אפיטומי חתמה על 4 הסכמי שיווק והפצה ראשונים לקפסולת ההרזייה
הסכמים נחתמו עם מפיצים בגרמניה, ספרד, הודו ומקסיקו לתקופה של שלוש שנים עם אופציה להארכה. תחילת ההפצה מותנית בהשלמת תהליכי אישור רגולטוריים ובסיום הקמת קו הייצור המסחרי; המניה מזנקת ב-18%
אפיטומי אפיטומי מדיקל -2.08% , העוסקת בפיתוח מיכשור רפואי להרזיה ולהחדרת תרופות בבליעה, חתמה על ארבעה הסכמי שיווק והפצה ראשונים לקפסולת ההרזייה של החברה. בגרמניה חתמה החברה על הסכם שיווק עם ICE Aesthetic GmbH, בספרד חתמה החברה על הסכם עם Smart Medical Solutions Iberia S.L. בנוסף, נחתמו הסכמים לשיווק והפצה עם InnoveQ Solutions לרחבי הודו, נפאל, סרי לנקה ובנגלדש, והסכם עם SMS Smart Medical Solutions S. de R.L. de C.V לשיווק במקסיקו.
במסגרת כל אחד מהסכמי ההפצה נקבע כי המפיץ הרלוונטי ימונה כמפיץ בלעדי לתקופה בת שלוש שנים עם אופציה להארכה לשלוש שנים נוספות. בגרמניה החברה מחזיקה באישורים הרגולטוריים הנדרשים להתחלת השיווק וההפצה של קפסולת ההרזיה; הסכם ההפצה בספרד כפוף לרישום מקומי שהינו הליך משלים לאישור הרגולטורי הקיים בידי החברה; ושני הסכמי ההפצה הנוספים כפופים להשגת אישור רגולטורי מתאים בטריטוריה הרלוונטית, כאשר האחריות להשגת האישורים חלה על המפיץ הרלוונטי. תקופת ההתקשרות תחל לאחר קבלת האישורים. החברה נערכת להתחלת ייצור מסחרי של קפסולת ההרזיה, אולם, למועד זה טרם הושלם קו הייצור המסחרי של קפסולת ההרזיה. בשלב זה, לא ניתן להעריך את המועד המדויק בו החברה תוכל להתחיל בייצור מסחרי של קפסולת ההרזיה. הייצור המסחרי מהווה תנאי הכרחי למימוש הסכמי ההפצה. לאור העובדה שמדובר בהסכמי הפצה ראשונים ולאור האמור לעיל בקשר לאישורים רגולטוריים ומועד תחילת הייצור המסחרי, נכון למועד זה החברה צופה כי בשנת 2025 לא צפויות הכנסות בהיקף נרחב ממכירת קפסולת ההרזיה.
הקפסולה של אפיטומי מאפשרת למטופלים בעלי עודף משקל או השמנת יתר לקחת קפסולה שתעזור להם לרדת במשקל ביחד עם דיאטה ופעילות גופנית.
המכשיר אינו נושא עימו תרופה, ומורכב, בין היתר, ממבנה פולימרי אשר מתרחב ונפרש בקיבה. המכשיר נשאר בקיבה מספר שעות, ומעניק תחושת שובע. לאחר מספר שעות, מתפרק לחלקיקים זעירים, אשר יוצאים מגוף האדם באופן טבעי דרך מערכת העיכול. הקפסולה של אפיטומי מציעה אלטרנטיבה
לטיפולים הקיימים בשוק תוך שילוב יעילות עם פרופיל בטיחותי גבוה, ללא תופעות לוואי חמורות ותוך השגת נוחות שימוש מוגברת למטופלים.
לפני מספר חודשים, בראיון עם ביזפורטל לאחר אישור ה-FDA מסר לנו מנכ"ל החברה דן השמשוני כי החברה צופה שבשנה הראשונה לייצור היא תוכל לייצר בין 14 ל-20 מיליון גלולות. כל משתמש צריך 2 גלולות ביום והעלות החודשית תהיה מאות דולרים בחודש. כשעושים את החשבון ומורידים את עמלת השיווק וההפצה הגדולה של המפיץ ושל בית המרקחת, מקבלים שההכנסות צפויות להיות בקצב של עשרות מיליוני דולרים בודדים, עוד כשנה וחצי-שנתיים. לכאורה זה לא מדהים, אבל יכולת הייצור צפויה לעלות דרמטית והתחזית של המנכ"ל דן השמשוני היא למיליון לקוחות תוך 3-5 שנים. כאן זה כבר מספרים מאוד גדולים במונחי הכנסה שנתית. אבל, כשחושבים על זה, מבינים שכדי שאפיטומי תציף ערך גדול למשקיעים, היא צריכה שותפים או להימכר. היא בשוק של ענקים, יש ענקים שאין להם מוצר בתחום ואולי היא עשויה לעניין אותם. ענקית של פארמה או מכשור רפואי שנסחרות בעשרות ומאות מיליארדים שווי, יכולים דרך אפיטומי לקצר את הדרך לגלולה.
