המבקר: "פעילות הממשלה לגביית תמלוגי משאבי טבע - לא מספקת"
משרד מבקר המדינה פירסם היום (ג') את דו"ח המבקר לשנת 2013. במסגרת הדו"ח, השופט (בדימוס) יוסף שפירא התייחס גם לאחד מהנושאים הבוערים בשוק ההון הישראלי - גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע. בחודשים פברואר עד נובמבר בשנת 2012 בדק משרד המבקר את הפיקוח של המדינה על מתן רישיונות וזיכיונות לניצול משאבי טבע ואת אופן גביית התמלוגים בגינם.
השופט שפירא מצא במסגרת הביקורת "ליקויים רבים וניכרים במערכי הבקרה והפיקוח על התמלוגים המתקבלים במשרדי הממשלה, ונמצא כי בשל היעדר גבייה של מלוא התמלוגים בגין השימוש במשאבי הטבע נגרם למדינה נזק כספי גדול. חלק מהליקויים נובע מהיקף המשאבים שהוקצו למעקב של המשרדים אחר ניצולם של משאבי טבע".
אומדן התמלוגים העתידי למדינה ממשאבי טבע: כ-12 מיליארד שקל
לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לפעול על מנת להבטיח שהאזרחים, וכן דורות העתיד, ייהנו ממשאבי הטבע, ועל כן הוא מטיל את האחריות על הרשות המבצעת בישראל. השופט שפירא קובע בשורה התחתונה כי "הממשלה לא עשתה די בתחום זה, ולכן עליה לבצע בחינה מקיפה של סוגיית התמלוגים ממשאבי טבע, לרבות משאבי טבע שבגינם לא נגבו כלל תמלוגים... יש לוודא כי בחלוקת משאבים אלו יישמרו האינטרסים החיוניים של המדינה ותתקבל תמורה הולמת".
מבקר המדינה מצא במסגרת בחינת התגמולים ממשאבי הטבע מספר ממצאים מדאיגים, לפיהם עולה כי הממשלה טרם ביצעה מקיפה של כלל ההיבטים של סוגיית ניהול משאבי הטבע של מדינת ישראל ושיעור התמלוגים המוטלים בגין השימוש בהם, לרבות היבטים של איכות הסביבה. מדובר בעניין שהוא קריטי לכלכלה הישראלית, זאת היות ולפי אג"ף החשכ"ל עולה כי אומדן התמלוגים העתידיים לה זכאית המדינה ממשאבי טבע עומד על כ-12 מיליארד שקל, מתוכם 9.9 מיליארד שקל מנפט וגז ואשלג (נכון לסוף שנת 2011), כשהצפי הוא לגידול ניכר בנתח ההכנסות מתמלוגים על משאבי טבע.
הסכום הנתון במחלוקת בין כיל למדינה: כ-300 מיליון דולר
דו"ח מבקר המדינה מתייחס לתמלוגי המדינה שניתנים בגין המוצרים שמופקים מים המלח, ולמחלוקות שנתגלעו בין חברת בת של כיל למדינה. לפי דו"ח המבקר, הסכום הנתון במחלוקת בין הצדדים עומד על כ-300 מיליון דולר והנושא מצוי כעת בבוררות בין הניצים.
לדעת משרד מבקר המדינה, "יש מקום לשקול את הצורך להבהיר את סוגיית ההוצאות המותרות בניכוי באופן שלא יותיר מקום לטענות שונות בעתיד. בנוסף, צוין שם כי "יש מקום לשקול את הצורך ליזום תיקוני חקיקה מתאימים הכל הנוגע לחישוב ההכנסות ובכפוף לתוצאות הבוררות". המדינה מסרה בתגובה כי "בכוונת המדינה לבצע בחינה כוללת של חלקה של המדינה מהכסנות חברה א' (חברת בת של כיל)".
מביקורת שערך משרד מבקר המדינה בחשבות משרד התמ"ת, שהינו אחראי על גביית התמלוגים מחברת הבת של כיל, נמצא כי "אין נוהלי בקרה ובדיקה לאימות ולחישוב נתוני התמלוגים שמעבירה חברה א'. במהלך השנים לא נבדקו באופן שוטף הבסיס לחישובם של התמלוגים שהעבירה החברה ואופן חישובםף לא אומתו ולא הושוו לנתונים בפועל".
