בעוד הרפובליקנים בסנאט דנים בשעה זו בנוגע לרפורמת המס בארה"ב, שצפויה ע"פ הערכות להגדיל את הגרעון הממשלתי ב-1.5 טריליון דולר בעשור הקרוב, כמות החוב הנוכחית של ארה"ב גדלה בקצב מסחרר: ב-12 השבועות האחרונים זינק החוב הלאומי בכ-723 מיליארד דולר (מיותר לציין כי מדובר בקצב גידול המהיר ביותר עד כה, ומסתכם כעת ב-20.57 טריליון דולר, כ-105% מהתמ"ג, לשם השוואה ב-2008 החוב הלאומי עמד על 63% מהתמ"ג בלבד. נראה כי הגידול החד במצבת החוב הלאומי של ארה"ב לא נעלם מעיניי מקבלי ההחלטות בפד': ביום רביעי השבוע טענה יו"ר הפד' הנוכחית, ג'נט יילן, כי היא מודאגת מהכיוון שהחוב הולך אליו, וכי החוב  צריך לגרום למקבלי ההחלטות "לא לישון בלילה". יומיים קודם לכן, טען נציג הפד' בדאלאס, רוברט קאפלן, כי החוב הלאומי של ארה"ב הופל "ללא יציב". זמן לדאוג? ב-2018 בהחלט ייתכן. שורשי הבעיה מ-1970 הגידול בחוב הוא ממכר, ונותן אשליה של צמיחה כלכלית. מאז ביטול תקן הזהב ארה"ב ושאר העולם התחילו ללוות ללא הפסקה. שימו לב לגרף הבא מתוצרת הפד'- הגידול בחוב של ממשל ארה"ב מול רווחי החברות- שניהם התחילו לצמוח מהרגע שהיה ניתן ללוות ללא הגבלה. חובות ממשלת ארה"ב- רווחי החברות- אשליה? 

nothing to say pic.twitter.com/Tvs69InOyf

— The Big Shorts trade (@amital13) 1 בדצמבר 2017

  חשוב להבין כיצד הבועה הנ"ל מזינה את עצמה. על מנת לעשות זאת, אבצע הקבלה בין הפריטים בכלכלה (ממשלות, חברות, משקי בית) לאדם יחיד. אדם המעוניין לקחת הלוואה, ניגש לבנק חותם על הטפסים המתאימים ומקבל הלוואה. כשמגיע הזמן להחזיר את ההלוואה, אותו אדם אינו מסוגל להחזירה. יש לו שתי אפשרויות: להכריז על לפשיטת רגל או לקחת הלוואה גדולה יותר (שתכסה את הקודמת), בתנאים טובים יותר (בריבית  נמוכה יותר). ועתה נחזור לשוק, ב-4 העשורים האחרונים השנים האחרונות כל הפרטים בשוק בחרו באופציה השנייה של גלגול החוב. מה יכול לשבש את הבועה? ריביות גבוהות יותר שלא מאפשרות גלגול חוב קדימה, ולכן קל מאוד להסביר את ההתנהגות של התשואות על הריביות  במשך העשורים האחרונים. בגרף הבא מוצגת התשואה ל-10- בכל פעם שהריבית הגיע לרמה גבוה מידי הגיע משבר כלכלי, שלמעשה אפשר את התקיימות בועת החוב. התשואות עכשיו קרובות לגבול העליון, ואם לא יהיה "משבר" בשווקים בקרוב התשואה תפרוץ למעלה, וכל הבלון חובות הזה יתפוצץ. ובמילים פשוטות: ההצבעה על רפורמת המיסים שעשויה להקפיץ את התשואות מגיעה בזמן הכי לא נכון מבחינת שוק החוב האמריקני.

pic.twitter.com/NiNPghuEbn

— The Big Shorts trade (@amital13) 1 בדצמבר 2017

    2018 תהיה שנת ההחלטות הקשות כפי שכתבנו בעבר באתר, לבנק המרכזיים יש את היכולת להשאיר את הריביות למטה לפחות עד סוף 2018 באמצעות השקעה חוזרת של אג"ח שנפדה (לכתבה המלאה), השאלה אם הם ירצו בכך, 2017 עד כה בשווקים היא הכל חוץ מנורמלית: אזהרות של הבנקים המרכזיים/התלקחות עם צפון קוריאה/ אי הצלחה בהעברת רפורמות מרכזיות בארה"ב- כלום לא מצליח לעצור את השווקים ברגע שהכסף הזול מציף את השווקים. ב-2017 קיבלנו עלייה של קרוב ל-30% במדדי וול סטריט אחרי 8 שנים של עליה, אותו קצב של עלייה ב-2018 זה נראה הדבר האחרון שמקבלי ההחלטות צריכים. הגרף שהעלנו  באתר בשבוע שעבר מספר את התמונה בפשטות: מדד השווקים של בלומברג עולה בצורה היפרבולית.

Global stocks resumes upward trend. Gained $1.1tn in mkt cap this week to $93.5tn, just shy of a fresh record, driven by solid global econ data outside China, culminating in upbeat PMIs, combined w/dovish Fed & ECB minutes, meaning that benign macro narrative remains in place. pic.twitter.com/LGuoo7GXKv

— Holger Zschaepitz (@Schuldensuehner) 25 בנובמבר 2017

  מנגד, העלאת ריבית במצבת החובות הנוכחית פירושה דיפולטים רבים. איך זה ייפתר? שאלה ממצוינת. *תוספת: התשואות בשוקי האג"ח צונחות הערב ברקע לדיווחים על כך שמייקל פלין צפוי להעיד נגד הנשיא בנוגע לקשריו עם רוסיה, האם קיבלנו את ה"טריגר" לתיקון בשוקי האג"ח?