הקונצרני נבלם בשבוע החולף - מה צפוי בשבוע הקרוב?

בין האירועים השבוע - מחזיקי אגרות החוב של גול פרטנרס והכרעה בדלק נדלן
רוס קרוטקין |

שוק אגרות החוב הקונצרניות סיים את שבוע המסחר החולף בהשפעת הצבע האדום. מדדי התל בונד ספגו בלימה קלה מהראלי של תחילת השנה, מדד התל בונד 20 נחלש ב-0.3%, מדד תל בונד 40 השיל מערכו כ-0.2% ומדד תל בונד 60 סיכם שבוע בירידה של 0.25%. הפתיחה האופטימית של השנה בשוקי המניות טשטשה במעט את הבעיות החוב של חברות מסוימות, אך הן בהחלט לא נעלמו והשבוע ראינו כי המשקיעים עדיין מביעים חשש לגביהן.

אחת החברות שעלתה השבוע לכותרות היא אייס דיפו. אייס היא אחת מחברות הבנות של גאון קמעונאות וסחר השייכת לקבוצת גאון אחזקות. החברה מפעילה רשתות קמעונאיות מתמחות הכוללות את רשת ACE, אוטודיפו, היפר רוזנפלד ונרות בשינקין. השבוע הגישה החברה בקשה לקבל צו להקפאת הליכים, עקב אי יכולתה לעמוד בהתחייבויות לנושי החברה.

המהלך היה הכרחי להמשך הפעילות העסקית של החברה לאור סירובם של בעלי השליטה להזרים כ-20 מיל' ש' כפי שהתחייבו לפני מספר שבועות. מצד שני, ההד התקשורתי שיצר מהלך מסוג זה, אילץ את הספקים לעצור כל אספקה של הסחורה לחנויות הרשת עד להתבהרות מצב החברה.

בשנים האחרונות נוהלה החברה בצורה כושלת וביצעה חילופי הנהלה מספר פעמים. החובות לספקים ולבעלי אגרות החוב הצטברו והגרעון בהון העצמי של החברה הלך וגדל, בפועל לא ננקטו פעולות חיוניות להצלת החברה. ממבט על דו"חות החברה ניתן לראות כי שולי הרווחיות הגולמית של החברה היה די יציב לאורך שנים, לעומת גידול בהוצאות התפעוליות ששחקו למעשה את רווחיות החברה.

המסקנה המתבקשת היא שכדי להחזיר את החברה למצב של פעילות עסקית תקינה דרושה תכנית הבראה מקיפה הכוללת סגירת סניפים בעלי רווחיות נמוכה ופיטורי עובדים. נכון לעכשיו ניהול החברה הועבר לידי הנאמן, בשבועות הקרובים אנו נמשיך לעקוב אחרי החברה ואספות מחזיקי אגרות החוב.

זירת המאקרו

בשבוע החולף פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר. כצפוי, חודש דצמבר היה מאוזן מבחינת המחירים במשק ובעצם נותר ללא שינוי. הירידות הבולטות שנרשמו במדד האחרון היו בענף המשקפיים ומוצרי האופטיקה עם ירידה של כ-10% ומוצרי מלונות ובתי הבראה עם ירידה של כ-7% במחירים. עליות בולטות נרשמו בסעיפים הלבשה ועגבניות שעלו בכ-5% ו-16% בהתאמה. נציין כי סעיף שכר הדירה המשיך לעלות גם בחודש דצמבר עם עלייה קלה של 0.3%.

בסיכום השנתי ניתן לציין כי גם השנה האינפלציה בישראל נמדדה בגבולות היעד של 1%-3%, והתייצבה ברמה של 2.2%. נכון להיום האינפלציה החזויה ל-12 החודשים הקרובים, כפי שהיא נגזרת משוק אגרות החוב עומדת כיום על 2% בלבד.

נתון נוסף שהתפרסם בשבוע שעבר הוא המדד המשולב. חודש נוסף בו הפרמטרים הכלכליים, כפי שהם נמדדים על ידי בנק ישראל, התחזקו ב-0.2%. בניגוד לחודש אוקטובר כאשר מדד הייצור התעשייתי התחזק שיעור של 2.3%, בחודש נובמבר מדד זה דווקא נחלש. הנתון שמשך את כל המדד כלפי מעלה היה ייצוא השירותים שהתחזק ב-0.1% ומדד ייצוא הסחורות שרשם עלייה של 1.4%.

אז מה מצפה לנו השבוע?

בזירת המאקרו האירוע המרכזי של השבוע צפוי להיות ההחלטה בעניין הריבית של הנגיד. כזכור, בחודש שעבר הנגיד הותיר את הריבית ללא שינוי בטענה כי חל שיפור קל גם בנתונים כלכליים באירופה וגם ארה"ב, לכן השימוש בנשק הריבית "נשמר" על ידי הנגיד לתקופה פחות טובה. עובדה נוספת שנתנה רוח גבית להחלטה של הנגיד היא האינפלציה. נכון ל-12 החודשים הקרובים לא צפויה לאיים על הכלכלה בישראל.היום, הריבית בישראל ניצבת ברמה של 2.75%, ולהערכתנו מכיוון שלא נצפתה ירידה משמעותית בפעילות העסקית בישראל בחודש האחרון, גם בהחלטה הקרובה, ביום שני ה-23.01, יותיר הנגיד את הריבית על כנה.

יש לציין, כי על פי הציפיות הנגזרות משוק המק"מ ושוק התל בור אנו צפויים לראות לפחות הורדת ריבית נוספת בחודשים הקרובים, כך שריבית בעוד שנה תתייצב ברמה של 2.5%.

בנוסף, השבוע, ב-24.01, צפוי להתפרסם נתון של שיעור הבלתי מועסקים לחודש נובמבר. הנתון שהתפרסם בחודש שעבר הצביע על המשך ירידה בשיעור של בלתי מועסקים. נכון חודש אוקטובר עמד שיעור זה על 5% מכוח העבודה האזרחי.

יחד עם זאת, האם אנו עומדים בפני גל פיטורים במשק הישראלי? לאחרונה שמענו על כך שלא מעט חברות מבצעות תוכניות ייעול ומדברות על צמצומים בכוח העבודה. כך למשל דווח על חברות הסלולר, שרווחיהן נחתכו לאחרונה באופן חד על ידי הרגולטור, מוציאות לפועל תוכניות פיטורין. בין היתר, דווח על פרטנר שמתכננת לקצץ ב-10% ממצבת כוח אדם. גם חברת סלקום הודיעה בדצמבר על פיטורין של 700 עובדים.

כמו כן, פורסם על כך כי גם חברות כמו מיקרוסופט ישראל וטבע מתכננות פיטורין בתקופה הקרובה. על פי הדיווחים של איגוד התעשיינים, ברבעון האחרון של השנה פוטרו כ-1800 עובדים בענפי התעשייה בישראל והחודשים הקרובים לא מבשרים טובות. לאור המגמות בשוק התעסוקה אנו צופים כי כבר בתקופה הקרובה נראה עליה מגמתית ברמת האבטלה ואולי אף בפרסום בשבוע הקרוב.

אסיפות השבוע

היום, (יום ב') צפויה להתקיים אסיפת מחזיקי אגרות החוב של גול פרטנרס. באסיפה המחזיקים צפויים לאשר את ההסדר שהוצע על ידי הנאמן ובכך לוותר למעשה על העמדה מיידית לפירעון של אגרות החוב. על פי ההסדר המוצע יתרת קרן החוב תשולם על ידי החברה בשלושה תשלומים שווים של 20% יתרת קרן החוב המקורית.

התשלום הראשון יועבר במועד הביצוע שהחברה צפויה לפרסמו בהמשך, התשלום השני יועבר ב-31.05.12 ותשלום השלישי שנה לאחר הביצוע התשלום השני. כמו כן, גם תשלומי הריבית יועברו על ידי החברה למחזיקי אגרות החוב במועדים מוסדרים. בתמורה מתחייבים בעלי החוב להפסיק כל תהליך של העמדה לפירעון מיידי. כאמור, ההסדר צפוי להתקבל על ידי המשקיעים ללא התנגדויות.

הכרעה בדלק נדלן

אסיפה נוספת הצפויה למשוך את תשומת לב של המשקיעים בשבוע הקרוב היא אסיפה של מחזיקי אגרות החוב של דלק נדל"ן מסדרה כה' שצפויה להתקיים ביום חמישי הקרוב, ה- 26.01. על פי ההודעה הרשמית של הנאמן מטרת האסיפה היא בעיקר עדכון המשקיעים על ידי הנציגות בעניין ההתקדמות הסדר החוב עם החברה. כזכור, החברה חייבת לבעלי האג"ח כ- 2.1 מיליארד ש', שנכון להיום אין באפשרותה להחזיר את החוב הנקוב.

משא ומתן המתנהל בין בעל השליטה בחברה, יצחק תשובה, לבין מחזיקי האג"ח נראה תקוע. למרות שתשובה הביע בעבר את הסכמתו העקרונית להכניס יד לכיס ולהזרים כסף לחברה, עדיין לא הושגה פשרה על גובה הסכום ועל כמה מחזיקי האג"ח יהיו מוכנים לוותר מהחוב.

יחד עם זאת, הצדדים התחייבו להגיש את ההצעה הסופית להסדר עד סוף ינואר. אם ההצעה תתעכב מסיבה כלשהי, תעבור ההכרעה לידיו של בית המשפט. לאחרונה הודיעו מחזיקי האג"ח של החברה על כוונתם בקמפיין פרסומי שיקרא "אזרחים נגד תשובה" שכל מטרתו היא ליצור דעת קהל שלילית נגד תשובה. כפי שהודיעו המארגנים, הקמפיין יכלול שלטי חוצות ומדעות במדיה הכתובה.

מאת: רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.