הבנקים טסו כבר 17% מאוגוסט: בפסגות מצפים לעוד 8% עד סוף השנה
מדד ת"א בנקים היה אחד המדדים הנפגעים ביותר בשנה האחרונה בשוק המקומי כשנפל בשפל בכ-22% ביחס לרמתו בתחילת השנה, אך בחודש וחצי האחרונים נראה כי חל שינוי משמעותי בהעדפות המשקיעים ואלו חזרו להשקיע בבנקים המקומיים והקפיצו את המדד מאמצע אוגוסט בכ-17%, מהם עלייה של כ-2% נרשמת כעת. על מנת להבין את הגורמים לשינוי המגמה ולקבל הערכה ביחס לתשואות שצפוי ענף זה עד סוף השנה שוחחנו על טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר ואנליסט הבנקים של פסגות.
קלינגמן מעריך כי קיים פוטנציאל ממשי שמדד הבנקים שעדיין נסחר בתשואה שלילית של כ-8% מתחילת השנה יצליח להמשיך את הראלי שהחל באוגוסט ויסגור את השנה עם תשואה מאופסת או אפילו חיובית. בפסגות מעדיפים את ההשקעה בבנקים הבינוניים, כאשר המלצתם היא לקנות את מניות בינלאומי, דיסקונט ומזרחי טפחות. בהתייחס לבנקים הגדולים לאומי ו פועלים ההמלצה היא "תשואת שוק" וההעדפה היא לבנק הפועלים. נציין כי מניית הבינלאומי בלטה עם זינוק של כ-21% מאז ה-14 באוגוסט ועד היום.
קלינגמן מסמן שתי מגמות עיקריות שמשפיעות על הבנקים הישראלים בעוצמה בתקופה האחרונה. "דבר ראשון רואים שבסקטורים המקומיים כמו הבנקים והתקשורת מגיבים המשקיעים כעת לתגובה המוגזמת של השוק מאז אפריל ובחודש האחרון נראה כי המשקיעים חזרו להשקיע במגזרים שנחתכו.דבר שני שמשפיע ספציפית על הבנקים הישראלים היא ההתאוששות החדה שנרשמה במגזר הבנקאי בארה"ב ובאירופה על רקע התגובה העוצמתית לתוכניות החילוץ שהושקו שם לאחרונה ושהיוותה א הטריגר לחזרת המשקיעים לענף גם בשוק המקומי"
"המשקיעים מסתכלים על הענפים השונים בשוק ורואים שהבנקים הישראלים נסחרים במחירים זולים במיוחד. בנוסף קיימת השפעה ישירה בין ההתאוששות של אירופה להתאוששות של הבנקים. נזכיר כי הבנקים השונים ציינו בדוחותיהם, שהיו בסה"כ טובים, את הקשיים של היצואנים הישראלים (בעיקר היצואנים הבינוניים) בשל היותם חשופים למשבר באירופה.
עם זאת קלינגמן מציין כי הענף עדיין מצוי תחת לחץ שנובע בעיקר מהחשיפה ללווים הגדולים שנאלצים כיום להתמודד עם הסדרי החוב. "אנחנו עוברים תהליך של הורדת מינוף בסקטור העסקי וזה מוביל לעלייה בהפרשה לחובות מסופקים של הבנקים בשל כך שהפירמות מתקשות לגלגל ולמחזר את החובות שלהן בשוק".
בפסגות מציינים הסיכון הגיאו פוליטי הגדל בישראל משפיע לרעה על המשק, וזה לא רק בגלל האיום הפוטנציאלי מכיוונה של אירן. "לאחר שקט בגבולות עם מצרים ועם סוריה שנמשך מאז מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, בשנה האחרונה התעצמו הסיכונים מכיוונם. בשוק מבינים שהתנאים הביטחוניים בגבולותינו הסלימו ועלויות הביטחון של הממשלה עלו, מה שמקשה על השקעות אחרות במשק ועלול להכביד על הצמיחה. הבנקים שרגישים מאוד לצמיחת המשק עלולים להיות מהנפגעים הראשונים בשוק במקרה של הסלמה גיאו פוליטית".
"קשה מאוד לצפות מה יקרה למניות הבנקים בהמשך בשל המספר הרב של הגורמים האקסוגנים שיתכן וישפיעו על השוק בארץ ובעולם. אני מזכיר לך שכבר ראינו מצבים שהאמריקנים השיקו תוכניות חילוץ ואחרי חודשיים שלושה המשקיעים שוב איבדו את האמון בשוק. עם זאת, לדעתי האווירה החיובית בשווקים תמשך כנראה עד הבחירות בארה"ב, שם דוחים את ההכרעות בעניינים הסבוכים יותר כמו הצוק הפיסקאלי וישובו להתמודד איתם רק לאחר הבחירות".
- 1.אחד שמבין 23/09/2012 21:12הגב לתגובה זואיך הבנקים זולים? כל יום שעובר עוד ועוד חברות לא יכולות לשרת את החובות שלהן. מאיפה יבואו רווחים לבנקים? מפעילות מסורתית בטוח לא. אולי רווחי פאסיבה. תמיד אפשר לייצר עמלות חדשות כגון "עמלת נשימה בסניף"......
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
