דרהי בוחן הגשת הצעת רכש מלאה למניות הוט ומחיקה מהמסחר בתל אביב בהשקעה של מעל 1.2 מיליארד שקלים
איש העסקים פטריק דרהי רוצה להשתלט על חברת הוט ולהפוך אותה לפרטית, כך נודע ל-Bizportal. דרהי המחזיק כיום ב-65% שוקל הגשה של הצעת רכש מלאה למניות חברת הכבלים ולמחוק אותה מהמסחר. אם ההצעה תענה והמהלך יצליח, ירכוש דרהי את מלוא החזקות הציבור בהוט תמורת למעלה מ-1.2 מיליארד שקל.
המהלך של דרהי מעט מפתיע, זאת מאחר ורק לפני חודש נכנסה החברה למדד המעו"ף בצורה חגיגית. עם זאת, יכול להיות שהצפייה במתרחש במניות חברות התקשורת המקומיות והירידה במחיר מניית הוט דחפה אותו לבחון לעומק מהלך של מחיקת החברה. חשוב להדגיש כי גם לאחר המהלך, הוט תמשיך להיות חברה מדווחת, זאת מאחר ולחברה ישנן איגרות חוב שנסחרות בבורסה בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל.
חברת הוט עברה בשנה האחרונה שינוי מבני. מחברת כבלים בינונית היא הפכה לקבוצת תקשורת. דרהי הוביל את מהלך המיזוג בין הוט לבין מירס וזאת תוכל להציע בעתיד ללקוחותיה ארבעה שירותים בחבילה אחת: שירותי כבלים, טלפון ביתי, אינטרנט וסלולאר.
עבור פטריק דרהי מדובר במהלך יקר במיוחד. מניות הוט נסחרות הבוקר לפי שווי שוק של 3.36 מיליארד שקל. הצעת רכש מלאה תצריך פרמיה של עשרות אחוזים על מחיר השוק, זאת במטרה לשכנע את המחזיקים להיענות להצעה. כך למשל, בפרמיה של 20% יידרש דרהי להשיג מימון בהיקף של 1.4 מיליארד שקל כדי להשלים את המהלך, ובפרמיה של 30% סך ההשקעה יגדל ליותר מ-1.5 מיליארד שקל.
ככל הנראה חלק מן המימון לעסקה צפוי להגיע כתוצאה מדיבידנד שיקבל דרהי מחברת הוט. בשנת 2011 חתמה חברת הכבלים על הסכם מימון מול המערכת הבנקאית בהיקף של 3.4 מיליארד שקל. בין הצדדים סוכם כי הוט תוכל לחלק דיבידנד ראשון בהיקף של כמיליארד שקל אך עד כה נמנעה חברת הכבלים לחלק אותו. אם יחזיק דרהי במלוא הבעלות על הוט, יוכל ליהנות ממלוא פירות הדיבידנד.
כרוניקה ידועה מראש?
לא ממש ברור מהי רמת הנזילות של איש העסקים פטריק דרהי אשר החל ברכישת מניות הוט לפני כשנתיים וחצי באוגוסט 2009. לאט לאט ובשיטתיות הגדיל איש העסקים הצרפתי את החזקותיו בחברה והגיע להחזקה של 65%.
באוגוסט 2009 רכש דרהי כ-15% מהמניות מבנק לאומי, חודשיים מאוחר יותר רכש אחזקות מבנק הפועלים והבנק הבינלאומי לפי 35 שקלים למניה. ככל שדרהי התקדם במסע ההשתלטות, המחיר שהוא נדרש לשלם עבור המניות הלך ועלה. בדצמבר, נדרש דרהי לשלם 44 שקלים בעבור כל מניה מידי קבוצת דלק והגיע לאחזקה של 44.76% ממניות החברה.
כאן נתקל דרהי במגבלה של חוק החברות אשר אוסר על חברה לחצות את רף ה-45% בחברה ללא הצעת רכש או הקצאה פרטית. דרהי בחר בהקצאה פרטית. בעלי המניות ברוב קולות אישרו הקצאה של 1.9% ממניות החברה לדרהי בהשקעה של 83 מיליון שקל נוספים.
בשלב מאוחר יותר רכש דרהי גם את רוב ההחזקות של אליעזר פישמן בחברה, שהם כ-6% ממניות הוט לפי מחיר של 54.5 שקלים למניה ובהמשך רכש גם את החזקות קבוצת ידיעות בחברה (כ-13%) תמורת כ-65 שקלים למניה. מאז, הידרדרה מניית החברה לרמה של כ-43 שקלים, זאת על רקע האווירה הכללית בשווקים.
מבדיקת Bizportal עולה כי עד כה השקיע דרהי כ-2.2 מיליארד שקל ברכישת מניות של הוט בדומה לשווי הנוכחי של ההחזקה בשוק.
דרהי הצליח לרשום לזכותו אקזיט מסוים לאחר שרכש את חברת הסלולר מירס תמורת 650 מיליון שקל ומכר אותה לחברת הוט תמורת 1.2 מיליארד שקל. בעת השלמת העסקה שלשל לידיו דרהי 750 מיליון שקל ויתר הסכום (450 מיליון שקל) מותנה בביצועים של חברת מירס בשנים הקרובות ובהם שיעורי החדירה לשוק וסך הרווחיות התפעולית התזרימית.
- 4.עמית 31/01/2012 07:07הגב לתגובה זוכמה טוב לקנות מונופול, חברה מגעילה ברמות. מקווה לראות עוד חברות כבלים ועוד חברות חשמל ועוד ועוד. ריכוזיות דוחה אותי בארץ. אין פה שום שוק חופשי !
- 3.כולם לברוח מהבורסה (ל"ת)לברוח 30/01/2012 15:35הגב לתגובה זו
- 2.מהלך הגיוני מאוד מצידו (ל"ת)איל 30/01/2012 14:23הגב לתגובה זו
- 1.יובל 30/01/2012 13:59הגב לתגובה זוקנה חברה ומכר אותה לעצמו במחיר כפול!!! ובעצם שילשל את הרווח לכיסו! שקשוקה חריפה!!!
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
