דן השמשוני מנכל אפיטומי
צילום: עופר הררי

אפיטומי חתמה על 4 הסכמי שיווק והפצה ראשונים לקפסולת ההרזייה

הסכמים נחתמו עם מפיצים בגרמניה, ספרד, הודו ומקסיקו לתקופה של שלוש שנים עם אופציה להארכה. תחילת ההפצה מותנית בהשלמת תהליכי אישור רגולטוריים ובסיום הקמת קו הייצור המסחרי; המניה מזנקת ב-18%

אביחי טדסה | (3)

אפיטומי אפיטומי מדיקל 3.05%  , העוסקת בפיתוח מיכשור רפואי להרזיה ולהחדרת תרופות בבליעה, חתמה על ארבעה הסכמי שיווק והפצה ראשונים לקפסולת ההרזייה של החברה. בגרמניה חתמה החברה על הסכם שיווק עם ICE Aesthetic GmbH, בספרד חתמה החברה על הסכם עם Smart Medical Solutions Iberia S.L. בנוסף, נחתמו הסכמים לשיווק והפצה עם InnoveQ Solutions לרחבי הודו, נפאל, סרי לנקה ובנגלדש, והסכם עם SMS Smart Medical Solutions S. de R.L. de C.V לשיווק במקסיקו.


במסגרת כל אחד מהסכמי ההפצה נקבע כי המפיץ הרלוונטי ימונה כמפיץ בלעדי לתקופה בת שלוש שנים עם אופציה להארכה לשלוש שנים נוספות. בגרמניה החברה מחזיקה באישורים הרגולטוריים הנדרשים להתחלת השיווק וההפצה של קפסולת ההרזיה; הסכם ההפצה בספרד כפוף לרישום מקומי שהינו הליך משלים לאישור הרגולטורי הקיים בידי החברה; ושני הסכמי ההפצה הנוספים כפופים להשגת אישור רגולטורי מתאים בטריטוריה הרלוונטית, כאשר האחריות להשגת האישורים חלה על המפיץ הרלוונטי. תקופת ההתקשרות תחל לאחר קבלת האישורים. החברה נערכת להתחלת ייצור מסחרי של קפסולת ההרזיה, אולם, למועד זה טרם הושלם קו הייצור המסחרי של קפסולת ההרזיה. בשלב זה, לא ניתן להעריך את המועד המדויק בו החברה תוכל להתחיל בייצור מסחרי של קפסולת ההרזיה. הייצור המסחרי מהווה תנאי הכרחי למימוש הסכמי ההפצה. לאור העובדה שמדובר בהסכמי הפצה ראשונים ולאור האמור לעיל בקשר לאישורים רגולטוריים ומועד תחילת הייצור המסחרי, נכון למועד זה החברה צופה כי בשנת 2025 לא צפויות הכנסות בהיקף נרחב ממכירת קפסולת ההרזיה.


הקפסולה של אפיטומי מאפשרת למטופלים בעלי עודף משקל או השמנת יתר לקחת קפסולה שתעזור להם לרדת במשקל ביחד עם דיאטה ופעילות גופנית. המכשיר אינו נושא עימו תרופה, ומורכב, בין היתר, ממבנה פולימרי אשר מתרחב ונפרש בקיבה. המכשיר נשאר בקיבה מספר שעות, ומעניק תחושת שובע. לאחר מספר שעות, מתפרק לחלקיקים זעירים, אשר יוצאים מגוף האדם באופן טבעי דרך מערכת העיכול. הקפסולה של אפיטומי מציעה אלטרנטיבה לטיפולים הקיימים בשוק תוך שילוב יעילות עם פרופיל בטיחותי גבוה, ללא תופעות לוואי חמורות ותוך השגת נוחות שימוש מוגברת למטופלים.



