מה הופך יזמים למצליחים? "הרעב שלהם. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"
חברת הסייבר ארמיס מתקדמת להנפקה בוול סטריט. אין תאריך רשמי, אין הצהרה רשמית, אבל "ארמיס צריכה להיות בעתיד חברה שנסחרת בוול סטריט", אומר בשיחה לביזפורטל יבגני דיברוב מנכ"ל החברה ואחד משני המייסדים לצד נדיר יזרעאל. אבל רגע לפני שמדברים על העתיד, שאלנו את דיברוב - מתי ידעת שתהיה יזם?
מייסדי ארמיס - יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל; אחת מחברות הסייבר המבטיחות בארץ
"זה היה חלום מאז שהייתי בצבא ביחידה 81. היו שם כמה מדורים שבסוף יצאו משם הרבה חברות. אסף רפפורט היה ראש הצוות שלי ועשינו דרך ארוכה ביחד. ככה זה בעצם התחיל. להרבה אנשים שם היה חלום ליזום משהו. אני חושב שזה נובע משילוב של הרצון ליזום משהו לצד היכולת הטכנולוגית ולזה מצטרפת ראייה עסקית
"בסוף 2012 נפתחה לי הדמנות - אסף עמי, רועי וינון (אסף רפפורט, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה - א.ע) הקימו את אדאלום, אסף התקשר ואמר יש הזדמנות אני רוצה שתהיה העובד הראשו של אדאלום וזה היה הבית ספר הכי טוב למנהל עסקים שיכול להיות. עשיתי שם הכל, גם מכירות, שיווק, פיתוח עסקי. הייתי אחראי על הצד העסקי בפעילות באסיה ואירופה. אחרי שנתיים ותשעה אוחדים היה האקזיט".
היזמים מקבלים המון, העובדים מקבלים מעט יחסית. זה לא הפריע?
"לא. מגיע להם. זו היתה הזדמנות מבחינתי. עבדתי כמו מייסד, אין שעות ואין לילה ולמדתי מזה. יש שלבים לכל דבר, אתה כעובד מתפתח וצומח. אבל בסוף זה מסלול ואתה מקבל הזדמנות כדי ללמוד ולהיות מוכן להיות יזם בעצמך. אגב, לא כולם צריכים להיות יזמים. זה נשמע מאוד נוצץ, אבל יש דברים פחות נעימים. הניסיון והתקופה שלי באדאלום הכינו אותי קדימה ואני הייתי הכי שמח בשביל היזמים כשהם עשו אקזיט כספי. מגיע להם".
מה צריך יזם כדי להצליח?
"יש את הדברים מסביב כמו כישרון, יכולות טכנולוגיות חזקות. צריך לדעת לעבוד עם אנשים, אבל צריך בעיקר 'רעב'. אי אפשר בלי להיות עם 'רעב'. זה מאפשר את היכולת לעבוד כל הזמן קשה גם בנקודות נמוכות ובאתגרים. אני תמיד פרנואיד, אם חושב שאם אעבוד פחות קשה יעקפו אותי".
זה קשור גם למקום שממנו מגיעים? אם מגיעים דווקא ממקומות פחות חזקים, עם קשיים, יש יותר רעב להצליח?
"יש בזה משהו, זה מוסיף לרעב לדעתי. אבל יש גם הרבה יזמים שמגיעים ממקומות טובים, מבוססים. זה תלוי בנסיבות וזה קשור לאופי של הבנאדם. היכולת לעבוד קשה, הרעב, התחרותיות. זה גם משהו שמגיע מחינוך במשפחה. וזה מאפיין גם יותר יהודים. לאורך כל ההיסטוריה היהודים היו צרייכם להתאמץ יותר, לעשות יותר. קח לדוגמה את ברית המועצות לשעבר. המשפחה שלי עלתה משם. אם היית שם יותר טוב מהאחר רק ב-10%, היו בוחרים לעבודה באחר. היית צריך להיות יותר טוב פי 2 כדי שיקבלו אותך. היהודים בכל העולם, היו חיייבם להתאמץ יותר וזה מה שעשה אותנו מצליחים במדע וטכנולוגיה". דיברוב הצליח בגדול. הוא הקים ב-2015 את ארמיס ושוויה עלה בהתאמה כשהגיוס האחרון של 200 מיליון דולר לפני מספר ימים היה לפי שווי פנומנלי של 4.3 מיליארד דולר (הרחבה על הגיוס). קצב המכירות של החברה מסתכם ב-200 מיליון דולר. היעד להגיע ל-500 מיליון דולר וזה מחובר, לא באופן רשמי ליעד להנפקה. ב-18 חודשים האחרונים ההכנסות צמחו ב-100% ועם הרכישות שהחברה ביצעה בחצי שנה האחרונה, סל הפתרונות שלה גדל, וניתן להעריך בזהירות שהיא מכוונת ליעד של 500 מיליון דולר תוך כשנתיים. חברות הסייבר שנסחרות בוול סטריט נמדדות לפי צמיחה, פוטנציאל והכנסות בפועל. ארמיס בשווי נוכחי של 4.3 מיליארד דולר עם קצב הכנסות של 200 מיליון יכולה תוך שנתיים להגיע לשווי של 10 מיליארד דולר. אם היית היום ביעד של 500 מיליון דולר, הייתם מקבלים כנראה שווי של 10 מיליארד דולר בוול סטריט. "זה תלוי במה שיהיה כשנרצה להנפיק. אבל כן, אם זה היה היום בנסיבות ובתנאי השוק הנוכחיים ותחת היעד הזה, היינו יכולים להגיע לשווי כזה". אז יש סיכוי טוב שארמיס תצטרף לחבורה של הישראליות בוול סטריט בשווי מרישם, אבל יש גם סיכוי שבדרך היא תקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה. וויז של רפפורט והשותפים לא הציעה לקנות אתכם, אחרי הכל אתם בתחומים משלימים? "לא, אין משהו קונקרטי. קיבלנו בעבר הרבה הצעות רכישה, אבל אנחנו מתקדמים לבד", אומר יבגני ומפרגן מאוד לוויז שנמצאת בתחום הענן ונחשבת שם לאחת החברות הצומחות והחזקות ביותר. מה בעצם מספקת ארמיס ללקוחות שלה? "יש לנו פלטורמה של 5 מוצרים. יש התפוצצות גדולה של מכשירים - מכונות, טאבלטים, טלפונים, ענן ועוד המון מכשיירם שאי אפשר להתקין עליהם אנטי וירוס ומוצרי אבטחה. יש במקביל המון חולשלא יכול לקבל עדכון גרסה. מצאנו ש-98% מהמכשירים הקיימים לא מאובטחים. אנחנו בעצם ממפים את המצב של הארגון מבחינת מוצרים ומערכות, יודעים איזו מערכות הפעלה יש לכל מוצר, מנהלים את המערך הזה ומאבטחים אותו. הלקוחות קוראים לנו גוגל מאפס של הארגון". החוזקה שלכם היא במיפוי ובניהול או שגם באבטחה? "גם וגם. אנחנו מאוד בולטים ביכולת המיפוי והניהול של מכלול המוצרים, אבל יש לנו כמובן גם את יכולות אבטחה טובות".
