
מה הופך יזמים למצליחים? "הרעב שלהם. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"
חברת הסייבר ארמיס מתקדמת להנפקה בוול סטריט. אין תאריך רשמי, אין הצהרה רשמית, אבל "ארמיס צריכה להיות בעתיד חברה שנסחרת בוול סטריט", אומר בשיחה לביזפורטל יבגני דיברוב מנכ"ל החברה ואחד משני המייסדים לצד נדיר יזרעאל. אבל רגע לפני שמדברים על העתיד, שאלנו את דיברוב - מתי ידעת שתהיה יזם?
מייסדי ארמיס - יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל; אחת מחברות הסייבר המבטיחות בארץ
"זה היה חלום מאז שהייתי בצבא ביחידה 81. היו שם כמה מדורים שבסוף יצאו משם הרבה חברות. אסף רפפורט היה ראש הצוות שלי ועשינו דרך ארוכה ביחד. ככה זה בעצם התחיל. להרבה אנשים שם היה חלום ליזום משהו. אני חושב שזה נובע משילוב של הרצון ליזום משהו לצד היכולת הטכנולוגית ולזה מצטרפת ראייה עסקית
"בסוף 2012 נפתחה לי הדמנות - אסף עמי, רועי וינון (אסף רפפורט, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה - א.ע) הקימו את אדאלום, אסף התקשר ואמר יש הזדמנות אני רוצה שתהיה העובד הראשו של אדאלום וזה היה הבית ספר הכי טוב למנהל עסקים שיכול להיות. עשיתי שם הכל, גם מכירות, שיווק, פיתוח עסקי. הייתי אחראי על הצד העסקי בפעילות באסיה ואירופה. אחרי שנתיים ותשעה אוחדים היה האקזיט".
היזמים מקבלים המון, העובדים מקבלים מעט יחסית. זה לא הפריע?
"לא. מגיע להם. זו היתה הזדמנות מבחינתי. עבדתי כמו מייסד, אין שעות ואין לילה ולמדתי מזה. יש שלבים לכל דבר, אתה כעובד מתפתח וצומח. אבל בסוף זה מסלול ואתה מקבל הזדמנות כדי ללמוד ולהיות מוכן להיות יזם בעצמך. אגב, לא כולם צריכים להיות יזמים. זה נשמע מאוד נוצץ, אבל יש דברים פחות נעימים. הניסיון והתקופה שלי באדאלום הכינו אותי קדימה ואני הייתי הכי שמח בשביל היזמים כשהם עשו אקזיט כספי. מגיע להם".
מה צריך יזם כדי להצליח?
"יש את הדברים מסביב כמו כישרון, יכולות טכנולוגיות חזקות. צריך לדעת לעבוד עם אנשים, אבל צריך בעיקר 'רעב'. אי אפשר בלי להיות עם 'רעב'. זה מאפשר את היכולת לעבוד כל הזמן קשה גם בנקודות נמוכות ובאתגרים. אני תמיד פרנואיד, אם חושב שאם אעבוד פחות קשה יעקפו אותי".
זה קשור גם למקום שממנו מגיעים? אם מגיעים דווקא ממקומות פחות חזקים, עם קשיים, יש יותר רעב להצליח?
"יש בזה משהו, זה מוסיף לרעב לדעתי. אבל יש גם הרבה יזמים שמגיעים ממקומות טובים, מבוססים. זה תלוי בנסיבות וזה קשור לאופי של הבנאדם. היכולת לעבוד קשה, הרעב, התחרותיות. זה גם משהו שמגיע מחינוך במשפחה. וזה מאפיין גם יותר יהודים. לאורך כל ההיסטוריה היהודים היו צרייכם להתאמץ יותר, לעשות יותר. קח לדוגמה את ברית המועצות לשעבר. המשפחה שלי עלתה משם. אם היית שם יותר טוב מהאחר רק ב-10%, היו בוחרים לעבודה באחר. היית צריך להיות יותר טוב פי 2 כדי שיקבלו אותך. היהודים בכל העולם, היו חיייבם להתאמץ יותר וזה מה שעשה אותנו מצליחים במדע וטכנולוגיה". דיברוב הצליח בגדול. הוא הקים ב-2015 את ארמיס ושוויה עלה בהתאמה כשהגיוס האחרון של 200 מיליון דולר לפני מספר ימים היה לפי שווי פנומנלי של 4.3 מיליארד דולר (הרחבה על הגיוס). קצב המכירות של החברה מסתכם ב-200 מיליון דולר. היעד להגיע ל-500 מיליון דולר וזה מחובר, לא באופן רשמי ליעד להנפקה. ב-18 חודשים האחרונים ההכנסות צמחו ב-100% ועם הרכישות שהחברה ביצעה בחצי שנה האחרונה, סל הפתרונות שלה גדל, וניתן להעריך בזהירות שהיא מכוונת ליעד של 500 מיליון דולר תוך כשנתיים. חברות הסייבר שנסחרות בוול סטריט נמדדות לפי צמיחה, פוטנציאל והכנסות