לקראת דוחות פרטנר: האנליסטים חצויים - ברקליס מאמינים בשיפור ופסגות לא
חברת פרטנר צפויה לפרסם את דוחותיה הכספיים לסיום הרבעון הרביעי ושנת 2011 כולה ביום ד' הקרוב, והאנליסטים בשוק אמביבלנטים ביחס להשפעת התצאות שצפויות להמשיך ולהעיד על החולשה בשוק הסלולר הישראלי. הקונצנזוס בשוק הוא להכנסות בסך 1.729 מיליארד שקל ורווח של 1.15 שקל למניה.
האנליסטית אילנית שרף מפסגות מצפה לרבעון נוסף של החרפת התחרות ושחיקה ברווחיות ואומרת כי "ההרעה בסביבה העסקית צפויה ותמשיך לתת את אותותיה בדוחות החברה. על אף הירידות החדות שנרשמו במניית פרטנר בתקופה האחרונה, להערכתנו מחיר המניה עדיין אינו משקף את מלוא ההרעה העתידית הצפויה, לנוכח התחרות והשינויים הצפויים בענף".
להערכת האנליסטית ברבעון הרביעי צפויה שחיקה נוספת בהכנסות הקבוצה, בעיקר על רקע שחיקה ב- ARPU וירידה בהכנסות ממכירות ציוד קצה. ההכנסות כולל סמייל צפויות לרדת בכ-2.5% ל-1.704 מיליארד שקל כאשר בפסגות מעריכים כי ההכנסות מפעילות הסלולר צפויה להישחק בכ- 19%.
שיעור ה- EBITDA צפוי להמשיך ולהתכווץ גם ברבעון הנוכחי ולהוות כ- 28.6% מהמכירות, בהשוואה ל- 38% ברבעון המקביל אשתקד ולכ- 30% ברבעון הקודם. בשורה התחתונה מצפה האנליסטית כי הרווח הנקי של פרטנר ברבעון הרביעי יפול בכ-45% ל-168 מיליון שקל או 1.04 שקל למניה לעומת 304 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2010.
שרף מעריכה כעת כי מהלכי ההתייעלות לא צפויים להשפיע באופן מהותי על תוצאות הרבעון וצפויים לבוא לידי ביטוי באופן משמעותי במהלך 2012.
לעומתה, האנליסט דיוויד קפלן מברקליס קפיטל אופטימי לגבי התאששותה של פרטנר בשנת 2012 וממשיך להעדיף אותה על פני סלקום, תוך שהוא מתייחס לשווי המניה הנוכחי בשוק כ"אטרקטיבי" וטוען כי הסיכונים כבר מגולמים במחיר המניה. קפלן מביע גם את אמונו בניסיון המוכח של מנכ"ל החברה הנכנס, חיים רומנו.
בברקליס קפיטל העלו לאחרונה את ההמלצה לפרטנר ל"תשואת יתר" לעומת המלצה קודמת שהיתה "תשאת חסר" והסבירו את המהלך באמון שהם רוכשים לצוות הניהולי החדש והתייחסו לתמחור לפיו נסחרת המניה כתמחור שגוי של הסיכון התפעולי והרעשים המוגזמים ביחס לקשייה של החברה האם, סקיילקס. האנליסט מצפה לאפסייד של כ-22% במחירה של פרטנר על רקע הצפי שהחברה תעמוד בתחזיות ב-2012. במכפיל EV (שווי חשבונאי) ל-EBITDA של 4.8 החברה עדיפה להשקעה על פני המתחרה סלקום שנסחרת במכפיל של 5.8.
קפלן מצפה כעת כי ברבעון הרביעי תציג החברה הכנסות של 1.712 מיליארד שקל ורווח למניה של 1.1 שקל למניה.
- 1.ד 20/02/2012 18:27הגב לתגובה זומה שיהיה כולם יודעים - הכתובת על הקיר הריווחיות תלך ותרד התחרות תעלה המניה תיפול התיצבות אם בכלל רק באמצע 2013 כשגולן ושות יסיימו את הראלי להגעה לרף הלקוחות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
