונט מתייחסת לעלייה בהפסדי אשראי וחוגגת שנתיים וחצי מהשקת תכנית הההתייעלות
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה דיסקונט

בנק דיסקונט -0.69% פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לשנת 2016 ומבין השורות בלטה מכולן העלייה החדה בהפרשות להפסדי אשראי. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הדו"חות, צמרת הבנק ענתה למספר שאלות בהקשר זה, ובין היתר, לגבי התכנית שהבנק התיימר להציג ל-5 השנים הבאות.

ההפרשות להפסדי אשראי הסתכמו ב-0.64% מהאשראי ברבעון הרביעי. בתמונה שנתית, עמדו ההפרשות על 0.33% מהאשראי. הגידול בהפרשות נובע בעיקר מגידול בהפרשה הקבוצתית אשר יצרה הפרשה של 147 מיליון שקל ברבעון מתוך 224 מיליון שקל בסך הכל. בשנת 2016 כולה הניבה ההפרשה הקבוצתית כ-90% מההפרשה. העלייה מיוחסת בנוסף לעלייה באשראי הצרכני, (עלייה של 20% בשנתיים וחצי האחרונות), ולירידה בגבייה על רקע שינויי חקיקה.

בנוגע לירידה בהליכי הגבייה על רקע שינויי החקיקה של משרד המשפטים, לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט, הזהירה במסיבת העיתונאים כי מדובר בפן תרבותי ובקלות של הליכה לפשיטת רגל והשבר עשוי לפגוע בהמשך הליכי הגבייה: "העלייה באשראי הצרכני היא לרוחב הקבוצה וזה המנוע המרכזי בעזרתו אנו צומחים. חלק מהסיבות להפרשות כתוצאה מהפסדי אשראי הן טכניות, ורואים שיש קושי בגבייה על רקע שינויי חקיקה שהובילה ליותר קלות בהליכה לפשיטת רגל וזה משפיע על הליך הגבייה. אם יש קלות בהליכה לפשיטת רגל, ותרבות של לא לשלם חובות - הדבר צריך להדליק נורה אצל מקבלי ההחלטות. הדבר יכול לחלחל ביכולת להעניק אשראי לאוכלוסיות שונות. יש שילוב של דברים אך מדובר בפן מאד חזק של תרבות וחקיקה". אשר-טופלסקי הוסיפה כי אין אינדיקציה להרעה בפרוטפוליו של הבנק על רקע העלייה בהפרשות להפסדי אשראי. 

מאיר סלייטר, ירושלים ברוקראז': "הגידול בהפרשה להפסדי אשראי ברבעון היה נחלת כל מגזרי הפעילות, כולל הפעילות בניו-יורק, כאל, בנקאות קמעונאית, מסחרית ועסקית. הגידול לכל רוחב הגזרה משקף הרעה ביכולת הגבייה, הרעה שאנו עדים לה בכל סקטור הבנקאות, בין היתר עקב שינוי בחקיקה שיזם משרד המשפטים. מדובר על סיכון מרכזי בסקטור, אשר לאחר מספר שנים טובות מאוד בהפרשות, ועל אף מצב כלכלי מצוין בישראל, צפוי להערכתנו לרשום גידול בהפרשות להפסדי האשראי בשנה הקרובה".

בתוך כך, לאחר שנתיים וחצי מהשקת תכנית התייעלות, בנק דיסקונט מציג יעד של 10% תשואה על ההון בעוד 5 שנים ויעד נוסף של 60% יעילות תפעולית. לשאלה על איזה בסיס ריבית בנויה התכנית להשגת היעד הזה, ענתה אשר-טופלסקי, כי מדובר בשיעור הריבית הנוכחי בשוק.

סלייטר הוסיף בהקשר זה: "אין ספק שמדובר ביעדים אטרקטיביים ומאתגרים, אך שימן השאלה המרכזי הוא על בסיס איזו רמת ריבית הבנק צפוי לעמוד ביעד. להערכתנו, מדובר על רמת ריבית גבוהה יותר מרמת הריבית הנוכחית, ועל כן השיפור מרמת הרווחיות הנוכחית אינה רק פעולה אקטיבית, וצפויה להשפיע באופן מקביל על כל הסקטור. יחד עם זאת, מדובר על יעד מאתגר, ואנו רואים באופן חיובי ביותר את העובדה שהבנק מעמיד לעצמו יעד שכזה". בשורה התחתונה, סלייטר ממשיך להמליץ על דיסקונט ב'תשואת יתר' ומעלה את מחיר היעד  ב-0.50 אג' ל-9 שקלים למניה.

