המבקר: "פעילות הממשלה לגביית תמלוגי משאבי טבע - לא מספקת"
משרד מבקר המדינה פירסם היום (ג') את דו"ח המבקר לשנת 2013. במסגרת הדו"ח, השופט (בדימוס) יוסף שפירא התייחס גם לאחד מהנושאים הבוערים בשוק ההון הישראלי - גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע. בחודשים פברואר עד נובמבר בשנת 2012 בדק משרד המבקר את הפיקוח של המדינה על מתן רישיונות וזיכיונות לניצול משאבי טבע ואת אופן גביית התמלוגים בגינם.
השופט שפירא מצא במסגרת הביקורת "ליקויים רבים וניכרים במערכי הבקרה והפיקוח על התמלוגים המתקבלים במשרדי הממשלה, ונמצא כי בשל היעדר גבייה של מלוא התמלוגים בגין השימוש במשאבי הטבע נגרם למדינה נזק כספי גדול. חלק מהליקויים נובע מהיקף המשאבים שהוקצו למעקב של המשרדים אחר ניצולם של משאבי טבע".
אומדן התמלוגים העתידי למדינה ממשאבי טבע: כ-12 מיליארד שקל
לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לפעול על מנת להבטיח שהאזרחים, וכן דורות העתיד, ייהנו ממשאבי הטבע, ועל כן הוא מטיל את האחריות על הרשות המבצעת בישראל. השופט שפירא קובע בשורה התחתונה כי "הממשלה לא עשתה די בתחום זה, ולכן עליה לבצע בחינה מקיפה של סוגיית התמלוגים ממשאבי טבע, לרבות משאבי טבע שבגינם לא נגבו כלל תמלוגים... יש לוודא כי בחלוקת משאבים אלו יישמרו האינטרסים החיוניים של המדינה ותתקבל תמורה הולמת".
מבקר המדינה מצא במסגרת בחינת התגמולים ממשאבי הטבע מספר ממצאים מדאיגים, לפיהם עולה כי הממשלה טרם ביצעה מקיפה של כלל ההיבטים של סוגיית ניהול משאבי הטבע של מדינת ישראל ושיעור התמלוגים המוטלים בגין השימוש בהם, לרבות היבטים של איכות הסביבה. מדובר בעניין שהוא קריטי לכלכלה הישראלית, זאת היות ולפי אג"ף החשכ"ל עולה כי אומדן התמלוגים העתידיים לה זכאית המדינה ממשאבי טבע עומד על כ-12 מיליארד שקל, מתוכם 9.9 מיליארד שקל מנפט וגז ואשלג (נכון לסוף שנת 2011), כשהצפי הוא לגידול ניכר בנתח ההכנסות מתמלוגים על משאבי טבע.
הסכום הנתון במחלוקת בין כיל למדינה: כ-300 מיליון דולר
דו"ח מבקר המדינה מתייחס לתמלוגי המדינה שניתנים בגין המוצרים שמופקים מים המלח, ולמחלוקות שנתגלעו בין חברת בת של כיל למדינה. לפי דו"ח המבקר, הסכום הנתון במחלוקת בין הצדדים עומד על כ-300 מיליון דולר והנושא מצוי כעת בבוררות בין הניצים.
לדעת משרד מבקר המדינה, "יש מקום לשקול את הצורך להבהיר את סוגיית ההוצאות המותרות בניכוי באופן שלא יותיר מקום לטענות שונות בעתיד. בנוסף, צוין שם כי "יש מקום לשקול את הצורך ליזום תיקוני חקיקה מתאימים הכל הנוגע לחישוב ההכנסות ובכפוף לתוצאות הבוררות". המדינה מסרה בתגובה כי "בכוונת המדינה לבצע בחינה כוללת של חלקה של המדינה מהכסנות חברה א' (חברת בת של כיל)".
מביקורת שערך משרד מבקר המדינה בחשבות משרד התמ"ת, שהינו אחראי על גביית התמלוגים מחברת הבת של כיל, נמצא כי "אין נוהלי בקרה ובדיקה לאימות ולחישוב נתוני התמלוגים שמעבירה חברה א'. במהלך השנים לא נבדקו באופן שוטף הבסיס לחישובם של התמלוגים שהעבירה החברה ואופן חישובםף לא אומתו ולא הושוו לנתונים בפועל".
משרד מבקר המדינה סבור כי "יש להעביר את הפיקוח ואת הבקרה על התמלוגים שהמדינה מקבלת בגין ניצול משאבי טבע, לרבות תמלוגי חברה א'. מן הראוי גם לבחון את האפשרות להעביר את האחריות לפיקוח זה אל אגף החשכ"ל, מתוקף תפקידו כאחראי לנכסי המדינה. יש צורך בזירוז תהליכים אלו לאור התמשכותן של הבקרות הלקויות על פני שנים כה רבות".
בנוסף, משרד מבקר המדינה מצא כי אין במינהל אוצרות הטבע מערכת חשבונאית הולמת לניהול גביית התמלוגים. כיום הנתונים מנוהלים בקובצי "אקסל", שמאפשרים למחוק או לשנות בדיעבד, ואין להם ממשק עם שאר בסיסי המידע שבמינהל לאוצרות טבע".
