לקראת דוחות פרטנר: האנליסטים חצויים - ברקליס מאמינים בשיפור ופסגות לא

ברקליס: "הסיכונים כבר מגולמים במחיר המניה; מאמין במנכ"ל רומנו. פסגות: "מחיר המניה עדיין אינו משקף את מלוא ההרעה העתידית הצפויה, לנוכח התחרות והשינויים הצפויים בענף"
יעל גרונטמן | (1)

חברת פרטנר צפויה לפרסם את דוחותיה הכספיים לסיום הרבעון הרביעי ושנת 2011 כולה ביום ד' הקרוב, והאנליסטים בשוק אמביבלנטים ביחס להשפעת התצאות שצפויות להמשיך ולהעיד על החולשה בשוק הסלולר הישראלי. הקונצנזוס בשוק הוא להכנסות בסך 1.729 מיליארד שקל ורווח של 1.15 שקל למניה.

האנליסטית אילנית שרף מפסגות מצפה לרבעון נוסף של החרפת התחרות ושחיקה ברווחיות ואומרת כי "ההרעה בסביבה העסקית צפויה ותמשיך לתת את אותותיה בדוחות החברה. על אף הירידות החדות שנרשמו במניית פרטנר בתקופה האחרונה, להערכתנו מחיר המניה עדיין אינו משקף את מלוא ההרעה העתידית הצפויה, לנוכח התחרות והשינויים הצפויים בענף".

להערכת האנליסטית ברבעון הרביעי צפויה שחיקה נוספת בהכנסות הקבוצה, בעיקר על רקע שחיקה ב- ARPU וירידה בהכנסות ממכירות ציוד קצה. ההכנסות כולל סמייל צפויות לרדת בכ-2.5% ל-1.704 מיליארד שקל כאשר בפסגות מעריכים כי ההכנסות מפעילות הסלולר צפויה להישחק בכ- 19%.

שיעור ה- EBITDA צפוי להמשיך ולהתכווץ גם ברבעון הנוכחי ולהוות כ- 28.6% מהמכירות, בהשוואה ל- 38% ברבעון המקביל אשתקד ולכ- 30% ברבעון הקודם. בשורה התחתונה מצפה האנליסטית כי הרווח הנקי של פרטנר ברבעון הרביעי יפול בכ-45% ל-168 מיליון שקל או 1.04 שקל למניה לעומת 304 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2010.

שרף מעריכה כעת כי מהלכי ההתייעלות לא צפויים להשפיע באופן מהותי על תוצאות הרבעון וצפויים לבוא לידי ביטוי באופן משמעותי במהלך 2012.

לעומתה, האנליסט דיוויד קפלן מברקליס קפיטל אופטימי לגבי התאששותה של פרטנר בשנת 2012 וממשיך להעדיף אותה על פני סלקום, תוך שהוא מתייחס לשווי המניה הנוכחי בשוק כ"אטרקטיבי" וטוען כי הסיכונים כבר מגולמים במחיר המניה. קפלן מביע גם את אמונו בניסיון המוכח של מנכ"ל החברה הנכנס, חיים רומנו.

בברקליס קפיטל העלו לאחרונה את ההמלצה לפרטנר ל"תשואת יתר" לעומת המלצה קודמת שהיתה "תשאת חסר" והסבירו את המהלך באמון שהם רוכשים לצוות הניהולי החדש והתייחסו לתמחור לפיו נסחרת המניה כתמחור שגוי של הסיכון התפעולי והרעשים המוגזמים ביחס לקשייה של החברה האם, סקיילקס. האנליסט מצפה לאפסייד של כ-22% במחירה של פרטנר על רקע הצפי שהחברה תעמוד בתחזיות ב-2012. במכפיל EV (שווי חשבונאי) ל-EBITDA של 4.8 החברה עדיפה להשקעה על פני המתחרה סלקום שנסחרת במכפיל של 5.8.

קפלן מצפה כעת כי ברבעון הרביעי תציג החברה הכנסות של 1.712 מיליארד שקל ורווח למניה של 1.1 שקל למניה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ד 20/02/2012 18:27
    הגב לתגובה זו
    מה שיהיה כולם יודעים - הכתובת על הקיר הריווחיות תלך ותרד התחרות תעלה המניה תיפול התיצבות אם בכלל רק באמצע 2013 כשגולן ושות יסיימו את הראלי להגעה לרף הלקוחות
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?