יאיר לוינשטיין אלטשולר שחם
צילום: סם יצחקוב

אלטשולר: נתח השוק בגמל המשיך להצטמצם; שיא בנכסי הפנסיה

חברת חברת הגמל והפנסיה נהנתה אמנם מגידול בהיקף הנכסים על רקע עליות השערים בשווקים הפיננסים, אך סבלה משחיקה בנתח השוק שלה בתחום בו היא עדיין השחקנית הגדולה ביותר; . בקרנות הפנסיה, שוק בו שולטות ביד רמה חברות הביטוח, שמרה אלטשולר על נתח השוק שלה

איתן גרסטנפלד | (2)

חברת חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם  אלטשולר שחם פנ -0.9%  המשיכה לסבול ברבעון החולף מירידה מתמשכת בנתח השוק שלה בתחום נכסי הגמל, בו היא עדיין החברה המובילה. בקרנות הפנסיה, שוק בו שולטות ביד רמה חברות הביטוח, שמרה החברה על נתח השוק שלה, תוך שהיא רושמת שיא בהיקף הנכסים המנוהלים, בין היתר על רקע העליות בשווקים.


ההכנסות החברה מדמי ניהול עמדו ברבעון החולף על כ-229 מיליון שקל, בדומה לרבעון הקודם והרבעון המקביל אשתקד.


בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על כ-30 מיליון שקלח, קיטון קל של כ-6% לעומת כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים את הקיטון הרווח עקב הוצאות הכרוכות במנועי הצמיחה החדשים.


נכון לסוף הרבעון מנהלת החברה, באמצעות אלטשולר שחם גמל ופנסיה (חברה בת בבעלותה המלאה של החברה), נכסי גמל ופנסיה בהיקף של כ-166 מיליארד שקל עבור כ-3 מיליון עמיתים נתון דומה לזה שנרשם ברבעון האחרון.


נכסי הגמל שבניהולה של אלטשולר שחם גמל ופנסיה הסתכמו בסוף השנה בכ-132 מיליארד שקל, גידול קל ביחס לרבעון הקודם, אך נתח השוק, בו היא החברה הגדולה ביותר, ירד לכ-15.5% מסך הנכסים ביחס לכ-16% ברבעון הקודם וכ-17.9% בסוף שנת 2023.


נכסי קרנות הפנסיה עמדו כ-34 מיליארד שקל, גידול של כ-23% מסוף שנת 2023. מספר העמיתים בקרנות הפנסיה עמד על כ-414 גידול של כ-3% לעומת כ-400 אלף איש ברבעון הקודם.


ההון העצמי של החברה עמד בסוף השנה על כ-545 מיליון שקל לעומת כ-520 מיליון שקל בתום שנת 2023.


יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים: "במהלך שנת 2024 השקענו מאמצים רבים בפיתוח מנועי צמיחה חדשים תוך המשך חיזוק פעילות הליבה בתחום הגמל והפנסיה, אשר הציגה שיפור עקבי. נכסי הפנסיה צמחו במהלך השנה לשיא ופעילות זו מתבססת כמרכיב בולט באסטרטגיה שלנו. פעילות האשראי החדשה, אשר החלה במהלך הרבעון הקודם, צוברת תאוצה עם גידול משמעותי בתיק האשראי , תוך הקפדה על ניהול אחראי ושמרני. לאחרונה אישר דירקטוריון החברה את הגדלת מסגרות האשראי של פעילות זו ואנו מאמינים כי היא תבסס את מקומה כשחקנית בולטת בשוק. בנוסף, תחום ההשקעות האלטרנטיביות ממשיך לצמוח ואנו מאמינים כי מגמה חיובית זו תימשך גם השנה. אנו פועלים במלוא העוצמה על מנת לייצר ערך לטובת כלל לקוחותינו ובעלי המניות."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ורד 20/03/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
    לעזוב את אלטשולר ולעבור לגונבי דעת רמאים גזלנים אחרים שמחפשים לעקוץ את כספינו אם ישאר כסף אחר כך אז לחזור לאלטשולר
  • 1.
    הבנתי שיש נטישה המונית בחודשיים האחרונים. לקוחות מיואשים ומדוכאים! (ל"ת)
    אסלורי 20/03/2025 11:58
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.