דני צידון מגייס כ-150 מיליון דולר לקרן פינטק
דני צידון בעברו משנה למנכ"לית בנק לאומי שהקים לפני חמש שנים קרן השקעות לצד ויולה, מקים קרן השקעות שנייה. הקרן שתוקם יחד עם קרן ההשקעות ויולה תתמקד בתחום ההשקעות בפינטק.
סכום הגיוס הצפוי - 150 מיליון דולר. בנק לאומי צפוי להיות משקיע עוגן עם הזרמה של כ-15 מיליון דולר לקרן. גם בנק דיסקונט צפוי להשקיע בקרן, לצד משקיעים נוספים.
מדובר כאמור בקרן פינטק נוספת לאחר שבשנת 2017 גייס צידון ביחד עם ויולה כ-120 מיליון דולר. אז המשקיע העיקרי בקרן היה בנק הפועלים.
צידון עצמו שימש כמשנה למנכ"לית הבנק לשעבר רקפת רוסק עמינח אך פרש לאחר ששכרו הוגבל ויצא במתקפה כי מדובר בחוק שיפגע באיכות האנשים המנהלים את המערכת הבנקאית ובהתאמה גם בתוצאות העסקיות של התחום. בינתיים הרווחים של הבנקים רק הולכים ועולים ולא נראה שיש פגם באיכותם של המנהלים.
שבבי AI (AI)כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
השבבים לא יורדים מהכותרות - הם חומרי הגלם של הטכנולוגיה והמערכות האלקטרוניות ונחשבים למשאב לאומי; הם הבסיס למהפכת ה-AI והם במוקד המלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב לסכין - כל מה שצריך לדעת על שבבים, שאלות ותשובות
שבבים נמצאים תמיד בכותרות - החברות הכי חמות בשוק מתעסקות בהם. אנבידיה מזנקת לשווי עתק בגלל הביקוש לשבבי ה-AI שלה, טייוואן הפכה למוקד גיאופוליטי בגלל מפעלי השבבים, סין וארה"ב במלחמת שבבים. אבל מה זה בעצם "שבב"? למה הוא כל כך חשוב? למה הוא כל כך יקר, מורכב ואסטרטגי? ומה הופך את תעשיית השבבים לאחת התעשיות הכי רגישות, מתוחכמות ורווחיות בעולם?
ובכן, שבב הוא רכיב אלקטרוני זעיר, שמכיל למעשה מיליונים ואפילו מיליארדים של טרנזיסטורים. מה זה טרנזיסטור? אפשר לחשוב עליו כמו על מתג קטן מאוד - כזה שמאפשר לחשמל לזרום או לא לזרום. בעזרת מיליארדי מתגים כאלה, אפשר לבנות מכונות חישוב המסוגלות לבצע משימות מתקדמות מאוד - חשוב, גרפיקה, בינה מלאכותית, עיבוד קול, ניהול חיישנים ועוד ועוד.
במילים פשוטות: השבב הוא "המוח" של כל מכשיר אלקטרוני מודרני - מטלפון נייד, דרך מברשת שיניים חשמלית ועד לוויינים בחלל. כמעט כל דבר שיש בו טכנולוגיה חכמה, פועל בזכות שבבים. הם קטנים, דקים כמו ציפורן, אבל טומנים בחובם עוצמה חישובית שלא הייתה קיימת אפילו במחשבים של נאס"א לפני כמה עשורים.
שבב הוא ה-"המוח"
שבב עשוי לרוב מחומר שנקרא סיליקון שזה סוג של חול שעבר תהליך טיהור ועיבוד מורכב במיוחד. הסיליקון הוא "מוליך למחצה", כלומר, הוא יודע להעביר חשמל, אבל לא תמיד. אפשר לשלוט בו. זו תכונה קריטית כדי לבנות רכיבים לוגיים, כאלה שמבצעים חישובים, השוואות והחלטות דיגיטליות.
- הישראליות שנהנות מהביקוש הגובר לשבבים
- הגבלות היצוא לסין מורידות את יצרניות ציוד השבבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התהליך שבו מייצרים שבב הוא אחד המורכבים בעולם. הוא מתרחש בחדרים נקיים יותר מחדר ניתוח, עם טמפרטורות ולחות מבוקרות, ובציוד שמחירו מאות מיליוני דולרים. לוח דק מאוד של סיליקון (כמו דיסקית שקופה) עובר עשרות שלבים - מדפיסים עליו דפוסים מיקרוסקופיים בעזרת לייזרים ואור אולטרה־סגול, מטמיעים בו חומרים, צורבים שכבות, חותכים, בודקים, עוטפים - ורק אז מקבלים את מה שנראה כמו חתיכה קטנה של פלסטיק שחור עם רגליים. מתוך אלפי השבבים שנחתכים מכל דיסקית - רק חלק עובר את כל הבדיקות בהצלחה. דרוש דיוק של ננומטרים, מיליארדית המטר.
פרס נובל פיסיקה 2025פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.