בפועל. ארמיס בשווי נוכחי של 4.3 מיליארד דולר עם קצב הכנסות של 200 מיליון יכולה תוך שנתיים להגיע לשווי של 10 מיליארד דולר. אם היית היום ביעד של 500 מיליון דולר, הייתם מקבלים כנראה שווי של 10 מיליארד דולר בוול סטריט. "זה תלוי במה שיהיה כשנרצה להנפיק. אבל כן, אם זה היה היום בנסיבות ובתנאי השוק הנוכחיים ותחת היעד הזה, היינו יכולים להגיע לשווי כזה". אז יש סיכוי טוב שארמיס תצטרף לחבורה של הישראליות בוול סטריט בשווי מרישם, אבל יש גם סיכוי שבדרך היא תקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה. וויז של רפפורט והשותפים לא הציעה לקנות אתכם, אחרי הכל אתם בתחומים משלימים? "לא, אין משהו קונקרטי. קיבלנו בעבר הרבה הצעות רכישה, אבל אנחנו מתקדמים לבד", אומר יבגני ומפרגן מאוד לוויז שנמצאת בתחום הענן ונחשבת שם לאחת החברות הצומחות והחזקות ביותר. מה בעצם מספקת ארמיס ללקוחות שלה? "יש לנו פלטורמה של 5 מוצרים. יש התפוצצות גדולה של מכשירים - מכונות, טאבלטים, טלפונים, ענן ועוד המון מכשיירם שאי אפשר להתקין עליהם אנטי וירוס ומוצרי אבטחה. יש במקביל המון חולשלא יכול לקבל עדכון גרסה. מצאנו ש-98% מהמכשירים הקיימים לא מאובטחים. אנחנו בעצם ממפים את המצב של הארגון מבחינת מוצרים ומערכות, יודעים איזו מערכות הפעלה יש לכל מוצר, מנהלים את המערך הזה ומאבטחים אותו. הלקוחות קוראים לנו גוגל מאפס של הארגון". החוזקה שלכם היא במיפוי ובניהול או שגם באבטחה? "גם וגם. אנחנו מאוד בולטים ביכולת המיפוי והניהול של מכלול המוצרים, אבל יש לנו כמובן גם את יכולות אבטחה טובות".
- 2.מנגי 01/11/2024 15:12הגב לתגובה זונמאס כבר מהסיפורים האלה אנחנו במלחמה- יש גיבורים חדשים מעבר להו מואים האלה שדואגים רק לעצמם
- 1.כל הכבוד 31/10/2024 14:43הגב לתגובה זוולראיה... אדם נוימן. סיפור ה"רעב" הוא עוד סיפור יפה שמוכר לעצמו היזם. העובדים בסטארטאפ עבדו לא פחות שעות. אבל הוא זה שגייס את הכסף. לכן מגיע לו. אה, גם תפיסה גדולה של מגיע לי גם מאד חשובה. היזמים מגיעים משכבה סוציואקונומית גבוהה.

מנכ"ל ניו-מד על הציפיה לגידול בביקוש לגז, על האפסייד ועל AI
מנכ"ל ניו-מד יוסי אבו: "הגז יכול להיות כלי לקידום לנורמליזציה אזורית. יש פוטנציאל בשוק הסעודי והירדני, גם סוריה ולבנון יכולות ליהנות מכך. העסקה שחתמנו הקפיצה את העניין בקידוחי הגז - חברות גלובליות וחברות מהמפרץ עשויות להשקיע בישראל"
חברת ניו-מד אנרג'י חתמה בשבוע שעבר את אחת מעסקאות יצוא הגז הגדולות בתולדות המשק הישראלי, הסכם בהיקף של 130 BCM מול מצרים, שיתפרס על פני יותר משני עשורים. מדובר בהרחבה משמעותית של ההסכם הקודם בין הצדדים, שהחל להזרים גז ב-2020, ומבוסס על חמש שנות פעילות
רציפה, תיאום הדוק ויחסים אסטרטגיים עם השוק המצרי. העסקה כוללת שלב ראשון של תוספת 20 BCM כבר ב-2026, לצד השקעה של כ־560 מיליון דולר בצינור שלישי מלוויתן לפלטפורמה והקמת לופינג אשדוד-אשקלון. החלק הארי, 110 BCM נוספים, תלוי בהשקעה של כ-3 מיליארד דולר בפיתוח שלב
ב' של לוויתן וחיבור תשתיתי נוסף דרך ניצנה.
בשיחה עם ביזפורטל, יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד, דיבר על הרקע למהלך האסטרטגי הזה, שנועד לא רק להעמיק את שיתוף הפעולה עם מצרים אלא גם להציב את ישראל כשחקן מרכזי בשוק הגז
האזורי. מעבר להיבטים הכלכליים, העסקה מעוררת עניין גובר בקרב חברות אנרגיה גלובליות ושחקנים מהמפרץ, ומעלה שאלות על פוטנציאל היצוא לשווקים נוספים, על תרומת הבינה המלאכותית לענף האנרגיה, ועל ניהול סיכונים בסביבה הגיאופוליטית המורכבת של האזור.
