גיא קיזנר, סמנכ"ל הכספים של נובה; קרדיט: נובהגיא קיזנר, סמנכ"ל הכספים של נובה; קרדיט: נובה
ראיון

"ככל שתהליכי ייצור השבבים הופכים מורכבים, נובה נהנית"

סמנכ"ל הכספים של נובה, גיא קיזנר, מסביר על פעילות ייצור השבבים החדשה, על הכניסה לתחום האריזות המתקדמות, ומתייחס לחששות מהאטה בשוק השבבים: "אף אחד לא יודע מה תהיה המהפכה הבאה, אבל אם אתה מאמין שהיא תהיה טכנולוגית זה אומר שהיא תונע על ידי שבבים, וזה מה שמוביל את הצמיחה שלנו ושל התחום כולו"

רוי שיינמן |

נובה נובה 0.74%   זינקה ב-15% מאז הדוחות האחרונים בשבוע שעבר והיא כבר בפלוס 38% מתחילת השנה. הדוחות האחרונים הראו שהביקושים למוצרים של נובה ממשיכים לגדול, היא היכתה את צפי האנליסטים ודיווחה על הכנסות של 194.8 מיליון דולר לצד רווח של 1.94 דולר למניה, לעומת צפי האנליסטים שהיה להכנסות של 186.5 מיליון דולר ורווח של 1.82 דולר למניה. גם התחזית שלה הראתה את הגידול הצפוי בביקושים - נובה צופה שתסיים את הרבעון הראשון עם הכנסות של 210 מיליון דולר, האנליסטים ציפו ל-192 מיליון דולר. נובה נסחרת במכפיל עתידי 30, בעוד מתחרות כמו אונטו או KLA נסחרות במכפילים עתידיים של 22-23, אבל נובה צומחת יותר: "נובה צמחה 45% כשכל השוק צומח 5%, וזו בעיקר צמיחה אורגנית", אמר האנליסט סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר.


הדוחות והתחזית החזקה לא היו הדברים היחידים שהביאו לאופטימיות בקרב המשקיעים. נובה גם הודיעה שהיא מתחילה לפעול בתחום ה-Gate All Around, השיטה החדשה לייצור השבבים שצפויה להחליף את השיטה הנוכחית שקיימת בשוק מאז 2011. נובה ציינה כי היא צופה הכנסות מצטברות של 500 מיליון דולר מהתחום הזה בשנתיים הקרובות, ושבהדרגה הוא יהפוך לתחום הפעילות העיקרי. לצד זאת, הדוחות של נובה גם הראו שפעילות האריזה המתקדמת של נובה, שעד 2022 לא הייתה קיימת, צמחה ב-50% ב-2024 ומהווה כבר 15% מסך הפעילות.


בשיחה עם ביזפורטל סמנכ"ל הכספים של נובה, גיא קיזנר, מסביר שזו עוד רגל בפעילות של נובה שתעזור לה להתמודד עם המחזוריות בתחום. תחום האריזה המתקדמת הוא תחום הפעילות העיקרי של קמטק, ופועלות בו שחקניות ענק נוספות כמו אונטו למשל, אבל קיזנר אומר שנובה פועלת בתת תחום שבו אין לה תחרות: "אנחנו משלבים שם יכולות אחרות שלנו מתחומים אחרים, ולכן אין לנו באמת חשיפה לשחקניות הגדולות האחרות, אנחנו די לבד שם", אומר קיזנר. 


לצד זאת, קיזנר מסביר למה הפעילות של נובה בסין, שמהווה 30% מכלל הפעילות, כה חשובה לחברה, ולמה הוא חושב שסערת דיפסיק היא דווקא סימן טוב לנובה ולתחום השבבים כולו.



יכול להרחיב על הכניסה לתחום ה-GAA?

כשמדברים על עולם השבבים, השבב הוא מעגל חשמלי שמורכב מהרכבה טרנזיסטורים, ובתוך כל טרנזיסטור יש שער ששולט על הזרם החשמלי, כלומר Gate. בגלל שהטכנולוגיה מתפתחת יש כל הזמן צורך בשבבים יעילים יותר, קטנים יותר ומהירים יותר, והדרך להשיג זאת היא להוסיף עוד טרנזיסטורים לשבב. בשבב של אייפון 7 כבר היו 3 מיליארד טרנזיסטורים בשבב, ובאייפונים החדשים זה כבר 20 מיליארד טרנזיסטורים לשבב. צריך לייצר את השבבים בדיוק מירבי אז תהליך הייצור הופך למורכב. GAA זו השיטה החדשה הראשונה לייצור של שבבים מאז 2011".


נתתם תחזית להכנסות של 500 מ' דולר בשנתיים הקרובות, כמה הוא יצמח בשנים שלאחר מכן ומתי הוא יהפוך לתחום הפעילות המרכזי של נובה?

