הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

חברות כרטיסי האשראי: הריבית במשק 0.25% - מה הריבית הממוצעת שגובה חברת כאל?

הציבור אינו מודע למחיר הגבוה של האשראי החוץ בנקאי וחברות כרטיסי האשראי גורפות לכיסם מדי שנה רווחים אדירים של מאות מיליוני שקלים
אבי שאולי | (19)
נושאים בכתבה ריבית

חברת כאל (כרטיסי אשראי לישראל) פרסמה הבוקר דוחות כספיים טובים לסיכום שנת 2014. הכנסות חברת כרטיסי האשראי צמחו אשתקד ב-3% לעומת שנת 2013 ל-1.148 מיליארד שקל ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 141 מיליון שקל, שיפור של 7%. לחברה 2.26 מיליון כרטיסים.

אחת הנקודות המעניינות בדוח הכספי של כאל, כמו גם של שאר החברות הפועלות בתחום, היא חשיפת שיעור הריבית הממוצעת השנתית. זאת עמדה אשתקד על 10.8% (אשראי שאינו בערבות בנקים) - מרווח ענק של 10.55% לעומת הריבית במשק שהופחתה ביולי לרמת שפל של 0.25%.

חשוב להבהיר שמדובר בשיעור ריבית ממוצעת - כלומר הלקוחות החלשים והמסכנים משלמים ריבית גבוהה יותר סביב 15% שמזכירה אולי את השוק האפור והכל בחסות החוק ללא התערבות של הרגולטור.

חברת כאל, בניהולו של דורון ספיר, נמצאת בבעלות משותפת של בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%). גם שאר חברות כרטיס האשראי נמצאות בבעלות הבנקים: ישראכארט של בנק הפועלים ולאומי קארד של בנק לאומי. 

חברות כרטיסי האשראי מעודדות את הציבור ככל האפשר לצרוך אשראי חוץ-בנקאי. הסלוגן של חברת כאל עם השחקנית ליאת הר לב: "מינוס - לא ציפיתי שיהיה כבד כל כך". לקוחות שמתקשים או שאינם מבינים נוטלים אשראי מחברות כרטיסי האשראי כדי לכסות יתרת חובה בבנק.

תיק האשראי שחברת כאל העמידה ישירות ללקוחותיה, שלא באמצעות הבנקים, עמד נכון לסוף שנת 2014 על 2.3 מיליארד שקל, עלייה של כ-15% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2013.

