מניית רבוע כחול צללה עוד 20% ברקע להתפתחויות
מגה מניית אלון רבוע כחול החברה האם של רשת הקמעונאות מגה, משלימה קריסה של 60% בשלושה חודשים על רקע חששות המשקיעים מעומק המשבר במגה. רבוע כחול ערבה לחובותיה של מגה בסך 470 מיליון שקל לבנקים ולספקי אשראי, כאשר הרשת לא מצליחה למלא את המדפים מהחשש של הספקים כי לא תצליח לשלם על הסחורה.
השבוע קבע בית המשפט כי על החברה האם להזרים 320 מיליון שקל למגה. חלק מההזרמה צפוי להגיע מהנפקת זכויות בסך 150 מיליון שקל, עליה הודיעה החברה ביוני האחרון. הזרמת ההון מאלון ישראל לריבוע כחול והנפקת הזכויות תעמוד על 110 מיליון שקל. בנק הפועלים דרש כי מניות אלון רבוע כחול המשועבדות לטובת חוב של 220 מיליון שקל של אלון רבוע כחול לבנק - יועברו אליו לאחר ההנפקה. מוקדם יותר השבוע הושג הסדר עם הבנק שבמסגרתו כתוצאה גם מהזרמת ההון וגם מדילול הספקים תוכלנה המניות המשועבדות להידלל עד 50.1%. אם הוא יפחת אז אלון ישראל תצטרך לשעבד מחלקה החופשי כדי להשלים שיעור זה.
אלון רבוע כחול ספגה לפני כשבוע הורדת דירוג מצד מידרוג על רקע הרעה במצבה הפיננסי של מגה. פניית מגה למהלך של הסדר נושים וחוסר הוודאות לגבי מידת ההצלחה של מהלך ההסדר, מעלים איום משמעותי יותר על נזילות החברה ועל גמישותה הפיננסית. לכתבה המלאה - לחץ כאן.
אם לא די בכך, הבעיות של אלון רבוע כחול הביאו את הפניקס לצמצם אחזקות ברבוע כחול נדל"ן כאשר הפגיעה בה עשויה לנבוע מסגירת סניפי מגה. בשבוע שעבר האנליסט מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' אמר ל-Bizportal כי מגה תיאלץ למכור סניפים נוספים כאשר רמי לוי ורשת ויקטורי הן הרוכשות הפוטנציאליות. לכתבה המלאה - לחץ כאן.
- המבצעים נגמרו: הרשתות חזרו למחירי טרום החג; איזה מוצר עלה ב-62%?
- הצעד המסוכן של אלקטרה: תולה את יהבה במיתוג של קרפור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.dw 17/07/2015 10:15הגב לתגובה זובפורום בורסה ושוק ההון. אתה מוזמן להשתתף ולהוסיף מידיעותיך. המניה הולכת למשל לצאת ממדד ת"א75 בעדכון הבא בסוף השנה, ולעבור כל הדרך עד ליתר כללי (כלומר היא עפה גם ממדד יתר50), לצד ויקטורי הקטנה.
- 2.דתי 16/07/2015 22:25הגב לתגובה זוויסמן פגע בשבת בפתיחת רשת Am pm והנה הרשתות שלו בהפסדי ענק תלמד את הלקח ותודה בטעות
- dw 17/07/2015 10:21הגב לתגובה זוצדיק בינו מפעיל בשבת את רשת תחנות הדלק פז, עם yellow. אם זה כ"כ מפריע לך אז למה שהמגזר הדתי לא ינטוש בהמוניו חברה אחרת של צדיק בינו: הבנק הבינלאומי? זה בדיוק אותו הדבר כמו מגה ו am:pm. אלו שתי חברות אחיות. נמאס כבר מהכפייה הדתית ואם לך לא מתאים לקנות בשבת אז אל תקנה אבל אל תפריע למי שכן רוצה. am:pm זו רשת מוצלחת, המספקת שירות חשוב למי שכן רוצה לקנות בלילות ובשבתות.
- 1.סוחר 16/07/2015 17:40הגב לתגובה זוביום ראשון במידה ונופלת חזק אפשר לקנות כי התיקון יהיה לא רע כמובן שזה רק טרייד ולא השקעה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
