לא מוותרת: תמיר הון זינקה 125% אחרי אחרי גזר הדין בעניין חברת פרוניורון- וכעת טבע מגישה ערעור
טבע חברת טבע -0.27% הגישה היום ערעור לבית המשפט העליון בדבר פסק הדין נגדה בבית משפט השלום, לפני כחודש וחצי, במשפט מול חברת פרוניורון.
ב-28 באפריל 2015 פסק שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, כי חברת טבע הפרה את הסכם הרשיון בינה לבין חברת פרוניורון, וכי זכויות הקניין הרוחני יושבו לה לפרוניורון באופן מיידי. בנוסף, טבע חויבה בתשלום בסך חצי מיליון שקל על הוצאות בית המשפט. מדובר היה במאבק משפטי רב שנים, שהחל בתביעתה של חברת פרוניורון בשנת 2007.
הסיפור החל בחודש אפריל 2007, אז הגישו החברות Proneuron Biotechnologies ופרוניורון ביוטכנולוגיות תביעה נגד טבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינה ניסוי קליני שערכה טבע בחולים במחלת ניוון שרירים (ALS). על פי כתב התביעה, ביצעה טבע ניסוי רפואי תוך התעלמות מחובותיה החוזיות כלפי פרוניורון וכן מהממצאים הפרה-קליניים שהיו בידי החברה. ממצאים אלו הצביעו כי הניסוי הקליני חסר בסיס מדעי, נועד לכישלון ויש בו אף סיכון לקיצור תוחלת חייהם של החולים, אך טבע, כאמור, בצעה ניסוי זה בכל זאת.
לאחר לא פחות מ-8 שנים ניתן פסק הדין (לפני כחודש וחצי) ובו נכתב כי "טבע קיבלה החלטה מקצועית שגויה, ויצאה לניסוי יעילות שאינו מתוכנן היטב מאחר שהיה עליה לתת משקל גדול יותר לממצאים הפרה-קליניים ולהוסיף ולברר את משמעותם בטרם יציאה לניסוי קליני". בנוסף נכתב כי: "ההסכם הובא כדין לידי סיום בידי פרוניורון ועל טבע היה להשיב לה באופן מידי את הטכנולוגיה לפיתוחה של מולקולת ה"גלטירמר אצטט" למספר מחלות ניווניות של מערכת העצבים, וכן את הקניין הרוחני של פרוניורון. משלא עשתה כן עד היום, עליה לעשות כן לאלתר". חברת תמיר פישמן הון סיכון 2 , המשקיעה בפרוניורון ציינה אז כי למיטב ידיעתה, קיימות כ- 14 התוויות פוטנציאליות לפיתוחה של המולקולה האמורה.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית תמיר הון, (של חברת תמיר פישמן הון סיכון 2) זינקה באותו יום בלא פחות מ-125%.
נזכיר השותפות בין החברות החלה בשנת 2004 כאשר "תמיר פישמן הון סיכון" השקיעה בחברת פרוניורון. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית לטיפול במחלות כמו ALS ו-אלצהיימר גלואוקומה ואחרות, וקיבלה ממכון ויצמן את הזכות הבלעדית לשימוש בקופקסון למחלות אלו. פרוניורון חתמה על הסכם עם טבע במסגרתו טבע התחייבה לבצע ניסויים קליניים על בסיס הטכנולוגיה של פרוניורון ולמסחר את הקופקסון למחלות אלו. היחסים עלו על מוקש כ-3 שנים לאחר מכן, כאשר הוגשה התביעה כנגד חברת טבע, והמשפט התנהל במשך כ-8 שנים, עד למתן פסק הדין.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קרדיט: שלומי יוסף"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור
שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית
במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית, לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.
מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה
בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.
הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.
למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.