משרד מבקר המדינה סבור כי "יש להעביר את הפיקוח ואת הבקרה על התמלוגים שהמדינה מקבלת בגין ניצול משאבי טבע, לרבות תמלוגי חברה א'. מן הראוי גם לבחון את האפשרות להעביר את האחריות לפיקוח זה אל אגף החשכ"ל, מתוקף תפקידו כאחראי לנכסי המדינה. יש צורך בזירוז תהליכים אלו לאור התמשכותן של הבקרות הלקויות על פני שנים כה רבות".
בנוסף, משרד מבקר המדינה מצא כי אין במינהל אוצרות הטבע מערכת חשבונאית הולמת לניהול גביית התמלוגים. כיום הנתונים מנוהלים בקובצי "אקסל", שמאפשרים למחוק או לשנות בדיעבד, ואין להם ממשק עם שאר בסיסי המידע שבמינהל לאוצרות טבע".
לעניין הקרן לניהול כספי ההיטל על רווחי נפט וגז שמכוונת הממשלה להקים לשם מטרות חברתיות כלכליות, מבקר המדינה מציין כי "על הממשלה להמשיך לקדם את הקמת הקרן כפי שנקבע בחוק מיסוי רווח נפט. הקמתה המהירה חיונית גם לאור הסכום הלא מבוטל של מקדמות המס שכבר נגבו ושאין כל דרך לנתבן למילוי המטרות החברתיות-כלכליות בהתאם לחוק".
מבקר המדינה: "חשוב שמשרד האנרגיה והמים יפעל להשלמת הבחינה המשפטית-כלכלית והבהרת סכום הבסיס לתמלוגים"
השופט שפירא מתייחס בדו"ח גם לשיעור התמלוגים שעל מפיקי גז ונפט לשלם למדינה, וקובע כי ישנה בעייתיות בסוגיית ההכרה בהוצאות, שנבחנה כבר בשנת 2003 על ידי האגף לייעוץ משפטי במשרד האנרגיה והמים. אולם, מבדיקת מבקר המדינה עולה כי רק בשנת 2013 החל משרד האנרגיה לקבוע עקרונות קביעת מחיר הזהים לאלו הנהוגים בארה"ב ואנגליה באמצעות יועץ חיצוני שזכה במכרז.
בשורה התחתונה, משרד המבקר המדינה קבע כי "חשוב מאוד שמשרד האנרגיה והמים יפעל להשלמת הבחינה המשפטית-כלכלית ויפעל בהתאם למסקנותיה לאור היקפי הסכומים המדוברים והחשיבות שבהבהרת סכום הבסיס שעל פיו יחושבו התמלוגים". בנוסף משרד המבקר קבע כי "בעת הדיון על חישוב התמלוגים יש להביא בחשבון גם את שקלולם של ההיבטים הסביבתיים ותמחור הנזקים העלולים להיגרם מפעילותן של חברות הפקת הגז והנפט".
מבקר המדינה: "רשות המים טרם השלימה הליך להסדרת תשלום נאות מחברות המים המינרליים בישראל"
משרד מבקר המדינה מתייחס גם לתמלוגים המזעריים שמשולמים למדינה ע"י חברות המים המינרליים. הציבור נחשף לסוגיה הבוערת כפועל יוצא ממכירת חברת הבת מי עדן הולנד לקרן זרה לפי מחיר המשקף שווי של יותר ממיליארד שקל בחודש ינואר האחרון.
- 2.הכי טוב 15/10/2013 16:17הגב לתגובה זולקח.
- אלו אלפי מקומות עבודה יצרניים שמחזיקים עוד אלפי ספקים (ל"ת)אירלנד תשמח לקבל טבע 15/10/2013 18:22הגב לתגובה זו
- כסילון 15/10/2013 17:29הגב לתגובה זוטבע יעבירו את החברה לחול אבל לא את קווי הייצור. אולי יהיה נזק אבל לא כפי שאתה מציג
- 1.עם של גאונים 15/10/2013 16:16הגב לתגובה זוצריך לפטר גם שם עובדים מקבלים משכרת בלי להביא תועלת

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול
המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.
על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030.
הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.
במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL.
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
