הכשרת הישוב מממשת פארקים לוגיסטיים בפולין ב-395 מיליון שקל
חברת MLP, המרכזת את פעילות קבוצת הכשרת הישוב 1.42% בתחום הפארקים הלוגיסטיים בפולין, והמוחזקת על ידי הקבוצה בשיעור אפקטיבי של כ-38.3%, חתמה על שני הסכמים למכירת מלוא החזקותיה בפארק טיכה ופארק ביורינג הממוקמים בחלקה הדרומי של פולין, בהיקף כולל של כ-80 מיליון אירו (כ-352 מיליון שקל).
השלמת העסקאות תניב ל-MLP תזרים מזומנים חופשי בסך של כ-31 מיליון אירו (כ-136 מיליון שקל). במסגרת העסקאות סוכם, כי במידה ו-MLP תקים מבנה נוסף באחד מהפארקים הנמכרים, ותשכיר אותו בתנאים שסוכמו, תגיע סך התמורה לכ-89.6 מיליון אירו (כ-395 מיליון שקל), ובהתאם יגדל תזרים המזומנים החופשי מהעסקאות לכ-34 מיליון אירו (כ-150 מיליון שקל). השלמת העסקה מותנית במספר תנאים, בין היתר בקבלת אישור של גוף ממשלתי פולני.
2 הפארקים משוערכים בספרי החברה בשיעור היוון של בין 7.75%-8%, שיעור היוון המקובל בפולין בתחום פעילות זה. עם השלמת העסקה כולל הקמה והשכרת המבנה הנוסף כאמור, MLP תכיר ברווח של כ- 8.6 מיליון אירו (כ- 38 מיליון שקל) נתון המשקף שווי עסקה בתשואה נמוכה משיעור ההיוון בהם הנכסים משעורכים.
מיכה שפירא, נשיא MLP: "העסקה דנן באה על רקע מיצוי מלוא הפוטנציאל מפרק טיכה וניצול ההזדמנות המסחרית של מכירת החלק המפותח של פרק ביורינג, כולל מכירה מותנית עתידית של השטחים הלא מפותחים. שני הפארקים נמכרים לאחר השלמת היזום מרכישת הקרקע, השכרת השטחים, בנייתם ומכירתם במחיר אטרקטיבי אשר תניב לחברה תזרים מזומנים משמעותי. ממועד הנפקת החברה (אוקטובר, 2013) יזמה והשכירה החברה כ- 100 אלף מ"ר- אנו מתכוונים להמשיך ואף להאיץ קצב השכרות זה בין אם על בסיס קרקעות בבעלות החברה הכוללות זכויות בניה נוספות של כ- 260 אלף מ"ר ובין אם מרכישת קרקעות חדשות באזורי ביקוש.
- הכשרת הישוב ומנורה בהסכם נוסף בהיקף 250 מיליון שקל והרחבת העסקה הקודמת
- הכשרת הישוב מגייסת כ-100 מיליון שקל מהמוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
