ערמוני: "אין הסכם; אידיבי אחזקות היא פגר מת - מניות פיתוח הן הנכס שלנו"
שעות אחדות לפני שאסיפת מחזיקי האג"ח של אידיבי אחזקות החלה הבוקר, התרחשה הלילה דרמה של הרגע האחרון בניסיון נוסף ואולי אחרון של נוחי דנקנר להגיע להסדר חוב עם נושי אידיבי אחזקות. דנקנר נאלץ לשפר פעם נוספת את הצעתו ונתן התחייבות להזרמה של 700 מיליון שקל תוך הקרבה של כ-50% ממניות אידיבי פיתוח לטובת מחזיקי האג"ח של אידיבי אחזקות. ובלבד שאלו ישאירו אותו כבעל השליטה.
הבוקר התקיימה אסיפת מחזיקי אג"ח של אידיבי אחזקות במלון סיטי בת"א, לאחריה צריכים הנושים להחליט מהי האלטרנטיבה המועדפת עליהם מבין המתווים השונים שהוצעו להם, מכיוונו של דנקנר ומצד נציגות מחזיקי האג"ח של החברה הבת, אידיבי פיתוח.
יואב ערמוני, מנציגות האג"ח של אידיבי אחזקות, הבהיר כבר בתחילת האסיפה כי אין עדיין הסכם חתום. "יש רעיונות ומחשבות אך אין סיכומים. שהעיתונים יכתבו מה שהם רוצים".
ערמוני הסביר שהכוח של מחזיקי האג"ח באידיבי אחזקות רב: "הבנקים באידיבי אחזקות הם חלק קטן מהחוב ולכן לנו יש השפעה גדולה יותר. החלופה הראשונה היא שאנו נהפוך להיות הבעלים של החברה והחלופה השניה היא שנשאיר נתח של עד 51% שנמכור לבעל שליטה כלשהו שיזרים כסף החוצה למחזיקי האג"ח ולא לתוך החברה".
- ישלם רק 21.6 אלף שקל מתוך חוב של 686 אלף
- חלל תקשורת תפנה לבית המשפט לקידום ההסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ערמוני הבהיר למחזיקי האג"ח מה מצב החברות בפירמידה של נוחי דנקנר: "אידיבי אחזקות היא פגר מת, היא לא מעניינת, היא שלד בורסאי ולא יותר מזה אבל כזה שמחזיק במניות של אידיבי פיתוח וזה בעצם הרכוש שלנו".
עו"ד נועם שרון מנציגות מחזיקי האג"ח, אמר כי: "אתם מחזיקי האג"ח בעלי הרכוש ואתם תחליטו עם מי עושים עסקה ולפי איזה שווי חברה". מחזיקי האג"ח צריכים להגיע להחלטות עד ליום ראשון, אז יתקיים דיון אצל שופט המחוזי בת"א, איתן אורנשטיין.
ערמוני המשיך בדבריו ואמר, "אין לאידיבי אחזקות מפעל או אפילו לא חנות פלאפל משלה, היא לא סולבנטית, היא לא מסוגלת להחזיר את חובותיה ולא שווה שום דבר, דינה אחד להתפרק. יש דבר אחד שאפשר לעשות וזה לחלק את הרכוש שלה. לאחר שניקח ממנה את הרכוש אז הגופה הזאת כבר לא מעניינת".
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
אשר הלפרין, לשעבר בכיר בבנק ישראל, הגיע לאספת האג"ח כמחזיק אג"ח, ואמר: "אני פנסיונר של קרן הפנסיה גלעד ואתם פגעתם בי אם מקבלים רק 10% ממניות אידיבי פיתוח". משקיע פרטי אחר אמר: "איך העזתם להסכים למתווה כזה אתם בגדם בנו. לא עבדתם בשבילנו". פנסיונר פרטי אחר אמר כי "אם אני לא מקבל את הריבית אין לי כסף לאכול. שאדוארדו אלשטיין לא יספר לנו סיפורים. צריך לעשות לנוחי דנקנר כמו שעשו למורסי במצריים להגיד לו לך הביתה".
באספת האג"ח השתתפו בעיקר משקיעים פרטיים ואילו המוסדיים העדיפו לשלוח את נציגיהם. חברי נציגות מחזיקי האג"ח, המורכבת מיוני שר (הראל), אלכס סורז'קו (אקסלנס), עו"ד נועם שרון ויואב ערמוני (קרן הפנסיה גלעד) הסבירו למשתתפים על האפשרויות העומדות בפניהם. עוד השתתפו באספה רו"ח איציק עידן היועץ הכלכלי של נציגות מחזיקי האג"ח ורו"ח אייל גבאי, שמונה ע"י בית המשפט ללוות את הסדר החוב בקבוצה.