לפני מספר חודשים, בראיון עם ביזפורטל לאחר אישור ה-FDA מסר לנו מנכ"ל החברה דן השמשוני כי החברה צופה שבשנה הראשונה לייצור היא תוכל לייצר בין 14 ל-20 מיליון גלולות. כל משתמש צריך 2 גלולות ביום והעלות החודשית תהיה מאות דולרים בחודש. כשעושים את החשבון ומורידים את עמלת השיווק וההפצה הגדולה של המפיץ ושל בית המרקחת, מקבלים שההכנסות צפויות להיות בקצב של עשרות מיליוני דולרים בודדים, עוד כשנה וחצי-שנתיים. לכאורה זה לא מדהים, אבל יכולת הייצור צפויה לעלות דרמטית והתחזית של המנכ"ל דן השמשוני היא למיליון לקוחות תוך 3-5 שנים. כאן זה כבר מספרים מאוד גדולים במונחי הכנסה שנתית. אבל, כשחושבים על זה, מבינים שכדי שאפיטומי תציף ערך גדול למשקיעים, היא צריכה שותפים או להימכר. היא בשוק של ענקים, יש ענקים שאין להם מוצר בתחום ואולי היא עשויה לעניין אותם. ענקית של פארמה או מכשור רפואי שנסחרות בעשרות ומאות מיליארדים שווי, יכולים דרך אפיטומי לקצר את הדרך לגלולה.


אישור ה-FDA של התרופה התקבל בעקבות סדרת ניסויים קליניים מוצלחים, שבהם הוכיחה החברה שהקפסולה שפיתחה יעילה ובטוחה לשימוש. בניסוי הקליני הרביעי, שנערך בארה"ב על 278 מטופלים במשך 24 שבועות, הוכחו הבטיחות והיעילות של הקפסולה. בנוסף, החברה דיווחה כי בניסוי המשך שנערך על תת-קבוצה של מטופלים שהשתתפו בניסוי הקליני הרביעי ונמשך 24 שבועות נוספים, נשמרה הירידה במשקל שהושגה בניסוי הראשוני. מלבד הפחתת המשקל, הקפסולה של אפיטומי הראתה יתרונות רפואיים נוספים, כגון שיפור במדדים מטבוליים, ירידה בלחץ הדם, והפחתת רמות הסוכר בקרב מטופלים קדם-סוכרתיים. כמו כן, הקפסולה תרמה לשיפור באיכות החיים של המטופלים, כפי שנמדד בסולם מדעי מקובל. הקפסולה ניתנת בבליעה פעמיים ביום, יוצרת תחושת שובע ומסייעת להפחתת צריכת הקלוריות.


שוק תרופות ההרזייה, הנחשב לאחד התחומים הצומחים ביותר בעולם הפארמה. שוק זה, המוערך בכ-50 מיליארד דולר, צפוי לצמוח בקצב שנתי של 11% בעשור הקרוב. התחום נשלט כיום על ידי חברות ענק כמו אלי לילי ונובו נורדיסק, שנהנו מעליות משמעותיות בשווי מניותיהן. בארה"ב בלבד מוערך שוק היעד בכ-22 מיליון מטופלים. מניית אפיטומי הספיקה לעלות פי 3.4 מאז אישור ה-FDA וכעת נסחרת מזנקת ב-18% לשווי של 327 מיליון שקל. 


לאחרונה החברה פרסמה תוצאות מקדמיות לרבעון השלישי של השנה. החברה דיווחה על ירידה בסך הנכסים השוטפים - 25.4 מיליון דולר ברבעון לעומת 35.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. סך ההתחייבויות השוטפות של החברה עלה ל-1.9 מיליון דולר לעומת 1.38 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. סך ההון של החברה צמח ב-10%, מ-32.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ל-36.1 מיליון דולר ברבעון השלישי. הוצאות המחקר ופיתוח ירדו ועמדו על 4.25 מיליון דולר ברבעון הנוכחי לעומת 5.22 מיליון דולר. סך ההפסד של החברה מסתכם ב-831 אלף דולר ברבעון לעומת 7.51 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



מניית החברה בשנה האחרונה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עושה חשבון 03/02/2025 07:53
    הגב לתגובה זו
    ללא גיוס הון לייצור ושיווק מהיר ואגרסיבי קיימת סכנה שחברה גדולה עם הון גדול תשווק מוצר דומה או עדיף .יש בצנרת ובשוק גלולות הרזיה
  • 2.
    א. 02/02/2025 19:25
    הגב לתגובה זו
    רצות שמועות שחברות גדולות בשוק מתעניינות ברכישת החברה..במקרה כזה המנייה תזנק במאות אחוזים..
  • 1.
    עושה חשבון 02/02/2025 17:22
    הגב לתגובה זו
    ללא גיוס הון לייצור ושיווק מהיר ואגרסיביקיימת סכנה שחברה גדולה עם הון גדול תשווק מוצר דומה או עדיף .יש בצנרת ובשוק גלולות הרזיה .
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.