חברות כרטיסי האשראי: הריבית במשק 0.25% - מה הריבית הממוצעת שגובה חברת כאל?
ריבית חברת כאל (כרטיסי אשראי לישראל) פרסמה הבוקר דוחות כספיים טובים לסיכום שנת 2014. הכנסות חברת כרטיסי האשראי צמחו אשתקד ב-3% לעומת שנת 2013 ל-1.148 מיליארד שקל ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 141 מיליון שקל, שיפור של 7%. לחברה 2.26 מיליון כרטיסים.
אחת הנקודות המעניינות בדוח הכספי של כאל, כמו גם של שאר החברות הפועלות בתחום, היא חשיפת שיעור הריבית הממוצעת השנתית. זאת עמדה אשתקד על 10.8% (אשראי שאינו בערבות בנקים) - מרווח ענק של 10.55% לעומת הריבית במשק שהופחתה ביולי לרמת שפל של 0.25%.
חשוב להבהיר שמדובר בשיעור ריבית ממוצעת - כלומר הלקוחות החלשים והמסכנים משלמים ריבית גבוהה יותר סביב 15% שמזכירה אולי את השוק האפור והכל בחסות החוק ללא התערבות של הרגולטור.
חברת כאל, בניהולו של דורון ספיר, נמצאת בבעלות משותפת של בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%). גם שאר חברות כרטיס האשראי נמצאות בבעלות הבנקים: ישראכארט של בנק הפועלים ולאומי קארד של בנק לאומי.
חברות כרטיסי האשראי מעודדות את הציבור ככל האפשר לצרוך אשראי חוץ-בנקאי. הסלוגן של חברת כאל עם השחקנית ליאת הר לב: "מינוס - לא ציפיתי שיהיה כבד כל כך". לקוחות שמתקשים או שאינם מבינים נוטלים אשראי מחברות כרטיסי האשראי כדי לכסות יתרת חובה בבנק.
תיק האשראי שחברת כאל העמידה ישירות ללקוחותיה, שלא באמצעות הבנקים, עמד נכון לסוף שנת 2014 על 2.3 מיליארד שקל, עלייה של כ-15% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2013.
החוק הדורש תיקון דחוף בתחום זה מאפשר לבנקים לחגוג באמצעות חברות כרטיסי האשראי עם ריבית אפקטיבית פי 2.25 מהריבית הממוצעת לאשראי לא־צמוד שנותנים הבנקים לציבור.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- 17.16-17 % (ל"ת)אני 19/02/2015 21:37הגב לתגובה זו
- 16.אז איך בנקים ישלמו משכורות מנופחות לצוותים מנופחים שלהם (ל"ת)pan 19/02/2015 20:23הגב לתגובה זו
- 15.שלמה מורד 19/02/2015 15:35הגב לתגובה זוהשיטות לקחת כסף מהצבור, בגזלה ובגזלה ובגזלנות משתכללות מתרבות ומתעצמות..יש נהנים וחוגגים
- 14.gilcohen143 19/02/2015 12:29הגב לתגובה זוהבנקים וחברות האשראי גובים בין 8-12% ריבית על מסגרות אשראי וקרדיט. כאשר הריבית במשק עומדת על 0.25%. זה שוד לאור יום שאסור לעבור עליו בשתיקה. היכן המפקח על הבנקים ושאר הרגולטורים?????????
- 13.יוגב 19/02/2015 12:03הגב לתגובה זותתביישו לכם זה לא עסק זה גזל בחסות החוק!!!לשנות והגביל אותם כמו את הבנקים.
- 12.יעקב 19/02/2015 11:52הגב לתגובה זוכבר נאמר: תקנה נשק תוכל לשדוד בנק אחד תקנה בנק תוכל לשדוד את כולם
- 11.שמעון 19/02/2015 11:26הגב לתגובה זוכל חברות האשראי גובות ריביות כמו בשוק האפור.גרוע מכולם הוא בנק ירושלים שגובה אף רביות גבוהות יותר
- 10.חיים 19/02/2015 11:25הגב לתגובה זובנק ישראל שמרשה לבנקים לקרוע אותנו לגזרים הוא המושחת ב "ה" הידיעה .
