מכסי טראמפ מדאיגים את תעשיית התרופות: החברות מחפשות אלטרנטיבות, וישראל על המפה
איך ישפיעו מכסי טראמפ על תעשיית התרופות, איך החברות נערכות לזה כבר עכשיו והאם חברות גלובליות יעבירו ייצור ופיתוח לסעודיה?
חוסר הוודאות שהביא איתו דונלד טראמפ בקדנציה השנייה, ובעיקר הרמזים על מכסי מגן חדשים על מוצרי תרופות וציוד רפואי, גורמים לתעשיית התרופות להיכנס לכוננות. מדובר בתעשייה גלובלית, שמסתמכת על שרשראות ייצור חובקות עולם – מהחומר הפעיל בהודו או סין, דרך פס הייצור באירופה ועד לאריזות והפצה באמריקה. עכשיו, כשאיומים כלכליים מרחפים מעל לכל השרשרת הזאת, החברות מתחילות לחשוב על חלופות – ומסתכלות גם מזרחה, אולי אפילו לישראל.
אז מה קורה בפועל? קודם כול, החברות מגדילות מלאים בארה"ב, כדי לא להיתפס לא מוכנות אם תיכנס מדיניות פתאומית לתוקף. אבל כולם מבינים שזה פתרון זמני בלבד, משהו שיכול להחזיק חודש-חודשיים.
במקביל, הן בוחנות את כל שרשרת האספקה שלהן – שואלות את עצמן מהיכן מגיעות התרופות, מי מייצר את הכימיקלים, איפה מפיקים את הרכיבים הביולוגיים. עבור כל רכיב כזה – אם יהיה עליו מכס, הוא יהפוך ליקר יותר, ידרוש שינוע שונה או פשוט ייתקע.
המעבר לייצור מקומי בארה"ב – על הנייר נשמע טוב, אבל בפועל? ייקח שנים. וזה עוד אם בכלל יצליחו להקים מחדש את המפעלים, לגייס עובדים, לעמוד בתקני ה-FDA ולהיות תחרותיים. ייתכן מאוד שעד שזה יקרה, כבר תתחלף שוב הנהגה.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה דווקא ספרד קופצת קדימה?
דווקא ספרד, שלא הייתה מהשמות הראשונים שחשבו עליהם בתחום הביופארמה, הפכה לאבן שואבת לחברות בינלאומיות. רגולציה מהירה, עידוד ממשלתי, שיתוף פעולה עם עיריות ועם האקדמיה, וגם טיפול אישי בעובדים זרים – כל אלו יוצרים סביבה שמושכת השקעות.
לדוגמה, בברצלונה, העירייה עצמה מסייעת לחברות לעזור לעובדים עם דיור, רישום ילדים, הוצאת רישיון נהיגה ועוד – נשמע שולי, אבל עבור חברת תרופות עם מאות עובדים שנשלחים ממדינות אחרות – זה שובר שוויון.
בנוסף, מספר הניסויים הקליניים שנערכים בספרד זינק משמעותית, והיא כיום אחת המובילות באירופה – בעיקר בזכות מערכת בריאות ציבורית מתקדמת שמאפשרת גישה למטופלים מגוונים ורגולציה גמישה יחסית.
- טופ גאם זינקה 14%, ברן וגילת טלקום 10%; תפרון נפלה 35%, סינאל 14% - נעילה שלילית בתל אביב
- מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ארה"ב במשבר: ה-FDA במצב כאוטי
על רקע כל זה, בארה"ב שורר בלגן. הרפורמות של שר הבריאות רוברט פ. קנדי גרמו לגל עזיבות ב-FDA, כולל בכירים שהתוו מדיניות במשך עשורים. המשמעות? עיכובים באישורים של תרופות חדשות, בלבול ברגולציה, ותסכול גובר מצד החברות שמצפות ללוחות זמנים ברורים.