"ככל שהתחום הזה הולך ומתפתח והביקושים לטכנולוגיות המתקדמות צומח גם התחום הזה יצמח. עכשיו אנחנו רק בהתחלה, מה שיקבע את הצמיחה של התחום הזה זה הביקוש למוצרי הקצה, כלומר ל-AI, מכשירים ניידים וכל מה שמניע את תעשיית השבבים. ההערכות בתעשייה הן ששוק השבבים יגדל מרמה של 500-600 מיליארד דולר לרמה של טריליון דולר עד 2030, זה הקטר שמניע את התעשייה ובשביל לעמוד בגידול הזה צריך להשקיע בפאבים ובייצור".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


15% מהפעילות כבר מגיע מתחום האריזה המתקדמת שהוא יחסית חדש עבור נובה, אתם מתכננים להמשיך להגדיל את הפעילות שם?

"לפני 2022 לחברה הייתה 0 חשיפה לתחום האריזות המתקדמות. הבנו שזה תחום שהולך ומתפתח וצריך להשקיע בו  ועשינו כמה דברים. ביצענו רכישה ב-2022 של חברת Ancosys הגרמנית שנתנה לנו את החשיפה הראשונה לתחום הזה, ודבר נוסף הוא שעשינו שינויים אצלינו כדי לענות על הצרכים של תחום האריזה. כתוצאה מהמהלכים האלה, ב-2024 תחום האריזה שלנו הציג צמיחה של 50% והגיע ל-15% מסך ההכנסות, ובגלל שהוא ממשיך לצמוח מהר אנחנו צופים המשך צמיחה שם, זה אחד ממנועי הצמיחה שלנו ל-2025".


מה גרם לכם להיכנס לתחום הזה? זה תחום שפחות נוגע לפעילות הליבה של נובה, קמטק יותר חזקה בו

"תחום השבבים מתאפיין במחזוריות, וכדי להתגבר על זה צריך להיות חשוף לכמה שיותר סגמנטים בתעשייה. ברגע שהבנו שתחום האריזה המתקדמת הוא זה שהולך לצמוח בשנים הקרובות, לצד הבנה של איך אנחנו יכולים להשתלב בו, אז נכנסנו. השחקנים הכי גדולים בתחום כמו TSMC, מיקרון אינטל ועוד משקיעים הרבה מאוד בתחום הזה היום. גם חברת Sentronics שרכשנו לאחרונה פונה לסגמנט הזה".


אז נכנסתם לתחום האריזות המתקדמות יותר בגלל הצמיחה שהוא צפוי להשיג או בגלל שלנובה יש שם יתרון יחסי?

"זה קצת יותר מורכב מזה. התחום שאנחנו פועלים בו בתוך האריזות המתקדמות הוא כזה שלא בהכרח חופף עם השחקנים הגדולים האחרים. לנו יש למשל מוצר מאוד מתקדם בתחום האופטיקה, ברגע שאנחנו לוקחים את היכולות האלה לתחום האריזות המתקדמות אז אפשר לפתור בעיות שהיה קשה לפתור עד היום עם הפתרונות הקיימים. אנחנו לא מתחרים מול החברות הגדולות בתחום, אנחנו די ייחודיים בפעילות שלנו שם ואין לנו שם תחרות".


בערך 30% מהפעילות שלכם מגיעה מסין, אתה רואה את זה נכון להיום יותר כנטל או כנכס?

"כשמסתכלים על ההשקעות בתחום השבבים אז אנחנו חד משמעית רוצים להיות חשופים לסין. סין מהווה אחוז מאוד משמעותי מההשקעות בתחום, ונובה לא שונה מחברות הציוד האחרות בתחום שמוכרות ללקוחות סיניים. אנחנו רוצים להיות איפה שיש את ההשקעות הגדולות ביותר".


אתם חוששים מפגיעה בפעילות שם בגלל המכסים?

"המכסים פחות משחקים תפקיד כאן, המשחק המרכזי קשור יותר לסנקציות שארה"ב הטילה על סין במטרה למנוע מהם גישה לשבבים המתקדמים. רוב ההכנסות של נובה מגיעות מאזורים של טכנולוגיות פחות מתקדמות, ולכן יש שם פחות פגיעה".


ראינו לפני כמה שבועות את סערת דיפסיק, זה מצד אחד מביא לעלייה בביקושים מסין אבל האם זה פוגע בסנטימנט בשוק השבבים באופן כללי?

"אני חושב שעדיין מוקדם מדי בשביל לקבוע מה ההשלכות של דיפסיק. הדבר הכי חשוב זה כמה זה משפיע על ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה המערביות, ובינתיים אנחנו רואות שהן רק ממשיכות לגדול. בסך הכל כל התפתחות טכנולוגית בתחום ה-AI היא חיובית. זה ברור שככל שיעבור הזמן יהיו התפתחויות שיהפכו את ה-AI לזול יותר ורווחי יותר, והמשמעות היא שהביקושים רק ימשיכו לגדול.


אני חושב שכרגע כל המנועים שלנו עובדים חזק. אף אחד לא יודע מה תהיה המהפכה הבאה, אבל אם אתה מאמין שהיא תהיה טכנולוגית, זה אומר שהיא תונע על ידי שבבים, וזה מה שמוביל את הצמיחה של התחום הזה באופן כללי וגם את הצמיחה של נובה. ככל שתהליכי הייצור הופכים יותר מורכבים, נובה נהנית מזה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.