לקראת דוחות פרטנר: האנליסטים חצויים - ברקליס מאמינים בשיפור ופסגות לא

ברקליס: "הסיכונים כבר מגולמים במחיר המניה; מאמין במנכ"ל רומנו. פסגות: "מחיר המניה עדיין אינו משקף את מלוא ההרעה העתידית הצפויה, לנוכח התחרות והשינויים הצפויים בענף"
יעל גרונטמן | (1)

חברת פרטנר צפויה לפרסם את דוחותיה הכספיים לסיום הרבעון הרביעי ושנת 2011 כולה ביום ד' הקרוב, והאנליסטים בשוק אמביבלנטים ביחס להשפעת התצאות שצפויות להמשיך ולהעיד על החולשה בשוק הסלולר הישראלי. הקונצנזוס בשוק הוא להכנסות בסך 1.729 מיליארד שקל ורווח של 1.15 שקל למניה.

האנליסטית אילנית שרף מפסגות מצפה לרבעון נוסף של החרפת התחרות ושחיקה ברווחיות ואומרת כי "ההרעה בסביבה העסקית צפויה ותמשיך לתת את אותותיה בדוחות החברה. על אף הירידות החדות שנרשמו במניית פרטנר בתקופה האחרונה, להערכתנו מחיר המניה עדיין אינו משקף את מלוא ההרעה העתידית הצפויה, לנוכח התחרות והשינויים הצפויים בענף".

להערכת האנליסטית ברבעון הרביעי צפויה שחיקה נוספת בהכנסות הקבוצה, בעיקר על רקע שחיקה ב- ARPU וירידה בהכנסות ממכירות ציוד קצה. ההכנסות כולל סמייל צפויות לרדת בכ-2.5% ל-1.704 מיליארד שקל כאשר בפסגות מעריכים כי ההכנסות מפעילות הסלולר צפויה להישחק בכ- 19%.

שיעור ה- EBITDA צפוי להמשיך ולהתכווץ גם ברבעון הנוכחי ולהוות כ- 28.6% מהמכירות, בהשוואה ל- 38% ברבעון המקביל אשתקד ולכ- 30% ברבעון הקודם. בשורה התחתונה מצפה האנליסטית כי הרווח הנקי של פרטנר ברבעון הרביעי יפול בכ-45% ל-168 מיליון שקל או 1.04 שקל למניה לעומת 304 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2010.

שרף מעריכה כעת כי מהלכי ההתייעלות לא צפויים להשפיע באופן מהותי על תוצאות הרבעון וצפויים לבוא לידי ביטוי באופן משמעותי במהלך 2012.

לעומתה, האנליסט דיוויד קפלן מברקליס קפיטל אופטימי לגבי התאששותה של פרטנר בשנת 2012 וממשיך להעדיף אותה על פני סלקום, תוך שהוא מתייחס לשווי המניה הנוכחי בשוק כ"אטרקטיבי" וטוען כי הסיכונים כבר מגולמים במחיר המניה. קפלן מביע גם את אמונו בניסיון המוכח של מנכ"ל החברה הנכנס, חיים רומנו.

בברקליס קפיטל העלו לאחרונה את ההמלצה לפרטנר ל"תשואת יתר" לעומת המלצה קודמת שהיתה "תשאת חסר" והסבירו את המהלך באמון שהם רוכשים לצוות הניהולי החדש והתייחסו לתמחור לפיו נסחרת המניה כתמחור שגוי של הסיכון התפעולי והרעשים המוגזמים ביחס לקשייה של החברה האם, סקיילקס. האנליסט מצפה לאפסייד של כ-22% במחירה של פרטנר על רקע הצפי שהחברה תעמוד בתחזיות ב-2012. במכפיל EV (שווי חשבונאי) ל-EBITDA של 4.8 החברה עדיפה להשקעה על פני המתחרה סלקום שנסחרת במכפיל של 5.8.

קפלן מצפה כעת כי ברבעון הרביעי תציג החברה הכנסות של 1.712 מיליארד שקל ורווח למניה של 1.1 שקל למניה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ד 20/02/2012 18:27
    הגב לתגובה זו
    מה שיהיה כולם יודעים - הכתובת על הקיר הריווחיות תלך ותרד התחרות תעלה המניה תיפול התיצבות אם בכלל רק באמצע 2013 כשגולן ושות יסיימו את הראלי להגעה לרף הלקוחות
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.