דרור גילאון: "מבחינת המשקיעים בבורסה - המדד השלילי הזה אומר רק דבר אחד"
- 16.ייעוץ נדל"ן בגוגל 16/02/2015 18:26הגב לתגובה זוחפשו בגוגל ייעוץ נדל"ן
- 15.הבחור לא יודע מה ההבדל בין זכוכית לאלומניום ... (ל"ת)דודו 16/02/2015 16:53הגב לתגובה זו
- 14.מאיר פ 16/02/2015 09:50הגב לתגובה זוילדי נשענים אלי ואני ואשתי במקום לעשות חיים בפנסיה מכלים את כל ההכנסות בתמיכה של הילדים... כדאי לי למכור הכל ולעבור לארצות הברית
- 13.דניאל 16/02/2015 08:23הגב לתגובה זולא פחות מהממשלה
- 12.למה ככה? 16/02/2015 08:22הגב לתגובה זופיטורין, עוני, מצקוה... ובשלטון? מבזבזים משאבים על בחירות מיותרות WTF
- 11.הזבלה של המדינה זה נגידי בנק ישראל (ל"ת)קובי 16/02/2015 07:14הגב לתגובה זו
- 10.העיקר משלמים לנגידים משכורות עתק ללא כל מעשה מועיל (ל"ת)פנחס 16/02/2015 07:14הגב לתגובה זו
- 9.המגעילה הזאת הנגידה לא מורידה הריבית, אין לה שום ידע. (ל"ת)שמשון 16/02/2015 07:13הגב לתגובה זו
- 8.מיתון יש כבר והוא כבד,הנגידה לא עושה כלום,סופרת כספה. (ל"ת)איתן 16/02/2015 07:13הגב לתגובה זו
- יעקב 16/02/2015 07:35הגב לתגובה זוהמיתון לא קשור לריבית האפסית המיתון קשור ליוקר המיחיה!!!!ולעלית מחירי הדירות ומישכון עם ישראל למשכנתאות לאנשים לא נישאר כסף פנוי!!!!!!!!!!!!!!! רק הלואות הורדת הריבית יצרה את המיתון!!!!!!!!!!!הורדה נוספת תעלה את מחירי הדירות !!!ולא תביא לצמיחה!!!!!!!!!!!!!!ניפוח הנדלן והבורסה!!!!!!!!!!!!!!
- 7.אנו לפני גל פשיטות רגל ופיטורין-המשק גרוע ועל סף מיתון (ל"ת)אמיר 16/02/2015 07:12הגב לתגובה זו
- 6.כסף לא ירוץ לבורסת הנוכלים, תירגעו. (ל"ת)שרון 16/02/2015 07:12הגב לתגובה זו
- 5.בטח שהוא יורד שינו את החלק היחסי של הדיור כך שירד (ל"ת)לירן 15/02/2015 23:31הגב לתגובה זו
- 4.קולפלנט!! ש..... (ל"ת)שרון 15/02/2015 20:49הגב לתגובה זו
- 3.ק 15/02/2015 20:23הגב לתגובה זובכסף כתוצאה ממחירי הנדלן שהלכו ועלו? איך אף אחד לא מבין שרק פינוי הון שהולך לנדלן יוכל לאושש את המשק? מה ציפיתם במדינה שבה כמות המשכורות נטו הדרושות לרכישת דירה הוא מההזויים בעולם ? חשבתם שזה ימשך לעד? כמה חובבנות כמה.... תוכנית רכישות של בנק ישראל תהיה טעות טראגית וקשה!
- 2.עוזי 15/02/2015 19:46הגב לתגובה זוכל הכסף ירוץ למניות אין ברירה השוק יעוף למעלה.....