כשאין למי לדבר, כשאי אפשר לדעת מתי יגיע האישור, וכששוק התרופות נשען על השקות בזמן – זה פוגע ישירות ברווחים של החברות. לעיתים מדובר במיליונים, אפילו מאות מיליונים, שנשרפים על כל עיכוב.
תעשיית התרופות בוחרת כיוון חדש: מהמזרח הקרוב אל המזרח התיכון?
עם המשבר באירופה והאיומים בארה"ב, יותר ויותר חברות בוחנות את המזרח התיכון כאלטרנטיבה אמיתית. מדינות כמו איחוד האמירויות, ירדן ואפילו סעודיה מציעות כיום אזורי תעשייה ייעודיים לביוטכנולוגיה, מענקים לפיתוח, ורגולציה מודרנית.
במדינות אלה יש תמריצים כספיים אגרסיביים, כוח עבודה צעיר, קרבה לשווקים באסיה ובאפריקה, וגם יציבות פוליטית יחסית. חוץ מזה, חלקן כבר השקיעו מיליארדים בהקמת פארקים טכנולוגיים רפואיים (כמו Dubai Science Park).
ומה עם ישראל?
ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי אטרקטיבי, עם תשתית מדעית מהטובות בעולם, תעשיית ביוטק פורחת וחדשנות מוכחת. טבע היא החברה המובילה בתחום הגנרי עם פעילות גדולה שגדלה עוד יותר בתחום האינווטיבי. אם טבע והמדינה ידעו למנף את המצב – מדובר בהזדמנות גדולה. צריך גם לקחת בחשבון שישראל לא אמורה להיות חלק ממלחמת המכסים מול ארה"ב כשאתמול כצעד סמלי הפחיתו ראש הממשלה ושר האוצר את המכסים מארה"ב לאפס. זה סמלי כי גם כך הרוב הגדול של המוצרים מארה"ב הוא עם מכס אפס. אבל יש לזה משמעות הצהרתית חשובה.
כיום, יש פעילות ערה בתחום הפיתוח והפיילוט, אבל אין מספיק השקעה בהקמת מפעלים תעשייתיים או בעידוד קליטת מרכזי ייצור בינלאומיים. רגולציה בירוקרטית, יוקר המחיה וקושי בגיוס עובדים מקשים על החברות.
אבל עם השקעה ממשלתית ממוקדת – אפשר למשוך לכאן חברות שמחפשות גיבוי לייצור הגלובלי שלהן. מדובר גם בביטחון רפואי, גם בכלכלה וגם בחיזוק הקשרים עם שווקים מערביים וערביים כאחד.
שאלות ותשובות: תעשיית התרופות בעידן מכסי טראמפ
מה
המשמעות של מכסים על תרופות?
ייקור של תרופות שמיובאות, שיבושים זמניים באספקה, ואולי גם מחסור במוצרים חיוניים.
למה קשה לחברות
לחזור לייצר בארה"ב?
כי זה דורש הקמה מחדש של פסי ייצור, גיוס עובדים, עמידה ברגולציה – תהליך יקר ואיטי.
מה היתרון של ספרד לעומת
צרפת או גרמניה?
רגולציה מהירה, סיוע ממשלתי פרקטי, ומערכת בריאות ששיתופית יותר עם התעשייה.
האם ישראל יכולה להפוך ליעד מועדף לחברות?
כן, אם המדינה תשכיל להציע תמריצים, להקל ברגולציה ולהשקיע בתשתיות.
איך נראה שיתוף פעולה עם מדינות ערב?
פוטנציאל גבוה – איחוד האמירויות וסעודיה משקיעות חזק בתעשיית התרופות ומחפשות שותפויות.
מה הסכנה הכי גדולה כרגע לחברות התרופות?
אי-הוודאות: אף אחד לא יודע מה בדיוק ייכנס למכסים, מה יהיה גובה המס, ומאילו מדינות.
