יאיר לוינשטיין אלטשולר שחם
צילום: סם יצחקוב

אלטשולר: נתח השוק בגמל המשיך להצטמצם; שיא בנכסי הפנסיה

חברת חברת הגמל והפנסיה נהנתה אמנם מגידול בהיקף הנכסים על רקע עליות השערים בשווקים הפיננסים, אך סבלה משחיקה בנתח השוק שלה בתחום בו היא עדיין השחקנית הגדולה ביותר; . בקרנות הפנסיה, שוק בו שולטות ביד רמה חברות הביטוח, שמרה אלטשולר על נתח השוק שלה

איתן גרסטנפלד | (2)

חברת חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם  אלטשולר שחם פנ -0.39%  המשיכה לסבול ברבעון החולף מירידה מתמשכת בנתח השוק שלה בתחום נכסי הגמל, בו היא עדיין החברה המובילה. בקרנות הפנסיה, שוק בו שולטות ביד רמה חברות הביטוח, שמרה החברה על נתח השוק שלה, תוך שהיא רושמת שיא בהיקף הנכסים המנוהלים, בין היתר על רקע העליות בשווקים.


ההכנסות החברה מדמי ניהול עמדו ברבעון החולף על כ-229 מיליון שקל, בדומה לרבעון הקודם והרבעון המקביל אשתקד.


בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על כ-30 מיליון שקלח, קיטון קל של כ-6% לעומת כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים את הקיטון הרווח עקב הוצאות הכרוכות במנועי הצמיחה החדשים.


נכון לסוף הרבעון מנהלת החברה, באמצעות אלטשולר שחם גמל ופנסיה (חברה בת בבעלותה המלאה של החברה), נכסי גמל ופנסיה בהיקף של כ-166 מיליארד שקל עבור כ-3 מיליון עמיתים נתון דומה לזה שנרשם ברבעון האחרון.


נכסי הגמל שבניהולה של אלטשולר שחם גמל ופנסיה הסתכמו בסוף השנה בכ-132 מיליארד שקל, גידול קל ביחס לרבעון הקודם, אך נתח השוק, בו היא החברה הגדולה ביותר, ירד לכ-15.5% מסך הנכסים ביחס לכ-16% ברבעון הקודם וכ-17.9% בסוף שנת 2023.


נכסי קרנות הפנסיה עמדו כ-34 מיליארד שקל, גידול של כ-23% מסוף שנת 2023. מספר העמיתים בקרנות הפנסיה עמד על כ-414 גידול של כ-3% לעומת כ-400 אלף איש ברבעון הקודם.


ההון העצמי של החברה עמד בסוף השנה על כ-545 מיליון שקל לעומת כ-520 מיליון שקל בתום שנת 2023.


יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים: "במהלך שנת 2024 השקענו מאמצים רבים בפיתוח מנועי צמיחה חדשים תוך המשך חיזוק פעילות הליבה בתחום הגמל והפנסיה, אשר הציגה שיפור עקבי. נכסי הפנסיה צמחו במהלך השנה לשיא ופעילות זו מתבססת כמרכיב בולט באסטרטגיה שלנו. פעילות האשראי החדשה, אשר החלה במהלך הרבעון הקודם, צוברת תאוצה עם גידול משמעותי בתיק האשראי , תוך הקפדה על ניהול אחראי ושמרני. לאחרונה אישר דירקטוריון החברה את הגדלת מסגרות האשראי של פעילות זו ואנו מאמינים כי היא תבסס את מקומה כשחקנית בולטת בשוק. בנוסף, תחום ההשקעות האלטרנטיביות ממשיך לצמוח ואנו מאמינים כי מגמה חיובית זו תימשך גם השנה. אנו פועלים במלוא העוצמה על מנת לייצר ערך לטובת כלל לקוחותינו ובעלי המניות."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ורד 20/03/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
    לעזוב את אלטשולר ולעבור לגונבי דעת רמאים גזלנים אחרים שמחפשים לעקוץ את כספינו אם ישאר כסף אחר כך אז לחזור לאלטשולר
  • 1.
    הבנתי שיש נטישה המונית בחודשיים האחרונים. לקוחות מיואשים ומדוכאים! (ל"ת)
    אסלורי 20/03/2025 11:58
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?