נשמח לשמוע כמה מילים על עסקת היצוא הענקית למצריים
כבר ב-2013/2014 החלנו לנהל משא ומתן עם מצריים לשלב א' של לוויתן. אחרי לא מעט דיונים חתמו על העסקה הראשונה ב-2018, וכשנתיים אחרי החלו להזרים את הגז. כלומר יש לנו ניסיון של 5 שנים במכירות מול המשק המצרי וסיפקנו את רוב העסקה הראשונה כאשר הכל עובד בתיאום ויחסים טובים. בהתאם להנחיות הרגולטוריות מבחינת היקפים וכמויות קידמנו את העסקה החדשה שיצאה שנחתמה לאחרונה, בגלל שיתוף הפעולה הקודם היה לנו משא ומתן פשוט יותר מאשר הייתה עסקה חדשה לחלוטין.
זה היה כרוך בהשקעה בתשתיות חדשות או שהתשתית כבר קיימת?
- הכנסות ניומד נחתכו ב-41% - אבל עסקת הגז עם מצרים מנחמת
- הרווח של ניו-מד ברבעון ירד ל-116.4 מ' דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר על תוספת של 30 BCM, שמתחלקת לשני חלקים: 20 BCM שייכנסו כבר ב-2026, ועוד 2 BCM בשנה לאחר מכן (בנוסף ל-4.5 BCM מהעסקה הקודמת). לשם כך יש שני פרויקטים תשתיתיים שצריכים להסתיים: בראשון הוא הצינור השלישי ממאגר לוויתן לפלטפורמה, בהשקעה של 560 מיליון דולר, שצפוי להסתיים בסוף השנה הנוכחית. השני הוא פרויקט לופינג אקדוד–אשקלון, שיאפשר להזרים את הגז לאשקלון דרך מערכת ההולכה הישראלית. שני הפרויקטים אמורים להסתיים עד סוף השנה הבאה, מה שיאפשר להזרים את 20 ה-BCM הנוספים באופן מיידי.

בזק: "הדיבידנד גדל כל שנה ואנחנו מצפים שימשיך לצמוח"; וכמה הרוויחה סרצ'לייט בהשקעה בבזק?
בזק מסכמת רבעון שני עם תוצאות חיוביות ועדכון תחזית שנתי עם חלוקת דיבידנד של 583 מיליון שקל; בשיחה עם ביזפורטל, הנהלת החברה מדברת על מנועי הצמיחה, המהלכים האסטרטגיים, הרגולציה והסיכונים שנותרו
בזק בזק 0.59% מסכמת רבעון שני חיובי, עם הפתעה בשורת הרווח הנקי שהגיע ל-427 מיליון שקל, מעל ציפיות השוק. מאחורי התוצאה בולט שיערוך יס שהוסיף כ-147 מיליון שקל, אך ההנהלה מדגישה כי גם הליבה צומחת בקצב יציב. ההכנסות הסתכמו ב-2.14 מיליארד שקל, כשמנועי הצמיחה האסטרטגיים, פריסת הסיבים, דור 5 בפלאפון וחבילות הטריפל ממשיכים להתרחב.
ברקע הנתונים, קיימנו שיחה עם הנהלת החברה שהציגה תמונה אופטימית, לצד התייחסות ישירה לסיכונים, השקעות אסטרטגיות והסביבה הרגולטורית.
יו"ר בזק, תומר ראב"ד, והמנכ”ל ניר דוד פתחו עם הנקודות החשובות של הדוחות:
"הקבוצה סיכמה רבעון שני מצוין סוגר חציון טוב מאוד בקבוצה. הראנו צמיחה של 3% בהכנסות הליבה שלנו, הרווח הנקי זינק ב-46% וה‑EBITDA המתואם צמח ב־11%. חלק מהשיפור נובע משיערוך יס, אך גם ליבת הפעילות ממשיכה להתרחב. כל המנועים האסטרטגיים צמחו בדגש על ההכנסה ללקוח (ARPU) בכל מגזרי הקבוצה. ראינו את החשיבות של ההשקעות שעשינו, בתשתיות ובחדשנות.
- בי-קום ממשיכה לממש מניות, מה זה מעיד על בזק?
- בזק רושמת זינוק של 48% ברווח הנקי הודות ליס; מעלה תחזית שנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אישרנו חלוקת דיבידנד של 583 מיליון שקל (21 אגורות למניה) והחלוקה משקפת תשואת דיבידנד של כ-7% בקצב שנתי. עדכנו את התחזית השנתית לרווח נקי מתואם של כ-1.45 מיליארד שקל ו‑EBITDA מתואם של כ-3.85 מיליארד שקל וצופים להישאר ברמת הוצאות ההון הנוכחיות.