- אפיטומי פרסמה תוצאות מקדמיות לרבעון השלישי; ההפסד צומצם
- "המטרה שהגלולה של אפיטומי תגיע למיליון לקוחות תוך 4-5 שנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אישור ה-FDA של התרופה התקבל בעקבות סדרת ניסויים קליניים מוצלחים, שבהם הוכיחה החברה שהקפסולה שפיתחה יעילה ובטוחה לשימוש. בניסוי הקליני הרביעי, שנערך בארה"ב על 278 מטופלים במשך 24 שבועות, הוכחו
הבטיחות והיעילות של הקפסולה. בנוסף, החברה דיווחה כי בניסוי המשך שנערך על תת-קבוצה של מטופלים שהשתתפו בניסוי הקליני הרביעי ונמשך 24 שבועות נוספים, נשמרה הירידה במשקל שהושגה בניסוי הראשוני. מלבד הפחתת המשקל, הקפסולה של אפיטומי הראתה יתרונות רפואיים נוספים, כגון
שיפור במדדים מטבוליים, ירידה בלחץ הדם, והפחתת רמות הסוכר בקרב מטופלים קדם-סוכרתיים. כמו כן, הקפסולה תרמה לשיפור באיכות החיים של המטופלים, כפי שנמדד בסולם מדעי מקובל. הקפסולה ניתנת בבליעה פעמיים ביום, יוצרת תחושת שובע ומסייעת להפחתת צריכת הקלוריות.
שוק תרופות ההרזייה, הנחשב לאחד התחומים הצומחים ביותר בעולם הפארמה. שוק זה, המוערך בכ-50 מיליארד דולר, צפוי לצמוח בקצב שנתי של 11% בעשור הקרוב. התחום נשלט כיום על ידי חברות ענק כמו אלי לילי ונובו נורדיסק, שנהנו מעליות משמעותיות בשווי מניותיהן. בארה"ב בלבד מוערך שוק היעד בכ-22 מיליון מטופלים. מניית אפיטומי הספיקה לעלות פי 3.4 מאז אישור ה-FDA וכעת נסחרת מזנקת ב-18% לשווי של 327 מיליון שקל.
לאחרונה החברה פרסמה תוצאות מקדמיות לרבעון השלישי של השנה. החברה דיווחה על ירידה בסך הנכסים השוטפים - 25.4 מיליון דולר ברבעון לעומת 35.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. סך ההתחייבויות השוטפות של החברה עלה ל-1.9 מיליון דולר לעומת 1.38 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. סך ההון של החברה צמח ב-10%, מ-32.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ל-36.1 מיליון דולר ברבעון השלישי. הוצאות המחקר ופיתוח ירדו ועמדו על 4.25 מיליון דולר ברבעון הנוכחי לעומת 5.22 מיליון דולר. סך ההפסד של החברה מסתכם ב-831 אלף דולר ברבעון לעומת 7.51 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- סולרום תייצר מערכות חשמל עבור לקוח ביטחוני: הסכם של כ-12 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מניית החברה בשנה האחרונה.
- 3.עושה חשבון 03/02/2025 07:53הגב לתגובה זוללא גיוס הון לייצור ושיווק מהיר ואגרסיבי קיימת סכנה שחברה גדולה עם הון גדול תשווק מוצר דומה או עדיף .יש בצנרת ובשוק גלולות הרזיה
- 2.א. 02/02/2025 19:25הגב לתגובה זורצות שמועות שחברות גדולות בשוק מתעניינות ברכישת החברה..במקרה כזה המנייה תזנק במאות אחוזים..
- 1.עושה חשבון 02/02/2025 17:22הגב לתגובה זוללא גיוס הון לייצור ושיווק מהיר ואגרסיביקיימת סכנה שחברה גדולה עם הון גדול תשווק מוצר דומה או עדיף .יש בצנרת ובשוק גלולות הרזיה .
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
