זיו פניני על הבעייתיות שיוצרות המכונות בשלב הפתיחה - מה הפיתרון?
- 20.עמוס 10/09/2014 12:51הגב לתגובה זוגם בנעילה ובהפסקות המסחר חייבים להפסיק את זה
- 19.ארי 10/09/2014 11:07הגב לתגובה זופתיחה אקראית בעד מכונות 5 שכבות במקום 3 נותן עדיפות למכונות המגמה העולמית היא להשתמש ביתרונות המכונה ולבטל את המהירות שלהם (פלש בויז)
- לדעתי אין בכלל בארהב בבוקר פתיחה... (ל"ת)אני רק שאלה 10/09/2014 12:17הגב לתגובה זו
- 18.אבי 10/09/2014 11:05הגב לתגובה זובארה"ב בפתיחה אין אפשרות לשנות פקודות ב2 הדקות שלפני הפתיחה.
- בארה"ב אין פתיחה... (ל"ת)בגרמניה!! 10/09/2014 16:16הגב לתגובה זו
- 17.זה נכון גם בנעילה ובממתן תנודה (ל"ת)אפי 10/09/2014 11:04הגב לתגובה זו
- 16.להוסיף לרשימת הכשלים של הרגולטור...או הרגולטורים (ל"ת)אחד מבפנים... 10/09/2014 10:07הגב לתגובה זו
- 15.שער הפתיחה הזוי לגמרי במיוחד באין נזילות הזו (ל"ת)סוחר יומי 10/09/2014 09:34הגב לתגובה זו
- 14.בועז 10/09/2014 09:24הגב לתגובה זוכרגיל מאיר פינות חשוכות, פשוט תענוג להאזין. תודה רבה.
- 13.מפעיל מכונה 10/09/2014 09:13הגב לתגובה זואבל בלי מכונות אין מסחר . חוץ מזה ישראל לא יכולה להיות שונה משאר העולם!!
- 12.אני רובוט 10/09/2014 09:13הגב לתגובה זוהמסחר הרב צדדי הוא שריד ארכאי שאף אחד לא רוצה להתעסק בו - ולכן אין מכונות רבות בו, ולכן בודדים יכולים להשפיע הרבה. לגבי האטה בארץ - הבורסה בה בין כה איטית (כמה מילישניות) - אז כבר קורה באופן מובנה. שער הפתיחה הוא די מעוות - גם ללא קשר למכונות. יש גוף מוסדי למשל שמשדר ב+-6% בפתיחה כל יום (במאגר) על כמויות קטנות (איזון כלשהו) - ולעיתים קרובות (מספר פעמים בשבוע) רואים איזה 1000 שקל שמזיזים את השער בכמה אחוזים כי הם פוגשים ספר כמעט ריק.
- פתרונות קסם 10/09/2014 11:48הגב לתגובה זואולי לשנות או להגביל....גם שכת"ב יורדת 35% ודופקת את הקונים האקראיים או של קרנות הנאמנות זו בעיה גדולה!
- 11.אבי 10/09/2014 09:08הגב לתגובה זולא כדי לסחור בבורסה הישראלי כי זה מכונות הכרשים בבורסה סחרים לפי אך שהם מרצים מה שטוב להם וכך לא צריך ללמוד כלכלה כי זה הרצאת מניות וגם לא היהה מזה 20 שנה שמדד 25 הגיעה למה שהוא הגיעה 1423 כול הזמן לא עבר את 1244 ונפל ל580 שגורביץ כול הזמן דיבר על עליות
- 10.Z 10/09/2014 09:06הגב לתגובה זוראה מקרה כת"ב...
- 9.נוירוטים (ל"ת)עוף החול 10/09/2014 09:05הגב לתגובה זו
- 8.atuk19 10/09/2014 08:59הגב לתגובה זורק יש בעיה קטנה עם פקודות פקטיביות בשלב הפתיחה שנמשכות מעט לפני הפתיחה. גם סוחרים לא ממוחשבים יכולים למשוך פקודה כמה שניות לפני הפתיחה. מחשב יכול למשוך שבריר שניה. והפתרון שהוא מציע - זה מה שהיה עד כה. לא ניתן לשנות כמה דקות לפני הפתיחה - כמו שהיה עד לא מזמן. כמו כן יש פקודות פקטיביות של מניה או אגח אחת שמקפיצות מחירים בפתיחה. גם אותן יש לאסור.
- 7.אמיר 10/09/2014 08:50הגב לתגובה זותסגרו את הבורסה. הם 50 אחוז מהמחזור.
- 6.יוסי כ 10/09/2014 08:43הגב לתגובה זונהרסה הבורסה. והמסמר האחרון זה רשות המיסים והדיווח הטיפשי על מחזור 800 אלף שמימלא שילם מס במקור על רווחים אם היו.....
- 5.atuk19 10/09/2014 08:28הגב לתגובה זולא מבין את העליהום על המכונות. כולם מעבירים פקודות דרך מחשב ולא עם יוני דואר. פקודת סטופ לוס היא פקודה מתוכנת לגיטימית. למה אחרות לא? המחשבים רק יותר מהירים. מה שהם עושים בפתיחה בנעילה או לא חשוב מתי - כל אחד יכול לעשות. עוד בעיות בפתיחה - פקודות של מניה או אגח אחת שגורמות נזק למי שמשלם עמלת מינימום. את כל זה אפשר לפתור ע"י כללים פשוטים שלא לבצע פתיחה במחזור של 10 ש"ח. לחכות ל2000 ש"ח. ולגבי המחשבים - כל מי שלא מסוגל להילחם בהם - שיקנה מחשב - או לא יסחור בפתיחה. שלא יסחור מולם. אם בפוקר/ ששבש יש שחקן עם יתרון ברור עליך - למשל מחשב את הסיכויים לכל יד פי 10 מהר ממך - אז אל תשחק נגדו. מה בסך הכל אומרים המתלוננים - אנחנו רואים הזדמנות בשוק - אבל יש מישהו מהיר מאיתנו שחוטף אותה. זה בכיינות של קוזק נגזל. יש מרווח גדול ואתם מנסים לקנות בזול בפיפס יותר - ובא מישהו ושם פקודה עליכם. מה לא הוגן בזה?
- טמבל זה בדיוק מה שהוא אומר... (ל"ת)סוחר 10/09/2014 09:37הגב לתגובה זו
- 4.א.כ 10/09/2014 07:55הגב לתגובה זוזה פשוט פרונט רנינג על כולם. לא הוגן
- 3.סוחר 10/09/2014 07:52הגב לתגובה זוזה מדהים לראות כול יום מה המכונות עושות לשער הפתיחה
- 2.אחד העם 10/09/2014 07:50הגב לתגובה זויפה פניני אם כי קצת מהר...
- 1.טירוש 10/09/2014 07:37הגב לתגובה זוכי זה גורם לתחרות לא הוגנת

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
