מניה ממגזר החקלאות בה ראינו סימן מובהק לאיסוף סחורה מאסיבי

אליאב קמחין, מנהל מחקר בכוון בית השקעות, מסתכל על מניה ממגזר החקלאות
אליאב קמחין |

שנת 2009 נפתחה בירידות של כ-20% בשווקי ארה"ב ואירופה. המשקיעים שעוד לא איבדו תקווה ממשיכים ללקט מניות ולהצטייד בסבלנות. לצד סקטורים שממשיכים להתרסק ולמשוך איתם למטה את השוק כולו ניתן למצוא כאלו שלא זו בלבד שהם מחזיקים מעמד אלא אפילו רושמים עליות. בין המגזרים הללו ניתן למצוא את שירותי החינוך למיניהם, קמעונאות בסיסית, חברות כרייה ועיבוד של מתכות יקרות וחברות העוסקות במוצרי חקלאות.

מבין קבוצת מגזר החקלאות כדאי לבחון הפעם חברה מוכרת מאד, שהמניה שלה קפצה עם מחירי הסחורות והתרסקה יחד איתם, וכעת היא מטפסת שוב למעלה: Archer Daniels Midland Co (סימול: ADM)

ארצ'ר דניאלס עוסקת ברכישת סחורות חקלאיות כגון חיטה, תירס, קקאו ופולי סויה והובלה שלהם למפעליה ועיבודם לכלל מוצרים מוגמרים בתחומי המזון, מזון לחיות ודלקים שונים אותם היא מוכרת ברחבי העולם.

ADM היא אחת החברות הגדולות בעולם בתחום ייצור המוצרים החקלאיים והאנרגיה החלופית. מצבה הפיננסי של החברה מאפשר לה לנצל הזדמנויות ולהמשיך לגדול בצורה אורגנית ואף לבצע רכישות של מתחרים. הגידול באוכלוסיית העולם, הביקוש הקשיח לזרעים, הפיזור הגלובלי של החברה וההתייעלות המתמדת שלה, הופכת אותה להשקעה מעניינת. העובדה שמתחילת השנה מחיר המניה שמר על יציבות ולא השתתף בחגיגת השמדת הערך של השווקים מוכיחה שיש תמיכה ברמת המחירים הנוכחית.

מחיר המניה הגיע לשיאו במאי 2008 ביחד עם שאר מניות הסחורות והדשנים לכדי 48.95 דולר. מאז הדרדר המחיר ל 13.53 דולר וזה קרה באמצע נובמבר ביחד עם השוק כולו שרשם תחתית זמנית שנפרצה למטה אך לפני 10 ימים. אולם, בניגוד למרבית המניות, מניית ADM התחילה להתאושש ולהתייצב סביב טווח מחירים הנע בין 24 ? 28 דולר. זהו סימן מובהק לאיסוף מניות פעיל ומאסיבי מצד המשקיעים. שווי החברה כיום עומד על 18 מיליארד דולר.

הסיבה העיקרית לירידה החדה במחיר המניה היה הסנטימנט השלילי הגורף של המשקיעים כלפי כל מניה מתחום החקלאות והאנרגיה החליפית. שימו לב לשלושת הגורמים שהביאו לעליות החדות במחירה בחודשים האחרונים:

1. ירידת מחירי הסחורות גורמת לגידול ברווח התפעולי מאחר והסחורות מהוות מרכיב משמעותי מהוצאות החברה.

2. תכנית הממשל החדש להגדלת התמיכה באנרגיה חליפית החזירה את החברה למרכז הבמה והנתונים הפיננסים החזקים של ADM עודדו את המשקיעים ביתר שאת.

3. החברה פרסמה בחודש פברואר תכנית שאפתנית לגידול בפעילות וברווח הכריזה על הגדלת הדיבידנד ל-2% - מקרה נדיר מאד בוול סטריט - וזכתה להמלצות קניה ממספר בתי השקעות (אלו שלא קרסו עדיין..).

כאמור, ההיבט הפיננסי של ADM מלמד על חברה חסונה ומצביע על צמיחה בפעילות. הרווח למניה נמצא בעלייה מתמדת בכל שנה מאז שנת 2002 (מ-0.72 דולר למניה עד לרווח של 3.55 דולר השנה).

החברה נסחרת במכפיל חזוי של 7.5, כאשר בשנים האחרונות טווח המכפילים נע

בין 23 ל-3. והחשוב הוא ש ADM לא נושאת על גבה חוב חיצוני גדול וההון העצמי מממן 43% מהמאזן. התשואה על ההון נעה סביב 15%.

מאת: אליאב קמחין מנהל מחקר בכוון בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.