- 9.משה 19/02/2015 11:16הגב לתגובה זוהרגוליטור לא יכרות ענף שישב עילו בעתיד. כי כל רגולטור צופה עתיד ורוד בלתפוס גוב בענף האשראי וא בנק. ושלא יעבדו עלינו !
- 8.כלכלן 19/02/2015 11:14הגב לתגובה זוחברות כא הינן מוסד עזר בנקאי ולכן אין להם שום הגבלה על גיבה הריבית הריבית. הריבית המאושרת של פי 2.25 מהריבית הממוצעת עומדת על 8.1% שנתי ולכן חברות כרטיסי האשראי נותנות ריבית לא חוקית בחסות החוק.
- 7.חיים 19/02/2015 11:10הגב לתגובה זוקשה יום..למען לכסות את ההפסדים של המחדלים של הבנקים... כמו כן חברי כנסת מפחדים..שהבנקים לא יתנו להם מה שהם רוצים אשראי..שמור לי ושמור לך..
- 6.קורמורן 19/02/2015 11:04הגב לתגובה זואני סבור שהמדינה חייבת לעשות ככל יכלתה בכדי להגן על אנשים שאינם מבינים במאטריה בדיוק כפי שמנסים להגן מפני צריכה לא מבוקרת של תרופות\אלכוהול\עישון ועוד. כל אלו עלולים לפגוע קשות בבריאות הצרכן ואותו הדבר בדיוק לגהי ניהול כספים. חוב גדול יכול לפגוע קשות בבריאות של משפחה שלמה. חייבים התאבדו בשל חוסר יכלתם לפרוע את חובותיהם. לכן הלוואות חייבות להנתן ללווים לאחר שקיבלו הסבר מלא על מחויבותיהם, הריבית הריאלית שישלמו ותרגומה לשקלים, הסנקציות שיינקטו נגדם במקרה של חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות ועוד. הלווה יחתום על כך שהבין את משמעויות ההלוואה. המדינה מצידה תגביל את הריבית המכסימלית לרמה סבירה.
- 5.בוקר טוב אליהו (ל"ת)אנונימי 19/02/2015 10:51הגב לתגובה זו
- 4.שאול 19/02/2015 10:51הגב לתגובה זומה איתם ? לא גובים אותו שיעור ? גובים ותוך כדי גוזלים ועושקים .
- 3.רמאות ועושק בחסות החוק (ל"ת)חיים 19/02/2015 10:50הגב לתגובה זו
- 2.פשוט מאפיה אבל כל כנסת ישראל מאפיה אחת גדולה מה הפלא (ל"ת)תום 19/02/2015 10:48הגב לתגובה זו
- 1.שם 19/02/2015 10:30הגב לתגובה זולמה בנק ישראל מוריד את הריבית? במקום להוריד את הריבית לכלל המשק שיגביל את הריבית על המינוס.
- חיים 19/02/2015 11:28הגב לתגובה זוקרוב ל 10% על יתרות חובה.
- מוטי 19/02/2015 16:09החשבון פשוט. הבנק מקבל מבנק ישראל את הכסף בריבית של 0.26 % . ללקוח המסכן דנסקק לחרחגה עד המבגרת המאושרת (?!) הוא משלם כ10% ריבית . כלומר פי ארבעים !!!! . הרווח הוא פי 39 ובמילים 3,900 % . אם הלקוח לוקח הלוואה ”זולה” בבנק, הוא משלם פריים+ 1.5 או +2.5 % . בפריים כבר מגולם רווח של מאות אחוזים על הריבית של בנק ישראל. תוסיפו את הפלוס ותגיע לעושק של פי עשרה!!!! וזה אם תשעבדו ביטחונות שיכסו את כל החוב ביתר
בנק פיקדון (דאלי)כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.
התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.
