לא מוותרת: תמיר הון זינקה 125% אחרי אחרי גזר הדין בעניין חברת פרוניורון- וכעת טבע מגישה ערעור
טבע חברת טבע 1.27% הגישה היום ערעור לבית המשפט העליון בדבר פסק הדין נגדה בבית משפט השלום, לפני כחודש וחצי, במשפט מול חברת פרוניורון.
ב-28 באפריל 2015 פסק שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, כי חברת טבע הפרה את הסכם הרשיון בינה לבין חברת פרוניורון, וכי זכויות הקניין הרוחני יושבו לה לפרוניורון באופן מיידי. בנוסף, טבע חויבה בתשלום בסך חצי מיליון שקל על הוצאות בית המשפט. מדובר היה במאבק משפטי רב שנים, שהחל בתביעתה של חברת פרוניורון בשנת 2007.
הסיפור החל בחודש אפריל 2007, אז הגישו החברות Proneuron Biotechnologies ופרוניורון ביוטכנולוגיות תביעה נגד טבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינה ניסוי קליני שערכה טבע בחולים במחלת ניוון שרירים (ALS). על פי כתב התביעה, ביצעה טבע ניסוי רפואי תוך התעלמות מחובותיה החוזיות כלפי פרוניורון וכן מהממצאים הפרה-קליניים שהיו בידי החברה. ממצאים אלו הצביעו כי הניסוי הקליני חסר בסיס מדעי, נועד לכישלון ויש בו אף סיכון לקיצור תוחלת חייהם של החולים, אך טבע, כאמור, בצעה ניסוי זה בכל זאת.
לאחר לא פחות מ-8 שנים ניתן פסק הדין (לפני כחודש וחצי) ובו נכתב כי "טבע קיבלה החלטה מקצועית שגויה, ויצאה לניסוי יעילות שאינו מתוכנן היטב מאחר שהיה עליה לתת משקל גדול יותר לממצאים הפרה-קליניים ולהוסיף ולברר את משמעותם בטרם יציאה לניסוי קליני". בנוסף נכתב כי: "ההסכם הובא כדין לידי סיום בידי פרוניורון ועל טבע היה להשיב לה באופן מידי את הטכנולוגיה לפיתוחה של מולקולת ה"גלטירמר אצטט" למספר מחלות ניווניות של מערכת העצבים, וכן את הקניין הרוחני של פרוניורון. משלא עשתה כן עד היום, עליה לעשות כן לאלתר". חברת תמיר פישמן הון סיכון 2 , המשקיעה בפרוניורון ציינה אז כי למיטב ידיעתה, קיימות כ- 14 התוויות פוטנציאליות לפיתוחה של המולקולה האמורה.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית תמיר הון, (של חברת תמיר פישמן הון סיכון 2) זינקה באותו יום בלא פחות מ-125%.
נזכיר השותפות בין החברות החלה בשנת 2004 כאשר "תמיר פישמן הון סיכון" השקיעה בחברת פרוניורון. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית לטיפול במחלות כמו ALS ו-אלצהיימר גלואוקומה ואחרות, וקיבלה ממכון ויצמן את הזכות הבלעדית לשימוש בקופקסון למחלות אלו. פרוניורון חתמה על הסכם עם טבע במסגרתו טבע התחייבה לבצע ניסויים קליניים על בסיס הטכנולוגיה של פרוניורון ולמסחר את הקופקסון למחלות אלו. היחסים עלו על מוקש כ-3 שנים לאחר מכן, כאשר הוגשה התביעה כנגד חברת טבע, והמשפט התנהל במשך כ-8 שנים, עד למתן פסק הדין.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
