לא מוותרת: תמיר הון זינקה 125% אחרי אחרי גזר הדין בעניין חברת פרוניורון- וכעת טבע מגישה ערעור
חברת טבע -0.03% הגישה היום ערעור לבית המשפט העליון בדבר פסק הדין נגדה בבית משפט השלום, לפני כחודש וחצי, במשפט מול חברת פרוניורון.
ב-28 באפריל 2015 פסק שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, כי חברת טבע הפרה את הסכם הרשיון בינה לבין חברת פרוניורון, וכי זכויות הקניין הרוחני יושבו לה לפרוניורון באופן מיידי. בנוסף, טבע חויבה בתשלום בסך חצי מיליון שקל על הוצאות בית המשפט. מדובר היה במאבק משפטי רב שנים, שהחל בתביעתה של חברת פרוניורון בשנת 2007.
הסיפור החל בחודש אפריל 2007, אז הגישו החברות Proneuron Biotechnologies ופרוניורון ביוטכנולוגיות תביעה נגד טבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינה ניסוי קליני שערכה טבע בחולים במחלת ניוון שרירים (ALS). על פי כתב התביעה, ביצעה טבע ניסוי רפואי תוך התעלמות מחובותיה החוזיות כלפי פרוניורון וכן מהממצאים הפרה-קליניים שהיו בידי החברה. ממצאים אלו הצביעו כי הניסוי הקליני חסר בסיס מדעי, נועד לכישלון ויש בו אף סיכון לקיצור תוחלת חייהם של החולים, אך טבע, כאמור, בצעה ניסוי זה בכל זאת.
לאחר לא פחות מ-8 שנים ניתן פסק הדין (לפני כחודש וחצי) ובו נכתב כי "טבע קיבלה החלטה מקצועית שגויה, ויצאה לניסוי יעילות שאינו מתוכנן היטב מאחר שהיה עליה לתת משקל גדול יותר לממצאים הפרה-קליניים ולהוסיף ולברר את משמעותם בטרם יציאה לניסוי קליני". בנוסף נכתב כי: "ההסכם הובא כדין לידי סיום בידי פרוניורון ועל טבע היה להשיב לה באופן מידי את הטכנולוגיה לפיתוחה של מולקולת ה"גלטירמר אצטט" למספר מחלות ניווניות של מערכת העצבים, וכן את הקניין הרוחני של פרוניורון. משלא עשתה כן עד היום, עליה לעשות כן לאלתר". חברת תמיר פישמן הון סיכון 2 , המשקיעה בפרוניורון ציינה אז כי למיטב ידיעתה, קיימות כ- 14 התוויות פוטנציאליות לפיתוחה של המולקולה האמורה.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- העלאת דירוג לטבע; מניית החברה בשיא של 8 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית תמיר הון, (של חברת תמיר פישמן הון סיכון 2) זינקה באותו יום בלא פחות מ-125%.
נזכיר השותפות בין החברות החלה בשנת 2004 כאשר "תמיר פישמן הון סיכון" השקיעה בחברת פרוניורון. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית לטיפול במחלות כמו ALS ו-אלצהיימר גלואוקומה ואחרות, וקיבלה ממכון ויצמן את הזכות הבלעדית לשימוש בקופקסון למחלות אלו. פרוניורון חתמה על הסכם עם טבע במסגרתו טבע התחייבה לבצע ניסויים קליניים על בסיס הטכנולוגיה של פרוניורון ולמסחר את הקופקסון למחלות אלו. היחסים עלו על מוקש כ-3 שנים לאחר מכן, כאשר הוגשה התביעה כנגד חברת טבע, והמשפט התנהל במשך כ-8 שנים, עד למתן פסק הדין.
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןמניית סוגת יקרה - הנה ההוכחה
קבוצת סוגת סוגת 1.16% שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "גייסנו כסף, ונשתמש
בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון בשטח. כבר כתבנו וסיקרנו את ההנפקה, ועל כך שהנפקות באופן כללי הן מתכון להפסיד כסף - למה
סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר. מאז המניה לא עלתה, גם לא ירדה. המוסדיים נחלקים לשניים - חברות הביטוח אוהבות אותה, בכלל הן אוהבות הקעות שקשורות למשק הישראלי, אבל דווקא בתי ההשקעות לא בפנים. הם רויאם את הפונדמטלס היקר.
המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה". סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?
ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח.
הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.
סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים
הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.
פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה,
שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת
את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת) אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם
חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?