דרמה לילית במגדלי עזריאלי
אמש נפגש דנקנר במשרדי החברה במגדלי עזריאלי בת"א עם חברי הנציגות והציע למחזיקי האג"ח ביחד עם שותפו החדש, אדוארדו אלשטיין, להזרים בסה"כ 700 מיליון שקל שיועברו לקופת אי.די.בי פתוח, זאת בניסיון למנוע את התאחדות שתי הנציגויות כנגדו ונישולו מהחזקותיו בקונצרן.
במסגרת הסדר החוב המשופר שמציע כעת דנקנר יוקצו למחזיקי האג"ח של אידיבי אחזקות כמחצית מהמניות של החברה הבת, אידיבי פיתוח. אל אידיבי פיתוח התחייבו דנקנר ואלשטיין להזרים כ-500 מיליון שקל, ובנוסף יוזרמו 200 מיליון שקל נוספים לקופת החברה עד תום שנת 2013.
רק אתמול אחה"צ דיווחה חברת אידיבי פיתוח כי היא ממנה את אדוארדו אלשטיין לסגן יו"ר אידיבי פיתוח, למרות שעדיין לא העביר את הכספים הוספים ובהם 50 מיליון הדולר שהיו צפויים להיות מופקדים בנאמנות לטובת מחזיקי האג"ח של אידיבי אחזקות.
אידיבי אחזקות שנמצאת בראש הפירמידה נקלעה למשבר תזרימי קשה והיא אינה מסוגלת לעמוד בהחזר חובותיה בזמן לנושים השונים ובראשם מחזיקי האג"ח, להם היא חייבת כ-2 מיליארד שקל. לחברה הבת אידיבי פיתוח חוב של 4 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה. הזרמות הכספים שהציעו הלילה דנקנר ואלשטיין מבטיחות כי תשלומי האג"ח שנעצרו - ישולמו. המתווה הוא גם שיפור ביחס לאופציית ההשתלטות על החברה ע"י נושי אידיבי פיתוח, שבראשם עומדת קרן יורק.
- 11.לא לשכוח: לכבס את חבס! לרמוס את הקרח בן דב הגזלן ! (ל"ת)אורנג' 08/07/2013 22:35הגב לתגובה זו
- 10.פסיכולוג 08/07/2013 22:33הגב לתגובה זוביניהם למציאות הינו מקרי בלבד. הוא חי בעולם אחר וזו בעיה פסיכולוגית. הוא לא ער למצב שאינו יכול להביא 700 מיליון ש"ח. סיפור זה משהו אחר. חבריו הקרובים זיהו כבר לפני מספר שנים את הבעיה. ממליץ לבעלי החוב להיפרד מנוחי ומהספינים שלו.
- 9.מבין עניין 03/07/2013 15:22הגב לתגובה זולאיש (ערמוני) אין מושג והוא נגוע בניגוד אינטרסים . מעשית האיש מייצג את נציגות פיתוח וליתר דיוק את יורק וירמיהו
- 8.היחיד ששם כסף זה נוחי, הרוצים לפרק שמים פס על הציבור (ל"ת)משקיעון 03/07/2013 12:29הגב לתגובה זו
- 7.רמי 03/07/2013 11:49הגב לתגובה זועוד ספין של המניאק מתי תמות אתה זה שאידבי מתה רואים מתי אתה תמות יבן אלף זונות
- אלון 03/07/2013 15:02הגב לתגובה זותלמד לכתוב בעברית
- הכורה בור לחברו סופו שלו ליפול בו (ל"ת)tzrj 03/07/2013 12:10הגב לתגובה זו
- 6.yankale17 03/07/2013 10:50הגב לתגובה זואולי שם הרבה ההזוי יעזור לו...
- 5.זה פחות ממה שנתן דנקנר לחרדים ולראשי עיריות (ל"ת)ירושלמי 03/07/2013 10:42הגב לתגובה זו
- 4.נוחי תבורך מפי עליון ובהצלחה גדולה כל הכבוד שמיח בישבלך (ל"ת)ציון ביטון 03/07/2013 09:41הגב לתגובה זו
- 3.מוציא שפנים עם עינויים סיניים (ל"ת)tr 03/07/2013 09:29הגב לתגובה זו
- 2.המלש 03/07/2013 09:18הגב לתגובה זונו כבר תגמרו עם המצב הלא ברור . ותגיעו להסדר לטובת כולם.
- אשמדאי 03/07/2013 11:16הגב לתגובה זווזו תהיה תחילת מהפכת מצרים שלההמונים שלנו כדי שחבס בן דב תשובה זיסר מימן וכל דומיהם יפנימו שהם הנפגעים העקריים מהתספורות.אם נחכה לרגולטורים ולמוסדיים זה לא יפסק.
- 1.משקיע 03/07/2013 09:13הגב לתגובה זובעלי ההון כבר מכינים את המזלגות והסכינים כדי לאכול את השפן . - העלי האג"ח יקבלו מניות כלומר ניירות שלא שווים אגורה .
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
