אג"ח מירלנד של אליעזר פישמן בתשואת זבל של 23% - האם יתכן הסדר חוב?
המשבר ברוסיה הולך וגובר ברקע להמשך הירידה במחירי הנפט והמדיניות הלוחמנית של ולדימיר פוטין. בין החברות שמשלמות את המחיר הכבד: חברות נדל"ן ישראליות שפועלות ברוסיה.
אפריקה ישראל, של לב לבייב, כבר עברה הסדר חוב גדול בגלל חשיפה לרוסיה וארה"ב. היום האג"ח של אפריקה ישראל נסחרות בתשואה ברוטו בטווח של 12%-13%. החשיפה של אפריקה לרוסיה היא דרך חברת אפי פיתוח שנסחרת בלונדון במחיר של 0.4 דולר למניה בלבד.
חברת נוספת שפעילה ברוסיה ומרגישה את הפגיעה היא מירלנד של איש העסקים אליעזר פישמן. תשואות האג"ח של מירלנד מטפסות עמוק לטריטוריה של אג"ח זבל.
היקף החובות למחזיקי האג"ח בישראל כ-900 מיליון שקל
מירלנד אגח א - תשואה של 4%
מירלנד אגח ב - תשואה של 19%
מירלנד אגח ג - תשואה של 21%
מירלנד אגח ד - תשואה של 12%
מירלנד אגח ה - תשואה של 22%
מירלנד אגח ו - תשואה של 15%
בחודש ספטמבר הצליחה החברה לגייס כ-40 מיליון דולר בריבית שנתית נקובה של 5.5%. בסך הכל יתרת ההתחייבויות הפיננסיות בגין כל סדרות האג"ח יותר מ-900 מיליון שקל. בסדרה ה' תשואת האג"ח כבר הגיעה ל-23%.
- עכשיו זה רשמי: כלכלית ירושלים תמחק חצי מיליארד שקל מההון העצמי בגלל המשבר ברוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לחברת מירלנד יש 13 פרויקטים ברוסיה בשטח קרקע של 1,689 דונם. פרויקט הדגל של החברה Triumph Park בתחום המגורים והוא נמצא בעיר סנט פטרסבורג.
מירלנד: "לחברה אין בעיית נזילות. מאמינה שתוכל להשיג משאבים"
בחודש שעבר ציינה החברה במסגרת הדוחות הכספיים לרבעון השלישי כי "לדעת דירקטוריון החברה, אין לחברה בעיית נזילות. החברה מאמינה כי תוכל להשיג משאבים מספיקים ממקורות חיצוניים ופנימיים וזאת לשם עמידה בהתחייבויותיה במועד בו תידרש לסלקן".
לפי תזרים המזומנים החזוי של החברה היא תסיים את השנה עם יתרת מזומניות חיובית של 41 מילייון דולר, את שנת 2016 עם 24 מיליון דולר ואת שנת 2017 עם 62 מיליון דולר.
מירלנד נסמכת על קבלת אשראי של 79 מיליון דולר בשנת 2015
שנת 2014 עוד מעט מאחורינו ולגבי שנת 2016 קשה עד בלתי אפשרי לחזות מה יקרה. לגבי שנת 2015 החברה נסמכת על שני מקורות עיקריים: הראשון - אשראי של 79 מיליון דולר; השני - תזרים של 141 מיליון דולר ממכירת דירות ופעילות שוטפת.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
החובות שמירלנד צריכה לשלם בשנת 2015 מסתכמים ב-93 מיליון דולר. בנוסף היא מעריכה את השקעותיה בפרוייקטים ב-129 מיליון דולר. האופטימיות של חברת הנדל"ן רבה, אפילו נוכח המצב הקשה ברוסיה, והיא מתכננת תשלום דיבידנד של 15 מיליון דולר בשנה הבאה.
רווח חשבונאי של 83 מיליון דולר סידר את הדוחות הכספיים
הנדל"ן להשקעה של מירלנד מורכב מ-6 נכסים מסחרים המוערכים בשווי של 531 מיליון דולר. הנדל"ן להשקעה שנמצא בשלבי הקמה מוערך בשווי של 54 מיליון דולר.
- 6.תישנו בשקט ותמכרו את הזבל. הכל נובע מעלית מחירי הדירות (ל"ת)ישנוני 16/12/2014 11:21הגב לתגובה זו
- 5.דוד מומחה 10/12/2014 18:25הגב לתגובה זומה שבועה זה חשבון הבנק אצלו
- 4.דוד מומחה 10/12/2014 18:21הגב לתגובה זובמחירים שלא היו עוד תחילה שנת 2015 אגח כו מעל 110 אגורות וכח כז מעל 95-100 אגורות הפאניקה הייתה מוגזמת למילוי תיקים מוסדים בזול על גב ציבור שימו לב ב 14/10/2014 המוסדים תעודות סל ופנסיות הציבור רכשו 335 מליון שקלים נקוב בשערים 123.90 אגח כו מי שרוכש אגח כו עד סוף 2024 מקבל ריבית של 70 אחוז המשבר הזה הינו בסרט הזה עם אגחים של כור בשנים שעבר מי שזוכר כאן אותה סיטוציה עד סוף2015 אגח כו ב 130-132 אגורות שום משבר נכסי אפריקה 14-17 מילארד שקלים גם בתספורת של 3-4 מילארד מנכסים עדיין חובות אגחים רק 25 אחוז הזדמנות שלא תחזור היום שורטים במנייה התחילו לסגר כול עד מנייה מעל 515 בקיצור לקנות לא היה שום הסדר כספי נוסף המנייה בדרך ל ל 700 עד מרץ
- 3.אלי 10/12/2014 17:18הגב לתגובה זואם פישמן גם יהיה בין המגלחים, זה הסוף.
- 2.אאוץ' (ל"ת)ג'וש 10/12/2014 15:39הגב לתגובה זו
- 1.משעממים כל יום אותה כתבה!!! (ל"ת)ממשיכים למחזר!!! 10/12/2014 15:27הגב לתגובה זו
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
הסדרות הקצרות פחות מסוכנות
יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל). כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות. בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר
נסתכל על 5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות. אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית. מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%. אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
