מתרחבת בדיור מוגן: עזריאלי רכשה את בית "פאלאס" בת"א ב-270 מיליון שקל
עזריאלי קבוצה הודיעה היום (ד') על רכישת 100% ממניות חברה פרטית המחזיקה ומנהלת את בית הדיור המוגן פאלאס בתל אביב בסכום של כ- 270 מיליון שקל.
בית פאלאס, הוא מתחם דיור מוגן אשר הוקם בשנת 2005 על ידי הלנה ויעקב שחם, אשר השקיעו בהפיכתו ליוקרתי ואיכותי בענף. המתחם ממוקם ברחוב ויצמן בסמיכות לבית החולים איכילוב בתל אביב, בשטח כולל של כ- 30,000 מ"ר. הבית כולל שני מבנים בהם 231 יחידות דיור בתפוסה של 100% ו-4 מחלקות סיעודיות.
במסגרת העסקה, כ-10% מהתמורה יופקדו בנאמנות במעמד חתימת ההסכם והיתרה תשולם במועד השלמת העסקה. ה-FFO השנתי הממוצע מהנכס, צפוי לעמוד על סך של כ- 30 מיליון שקל. לצורך קביעת ערך הנכס בעסקה נעשה שימוש בשיעור היוון של כ-9%-9.25%.
בשנתיים האחרונות הגדירה הקבוצה את תחום הדיור המוגן כמנוע צמיחה חדש, בין היתר, על רקע מגמת העלייה בתוחלת החיים והמחסור הקיים בבתים חדשים ואיכותיים המנוהלים בסטנדרטים גבוהים. בהתאם לכך, מצטרפת עסקה זו לשני פרויקטים שיוזמת הקבוצה בתחום, האחד במודיעין והשני בלהבים. פרויקט הדיור המוגן במודיעין צפוי לכלול בעתיד (לאחר הקמה) כ- 240 יחידות דיור מוגן, אגף סיעודי הכולל כ- 72 מיטות סיעודיות וכ- 60 יחידות דיור תומך, בשטח כולל של כ- 35,000 מ"ר. בלהבים נערכת הקבוצה להקים כ- 360 יחידות דיור מוגן וכ- 72 מיטות באגף סיעודי, בשטח כולל של כ-44,000 מ"ר.
בכל בית דיור מוגן של הקבוצה ניתן יהיה למצוא מרכז תרבות ובילוי, חדרי כושר, בריכת שחיה, שירותי רפואה ושירותים קהילתיים נרחבים לרבות חוגים ופעילויות העשרה ייחודיות.
- דיור מוגן: מה זה ולמי זה באמת מתאים?
- דמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום הדיור המוגן של הקבוצה מנוהל על ידי מר יורם בן פורת, לשעבר מנכ"ל רשת "מגדלי הים התיכון" אותה פיתח להיות רשת דיור מוגן משמעותית בישראל.
דנה עזריאלי, יו"ר הקבוצה: "פעילות הדיור המוגן משתלבת היטב בראייה האסטרטגית של הקבוצה ומהווה מנוע צמיחה נוסף לפעילות הנדל"ן המניב של הקבוצה. מעבר לכך שהקבוצה מזדהה עם ההיבט האנושי של הפעילות בתחום הדיור המוגן, הקבוצה מעריכה כי איתנותה הפיננסית, הניסיון הניהולי שלנו והפריסה הארצית של נכסי הקבוצה יתרמו רבות לפעילות זו. אנו נכנסנו לתחום הדיור המוגן בכוונה ברורה להיות מחויבים ונוכחים לטווח הארוך ואנו בטוחים כי נעניק לדיירי הנכסים שלנו בטחון ושירות יוצאי דופן בענף"
יובל ברונשטיין מנכ"ל קבוצת עזריאלי: "הביקושים בתחום הדיור המוגן הולכים ומתרחבים וההיצע הקיים אינו מספק. אנו מאמינים שהפעילות היזמית שלנו, כמו גם רכישה זו, יציבו אותנו כשחקן איכותי, אמין ויציב בענף זה. כמו כל פעילות עסקית בקבוצה שלנו, אנו ניגשים גם לתחום זה עם אנשי המקצוע הטובים בענף, תוך העמדת מיטב המשאבים שלנו לטובת העניין. אדגיש, כי פעילות זו משתלבת היטב בתוכניות שלנו להמשך הצמיחה בתחומי הליבה שהם נדל"ן מניב במשרדים ובקניונים".
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 0% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים
מה יהיה הבוקר בבורסה ועל תקופת שיפוצי התשואות
הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.
מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.
החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם.
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
