הכסף זורם אליו: פימי השלימה גיוס ענק לקרן השישית - מעל מיליארד דולר

הביקושים עמדו על מעל 2 מיליארד דולר. דוידי: "מתכננים להשקיע כ-250 מיליון דולר כל שנה בחברות ישראליות"
גיא ארז | (3)

קרן פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל דיווחה היום (ד') כי השלימה גיוס של 1.1 מיליארד דולר ל"קרן פימי 6", הקרן גייסה את הסכום בזמן שיא של 6 חודשים, כשהיקף הביקושים עלה על 2 מיליארד דולר.

 

קרן פימי 6 הודיעה כי תמשיך באסטרטגיה של השקעה והשבחה של חברות ישראליות בכדי לחזקן ולתת להן את הכלים להתמודד טוב יותר בשוק העולמי. הקרן הינה שותפה מלאה לתהליך השבחה ריאלי של החברות בהן השקיעה.

מדיניות ההשקעות של פימי ממוקדת ברכישת השליטה בחברות ישראליות או כאלה הקשורות לישראל, ושיש להן הכנסות ותזרימי מזומנים משמעותיים, מנועי צמיחה, שהן מייצאות או שלפחות יש להן פוטנציאל צמיחה מחוץ לגבולות ישראל, וכן כאלו שהמעורבות הניהולית של פימי בהן עשויה לייעל את תפעולן השוטף ולהאיץ את צמיחתן.

 

ישי דוידי מייסד ומנכ"ל פימי: "אני שמח להודיע היום על סיום גיוס "קרן פימי 6", שישה חודשים בלבד לאחר שהודענו על תחילת הגיוס. גייסנו את הסכום אותו הצבנו לעצמנו. היקף הביקושים לקרן עלה על 2 מיליארד דולר, הביקושים הגיעו ממשקיעים ישראלים וזרים, בתקופה מאתגרת לכלכלה הישראלית והעולמית. היקף הגיוס מדגיש את הבעת האמון של המשקיעים במודל ההשקעות וההשבחה של פימי.

"קרן פימי 6 תמשיך לפעול על פי מתווה האסטרטגיה בה אנו פועלים בכל קרנות פימי. המטרה הינה לחזק חברות ישראליות ולאפשר להן להתמודד טוב יותר בשוק העולמי. אנו רואים חשיבות רבה בחיזוק התעשייה והעסקים בישראל. הידע והניסיון הרב שמביאים השותפים בקרן לחברות מאפשר להן לצמוח ולהתפתח".

דוידי הוסיף כי "פימי מתכננת להשקיע כ-250 מיליון דולר כל שנה בחברות ישראליות, ותמשיך להוביל את שוק קרנות ההשקעה הפרטיות בישראל."

פימי הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה בישראל, ומציינת בימים אלו 20 שנה להקמתה. לקרן הון עצמי של 3.2 מיליארד דולר, והיא רוכשת שליטה בחברות ומבצעת בהן תהליכי השבחה - לצורך העלאת השווי שלהן. עד כה רכשה הקרן שליטה בכ-80 חברות ומימשה כ-51 מהן בהיקף עסקאות כולל של למעלה מ- 4 מיליארד דולר.

הקרן מדורגת בשוק העולמי כאחת מחמש הקרנות הטובות בעולם במשך למעלה מעשר שנים ברציפות, ומקיעה בחברות ישראליות שלהן פעילות בינלאומית ענפה והינן מוטות ייצוא.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

משקיעי הקרן הינם משקיעים מובילים מישראל ומרחבי העולם, בין השאר בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה, קרנות פנסיה, אוניברסיטאות, חברות תעשייתיות בינלאומיות, גופים פרטיים ומנהלי הקרן. פימי איננה משקיעה בחברות נדל"ן ובחברות פיננסיות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה לא גייס 2מליארד? 03/02/2016 14:47
    הגב לתגובה זו
    ועוד יהיו הרבה הזדמנויות בארץ ובעולם
  • האם בזמן האחרון 04/02/2016 07:25
    הגב לתגובה זו
    רם און, רקח,תפרון,magal.מבחינת המשקיע הבורסאי אף אחת ממניות אלו טרם הצדיקה את ההשקעה בהן.
  • בחינת השקעות 07/02/2016 09:45
    משקיעים רציניים עובדים לאורך זמן עם הרבה עבודה קשה וסבלנות. זה מה שמבדיל אותם מהשקעות אינסטנט
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.