- 2.מנגי 01/11/2024 15:12הגב לתגובה זונמאס כבר מהסיפורים האלה אנחנו במלחמה- יש גיבורים חדשים מעבר להו מואים האלה שדואגים רק לעצמם
- 1.כל הכבוד 31/10/2024 14:43הגב לתגובה זוולראיה... אדם נוימן. סיפור ה"רעב" הוא עוד סיפור יפה שמוכר לעצמו היזם. העובדים בסטארטאפ עבדו לא פחות שעות. אבל הוא זה שגייס את הכסף. לכן מגיע לו. אה, גם תפיסה גדולה של מגיע לי גם מאד חשובה. היזמים מגיעים משכבה סוציואקונומית גבוהה.
אשר בן שימול, קרדיט: יחצאלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
בריאיון לביזפורטל, אשר בן שימול, מנכ"ל אלמור חשמל, מסביר כי הזכיות החדשות בתחום חוות השרתים הן חותמת איכות של החברה: " אנחנו מקבלים פרמיה על איכות כי הלקוחות מוכנים לשלם יותר עבור שקט תעשייתי וביצוע
ללא טעויות"
בשבוע שעבר, אלמור אלמור חשמל 0% רשמה קפיצה משמעותית בצבר ההזמנות. החברה דיווחה על חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל, בתחום התשתיות של חוות השרתים, תחום שממשיך לצמוח בעולם וגם בישראל. ברקע הזכיות שוחחנו עם מנכ"ל אלמור חשמל, אשר בן שימול, על הפרויקטים החדשים, הביקוש הגובר לחוות שרתים, הרווחיות בענף, וגם על מצב שוק התשתיות הציבוריות בישראל.
נתחיל עם הפרויקטים החדשים. מדובר בשתי זכיות בהיקף משמעותי, תוך ימים ספורים. ספרו קצת עליהם.
שני הפרויקטים הם המשך ישיר לעבודה שלנו עם לקוחות ותיקים. מדובר בחברות שמפעילות חוות שרתים ואנחנו הקבלן היחיד שביצע עבורן עבודות מהיום שבו התחילו לפעול. למרות שיש תחרות, בסוף נבחרנו בזכות הניסיון, השירות והאמינות. בעולם חוות השרתים לא לוקחים סיכונים, השורה התחתונה היא זמינות מקסימלית (Uptime), ולא כל קבלן חשמל יודע לעמוד בדרישות האלה.
האם יש לכם כבר פרויקטים נוספים על הפרק?
כן. יש ארבע חוות נוספות שאנחנו כבר מתמודדים על מכרזים עבורן, ומקווים שנוכל לדווח עליהם בקרוב. נציין יש גם כמה פרויקטים בביצוע שלא פורסמו, פשוט כי הם קטנים יחסית ואינם מחייבים דיווח.
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- אלמור: עלייה של 46% בהכנסות ברבעון וקפיצה של 37% ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך אתה רואה את התפתחות התחום בישראל?
אנחנו בתחום חוות השרתים כבר יותר מ-20 שנה, עוד מהימים שעבדנו מול חברות התקשורת, בזק, פלאפון, פרטנר ואחרות. לפני כעשור בנק ישראל חייב את הבנקים להקים חוות שרתים לגיבוי, וגם שם היינו שחקן מרכזי, ביצענו את חוות השרתים של הבנק הבינלאומי, שהייתה אז אחד הפרויקטים הגדולים בארץ. עם השנים נכנסו גם יזמים פרטיים, שהבינו שמדובר בתחום כלכלי מאוד. מאז תחילת המלחמה, גם גופים ביטחוניים מפתחים חוות שרתים משלהם. היום הדרישות האנרגטיות של חוות שרתים צמחו בצורה דרמטית, אם פעם דיברנו על 3-5 קילוואט למ"ר, היום מדובר ב-20, 30 ואפילו 50 קילוואט, תלוי בגודל ובמפרט.
עד כמה מורכבת העבודה בפרויקטים מהסוג הזה?