החוק הדורש תיקון דחוף בתחום זה מאפשר לבנקים לחגוג באמצעות חברות כרטיסי האשראי עם ריבית אפקטיבית פי 2.25 מהריבית הממוצעת לאשראי לא־צמוד שנותנים הבנקים לציבור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    16-17 % (ל"ת)
    אני 19/02/2015 21:37
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אז איך בנקים ישלמו משכורות מנופחות לצוותים מנופחים שלהם (ל"ת)
    pan 19/02/2015 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    שלמה מורד 19/02/2015 15:35
    הגב לתגובה זו
    השיטות לקחת כסף מהצבור, בגזלה ובגזלה ובגזלנות משתכללות מתרבות ומתעצמות..יש נהנים וחוגגים
  • 14.
    gilcohen143 19/02/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
    הבנקים וחברות האשראי גובים בין 8-12% ריבית על מסגרות אשראי וקרדיט. כאשר הריבית במשק עומדת על 0.25%. זה שוד לאור יום שאסור לעבור עליו בשתיקה. היכן המפקח על הבנקים ושאר הרגולטורים?????????
  • 13.
    יוגב 19/02/2015 12:03
    הגב לתגובה זו
    תתביישו לכם זה לא עסק זה גזל בחסות החוק!!!לשנות והגביל אותם כמו את הבנקים.
  • 12.
    יעקב 19/02/2015 11:52
    הגב לתגובה זו
    כבר נאמר: תקנה נשק תוכל לשדוד בנק אחד תקנה בנק תוכל לשדוד את כולם
  • 11.
    שמעון 19/02/2015 11:26
    הגב לתגובה זו
    כל חברות האשראי גובות ריביות כמו בשוק האפור.גרוע מכולם הוא בנק ירושלים שגובה אף רביות גבוהות יותר
  • 10.
    חיים 19/02/2015 11:25
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל שמרשה לבנקים לקרוע אותנו לגזרים הוא המושחת ב "ה" הידיעה .
  • 9.
    משה 19/02/2015 11:16
    הגב לתגובה זו
    הרגוליטור לא יכרות ענף שישב עילו בעתיד. כי כל רגולטור צופה עתיד ורוד בלתפוס גוב בענף האשראי וא בנק. ושלא יעבדו עלינו !
  • 8.
    כלכלן 19/02/2015 11:14
    הגב לתגובה זו
    חברות כא הינן מוסד עזר בנקאי ולכן אין להם שום הגבלה על גיבה הריבית הריבית. הריבית המאושרת של פי 2.25 מהריבית הממוצעת עומדת על 8.1% שנתי ולכן חברות כרטיסי האשראי נותנות ריבית לא חוקית בחסות החוק.
  • 7.
    חיים 19/02/2015 11:10
    הגב לתגובה זו
    קשה יום..למען לכסות את ההפסדים של המחדלים של הבנקים... כמו כן חברי כנסת מפחדים..שהבנקים לא יתנו להם מה שהם רוצים אשראי..שמור לי ושמור לך..
  • 6.
    קורמורן 19/02/2015 11:04
    הגב לתגובה זו
    אני סבור שהמדינה חייבת לעשות ככל יכלתה בכדי להגן על אנשים שאינם מבינים במאטריה בדיוק כפי שמנסים להגן מפני צריכה לא מבוקרת של תרופות\אלכוהול\עישון ועוד. כל אלו עלולים לפגוע קשות בבריאות הצרכן ואותו הדבר בדיוק לגהי ניהול כספים. חוב גדול יכול לפגוע קשות בבריאות של משפחה שלמה. חייבים התאבדו בשל חוסר יכלתם לפרוע את חובותיהם. לכן הלוואות חייבות להנתן ללווים לאחר שקיבלו הסבר מלא על מחויבותיהם, הריבית הריאלית שישלמו ותרגומה לשקלים, הסנקציות שיינקטו נגדם במקרה של חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות ועוד. הלווה יחתום על כך שהבין את משמעויות ההלוואה. המדינה מצידה תגביל את הריבית המכסימלית לרמה סבירה.
  • 5.
    בוקר טוב אליהו (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2015 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאול 19/02/2015 10:51
    הגב לתגובה זו
    מה איתם ? לא גובים אותו שיעור ? גובים ותוך כדי גוזלים ועושקים .
  • 3.
    רמאות ועושק בחסות החוק (ל"ת)
    חיים 19/02/2015 10:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פשוט מאפיה אבל כל כנסת ישראל מאפיה אחת גדולה מה הפלא (ל"ת)
    תום 19/02/2015 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שם 19/02/2015 10:30
    הגב לתגובה זו
    למה בנק ישראל מוריד את הריבית? במקום להוריד את הריבית לכלל המשק שיגביל את הריבית על המינוס.
  • חיים 19/02/2015 11:28
    הגב לתגובה זו
    קרוב ל 10% על יתרות חובה.
  • מוטי 19/02/2015 16:09
    החשבון פשוט. הבנק מקבל מבנק ישראל את הכסף בריבית של 0.26 % . ללקוח המסכן דנסקק לחרחגה עד המבגרת המאושרת (?!) הוא משלם כ10% ריבית . כלומר פי ארבעים !!!! . הרווח הוא פי 39 ובמילים 3,900 % . אם הלקוח לוקח הלוואה ”זולה” בבנק, הוא משלם פריים+ 1.5 או +2.5 % . בפריים כבר מגולם רווח של מאות אחוזים על הריבית של בנק ישראל. תוסיפו את הפלוס ותגיע לעושק של פי עשרה!!!! וזה אם תשעבדו ביטחונות שיכסו את כל החוב ביתר
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן