גידול של 11% במכירות הייטק לא מנע שחיקה בהיקפי הייצוא הכוללים
היצואנים בישראל נאלצו להתמודד בשנה החולפת עם ההשלכות השליליות של היחלשות האירו והדולר מול השקל. מכון היצוא מדווח היום (ד') על ירידה של 1% בייצוא במונחים דולריים לרמה של 90 מיליארד דולר. הירידה באה לאחר שנתיים רצופות שבהם נרשם גידול. ב-20 השנים האחרונות לא נרשם קיפאון בייצוא למעט בשנת 2009 ובשנים 2001-2002.
בראייה סקטוריאלית, היצוא בענפי התעשייה המעורבת מסורתית (ענפי גומי ופלסטיקה, מוצרי מתכת וכרייה וחציבה) רשם ירידה של 8% בשנת 2012 לרמה של 7 מיליארד דולר, זאת בהמשך לעלייה של 15% שנרשמה בשנת 2011
גם הייצוא בענפי התעשייה המסורתית (ענפי הטקסטיל, מזון ומשקאות) בלט לרעה ורשם שחיקה של 7% בשנה שעברה לרמה של 2 מיליארד דולר. מנגד, ייצוא ההי-טק הכולל בישראל המשיך להיות הקטר של המשק והציג עלייה של 11% לרמה של 38 מיליארד דולר.
בבחינת גושי הסחר העיקריים של ישראל, היצוא למדינות אפריקה רשם את הירידה החדה ביותר בשיעור דולרי של 10% לעומת שנה קודמת. גם היצוא לארה"ב ולאיחוד האירופי רשמו ירירה של 6% ו-7% ביחס ל-2011, בהתאמה. הירידה ביצוא לארה"ב נובעת כתוצאה משחיקה ביצוא ענף התרופות לשוק האמריקני. הירידה ביצוא למדינות האיחוד האירופי נובעת מהמשבר הכלכלה בגוש והשינויים בשער החליפין של האירו מול הדולר.
נתונים מעודדים מגיעים מכיוון המזרח הרחוק. הייצוא למדינות אסיה גדל ב-5% בהשוואה לשנת 2011,. העלייה נובעת מגידול בייצוא לסין וצמיחה במכירת רכיבים האלקטרוניים לוויטנאם. גם היצוא למדינות אמריקה הלטינית רשמו עלייה של 6%, זאת אודות לגידול בייצוא ענף הכימיקלים לברזיל.
למרות נתוני היצוא המאכזבים, שאולי כצנלסון , סמנכ"ל כלכלה במכון הייצוא, צופה התאוששות בשיעורי הייצוא בשנת 2013, זאת בהמשך למגמת התאוששות הכלכלה העולמית. להערכתו, ייצוא הסחורות והשירותים ללא חברות הזנק יסתכם ב-85 מיליארד דולר בשנת 2013, עלייה של 5% לעומת אומדן של כ-81 מיליארד דולר בשנת 2012.
רמזי גבאי , יו"ר מכון היצוא, התייחס לנתונים: "נתוני הסיכום הראשוני של היצוא בשנת 2012 משקפים שנת האטה כלכלית באירופה לצד החלשות בשער האירו מול הדולר, כמו גם התאוששות איטית של הכלכלה האמריקאית והאטת הצמיחה של כלכלות אסיה. כל אלה השפיעו על קיפאון ביצוא ואף ירידה בהיקף יצוא הסחורות הישראלי במונחים דולריים".
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
