מזרחי טפחות רושם רווח של 1.29 מיליארד שקל. התשואה להון 16.2%
הרווח הנקי של הבנק ברבעון הראשון הסתכם ב-1.29 מיליארד שקל, עלייה מתונה לעומת השנה שעברה; האשראי לציבור צמח ב-10%, והבנק מדווח על הרחבת פעילות בתחום האשראי העסקי
מהדוחות של מזרחי טפחות ניתן לראות כי עיקר הרווח של הבנק מגיע ממשקי בית, ובעיקר מהלוואות לדיור, כלומר משכנתאות. מתוך רווח נקי של 1.29 מיליארד שקל ברבעון הראשון, כ-305 מיליון שקל (כ־24%) הגיעו מהתחום הזה בלבד, והוא מהווה את תחום הרווחיות הבודד הגדול ביותר
של הבנק.
ולמה זה מעניין? כי מזרחי טפחות מוביל בשוק המשכנתאות עם נתח שוק של 39.1%, אבל לא בזכות המחירים הנמוכים. הבנק נחשב יקר יחסית גם במשכנתאות וגם בהלוואות צרכניות.
להרחבה - משה לארי משווק את מזרחי טפחות כ"בנק של אנשים" רק כדי לגבות מכם את הריבית הכי גבוהה במשק
בתחום הפיקדונות לעומת זאת, מזרחי אינו מוביל, ונמצא ברמות
בינוניות של תחרות מול הבנקים האחרים - פערי הריביות בפיקדונות
- משבר אמון או הזדמנות השקעה? מניית SIG השוויצרית מתרסקת ב-20%
- ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות: הבנק מרוויח בעיקר ממשכנתאות, שבהן הוא גובה יותר מהממוצע, תוך ניצול
מעמדו החזק בשוק, ובמקביל אינו מתאמץ למשוך לקוחות עם ריביות גבוהות על פיקדונות. כך משיגים תשואה להון של 16.2%.
בנק מזרחי טפחות מדווח על תוצאות הרבעון הראשון של 2025, עם רווח נקי של כ-1.29 מיליארד שקל, עלייה של 1.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. תשואת הרווח הנקי להון עמדה על 16.2%, ירידה לעומת 18.1% ברבעון הראשון של 2024, אך עדיין מהגבוהות במערכת הבנקאית.
סעיפי המאזן המרכזיים המשיכו להתרחב. האשראי לציבור עמד על כ-364 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% בהשוואה לתקופה המקבילה, והפיקדונות
הסתכמו בכ-399 מיליארד שקל, עלייה של 9.3%. גם ההון העצמי של הבנק צמח ב-12.3% לכ-32.1 מיליארד שקל.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
הצמיחה באשראי באה לידי ביטוי הן בשוק הדיור והן במגזר העסקי. תיק המשכנתאות גדל ב־9.2% תוך שמירה על מובילות הבנק בענף. האשראי לעסקים גדולים זינק ב־18.4%,
ולעסקים בינוניים ב־12.3%, בין היתר בעקבות פעילות הבנק במימון פרויקטי תשתית לאומיים.
יחס היעילות עמד על 37.8%, נתון שמעיד על שליטה בהוצאות גם בתקופה של עלייה קלה של 4.7% בהוצאות התפעוליות. עם זאת, סך הכנסות המימון ירד קלות ב-2.9% ל-2.94 מיליארד
שקל, בעוד העמלות וההכנסות הנלוות עלו ב-6.5%.
במקביל לדו"חות, הבנק הרחיב את תוכנית ההקלות לציבור בעקבות המצב הביטחוני והכלכלי. ההטבות כוללות בין היתר ריבית של 2% על יתרות עו"ש של לקוחות פרטיים ועסקים קטנים, מענקים למחזיקי משכנתאות, ומנגנונים שונים
להפחתת ריבית על המינוס. בנוסף, משרתי מילואים שזכאים לכך יקבלו הטבה של הלוואה של עד 100 אלף שקל ללא ריבית והצמדה.
הבנק יחלק דיבידנד של 516 מיליון שקל, השווה ל-40% מרווחי הרבעון, בהתאם למדיניותו.
מנכ"ל הבנק משה לארי אמר: "תוצאות הבנק ברבעון הראשון של 2025 מצביעות על המשך מגמת הצמיחה גם בתקופה מאתגרת ומורכבת במיוחד "תוצאות הרבעון הראשון של 2025, משקפות את הצלחתו של הבנק להמשיך ולצמוח, גם בתקופה כל כך מאתגרת ומורכבת, ביטחונית
וכלכלית. על רקע זה, רווח נקי של קרוב ל-1.3 מיליארד שקל, ותשואה להון של 16.2% מהווים הישג ראוי לציון, שנזקף, בראש ובראשונה, לזכותם של כלל העובדות, העובדים, המנהלות והמנהלים בבנק, והתאפשר הודות למאמציהם ומסירותם, בימים לא פשוטים אלה. שנה ו-8 חודשים חלפו ממתקפת
הפתע הרצחנית של ה-7 באוקטובר, וסוף המלחמה עדיין לא נראה באופק. 58 חטופות וחטופים – אחיותינו ואחינו, מוחזקים גם בשעה זו, במנהרות הרשע בעזה, בתנאים לא אנושיים, והלב של כולנו יוצא אליהם ואל בני משפחותיהם. כולנו מייחלים לחזרתם המהירה הביתה, להחלמתם של הפצועות
והפצועים, בגוף ובנפש, ולשובם של חיילינו האמיצים מהחזיתות השונות, בריאים ושלמים. מאז תחילת המלחמה, העמיד הבנק לטובת לקוחותיו בכלל, ונפגעי המלחמה ומשרתי המילואים בפרט, מגוון כלים, הטבות והקלות בנקאיות, כדי לסייע להם לצלוח באופן מיטבי את התקופה המאתגרת. הבנקאיות
והבנקאים של מזרחי-טפחות ברחבי הארץ, קשובים לכל פנייה ובעיה, ומוודאים שאף אחד לא נותר ללא מענה. זאת, לצד מאמציהם לעמוד ביעדים העסקיים של הבנק, תוך שמירה על סטנדרט שירות יוצא דופן, ושביעות רצון גבוהה מצד לקוחותינו. ההתרחבות בפעילות הבנק עולה מסעיפי המאזן העיקריים,
שרושמים שיעורי גידול מרשימים בהשוואה לרבעון הראשון של 2024, ומהכנסות המימון מפעילות שוטפת שהסתכמו ביותר מ-2.8 מיליארד ₪. יחס היעילות של הבנק ((Cost Income Ratio, ממשיך להיות איכותי, ועמד ברבעון הראשון של 2025 על 37.8%. הרווח הנקי של בנק יהב, מקבוצת מזרחי-טפחות,
הסתכם ברבעון הראשון של השנה ב-110 מיליון ₪, לעומת 92 מיליון ₪ ברבעון המקביל ב-2024, גידול של כ-19.6%. התשואה להון של בנק יהב ברבעון הראשון של 2025 הגיעה ל-15.2%, בהשוואה לתשואה של 14.6% ברבעון המקביל."
- 1.קובי 22/05/2025 15:32הגב לתגובה זוחכמה איך אומרים תקשור חמור לאוניברסיטה גם יקבל תואר מה החומה עם ריבית כזאת ושוק הדיור מופקר עושקים אותנו מדינה של טמבלים

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.