לקראת דוחות פרטנר: האנליסטים חצויים - ברקליס מאמינים בשיפור ופסגות לא

ברקליס: "הסיכונים כבר מגולמים במחיר המניה; מאמין במנכ"ל רומנו. פסגות: "מחיר המניה עדיין אינו משקף את מלוא ההרעה העתידית הצפויה, לנוכח התחרות והשינויים הצפויים בענף"
יעל גרונטמן | (1)

חברת פרטנר צפויה לפרסם את דוחותיה הכספיים לסיום הרבעון הרביעי ושנת 2011 כולה ביום ד' הקרוב, והאנליסטים בשוק אמביבלנטים ביחס להשפעת התצאות שצפויות להמשיך ולהעיד על החולשה בשוק הסלולר הישראלי. הקונצנזוס בשוק הוא להכנסות בסך 1.729 מיליארד שקל ורווח של 1.15 שקל למניה.

האנליסטית אילנית שרף מפסגות מצפה לרבעון נוסף של החרפת התחרות ושחיקה ברווחיות ואומרת כי "ההרעה בסביבה העסקית צפויה ותמשיך לתת את אותותיה בדוחות החברה. על אף הירידות החדות שנרשמו במניית פרטנר בתקופה האחרונה, להערכתנו מחיר המניה עדיין אינו משקף את מלוא ההרעה העתידית הצפויה, לנוכח התחרות והשינויים הצפויים בענף".

להערכת האנליסטית ברבעון הרביעי צפויה שחיקה נוספת בהכנסות הקבוצה, בעיקר על רקע שחיקה ב- ARPU וירידה בהכנסות ממכירות ציוד קצה. ההכנסות כולל סמייל צפויות לרדת בכ-2.5% ל-1.704 מיליארד שקל כאשר בפסגות מעריכים כי ההכנסות מפעילות הסלולר צפויה להישחק בכ- 19%.

שיעור ה- EBITDA צפוי להמשיך ולהתכווץ גם ברבעון הנוכחי ולהוות כ- 28.6% מהמכירות, בהשוואה ל- 38% ברבעון המקביל אשתקד ולכ- 30% ברבעון הקודם. בשורה התחתונה מצפה האנליסטית כי הרווח הנקי של פרטנר ברבעון הרביעי יפול בכ-45% ל-168 מיליון שקל או 1.04 שקל למניה לעומת 304 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2010.

שרף מעריכה כעת כי מהלכי ההתייעלות לא צפויים להשפיע באופן מהותי על תוצאות הרבעון וצפויים לבוא לידי ביטוי באופן משמעותי במהלך 2012.

לעומתה, האנליסט דיוויד קפלן מברקליס קפיטל אופטימי לגבי התאששותה של פרטנר בשנת 2012 וממשיך להעדיף אותה על פני סלקום, תוך שהוא מתייחס לשווי המניה הנוכחי בשוק כ"אטרקטיבי" וטוען כי הסיכונים כבר מגולמים במחיר המניה. קפלן מביע גם את אמונו בניסיון המוכח של מנכ"ל החברה הנכנס, חיים רומנו.

בברקליס קפיטל העלו לאחרונה את ההמלצה לפרטנר ל"תשואת יתר" לעומת המלצה קודמת שהיתה "תשאת חסר" והסבירו את המהלך באמון שהם רוכשים לצוות הניהולי החדש והתייחסו לתמחור לפיו נסחרת המניה כתמחור שגוי של הסיכון התפעולי והרעשים המוגזמים ביחס לקשייה של החברה האם, סקיילקס. האנליסט מצפה לאפסייד של כ-22% במחירה של פרטנר על רקע הצפי שהחברה תעמוד בתחזיות ב-2012. במכפיל EV (שווי חשבונאי) ל-EBITDA של 4.8 החברה עדיפה להשקעה על פני המתחרה סלקום שנסחרת במכפיל של 5.8.

קפלן מצפה כעת כי ברבעון הרביעי תציג החברה הכנסות של 1.712 מיליארד שקל ורווח למניה של 1.1 שקל למניה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ד 20/02/2012 18:27
    הגב לתגובה זו
    מה שיהיה כולם יודעים - הכתובת על הקיר הריווחיות תלך ותרד התחרות תעלה המניה תיפול התיצבות אם בכלל רק באמצע 2013 כשגולן ושות יסיימו את הראלי להגעה לרף הלקוחות
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.39%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%

על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?

מערכת ביזפורטל |

  


המדדים פותחים ביציבות לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 ות"א 90 יציבים כעת בנטיה לעליות קלות.

במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.


אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים