לא מוותרת: תמיר הון זינקה 125% אחרי אחרי גזר הדין בעניין חברת פרוניורון- וכעת טבע מגישה ערעור

טבע, שהפסידה בבית המשפט המחוזי לתביעתה של חברת פרוניורון, מערערת על גזר הדין
גיא ארז |
נושאים בכתבה טבע

חברת טבע 1.02% הגישה היום ערעור  לבית המשפט העליון בדבר פסק הדין נגדה בבית משפט השלום, לפני כחודש וחצי, במשפט מול חברת פרוניורון.

ב-28 באפריל 2015 פסק שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, כי חברת טבע הפרה את הסכם הרשיון בינה לבין חברת פרוניורון, וכי זכויות הקניין הרוחני יושבו לה לפרוניורון באופן מיידי. בנוסף, טבע חויבה בתשלום בסך חצי מיליון שקל על הוצאות בית המשפט. מדובר היה במאבק משפטי רב שנים, שהחל בתביעתה של חברת פרוניורון בשנת 2007. 

הסיפור החל בחודש אפריל 2007, אז הגישו החברות Proneuron Biotechnologies ופרוניורון ביוטכנולוגיות תביעה נגד טבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינה ניסוי קליני שערכה טבע בחולים במחלת ניוון שרירים (ALS). על פי כתב התביעה, ביצעה טבע ניסוי רפואי תוך התעלמות מחובותיה החוזיות כלפי פרוניורון וכן מהממצאים הפרה-קליניים שהיו בידי החברה. ממצאים אלו הצביעו כי הניסוי הקליני חסר בסיס מדעי, נועד לכישלון ויש בו אף סיכון לקיצור תוחלת חייהם של החולים, אך טבע, כאמור, בצעה ניסוי זה בכל זאת.

לאחר לא פחות מ-8 שנים ניתן פסק הדין (לפני כחודש וחצי) ובו נכתב כי "טבע קיבלה החלטה מקצועית שגויה, ויצאה לניסוי יעילות שאינו מתוכנן היטב מאחר שהיה עליה לתת משקל גדול יותר לממצאים הפרה-קליניים ולהוסיף ולברר את משמעותם בטרם יציאה לניסוי קליני". בנוסף נכתב כי: "ההסכם הובא כדין לידי סיום בידי פרוניורון ועל טבע היה להשיב לה באופן מידי את הטכנולוגיה לפיתוחה של מולקולת ה"גלטירמר אצטט" למספר מחלות ניווניות של מערכת העצבים, וכן את הקניין הרוחני של פרוניורון. משלא עשתה כן עד היום, עליה לעשות כן לאלתר". חברת תמיר פישמן הון סיכון 2 , המשקיעה בפרוניורון ציינה אז כי למיטב ידיעתה, קיימות כ- 14 התוויות פוטנציאליות לפיתוחה של המולקולה האמורה.

מניית תמיר הון, (של חברת תמיר פישמן הון סיכון 2) זינקה באותו יום בלא פחות מ-125%.

נזכיר השותפות בין החברות החלה בשנת 2004 כאשר "תמיר פישמן הון סיכון" השקיעה בחברת פרוניורון. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית לטיפול במחלות כמו ALS  ו-אלצהיימר גלואוקומה ואחרות, וקיבלה ממכון ויצמן את הזכות הבלעדית לשימוש בקופקסון למחלות אלו. פרוניורון חתמה על הסכם עם טבע במסגרתו טבע התחייבה לבצע ניסויים קליניים על בסיס הטכנולוגיה של פרוניורון ולמסחר את הקופקסון למחלות אלו. היחסים עלו על מוקש כ-3 שנים לאחר מכן, כאשר הוגשה התביעה כנגד חברת טבע, והמשפט התנהל במשך כ-8 שנים, עד למתן פסק הדין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פוםוום מזנקת 17% ארית 10%; ת"א ביטוח קופץ 2% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך וככה"נ תפנה לשוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה מעורבת ת"א 35 עולה 0.5% בעוד ת"א 90 יורד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.7% בעוד ת"א ביטוח מטפס 1.5%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?


 ארית תעשיות 9.35%  ארית מזנקת אחרי הודעתה כי היא חוזרת בה מהנפקת רשף. הנפילה בשבוע שעבר הגיעה אחרי ההודעה כי היא מתכוונת להנפיק את רשף, הבת של ארית, אך בעקבות הביקורת הרבה, שעלתה בין השאר גם כאן, חלק מהגופים המוסדיים הודיעו כי הם לא יקחו חלק במהלך מה שגורם לארית לשקול מחדש את ההנפקה ואף אולי לגשת לשוק הפרטי.