יאיר לוינשטיין אלטשולר שחם
צילום: סם יצחקוב

אלטשולר: נתח השוק בגמל המשיך להצטמצם; שיא בנכסי הפנסיה

חברת חברת הגמל והפנסיה נהנתה אמנם מגידול בהיקף הנכסים על רקע עליות השערים בשווקים הפיננסים, אך סבלה משחיקה בנתח השוק שלה בתחום בו היא עדיין השחקנית הגדולה ביותר; . בקרנות הפנסיה, שוק בו שולטות ביד רמה חברות הביטוח, שמרה אלטשולר על נתח השוק שלה

איתן גרסטנפלד | (2)

חברת חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם  אלטשולר שחם פנ -0.9%  המשיכה לסבול ברבעון החולף מירידה מתמשכת בנתח השוק שלה בתחום נכסי הגמל, בו היא עדיין החברה המובילה. בקרנות הפנסיה, שוק בו שולטות ביד רמה חברות הביטוח, שמרה החברה על נתח השוק שלה, תוך שהיא רושמת שיא בהיקף הנכסים המנוהלים, בין היתר על רקע העליות בשווקים.


ההכנסות החברה מדמי ניהול עמדו ברבעון החולף על כ-229 מיליון שקל, בדומה לרבעון הקודם והרבעון המקביל אשתקד.


בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על כ-30 מיליון שקלח, קיטון קל של כ-6% לעומת כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים את הקיטון הרווח עקב הוצאות הכרוכות במנועי הצמיחה החדשים.


נכון לסוף הרבעון מנהלת החברה, באמצעות אלטשולר שחם גמל ופנסיה (חברה בת בבעלותה המלאה של החברה), נכסי גמל ופנסיה בהיקף של כ-166 מיליארד שקל עבור כ-3 מיליון עמיתים נתון דומה לזה שנרשם ברבעון האחרון.


נכסי הגמל שבניהולה של אלטשולר שחם גמל ופנסיה הסתכמו בסוף השנה בכ-132 מיליארד שקל, גידול קל ביחס לרבעון הקודם, אך נתח השוק, בו היא החברה הגדולה ביותר, ירד לכ-15.5% מסך הנכסים ביחס לכ-16% ברבעון הקודם וכ-17.9% בסוף שנת 2023.


נכסי קרנות הפנסיה עמדו כ-34 מיליארד שקל, גידול של כ-23% מסוף שנת 2023. מספר העמיתים בקרנות הפנסיה עמד על כ-414 גידול של כ-3% לעומת כ-400 אלף איש ברבעון הקודם.


ההון העצמי של החברה עמד בסוף השנה על כ-545 מיליון שקל לעומת כ-520 מיליון שקל בתום שנת 2023.


יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים: "במהלך שנת 2024 השקענו מאמצים רבים בפיתוח מנועי צמיחה חדשים תוך המשך חיזוק פעילות הליבה בתחום הגמל והפנסיה, אשר הציגה שיפור עקבי. נכסי הפנסיה צמחו במהלך השנה לשיא ופעילות זו מתבססת כמרכיב בולט באסטרטגיה שלנו. פעילות האשראי החדשה, אשר החלה במהלך הרבעון הקודם, צוברת תאוצה עם גידול משמעותי בתיק האשראי , תוך הקפדה על ניהול אחראי ושמרני. לאחרונה אישר דירקטוריון החברה את הגדלת מסגרות האשראי של פעילות זו ואנו מאמינים כי היא תבסס את מקומה כשחקנית בולטת בשוק. בנוסף, תחום ההשקעות האלטרנטיביות ממשיך לצמוח ואנו מאמינים כי מגמה חיובית זו תימשך גם השנה. אנו פועלים במלוא העוצמה על מנת לייצר ערך לטובת כלל לקוחותינו ובעלי המניות."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ורד 20/03/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
    לעזוב את אלטשולר ולעבור לגונבי דעת רמאים גזלנים אחרים שמחפשים לעקוץ את כספינו אם ישאר כסף אחר כך אז לחזור לאלטשולר
  • 1.
    הבנתי שיש נטישה המונית בחודשיים האחרונים. לקוחות מיואשים ומדוכאים! (ל"ת)
    אסלורי 20/03/2025 11:58
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?