חוסר הוודאות שהביא איתו דונלד טראמפ בקדנציה השנייה, ובעיקר הרמזים על מכסי מגן חדשים על מוצרי תרופות וציוד רפואי, גורמים לתעשיית התרופות להיכנס לכוננות. מדובר בתעשייה גלובלית, שמסתמכת על שרשראות ייצור חובקות עולם – מהחומר הפעיל בהודו או סין, דרך פס הייצור באירופה ועד לאריזות והפצה באמריקה. עכשיו, כשאיומים כלכליים מרחפים מעל לכל השרשרת הזאת, החברות מתחילות לחשוב על חלופות – ומסתכלות גם מזרחה, אולי אפילו לישראל.

אז מה קורה בפועל? קודם כול, החברות מגדילות מלאים בארה"ב, כדי לא להיתפס לא מוכנות אם תיכנס מדיניות פתאומית לתוקף. אבל כולם מבינים שזה פתרון זמני בלבד, משהו שיכול להחזיק חודש-חודשיים.

במקביל, הן בוחנות את כל שרשרת האספקה שלהן – שואלות את עצמן מהיכן מגיעות התרופות, מי מייצר את הכימיקלים, איפה מפיקים את הרכיבים הביולוגיים. עבור כל רכיב כזה – אם יהיה עליו מכס, הוא יהפוך ליקר יותר, ידרוש שינוע שונה או פשוט ייתקע.

המעבר לייצור מקומי בארה"ב – על הנייר נשמע טוב, אבל בפועל? ייקח שנים. וזה עוד אם בכלל יצליחו להקים מחדש את המפעלים, לגייס עובדים, לעמוד בתקני ה-FDA ולהיות תחרותיים. ייתכן מאוד שעד שזה יקרה, כבר תתחלף שוב הנהגה.

• אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
• האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למה דווקא ספרד קופצת קדימה?

דווקא ספרד, שלא הייתה מהשמות הראשונים שחשבו עליהם בתחום הביופארמה, הפכה לאבן שואבת לחברות בינלאומיות. רגולציה מהירה, עידוד ממשלתי, שיתוף פעולה עם עיריות ועם האקדמיה, וגם טיפול אישי בעובדים זרים – כל אלו יוצרים סביבה שמושכת השקעות.

לדוגמה, בברצלונה, העירייה עצמה מסייעת לחברות לעזור לעובדים עם דיור, רישום ילדים, הוצאת רישיון נהיגה ועוד – נשמע שולי, אבל עבור חברת תרופות עם מאות עובדים שנשלחים ממדינות אחרות – זה שובר שוויון.

בנוסף, מספר הניסויים הקליניים שנערכים בספרד זינק משמעותית, והיא כיום אחת המובילות באירופה – בעיקר בזכות מערכת בריאות ציבורית מתקדמת שמאפשרת גישה למטופלים מגוונים ורגולציה גמישה יחסית.

• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
• לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ארה"ב במשבר: ה-FDA במצב כאוטי

על רקע כל זה, בארה"ב שורר בלגן. הרפורמות של שר הבריאות רוברט פ. קנדי גרמו לגל עזיבות ב-FDA, כולל בכירים שהתוו מדיניות במשך עשורים. המשמעות? עיכובים באישורים של תרופות חדשות, בלבול ברגולציה, ותסכול גובר מצד החברות שמצפות ללוחות זמנים ברורים.

כשאין למי לדבר, כשאי אפשר לדעת מתי יגיע האישור, וכששוק התרופות נשען על השקות בזמן – זה פוגע ישירות ברווחים של החברות. לעיתים מדובר במיליונים, אפילו מאות מיליונים, שנשרפים על כל עיכוב.

תעשיית התרופות בוחרת כיוון חדש: מהמזרח הקרוב אל המזרח התיכון?

עם המשבר באירופה והאיומים בארה"ב, יותר ויותר חברות בוחנות את המזרח התיכון כאלטרנטיבה אמיתית. מדינות כמו איחוד האמירויות, ירדן ואפילו סעודיה מציעות כיום אזורי תעשייה ייעודיים לביוטכנולוגיה, מענקים לפיתוח, ורגולציה מודרנית.

במדינות אלה יש תמריצים כספיים אגרסיביים, כוח עבודה צעיר, קרבה לשווקים באסיה ובאפריקה, וגם יציבות פוליטית יחסית. חוץ מזה, חלקן כבר השקיעו מיליארדים בהקמת פארקים טכנולוגיים רפואיים (כמו Dubai Science Park).

ומה עם ישראל?

ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי אטרקטיבי, עם תשתית מדעית מהטובות בעולם, תעשיית ביוטק פורחת וחדשנות מוכחת.  טבע היא החברה המובילה בתחום הגנרי עם פעילות גדולה שגדלה עוד יותר בתחום האינווטיבי. אם טבע והמדינה ידעו למנף את המצב – מדובר בהזדמנות גדולה. צריך גם לקחת בחשבון שישראל לא אמורה להיות חלק ממלחמת המכסים מול ארה"ב כשאתמול כצעד סמלי הפחיתו ראש הממשלה ושר האוצר את המכסים מארה"ב לאפס. זה סמלי כי גם כך הרוב הגדול של המוצרים מארה"ב הוא עם מכס אפס. אבל יש לזה משמעות הצהרתית חשובה.   

כיום, יש פעילות ערה בתחום הפיתוח והפיילוט, אבל אין מספיק השקעה בהקמת מפעלים תעשייתיים או בעידוד קליטת מרכזי ייצור בינלאומיים. רגולציה בירוקרטית, יוקר המחיה וקושי בגיוס עובדים מקשים על החברות.

אבל עם השקעה ממשלתית ממוקדת – אפשר למשוך לכאן חברות שמחפשות גיבוי לייצור הגלובלי שלהן. מדובר גם בביטחון רפואי, גם בכלכלה וגם בחיזוק הקשרים עם שווקים מערביים וערביים כאחד.

שאלות ותשובות: תעשיית התרופות בעידן מכסי טראמפ

מה המשמעות של מכסים על תרופות?
ייקור של תרופות שמיובאות, שיבושים זמניים באספקה, ואולי גם מחסור במוצרים חיוניים.

למה קשה לחברות לחזור לייצר בארה"ב?
כי זה דורש הקמה מחדש של פסי ייצור, גיוס עובדים, עמידה ברגולציה – תהליך יקר ואיטי.

מה היתרון של ספרד לעומת צרפת או גרמניה?
רגולציה מהירה, סיוע ממשלתי פרקטי, ומערכת בריאות ששיתופית יותר עם התעשייה.

האם ישראל יכולה להפוך ליעד מועדף לחברות?
כן, אם המדינה תשכיל להציע תמריצים, להקל ברגולציה ולהשקיע בתשתיות.

איך נראה שיתוף פעולה עם מדינות ערב?
פוטנציאל גבוה – איחוד האמירויות וסעודיה משקיעות חזק בתעשיית התרופות ומחפשות שותפויות.

מה הסכנה הכי גדולה כרגע לחברות התרופות?
אי-הוודאות: אף אחד לא יודע מה בדיוק ייכנס למכסים, מה יהיה גובה המס, ומאילו מדינות.

ומה עם בריאות הציבור?
המשבר הזה עלול להוביל לעיכובים באספקת תרופות, מחסור זמני, ולחץ על מערכות הבריאות.

האם המעבר למזרח התיכון יכול להימשך בטווח הארוך?
אם המדינות שם ימשיכו לתמוך רגולטורית, וישמרו על יציבות – כן. מדובר באלטרנטיבה של ממש