אבי שכטר מנכ"ל קבוצת מר; קרדיט: אייל טואגאבי שכטר מנכ"ל קבוצת מר; קרדיט: אייל טואג
דוחות

מר: הרווח הנקי זינק ב-111% ל-34 מיליון שקל

החברה הציגה זינוק משמעותי ברווח ב-2024 לצד הכנסות של 664 מיליון שקל לעומת הכנסות של 646 מיליון שקל בשנת 2023; ברבעון הרביעי ההכנסות נשארו יציבות כאשר הרווח זינק ב-83% ל-11 מיליון שקל

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה מר אבי שכטר

מר מר -1.27%   מדווחת על תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2024 כולה, ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-169 מיליון שקל, בדומה לכ-170 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה גידול של כ-83% ברווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 לכ-11 מיליון שקל , לעומת כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-15% לכ-33 מיליון שקל (20% מההכנסות), לעומת כ-29 מיליון שקל (17% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. 


הרווח התפעולי ברבעון עלה בכ-8% לכ-13 מיליון שקל , בהשוואה לכ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הרביעי השנה נרשם הפסד של כ-3 מיליון שקל משערוך נכס פיננסי בשווי הוגן מהשקעת החברה במינוביה. ה-EBITDA ברבעון הרביעי של 2024 טיפס בכ-23% לכ-22 מיליון שקל (כ-13% מההכנסות) לעומת כ-18 מיליון שקל (כ-7% מההכנסות) ב-2023. ההון העצמי של החברה נכון ל-31.12.2024 עלה לכ-121 מיליון שקל , לעומת כ-94 מיליון שקל לסוף שנת 2023.


ההכנסות ב-2024 עלו ב-3%, הרווח זינק


במבט שנתי, ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-3% לכ-664 מיליון שקל , לעומת סך של כ-646 מיליון שקל בשנה הקודמת. החברה רשמה בשנת 2024 גידול של כ-111% ברווח הנקי לכ-34 מיליון שקל , בהשוואה לכ-16 מיליון שקל בשנה הקודמת. הגידול נובע בעיקר מהגידול ברווח התפעולי, כאמור, וכן מקיטון בהוצאות המימון, נטו הנובע בעיקר משינויים בשערי החליפין ובתוצאות עסקאות הגנה שביצעה החברה. 

הרווח הגולמי ב-2024 גדל בכ-18% לכ-119 מיליון שקל (18% מההכנסות), בהשוואה לכ-101 מיליון שקל (16% מההכנסות) בשנת 2023. הגידול נובע מגידול במכירות ומשינוי בתמהיל ההכנסות. הרווח התפעולי צמח בכ-33% לכ-52 מיליון שקל , לעומת כ-39 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2023. העלייה ברווח התפעולי נובעת מגידול בהכנסות וברווחיות הגולמית, וכן כוללת הפסד שנרשם ברבעון הרביעי של כ-3 מיליון שקל משערוך נכס פיננסי בשווי הוגן מהשקעת החברה במינוביה.


צבר ההזמנות של החברה ל-31.12.2024 עומד על כ-668 מיליון שקל, גידול של כ-33% לעומת צבר של כ-501 מיליון שקל בסוף 2023. צבר ההזמנות של החברה כולל הסכמי מסגרת ל-31.12.2024 עומד על כ-860 מיליון שקל, גידול של כ-27% לעומת צבר של כ-676 מיליון שקל בסוף 2023. 

ה-EBITDA ב-2024 טיפס בכ-19% לכ-77 מיליון שקל (כ-12% מההכנסות) לעומת כ-64 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות) ב-2023. יחס החוב נטו ל-EBITDA המשיך לרדת ועמד על כ-1.1 בסוף 2024 לעומת כ-1.7 בסוף 2023. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת עלה בשנת 2024 והסתכם לכ-46 מיליון שקל לעומת 32 מיליון שקל בשנה הקודמת.


במגזר מר ישראל ההכנסות עלו בכ-7% לכ-287 מיליון שקל , לעומת כ-267 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול בהכנסות המגזר נובע בעיקר מגידול בהכנסות מפתרונות הטכנולוגיות הצבאיות לצרכי צה"ל, משרד הבטחון והתעשייה הביטחונית. הרווח במגזר צמח בתקופה בכ-68% לכ-13 מיליון שקל , לעומת כ-8 מיליון שקל בשנה הקודמת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


במגזר מר גלובל ההכנסות הסתכמו לכ-377 מיליון שקל , בדומה לכ-379 מיליון שקל בשנת 2023. הרווח במגזר גדל בכ-31% לכ-44 מיליון שקל , לעומת כ-34 מיליון שקל בשנה הקודמת. הגידול ברווחי המגזר נובע בעיקר מגידול בהכנסות מפרויקטים בתחום תשתיות התקשורת והרדיו במרכז אמריקה ומהסכם הפשרה שנחתם עם הלקוח באיים הקריבים ומשילוב תמהיל פרויקטים שונה בין התקופות.


אירועים מרכזיים אחרונים:

בפברואר 2025 התקבלו בידי החברה הזמנות המשך מלקוח בינלאומי לאספקה, התקנה והפעלה של מערכות לגילוי והתרעה למתחמים בסך של כ-3.7 מיליון דולר, כך שסך ההיקף הכספי מכלל ההזמנות מכח הסכם המסגרת הינו כ- 38 מיליון דולר ארה"ב. האספקה וההתקנה של הזמנת ההמשך צפויות להיות מושלמות עד סוף שנת 2025. יצוין, כי כל ההזמנות הקודמות סופקו ומלוא התמורה בגינן התקבלה בידי החברה.


בדצמבר 2024 התקשרה החברה בהסכמים לביצוע פרויקטים בתחום הצבאי והמודיעין עבור גורמים ממשלתיים במדינה במערב אפריקה בהיקף הכנסות צפוי של כ- 36 מיליון אירו. במסגרת ההסכמים תספק החברה מערכות הגנה, מערכות קשר, חבילת פתרונות בתחומי המודיעין והאבטחה וכן תמיכה וליווי מקצועי. בנובמבר 2024 קיבלה החברה ממנהל הרכש במשרד הביטחון הזמנות מחייבות לאספקת ערכות קשר עבור רק"מ בהיקף כולל של כ-30 מיליון שקל (כולל מע"מ), כמו כן, ביום 16 בדצמבר, 2024 חברת הבת, קיבלה ממנהל הרכש במשרד הביטחון הזמנות מחייבות נוספות לאספקת ערכות קשר עבור רק"מ בהיקף כולל של כ- 14 מיליון שקל (כולל מע"מ) כך שהסך הכולל של כלל ההזמנות מאת הלקוח הינו כ- 44 מיליון שקל (כולל מע"מ).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.