- 1.דן 15/02/2015 19:45הגב לתגובה זואם מדד הדיור עולה, התקשורת מזדעקת,אם יורד אז טוענים שזה עונתי.אנו מבינים שזה משחק לרעתכם, כי הייתם שמחים למדדים גבוהים כדיי לנופף נגד ביבי, אבל עוצו עצה ותופר ,מהשמים נלחמים בכם,ועוזרים לביבי
אגרות חוב לטווח קצר או אגרות חוב לטווח ארוך - יתרונות וחסרונות
למה באפט לא מחזיק הרבה אגרות חוב לטווח ארוך ומעדיף אג"ח קצר, איך זה שאגרות חוב ירדו ב-40% והאם הן יכולות לספק תשואה של עשרות אחוזים מעבר לריבית? כל מה שצריך לדעת על השקעה באג"ח
אגרות חוב הן עולם גדול של מוצרים - יש אגרות חוב צמודות למדד שנותנות בעצם ביטוח מפני אינפלציה, יש אגרות חוב צמודות לשער הדולר ויש אגרות חוב שקליות (שאינן צמודות). יש אגרות חוב של המדינה שהן הבטוחות ביותר, ויש אגרות חוב קונצרניות - של פירמות שהסיכון בהן גדול יותר ותלוי במצב של כל חברה. אגרות החוב של הבנקים נחשבות בטוחות באופן יחסי, כי הבנקים יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד, אגרות חוב של חברות ממונפות עם קשיים פיננסים כמובן מסוכנות וזה יתבטא בתשואה האפקטיבית.
הכלל הוא פשוט - ככל שהסיכון גדל כך התשואה האפקטיבית למשקיע גבוהה יותר. אגרות חוב של המדינה יהיו בהגדרה בתשואה נמוכה יותר מאשר אגרות חוב של חברה. בשנה האחרונה הפער בתשואה הצטמצם מאוד והסיכון בחברות לא ממש מתומחר. כלומר, כשלוקחים אגרת חוב ממשלתית ומשווים אותה לאגרת חוב קונצרנית עם תנאים דומים, מקבלים פער מאוד נמוך במרווח הריבית (פער הריבית). הפער הזה, אומרים מומחים רבים לא שווה את הסיכון (בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ידברו מומחי השקעות בכירים על אגרות החוב, ההעדפות ויתייחסו גם לפער בין הממשלתי לקונצרני).
אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות
סיכום ביניים: יש אגרות חוב מסוגים שונים (הצמדה, שקלי, צמוד) ויש אגרות חוב של מנפיקות שונות. חוץ מזה יש גם אגרות חוב לטווחי זמן שונים. קוראים לזה מח"מ - משך חיים ממוצע -הזמן שבו אמורה האיגרת להחזיר את החוב. חברה יכולה להנפיק אג"ח למשך חיים של 3 שנים וגם של 5 שנים. כשהאגרת נסחרת בשוק אורך הזמן שלה כמובן מתקצר באופן שוטף. בהקשר זה, חשוב להסביר נקודה חשובה - משך החיים הממוצע מבטא לא רק את הפדיון בסוף התקופה, אלא גם את הריבית השוטפת. יתרה מכך: אם מדובר באגרת חוב שנפרעת לשיעורין - נניח שליש בכל שנה, אז המחמ"מ יתייחס לכל פדיון קרן עתידי ויקבל את שקלול המח"מ.
הדגמה פשוטה - אם נניח שאגרת חוב מונפקת ל-10 שנים והכל משולם בסוף - הקרן והריבית, אז המח"מ שלה הוא 10 שנים. אם התנאים שלה הם מחצית מהקרן והריבית אחרי 5 שנים ומחצית אחרי 10 שנים, אז המח"מ יהיה כ-7.5. זה לא חישוב מדויק, בפועל הוא יהיה נמוך יותר כי המשקל של התקבול הראשון גדול יותר ומשפיע יותר (גדול יותר בערכים נוכחיים), אבל זה באמת שיעור למתקדמים. הכי חשוב להבין שאורך החיים תלוי בשקלול של התקבולים וחישוב "הממוצע" שלהם.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הסיכון גדל יותר. כשאתם משקיעים או מלווים לתקופה ארוכה יש סיכון גדול יותר. הזמן הוא מרכיב סיכון. לכן, לרוב (לא תמיד) התשואה האפקטיבית על אגרות החוב לטווח ארוך תהיה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים פרמייה על הסיכון, אחרי הכל - הנוסחה הבסיסית של השקעות תופסת: סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם מסתכנים תקבלו תשואה טובה יותר, אם אתם משקיעים באג"ח עם מח"מ ארוך יותר אתם תקבלו תשואה טובה יותר.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