לעניין הקרן לניהול כספי ההיטל על רווחי נפט וגז שמכוונת הממשלה להקים לשם מטרות חברתיות כלכליות, מבקר המדינה מציין כי "על הממשלה להמשיך לקדם את הקמת הקרן כפי שנקבע בחוק מיסוי רווח נפט. הקמתה המהירה חיונית גם לאור הסכום הלא מבוטל של מקדמות המס שכבר נגבו ושאין כל דרך לנתבן למילוי המטרות החברתיות-כלכליות בהתאם לחוק".
מבקר המדינה: "חשוב שמשרד האנרגיה והמים יפעל להשלמת הבחינה המשפטית-כלכלית והבהרת סכום הבסיס לתמלוגים"
השופט שפירא מתייחס בדו"ח גם לשיעור התמלוגים שעל מפיקי גז ונפט לשלם למדינה, וקובע כי ישנה בעייתיות בסוגיית ההכרה בהוצאות, שנבחנה כבר בשנת 2003 על ידי האגף לייעוץ משפטי במשרד האנרגיה והמים. אולם, מבדיקת מבקר המדינה עולה כי רק בשנת 2013 החל משרד האנרגיה לקבוע עקרונות קביעת מחיר הזהים לאלו הנהוגים בארה"ב ואנגליה באמצעות יועץ חיצוני שזכה במכרז.
בשורה התחתונה, משרד המבקר המדינה קבע כי "חשוב מאוד שמשרד האנרגיה והמים יפעל להשלמת הבחינה המשפטית-כלכלית ויפעל בהתאם למסקנותיה לאור היקפי הסכומים המדוברים והחשיבות שבהבהרת סכום הבסיס שעל פיו יחושבו התמלוגים". בנוסף משרד המבקר קבע כי "בעת הדיון על חישוב התמלוגים יש להביא בחשבון גם את שקלולם של ההיבטים הסביבתיים ותמחור הנזקים העלולים להיגרם מפעילותן של חברות הפקת הגז והנפט".
מבקר המדינה: "רשות המים טרם השלימה הליך להסדרת תשלום נאות מחברות המים המינרליים בישראל"
משרד מבקר המדינה מתייחס גם לתמלוגים המזעריים שמשולמים למדינה ע"י חברות המים המינרליים. הציבור נחשף לסוגיה הבוערת כפועל יוצא ממכירת חברת הבת מי עדן הולנד לקרן זרה לפי מחיר המשקף שווי של יותר ממיליארד שקל בחודש ינואר האחרון.
- 2.הכי טוב 15/10/2013 16:17הגב לתגובה זולקח.
- אלו אלפי מקומות עבודה יצרניים שמחזיקים עוד אלפי ספקים (ל"ת)אירלנד תשמח לקבל טבע 15/10/2013 18:22הגב לתגובה זו
- כסילון 15/10/2013 17:29הגב לתגובה זוטבע יעבירו את החברה לחול אבל לא את קווי הייצור. אולי יהיה נזק אבל לא כפי שאתה מציג
- 1.עם של גאונים 15/10/2013 16:16הגב לתגובה זוצריך לפטר גם שם עובדים מקבלים משכרת בלי להביא תועלת

מה יהיה מחר בבורסה? על מניות השבבים, ביטוח ואג"ח
וול סטריט פתחה בעליות ביום שישי בהמשך לנתוני תעסוקה חלשים, שמחזקים את ההערכה (הכמעט בטוחה) שהפד' יוריד את הריבית (הסיכוי על פי טבלת ההימורים - 99%). אלא שבהמשך השוק נחלש, כי בסופו של דבר זה איתות לשוק חלש. כשלא מגייסים עובדים, זה מעיד על מצב החברות וזה מעיד על יכולת הקנייה של הציבור. יש חולשה, ותוסיפו לזה שה-AI תומך מאוד בקיצוצי משרות - אורקל וטסלה קפצו ב-4%, ברודקום זינקה ב-9%; נעילה שלילית בוול-סטריט
ההתפתחויות החשובות מוול סטריט קשורות לשבבי ה-AI - השליטה תתערער? אנבידיה איבדה 3% בעקבות עסקת ברודקום.
במניות הישראליות בוול סטריט היו עליות, מול הדולר שנחלש היה קשה לייצר ארביטראז' חיובי ועדיין, צפי לעלייה של כ-0.4% בזכות הדואליות. טבלת המניות הדואליות
בלטו מניות השבבים. נובה 2.31% תזנק בכ-3.5%, גם קמטק -0.65% ו טאואר יעלו
- מדד הביטוח עלה 2.4%, מדד הנדל"ן ב-2.1%
- חברות הביטוח זינקו 4%; המדדים סגרו חיובי - קוטעים שבוע רצוף של ירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו רוצים לשאול בקול כיצד זה ייתכן שמניית הראל ירדה בשבוע שעבר ביומיים-שלושה 8%, ועלתה בחזרה 8% ביומיים. זאת תנודה קיצונית, חריגה, מוגזמת שמעידה על שוק מבולבל, לא קוהרנטי. לא היה משהו השבוע שיכול היה לגרום לצניחה כזו ולזינוק כזה. וזה בעיניו תמרור אזהרה גדול - משהו מבעבע מתחת לפני השטח. יש גופים שמאוד חושים ומסוגלים למכור סחורה במהירות ובירידות ויש גם כאלו שנכנסים כאילו בכל מחיר.