ומה עם בריאות הציבור?
המשבר הזה עלול להוביל
לעיכובים באספקת תרופות, מחסור זמני, ולחץ על מערכות הבריאות.
האם המעבר למזרח התיכון יכול להימשך בטווח הארוך?
אם המדינות שם ימשיכו
לתמוך רגולטורית, וישמרו על יציבות – כן. מדובר באלטרנטיבה של ממש
- 1.אנונימי 04/04/2025 20:46הגב לתגובה זואם חברות הפארם יעברו לישראל גם בישראל הם יצטרכו לבנות מפעלים ופסי יצור מחדש אז למה שלא יעשו את זה ישירות בארצות הברית בספרד חסרה אוכלוסיה ולא איכפת להם ליבא ולישב פועלים זרים אבל למישהו נראה שישראל תסכים לתת תמריצים ליבוא פועלים מסרילנקה למשל וליישב אותם בארץ כדי שיעבדו במפעלים האלה
עידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסףלמרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי
הורדת ההמלצה לאיתקה בסוף השבוע הובילה לירידה של 5% במניה בלונדון שמשפיעה על דלק בבורסה המקומית; ניתוח שווי הנכסים העדכני של דלק קבוצה מצביע על שווי נכסי נקי גבוה ביותר מ-20% מהמחיר בשוק
בעוד מניית איתקה סגרה את המסחר בלונדון בירידה של כ-5% בסוף השבוע האחרון בעקבות הורדת המלצה של גולדמן זאקס ל"מכירה" עם מחיר יעד של 180 פני (קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק), בהסתכלות על התמחור הכולל של דלק קבוצה דלק קבוצה -4.32% נראה שההשפעה קטנה יותר משחושבים. אם ניקח בחשבון תמחור NAV, המבוסס על שוויי שוק עדכניים של כלל החברות הבנות והנכסים, שממנה עולה כי המניה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, מעל 20%.
שווי הנכסים
החישוב כולל את כל האחזקות המרכזיות של הקבוצה מעודכן לכתיבת שורות אלה. ההחזקה המשמעותית ביותר היא החזקה של 54.66% בניו-מד אנרג'י, עם שווי החזקה כ-10.5 מיליארד שקל. ההחזקה השנייה בגודלה היא החזקה של 50.5% באיתקה אנרג'י השווה כ-7.28 מיליארד שקל לפי מחיר הסגירה של יום שישי. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40.07% בישראכרט בשווי 1.78 מיליארד שקל, 61.36% במהדרין בשווי של 623 מיליון שקל, 24.7% בדלק ישראל בשווי של 198 מיליון שקל, 19.1% בדלק נכסים בשווי של 174 מיליון שקל, ו-32.7% ב-InPlay Oil, בשווי של 268 מיליון שקל שם השקיעה לאחרונה. סך הכל השקעות נכסים סחירים של כ-20.45 מיליארד שקל.
לכך מתווספים גם נכסים שאינם סחירים, בהם בניין מלון בהרצליה בשווי שמאות של 299 מיליון שקל, ו-25% מקרקע בעכו בשווי של 98 מיליון שקל, לסכום כולל של כ-20.85 מיליארד שקל.
הנכס שלא במאזן
אחד הנכסים החשובים ביותר, שאינו רשום במאזן מסיבות חשבונאיות אך נמצא בכל מודל של השוק, הוא התמלוגים מלווייתן, שמקנים לדלק עד 6% מהתמורות הגולמיות מפי הבאר. הערכת השווי המקובלת עומדת סביב נעות בין 650-800 מיליון דולר. בחישוב שמרני יחסית של 720 מיליון דולר, השווי שנכנס למודל עומד על כ-2.36 מיליארד שקל.
- קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק
- דלק משלימה את עסקת סיגנוס; צופה רווח חשבונאי של 600-750 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצטבר, שווי כלל הנכסים מסתכם בקצת יותר מכ-23.2 מיליארד שקל, ומהם מנוכה החוב הפיננסי נטו לפי דוחות הרבעון, 3.84 מיליארד שקל. כך מתקבל NAV של כ-19.37 מיליארד שקל. בנוסף נציין כי מאז סוף הרבעון החוב אף ירד מתחת ל-3.8 מיליארד שקל, אך במודל שנותח כאן נעשה שימוש בנתון השמרני מדוחות החברה.
עידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסףלמרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי
הורדת ההמלצה לאיתקה בסוף השבוע הובילה לירידה של 5% במניה בלונדון שמשפיעה על דלק בבורסה המקומית; ניתוח שווי הנכסים העדכני של דלק קבוצה מצביע על שווי נכסי נקי גבוה ביותר מ-20% מהמחיר בשוק
בעוד מניית איתקה סגרה את המסחר בלונדון בירידה של כ-5% בסוף השבוע האחרון בעקבות הורדת המלצה של גולדמן זאקס ל"מכירה" עם מחיר יעד של 180 פני (קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק), בהסתכלות על התמחור הכולל של דלק קבוצה דלק קבוצה -4.32% נראה שההשפעה קטנה יותר משחושבים. אם ניקח בחשבון תמחור NAV, המבוסס על שוויי שוק עדכניים של כלל החברות הבנות והנכסים, שממנה עולה כי המניה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, מעל 20%.
שווי הנכסים
החישוב כולל את כל האחזקות המרכזיות של הקבוצה מעודכן לכתיבת שורות אלה. ההחזקה המשמעותית ביותר היא החזקה של 54.66% בניו-מד אנרג'י, עם שווי החזקה כ-10.5 מיליארד שקל. ההחזקה השנייה בגודלה היא החזקה של 50.5% באיתקה אנרג'י השווה כ-7.28 מיליארד שקל לפי מחיר הסגירה של יום שישי. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40.07% בישראכרט בשווי 1.78 מיליארד שקל, 61.36% במהדרין בשווי של 623 מיליון שקל, 24.7% בדלק ישראל בשווי של 198 מיליון שקל, 19.1% בדלק נכסים בשווי של 174 מיליון שקל, ו-32.7% ב-InPlay Oil, בשווי של 268 מיליון שקל שם השקיעה לאחרונה. סך הכל השקעות נכסים סחירים של כ-20.45 מיליארד שקל.
לכך מתווספים גם נכסים שאינם סחירים, בהם בניין מלון בהרצליה בשווי שמאות של 299 מיליון שקל, ו-25% מקרקע בעכו בשווי של 98 מיליון שקל, לסכום כולל של כ-20.85 מיליארד שקל.
הנכס שלא במאזן
אחד הנכסים החשובים ביותר, שאינו רשום במאזן מסיבות חשבונאיות אך נמצא בכל מודל של השוק, הוא התמלוגים מלווייתן, שמקנים לדלק עד 6% מהתמורות הגולמיות מפי הבאר. הערכת השווי המקובלת עומדת סביב נעות בין 650-800 מיליון דולר. בחישוב שמרני יחסית של 720 מיליון דולר, השווי שנכנס למודל עומד על כ-2.36 מיליארד שקל.
- קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק
- דלק משלימה את עסקת סיגנוס; צופה רווח חשבונאי של 600-750 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצטבר, שווי כלל הנכסים מסתכם בקצת יותר מכ-23.2 מיליארד שקל, ומהם מנוכה החוב הפיננסי נטו לפי דוחות הרבעון, 3.84 מיליארד שקל. כך מתקבל NAV של כ-19.37 מיליארד שקל. בנוסף נציין כי מאז סוף הרבעון החוב אף ירד מתחת ל-3.8 מיליארד שקל, אך במודל שנותח כאן נעשה שימוש בנתון השמרני מדוחות החברה.