"דיסקונט יחזור לחלק דיבידנד"

מיכה גולדברג, מאקסלנס ברוקראז', שמר על המלצת 'קנייה' עם מחיר יעד של 9.2 שקלים. "דיסקונט פרסם הבוקר דוח מעט מאכזב, עם רווח נקי של כ-145 מיליון שקל, מתחת לצפי שלנו, לרווח של 155 מיליון שקל, אך בדומה לקונצנזוס שצפה רווח של 147 מיליון שקל (רויטרס). הרווח הנמוך נובע כמעט באופן בלעדי מעלויות אשראי גבוהות מהצפי, שעמדו על כ-67 נקודות בסיס לעומת צפי ל-45 נקודות בסיס. דיסקונט דיווח על תשואה על ההון פושרת מאוד של כ-4.2%, בעיקר כתוצאה מהוצאות חד-פעמיות. בנטרול חד-פעמיים (הוצאות פרישה/סילוק והוצאות המס החד-פעמיות) התשואה על ההון עמדה על כ-7%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

|אנו רואים סימנים ראשוניים לפגיעה באיכות תיק האשראי בענף, בעיקר כתוצאה מהרעה במוסר התשלומים של משקי הבית. להערכתנו, עלויות האשראי בענף כולו צפויות לעלות באופן משמעותי בשנת 2017 ויעמדו על כ-20 נקודות בסיס, יותר מפי 2 מהרמה במהלך 2016. יחד עם זאת, עיקר העלייה בעלויות אשראי ברבעון הרביעי של דיסקונט אינה נובעת מהפגיעה באיכות תיק האשראי, אלא מעלייה (טכנית) במקדמי שיעורי ההפרשה הקבוצתית והשפעתה החד-פעמית על תיק האשראי של הבנק, וכך אנחנו מעריכים יהיה גם אצל בנק פועלים הצפוי לפרסם את תוצאותיו ביום חמישי הקרוב".

גולדברג מוסיף, כי "שאר מגמות הליבה בדוחות הכספיים של דיסקונט היו חיוביות: תיק האשראי צמח בכ-1% לעומת הרבעון הקודם (בכ-11% ב-2016), והייתה צמיחה ניכרת בכל המגזרים. ההכנסות גדלו בכ-5% לעומת הרבעון הקודם, בכ-15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר הודות להתאמות בנגזרים ורווחי מסחר. ההוצאות ירדו בכ-1% לעומת הרבעון הקודם, כאשר רווחי אקטואריה קיזזו רק חלק מהוצאות ההתייעלות, והשאירו את יחס היעילות על 73%. יחס ההון העצמי הגיע ל-9.8% והבנק הודיע שקיבל אישור מבנק ישראל להתחיל לחלק דיבידנד במהלך 2017, ולהערכתנו, הבנק יחלק כ-15% מרווחיו". 

גולדברג מציין כי "דיסקונט מצליח ליישם את התכנית האסטרטגית שלו ואנו רואים ירידה של כ-1,500 משרות בקבוצה מאז 2013, ואנחנו צופים שעד סוף שנת 2020 תרד מצבת כוח האדם בבנק בכ-20% (ביחס ל-2013). יחס היעילות השתפר באופן מרשים, ועומד על 73% בשנת 2016 לעומת 85% ב-2014. גם בהשוואה ענפית ביצועי דיסקונט נראים טובים, ובמהלך 2016 דיסקונט הגדיל את תיק האשראי שלו בכ-11%, פי 2מהצמיחה בענף; מרווח האשראי התרחב בכ-10 נקודות בסיס לעומת יציבות בכלל המערכת; ההכנסות גדלו בכ-10% (כ-1% ברמת הענף); הרווח התפעולי קפץ בכ-42% (לעומת גידול של כ-2% בענף כולו); כאשר הקיצוץ בעובדים עמד על 13% מאז 2013, פי 2 מהירידה בסך הענף (ירידה של כ-5% מאז 2013). כתוצאה, יחס היעילות של דיסקונט ירד במהלך שנת 2016 בכ-6% כאשר יחס היעילות בענף נשאר יציב בסך הכל. נראה לנו שההצלחה היחסית ביישום התכנית האסטרטגית מאפשרת להנהלה להציב יעדים אסטרטגיים שאפתניים: יעד יחס יעילות של 60% עד 2021 ויעד של תשואה על ההון של 10%. להערכתנו, בהנחה והבנק יעמוד ביעדים, מדובר בגידול שנתי של כ-16% ברווח הנקי עד 2021".

שומר על המלצת 'קנייה'

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 12/05/2017 09:42
    הגב לתגובה זו
    ואנחנו נהנה מבנק אינטרנטי ומטבעות דיגיטליים בקרוב אמן הביטקויין ישלוט כמובן לא לשכוח את השם ביטקויין
  • 1.
    התפתחות מסוכנת - לבנקאות למשק ולצרכנים (ל"ת)
    לילי 28/03/2017 14:10
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים